דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה...ב' - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה...ב'

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 24.03.2005
מקובלהיום לראות במשבר שלאחר הלידה משבר של לחץ, שנגרם עקב שילוב של כמה גורמים אפשריים (kane, 1985). הספרות המקצועית מונה סידרה של גורמים להפרעות שלאחר הלידה, שאפשרלסווגם לשלושה סוגיםעיקריים: ביוכימיים, חברתיים ופסיכולוגיים.


מאת: יעל איתן-שילר ,M.A פסיכולוגיה חברתית, מנחת קבוצות מוסמכת, מתמחה בטיפול אישי, זוגי ומשפחתי ובסדנאות טיפוליות לנשים ולזוגות המתמודדים עם קשיי פריון.

דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה...ב'


חלק ב'(חלקא' פורסם בגליון הקודם)

הגורמים לדיכאון שלאחר הלידה: 
מקובלהיום לראות במשבר שלאחר הלידה משבר של לחץ, שנגרם עקב שילוב של כמה גורמים אפשריים (kane, 1985). הספרות המקצועית מונה סידרה של גורמים להפרעות שלאחר הלידה, שאפשרלסווגם לשלושה סוגיםעיקריים: ביוכימיים, חברתיים ופסיכולוגיים.
מכיווןשאף אחת מן הגישות לא יכולה להסביר את הדיכאון שלאחר הלידה באופן מוחלט, מוטב לשמורעל "ראש פתוח" בקשר לסיבות לדיכאון.

הגישה הביוכימית
גישה זותולה את הדיכאון בשינויים מטבוליים המתרחשים בזמן הלידה ומחפשת את הסיבה לדיכאוןבחומרים ביוכימיים המצויים בדם היולדת.
במהלך ההריון רמות הורמוני המין אסטרוגןופרוגסטרון של האישה הן גבוהות מאד. שעות אחדות לאחר הלידה הן צונחות באופן חד.במקביל חלה עליה ברמת הפרולקטין (הורמון החלב המשוחרר מיותרת המוח והוא מושפע ביןהשאר מאוכל, לחץ נפשי, קיום יחסי מין ושינה) ועליה ברמת הקורטיזול בדם (שאחראי עלתגובת הגוף למצבי לחץ).
מחסור באסטרוגן עלול לגרום לדיכאון שלאחר הלידה. מדועהדבר קורה? כאשר רמות האסטרוגן יורדות הגוף מייצר אנזים מוחי ששמו מונואמין אוקסידז (monoamine oxidase - mao), המפחית את ייצור ההורמונים, המגבירים את החוסן הגופניוהנפשי.
התוצאה היא דיכאון. לפי גישות אלו, בדיקת דם פשוטה תוכל להעיד על רמתהאסטרוגן בגופה של האישה ובהתאם לכך תטופל באסטרוגן להקלה על תחושת הדיכאון. גםמחסור בפרוגסטרון עלול להיות סיבה לדיכאון אחרי הלידה. זריקה של פרוגסטרון נוזלייכולה לחולל תפנית דרמטית במצב רוחה של היולדת בתוך עשרים וארבע שעות (רייס ורייס, 2004).

יש לציין, כי ניסיונות מעבדתיים לגלות קשר בין רמות הורמונים אלולמצב הנפשי של היולדות לא העלו ממצאים חד משמעיים (melges, 1972; nott et al., 1976). גם לא נמצא קשר לרמה נמוכה של הורמון בלוטת התריס, שביטוייה הקליניים גורמיםלעיתים לתסמינים הדומים לדיכאון או פסיכוזה לאחר הלידה. השערה מתונה יותר המקובלתכיום, היא שהירידה הפתאומית ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון מיד עם הלידהמשפיעה על מצבה הגופני והנפשי של האישה (קרון, 1989).

עייפות וחוסר שינה גםהם נמצאו קשורים לדיכאון שלאחר הלידה (kane, 1985). האם מרבה להתעורר בלילות כדילהאכיל את התינוק ואם זה קורה דווקא בשלבים החשובים של השינה, החיוניים למנוחתהאדם, עלולים להופיע סימנים של התשה מצטברת, המשפיעים על יכולת התאוששת הגוףמהלידה, על התפקוד היומיומי ועל המצב רוח הכללי. עורכי המחקר הגדול ביותר שנערךבבריטניה על "הבריאות לאחר הלידה" גילו זיקה עזה בין עייפות לדיכאון (figes, 1998).

הגישה החברתיתסליחה אחות...סליחה.... אני יכולה לקבל שמיכה,נורא קר לי....סליחה...אה...בסדר אני אחכה... סליחה... אני ילדתי לפני חצישעה...תאומים, שמו אותי פה, במסדרון... ו...אני לא יודעת איפה בעלי...אתה יכולבבקשה לראות, הוא אולי מחכה בחוץ...קוראים לו ...מה...הוא לא שם...אני מבינה....תודה..וסליחה על ההפרעה...ושיהיה לכם במזל טוב....מה.....אני רועדת כן....קצת...קרלי אני פשוט ילדתי לפני חצישעה...מה....תאומים....שמיכה....סליחה...

ההתכחשות לצרכים המיוחדים שלאישהלאחר לידה מתחילה כבר בבית החולים, מיד לאחר הלידה. במהלך ההריון ובשעותהלידה לאישה מעמד מיוחד וקסום, שבו כולם דואגים לה וטורחים סביבה. לאחר הלידה תשומתהלב לה זכתה מוסטת ממנה, באופן חד, לטובת הרך הנולד.
הגישה החברתיתתולהאת הגורמים לדיכאון בשינויים במערכות היחסים המשמעותיות של אישה: מערכת הקשרים שלהאישה עם בעלה, עם הוריה, עם המשפחה המורחבת, עם חבריה ועם הקולגות שלה לעבודהומנהליה. לפי גישה זו, הדיכאון שלאחר הלידה הוא בחלקו מחלה חברתית, שניתן למנועאותה. דיכאון כזה נפוץ בחברה המערבית משום שיש בה הבלעה של ההריון והלידה כענייןנוסף שצריך לסדר בתוך לוח הזמנים הצפוף של החיים.

בימי קדם,נהגובני משפחה וחברים לעזור באופן פעיל להורים החדשים בשבועות ובחודשים הראשונים לחייושל התינוק. נהוג היה להביא ליולדת מרק עוף חם ולהעניק לה את התמיכה שאפשרה להלהתאושש מהלידה ולהסתגל לטיפול בילד. מנהגים אלה מתקיימים עד היום בחברות דתיותומסורתיות.
בפיליפינים, נשים מיוחדות נוהגות לעסות בחוזקה את האם החדשה, כשהןלוחצות לה בנקודות ספציפיות, והעיסוי הזה ניתן לפחות שלוש פעמים במהלך משכב הלידה.
אצל הסינים נהוג לרקוח ליולדת תמציות מיוחדות לחיזוק ולשחרר אותה מכל מחויבותמשפחתית ומכל עבודות הבית. בקוריאה וביפן האם נחה בחדרה 21 יום לאחר הלידה.
בשבט הוואחו בצפון אריזונה מתחלקת האחריות על הילדים בין הנשים ובשבט קומנצ'הוהופי האינדיאנים, כמו בקהילות אפריקניות רבות, נקראות כל הדודות מצד האם "אמא" כיתמיד יש מי שתטפל בתינוק.

הטענה בדבר השפעת אורח החיים המערבי על שיעוריםגבוהים של דיכאון לאחר לידה, מוסברת בידי החוקרים בחסרונה של מערכת תומכת בתקופה זוומקבלת אישור ממחקרים שנעשו בנושא. בימינו, זוגות רבים חיים הרחק ממשפחותיהםומחבריהם וכך נאלצות נשים רבות ללמוד לטפל בתינוק ובעצמן, בכוחות עצמן, כבר בשלבההתאוששות מהלידה.
במחקרים שבהם השוו את מצבן של יולדות, המאמינות בטקסיםהמסורתיים ומקיימות אותם, עם מצבן של יולדות, שאינן מקיימות טקסים אלו, נמצא, כיאלה שקיימו את הטקסים היו מוגנות יותר מפני הדיכאון שלאחר הלידה. rossi (1968) מציין, שבחברות פרימיטיביות שעורי הדיכאון לאחר לידה הם נמוכים מאד ומסביר זאת בכךשבחברות אלו זוכה האישה לתמיכה רבה, פיזית ונפשית, ממערכת משפחתית מורחבת.
עםזאת, יש לציין, כי יש יתרונות רבים למשפחות הקטנות, "הגרעיניות" שלנו, החיות במרחקמה מהמשפחה המורחבת, מה שמאפשר לשמור על גבולות בריאים בין המערכות המשפחתיותהשונות.

זה ועוד.במשך שנים מקומה של האימהות בחברה היה סטטי ומוגדרלתחום ה"ביתי" ואילו הגבר לתחום ה"ציבורי". מעמדה זה של האישה אפשר את היווצרותם שלרגשות תסכול בלבול וחוסר מוצא, העלולים להילוות לאימהות.
עם השינוי המתמשךבתפקידיה המסורתיים של האישה וחסרונה ההולך וגדל של מערכת תומכת עבור האישה, וללאשינוי בתפיסה המקובלת של האימהות, הלך וגדל הקונפליקט של האישה בין שאיפותיה לביטויעצמי לבין אותה תפיסה עתיקה ומקובלת של האמהות: לקיחת מירב האחריות על הטיפול בילדוהעמדת צרכי הטיפול בילד מעל לכל צורך אחר.
ילדים זה שמחה... (לאלו שהאמהותבעיניהן אינה הדבר היפה והנעלה ביותר עלי אדמות)

מייקל ווייט, פסיכולוגומטפל נרטיבי מאוסטרליה,טוען ששום בעיה לא יכולה להתקיים אם היא לא נתמכת חזקע"י אמונות ותפיסות תרבותיות, חברתיות ומשפחתיות המחזקות אותה. מערכת אמונות זובד"כ אינה מודעת ואינה מדוברת באופן ברור אך האמונות נחוות כאמיתיות, כאמת היחידה,וגורמות למצוקה גדולה.

לצורך העניין, ניקח לדוגמה נשים הסובלות מאנורקסיה.התפיסה בחברה המערבית, הקובעת את ערכה של האישה על פי צורתה החיצונית, קובעת שרזוןזה יפה ועל כן נשים צריכות להיות רזות. תפיסה זו היא ש"מזינה" את מחלת האנורקסיה.בהקשר זה, ההנחה של הטיפול הנרטיבי הפוסטמודרני היא, שתפיסות, אמונות, נורמותורעיונות ערכיים, השייכים למשפחה, לתרבות ולחברה שבה אנו גדלים, נתפסים אצלנוכמציאות האחת ויחידה, שבמסגרתה עלינו לפעול ודרכה לפרש את עצמנו ואת אירועי חיינו.

התפיסה בחברה, המייחסת חשיבות עליונה להורות ולהולדת ילדים, היא, שלידהואימהות טרייה אלו אירועים הנחשבים לאחד השיאים בחייה של האישה. שעה של אור וסיפוקמאוויים הגורמים לאושר ולשמחה.
האימהות, לפי התפיסה החברתית, באה באופן טבעי עםהלידה ואתה באות גם יכולות של הכלה, קבלה מלאה של התינוק ואינסטינקטים אימהייםספונטניים. כשזו המציאות הנתפסת, איך אמורה להרגיש אותה אם שחשה תסכול, בלבול, חוסרמוצא, בדידות ועצב רב, בדיוק בתקופה שאמורה להיות התקופה המאושרת בחייה?
האםהטרייה מרגישה כי מצפים ממנה להיות מאושרת ו"אימהית". הצער שבאמהות, הכעס, הקנאהוהדיכאון מעוררים אצלה את האשמה. בהמשך יבואו גם הבושה והפחד. בושה זו מונעת ממנהלספר על תחושותיה לאנשים שהכי קרובים ללבה, לרבות בן זוגה והוריה, ובכך היא מעמיקהאת הסבל והכאב.

כתרפיסטית אני מנסה לסייע למטופלת להבין את כל אותה מערכתתפיסות ואמונות בחייה, המתקשרות אצלה להריון, לידה, אימהות, נשיות, הורות ושגורמותלה למצוקה.
העבודה הגדולה היא בחשיפתן ובהעלאתן למודעות, ובהבנה ש"אין אמת אחת"וקיימת אפשרות בחירה. עצם השיחה על המקורות מהם צמחו האמונות מאפשרת למטופלות לקחתצעד אחד אחורה, להסתכל עליהן, לבקר אותן, וכשהן עושות זאת הן יכולות לחשוב עללשנותן או להחליפן באחרות. לעיתים, מספיקה המודעות בלבד כדי להביא לתחושה של הקלהגדולה.

הגישה הפסיכולוגית
אם תשאלו אנשיםמתי אישה הופכתלאם התשובה המיידית תהיה "כשהיא יולדת, כמובן" אבל זה לא כל-כך פשוט. רגע הלידהעצמו הוא אולי הרגע שבו האישה הופכת לאם מבחינה פיזית אבל הלידה הפסיכולוגית של אםנמשכת זמן רב יותר ויש לה שלבים רבים יותר מצירים ולידה בלבד.
הגישההפסיכולוגית תולה את הסיבות לדיכאון בתחושה של "נפילת מתח" לאחר חודשי ההריוןוההמתנה שבסופם השיא - הלידה, בחשש מהטיפול בתינוק (במיוחד בלידה ראשונה),בהתמודדות עם השינויים כבדי המשקל שנולדים יחד עם התינוק, בבלבול המתרחש בזהותהעצמית של האם ובקונפליקטים בלתי פתורים הקשורים לאמהות.

"
אישה לאחר לידהאינה עוד כפי שהייתה.ולא רק לאחר הלידה הראשונה היא משתנה, אלא עם כל ילד שהיאיולדת. ויש שעצמיותן שברירית ואינה עומדת בשינוי הזה...כוחה של אישה לתת חיים כרוךבאחריות עצומה.


היולדת משתתפת במו גופה במעגל החיים, בסדר הדורות המתחלפים.לאחר שנתנה חיים, עליה לשמור עליהם ולטפחם. עליה להעניק מעצמה, בלי לאבד את עצמה.לשם כך דרוש אומץ וגם עידוד רב. יש שלא ניחנו באומץ הזה ואינן רואות את עצמןמסוגלות לעמוד בנטל האחריות הזאת. לפעמים זו אישה שאהבת אמה חסרה לה ואין בה אהבהאמיתית לעצמה.
לפעמים זו אישה שפוחדת מן החיים עצמם, מן הגוף וכל הקשור בו אומפני הקשר הקרוב מכל, הקשר עם תינוקה". (תמר קרון. מתוך: נשיםורודות)

מנקודת מבט פסיכואנליטית
ויניקוט, רופא ילדים בריטי שהיהלפסיכואנליטיקן, תיאר בכתביו את מה שכינה "האמהות הטובה דיה". מושג זה מתאר אתהאימהות הספונטנית, שאין צורך ללמוד אותה, המתאימה עצמה לצורכי התינוק והילדומאפשרת לו לגדול במרחב חופשי ותומך די הצורך.
אחד הגורמים המרכזיים בעיצובאימהותה של האישה, לפי ויניקוט, הוא חוויותיה שלה בימי ינקותה וילדותה. כאשר איןלאם חוויות ינקות טובות, משום שהיא עצמה לא זכתה ל"אמהות טובה דיה", קשה לה לדמייןאת תינוקה ואת עצמה כאם וקושי זה יוצר בעיות בקשר שבינה לבין תינוקה כבר בשלביוהראשונים (winnicott,1958, 1965).

קונפליקטים של תלות ועצמאות שביםומתעוררים כאשר הבת עצמה נעשית לאם. געגועים לדמות האם הנותנת כל מתעוררים בעצמהרבה, ועמם גם האכזבה מן האם המציאותית, או מן הבעל, שמצופה ממנו שימלא את תפקיד האם (קרון, 1989).

"...
המשבר חמור שבעתיים אם את מרגישה,מסיבה כלשהישאין לך אמא. במקרה זה את עלולה לחוש בודדה לחלוטין, משום שאת פוחדת שאין לך מקורתמיכה אמיתי של אימהות כדי להישען עליו מבפנים, ושכל מה שתתני לילדך יבוא על חשבונךולא מתוך בנק האימהות התורשתי, שאמור היה להימסר מאם לביתה מאז ומתמיד". (קרני-הורביץ. מתוך: אמנות הלידה).

בדומה לויניקוט,צ'ודורוב, סופרתוחוקרת פמיניסטית, המתבססת על תורת יחסי האובייקט (זרם בפסיכואנליזה המתמקד ביחסיושל הילד עם הדמויות המשמעותיות בראשית חייו, ורואה בהם יחסים העוברים תהליך הפנמה,והופכים למעין "מודל פנימי" לכל צורות היחסים שיפתח בבגרות), טוענת, כי הילדה מקבלתעליה את התפקיד האימהי שמילאה אימה כאשר היא עצמה הופכת לאם. יחסי האובייקט שהאםהטרייה חוותה בילדותה הם המקנים לה את המיומנויות הקשורות בתפקיד האימהי (chodorow, 1978). מחקרים שבדקו את הקשר בין דיכאון שלאחר הלידה וקונפליקטים בלתי פתוריםהקשורים לאמהות (karacan, 1970 & williams ) ולתפקיד הנשי (klatskin, 1970 & (eron, מצאו קשר בין הגורמים.

הבלבול בזהות העצמית של האם מתרחשבמישור היחסים שבין האם לתינוק. לאחר הלידה הזהות של האם אמורה להתרחב ולכלול בתוכהאת האמהות בצורה של התמסרות מלאה לצורכי התינוק ונתינה חד צדדית. יש שזהותן נתקלתבמשבר. האם אמורה להיות שקועה רובה ככולה בטיפול בתינוק ולא בעצמה, אך קונפליקטיםמוקדמים, הקשורים בקבלה-נתינה וביחסי ילדה-אם עלולים להקשות עליה להרחיב את זהותהולגרום לבלבול בזהות העצמית.

הפסיכולוגיה הזוגית:
"...
יש נשיםשמידת האומץ שלהן כמעט מספקת, אך הן זקוקות להרבה עידוד, ועידוד אין. בן הזוג אינומבחין בצורך, כיוון שהוא עסוק בצרכי עצמו, ואולי אפילו כועס מבלי דעת על התינוק,שתפס את מקומו בחיי אשתו. ואולי מאמץ האמהות הוא דבר המובן לו מאליו.
לעיתיםאין לאישה בן זוג. בדידותה של אם שאין לה עידוד עמוקה היא וקשה. גם התינוק יהיהבודד בעיניה ובמקום להעיר בה את האהבה יעיר בה רחמים עצמיים וכשיבכה תבכה גם היאעליו ועל עצמה".
(
מתוך: נשים ורודות/ תמר קרון)

אין קשר חשוב יותרלאישה לאחר הלידה מהקשר שלה עם בן זוגה.קשר זה עומד להשתנות ולהתרחב במהלךההריון ולאחר הלידה הראשונה ונדרשת גמישות זוגית על מנת לאפשר לאדם שלישי להיות חלקמהמשפחה. על בני הזוג להיות רגישים זה לצרכיו של זה, לחלוק את רגשותיהם ולסייע אחדלשני לעמוד בפני החוויה החדשה והבלתי מוכרת אותה הם חווים.

כזוג מאוהב אנחנובני שווים, אבל מרגע ההתעברות ואילך האיזון משתנה וכל אחד מבני הזוג נכנס לתקופתמעבר של הסתגלות להורות. ההריון יכול להיות תקופה אינטימית ורומנטית מאד לבני הזוג.לידתו של ילד, לעומת זאת, מחיה זיכרונות ילדות אצל כל אחד מההורים וזיכרונות אלשונים, מן הסתם. לאחד ההורים אולי הייתה ילדות מאושרת והוא רוצה לחזור אליה.
האחר אולי עבר תקופה אומללה והוא היה רוצה לעשות את הדברים בדיוק אחרת. לכל זוגדרוש זמן כדי ליצור הוויית חיים חדשה. ישנה ההסתגלות שלו וישנה ההסתגלות שלה, וישנהההסתגלות של שניהם יחד, והכל מתרחש בו בזמן ולא בהכרח בתיאום מלא.
חלוקתהתפקידים הישנה ע"פ המין מתחילה להופיע וחוסר האיזון הרגשי והתפקידי הפתאומי הזה,במערכת יחסים שוויונית בעבר, עשוי לגרום הלם. הוא יוצא לעבודה כפי שתמיד עשה. היאנשארת בבית עם התינוק ורק מחכה לחזרתו בשעות הערב.

התפוררות המערכת התומכתשל המשפחה המורחבת בחברה המודרנית מותירה את האם בודדה ונזקקת מאד לבן זוגה. כאשרבן הזוג אינו מסוגל למלא את הצרכים הרגשיים שלה, נקלעת האישה למצוקה, כזו העלולהלהביא למצב נפשי קשה. היא מוצאת עצמה חסרת הגנה ותלויה בגבר שאולי אינה סומכת עליולגמרי (bibring, 1959; dimitrovsky et al., 1987).
מחקרים רבים מצאו תמיכהלגישה זו. הרבה נשים, שסבלו מדיכאון שלאחר לידה, דיווחו על קשר בעייתי עם בן זוגןלאחר הלידה (campbell,1971 ; colman, 1992; paykel et al, 1980; cox et al. 1982; ring, 1959 & ;colman הירשברג, 1984; כצנלסון, 1988).
יש לציין, כי כאשרמערכת היחסים אינה יציבה מספיק או מעורערת מלכתחילה היא עלולה להתדרדר ביותר מהירותלאחר לידת ילד. מבחינה מינית, האישה עלולה להרגיש פגיעה, מכיוון שהיא אינה נראיתלעצמה מושכת או סקסית כבעבר, במקביל קיימת ירידה טבעית בתשוקה וביכולת המינית שלהאישה לאחר הלידה. ד"ר דיאן מורוף מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, מצאה במחקרשערכה והתפרסם בכתב העת "obstetrics & gynecology", שמרבית הנשים חוזרות לקייםיחסי מין כחצי שנה לאחר שילדו, אך גם אז זה לא באותה תדירות או מידת הנאה כמו שלפניהלידה.
באופן ספציפי, ממחקרים עולה, כי אצל נשים הסובלות מדיכאון שלאחר הלידהואצל נשים מיניקות רמת החשק המיני וכמות המגעים המיניים נמוכות עוד יותר, גם מכיווןשהמערך ההורמונלי שלהן שונה מאד. חוסר האיזון הזוגי בתחום זה מגדיל עוד יותר אתהמתח הזוגי בתקופה זו.

ניתן לסכם ולומר,שככל שהקשר עם בן הזוג פחותטוב וקיימים יותר קונפליקטים עמו ופחות תמיכה ממנו, גדלה הנטייה לתגובות נפשיות כמודיכאון שלאחר הלידה. חשוב לציין כי הרגישות המוגברת בשלב זה של החיים קיימת אצל שניבני הזוג ושניהם בעצם זקוקים לאותו הדבר - לתמיכה.

חופשת לידה או כלא שלבדידות?
כאמור,חופשת הלידה יכולה להיות מנוחה משנות עבודה ארוכותובאותה העת החופשה עלולה להפוך לכלא. האישה עלולה לחוש בודדה מאד, בעיקר כאשר בןזוגה הולך בבוקר לעבודה והיא נשארת לבד עם התחושות הקשות ועם התינוק. כנראה שפהנעוץ גם ההסבר לכך, שבחלק גדול מן המקרים, האם עשויה לחוש בהקלה מסוימת בדיכאוןדווקא בשעות הערב, כאשר שוב אינה לבד והתחושה היא ש"עוד יום עבר".
"
חופשת הלידההיא אחד הזמנים הבודדים ביותר שידעתי, בעיקר עם הילד הראשון...הרגשתי שכל העולםממשיך ואני נעצרתי. ממצב של פעלתנות, עבודה, לימודים, הכל נפסק ואת אמורה להישארבבית עם התינוק הקטן הזה...בעלך עובד, חברותיך עובדות ומבלות, סבא וסבתא של היום -גם להם יש את העיסוקים שלהם- ואת לבד. כל דקה קיבלתי טלפון מאנשים ששאלו:"נו, אתמאושרת?" לא לא לא הייתי מאושרת. הייתי עייפה ובודדה ורציתי את אמא שלי והיא הלכהלעבודה". (י.ג.)

הלידה גם מביאה אתה שינויים פיזיים בגוף היולדת.איןאישה שגופה נראה כשם שהיה לפני הלידה, במידה כזו או אחרת. עקב כך גם דימוי הגוףמשתנה. יש נשים המתקשות לקבל את גופן החדש, את המשקל העודף, קפלי העור שהתווספובבטן ואת השינויים בשדיים. לעיתים תחושה זו מביאה לפגיעה בתחושה הנשית שלהן ובדימויהעצמי. הן לא אוהבות את גופן ומחליטות שאין טעם להשקיע בו.

"...
מאזהלידה אני שמנה,יש לי בטן ענקית וישבן גדול. שום בגד מלפני ההריון לא עולה עליואין לי חשק ללכת לחנות לראות בגדים שמוציאים לי את העיניים ואינם מתאימים לי...כלהיום אני לבושה בגדים מוזנחים, משלומפרת...אינני מתאפרת, כי אין בשביל מי. למספרהלא הלכתי מאז הלידה, כי אין לי זמן וגם אין לי חשק. בשביל מה להסתפר, בשביל מילהיות יפה? בשביל ארבעה קירות? נוח לי יותר להדק את השערות בגומייה, וגמרנו".(מתוך: נשים ורודות/תמר קרון)

כמו כן, במחקרים נמצא קשר בין דיכאון שלאחרהלידה לבין הפסקה מוקדמת של ההנקה.נשים שסבלו מדיכאון שלאחר הלידה הפסיקולהיניק בשלב מוקדם יותר מנשים אחרות (hendersu et al., 2003). ניתן לשער שהפסקה זושל ההנקה מוסיפה לרגשי האשם שקיימים, במילא, אצל הנשים, הסובלות מדיכאון שלאחרהלידה.

לסיכום,הלידה והאמהות הן שלב מעבר מכריע במעגל חייהן שלנשים. היכולת לבנות קשר בלעדי עם התינוק עד כדי אובדן גבולות מסוים, ובנקודת הזמןהמתאימה לצאת מהקשר הזה ולאפשר לתינוק לצמוח כישות נפרדת, מציאת איזון חדש במערכתהמשפחתית שהתרחבה והשמירה על כוחות הנפש הנדרשים לקשרים שכבר קיימים עם בן הזוגולפעמים גם עם ילדים אחרים, כל זה דורש מאמץ הסתגלותי.

עם כל הקושי והכאביש לזכור כי במשבר התפתחותי טמונות אפשרויות של גדילה. מתוך הקושי יכולה לצמוחעצמיות רחבה ובוגרת יותר (קרון, 1989).

בגליון הבא:

חלקג': נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לסבול מרמה מסוימת של דיכאון שלאחר הלידה.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו