דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה... ג' - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה... ג'

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 24.03.2005
הגורמים לדיכאון שלאחר הלידה:נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לסבול מרמה מסוימת של דיכאון שלאחר הלידה:  - אישה שסבלה מדיכאון או פסיכוזה לאחר לידה קודמת - אישה שילדה לאחרהריון לא מתוכנן - אישה שזו לידתה הראשונה .

מאת: יעל איתן-שילר ,M.A פסיכולוגיה חברתית, מנחת קבוצות מוסמכת, מתמחה בטיפול אישי, זוגי ומשפחתי ובסדנאות טיפוליות לנשים ולזוגות המתמודדים עם קשיי פריון.

דיכאון שלאחר הלידה כשהאמהות אינה מובנת מאליה... ג'


חלקג'((חלקא'וחלק ב'פורסמו בגליון הקודם

הגורמים לדיכאון שלאחר הלידה:
נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לסבול מרמה מסוימת של דיכאון שלאחר הלידה:
-
אישה שסבלה מדיכאון או פסיכוזה לאחר לידה קודמת

-
אישה שילדה לאחרהריון לא מתוכנן

-
אישה שזו לידתה הראשונה

-
דיכאון או הפרעותנפשיות אחרות בעבר הנפשי של היולדת או בני משפחה אחרים

-
אישה בעלת מערכתנוקשה של הגנות (מנגנוני הגנה), כמו הכחשה, למשל, עלולה להתכחש לשינויים ולהתנגדלהם, עד שעוצמתה של החוויה האימהית גוברת על התנגדות האם. אצל אישה כזו במהלךההריון העובר נחווה כאובייקט פנימי אידיאלי ועכשיו צריכה להתמודד עם התינוקהמציאותי ועם דרישותיו (lomas, 1998).

-
אישה בעלת זהות נשית לא מגובשת (lomas, 1998)

-
אישה שאמה התקשתה לתפקד כאם - במחקרים נמצא קשר בין מערכתהיחסים של האישה בינקותה עם אמה לבין הקשר שלה עם ילדיה. כאשר אישה יולדת חוזריםועולים בה זיכרונות מילדותה, הכוללים תחושות ורגשות, עוד לפני השלב המילולי. חוויותוזיכרונות לא טובים עלולים לגרום ליולדת לסבול מדיכאון לאחר הלידה robson & kumar 1984; gotlib et al., 1991 ))

-
אישה הסובלת מתסמונת קדם ווסתית nott et al., 1976) ; gowers, 1981; yalom et al., 1968)

-
מצב בריאותי ירוד שלהאם או התינוק

-
בעיות בחיי הזוג או המשפחה, היעדר בן זוג

-
אישהשמתקשה להשיג תמיכה מכל סוג שהוא

-
אישה שחוותה בסמיכות להריון וללידה מצבילחץ קיצוניים כמו מוות של אדם קרוב

-
אישה שחוותה הריון בעייתי

-
אישה שחוותה לידה קשה וטראומטית

-
אישה שעברה טיפול פריון (llewellyn et al., 1997)

-
אישה שילדה תאומים/שלישיה לאחר התערבות טיפולית (klock, 2004)

-
אישה שחוותה אירועי לחץ שונים במהלך החיים (brown & harris, 1978)

-
אישה שבן זוגה מובטל

-
עולה חדשה (קשור לתמיכה ולהיסטוריהשל אירועי חיים לוחצים)

גברים ודיכאון שלאחר הלידה:
"
כשהמטפל קבעשאני סובל מדיכאון שלאחר הלידה זה היה כל כך מפתיע שפשוט התחלתי לצחוק. חשבתי שזאתמתיחה ושהרופא מתבלבל ביני לבין אשתי. היה לי ברור שאם האבחון נכון, אני בוודאיהגבר היחיד בעולם שסובל מדיכאון כזה". (מתוך: גולדצוויג, 2004)

כבר בשנותה 30 וה 40 נערכו מחקרים על גבריםשאושפזו במחלקות פסיכיאטריות אחרי לידת ילדםהראשון בעקבות תופעות קשות של ניסיון לפגוע בילד. הגברים הללו אימצו התנהגותתינוקית: הרטיבו, ניסו לינוק ולמצוץ ומלמלו. אנשי המקצוע קישרו זאת לתחרות על תשומתהלב של האישה מול בן המשפחה החדש.

הפסיכיאטרית ד"ר הלן שיינפלד,המתמקדת בפסיכיאטרייה של נשים, מציינת כי גם גברים יכולים לסבול מהפרעותפסיכיאטריות בעקבות הריון ולידה של נשותיהם. הגברים יכולים להיות במצב קל יחסיתולסבול מהשמנה או בחילות ואף הקאות. במצבים מתקדמים יותר אפשר לראות תפיחה של הבטןאו כאבי בטן, תחלואה פיסית רבה ומגוונת שמקורה במצב הנפשי, תחלואה נפשית במחלות כמוהיפוכונדריה ואף הופעתם של שינויים בהתנהגות כגון אלימות, בגידות בבת הזוג, שלאכהרגלו של אותו אדם וכד'.

ד"ר גיל גולדצוויג,מהמחלקה לפסיכולוגיהבאוניברסיטה העברית, טוען, כי גברים מבטאים מצוקה בדרך שונה מנשים. יש להם קושיהרבה יותר גדול להתייחס לרגשות וגם העניין המאצ'ואיסטי לא מניח להם להודות שהםשרויים בקושי כזה או אחר.

במהלך השנים התבצעו מחקרים על קבוצות גדולות שלגברים,אך לא נמצא כל קשר בין התואר 'אב טרי' לבין דיכאון שלאחר הלידה.גולדצוויג היה הראשון שמצא את הסיבה שבגינה לא נמצא קשר כזה במחקרים שצוינו. בכלהמחקרים על 'דיכאון שלאחר הלידה בקרב גברים' נעשה שימוש בשאלונים שבדקו 'דיכאון אצלנשים'. כדי להתגבר על השונות הזו שבין גברים ונשים בנה גולדצוויג שאלון שונה: שאלוןמיוחד לאיתור דיכאון לאחר לידה אצל גברים. ממחקר שביצע גולדצוויג (2004) עולה, כיכמעט חמישית מהגברים, שנשותיהם ילדו בפעם הראשונה, חוו דיכאון, שמתחיל כמה שבועותלאחר הלידה ויכול להימשך שנה וחצי עד שנתיים.

"
פתאום הרגשתי שלקחו ממניאת החרות שלי...היום במבט לאחור אני מבין שהרגשתי שזהו, אני כבר לא יכול להחליטמה קורה עם החיים שלי, אני כאינדיבידואל גמרתי. אין יותר לצאת לבלות, אין ללכתלשתות משהו בפאב, אשתי גם אסרה עלי לעשן, כי זה עלול להזיק לילד, הרגשתי שהחייםשהיו לי נגמרו ומעכשיו אני חי בשביל הבית ובשביל הפרנסה...הרגשתי שה 'אני' שליהתפוגג. קיבלתי ילד אבל איבדתי את עצמי." (מתוך: גולדצוויג, 2004).

הטיפול הקונבנציונאלי ב 'דיכאון שלאחר הלידה':
מלבד נקבתהאדם, מנצלות כל בנות משפחת היונקים את השליה, כמאכל מחזק, לאחר הלידה. על השליהנאמר כי היא עשויה להקל על דיכאון שלאחר הלידה משום שהיא עשירה בויטמין b6 וישתרבויות אשר נוהגות לאכול את השליה לאחר הלידה במסיבה שעורכים לכבוד הרךהנולד.

חלק ניכר מהנשים הנתקפות דכדוך ותחושת חוסר מוצא,שמקורםבקשיי הסתגלות למצב שלאחר הלידה, יכולות להתאושש בכוחות עצמן ובעזרת הקרובים להן.לפעמים יש צורך בשיחת הבהרה וייעוץ או בכמה שיחות, לאו דווקא עם פסיכולוג, אלא עםחברה, אחות או יועץ חינוכי. אם ההפרעה קשה יותר, יש צורך בטיפול פסיכולוגי ולעיתיםבטיפול תרופתי מידי רופא-פסיכיאטר. במקרים קשים האישה נזקקת לאשפוז פסיכיאטרי.
חשיבות הטיפול בדיכאון שלאחר הלידה נובעת לא רק מהרצון להקל על סבלה של האםומהסיכון של התאבדות, אלא גם מכך שאמהות במצב זה עלולות לפתח עמדה שלילית כלפיהילד, קשיים במערכת היחסים המשפחתית ושינוי בכוונות כלפי לידותבעתיד.

הטיפול התרופתי
בשנים האחרונות פותחו תרופות נוגדות דיכאוןיעילות מאד ועם מינימום של תופעות לוואי. תרופות מקבוצת ה -ssri (מעכבים סלקטיבייםשל סרוטונין) כ-paroxetine , (סרוקסט) או פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה או אפקטין)נמצאות בשימוש רב. לוקח בין שבועיים ולשלושה שבועות עד שהשפעתן מורגשת ולאחר מכן חלשינוי ברור וחד משמעי במצב הרוח של האישה, בתפקודה הכללי ואף בתאבון ובשינה. לאחרכמה חודשים ניתן לרדת במינון הטיפול התרופתי, אך יש לעשות זאת בהדרגה ותוך כדי מעקברפואי ((stowe & nemeroff, 1995 .

הטיפול הנפשי
מטרותיו שלהטיפול הנפשי מותאמות לכל אישה לפי אישיותה, בעיותיה ומבנה המערכת המשפחתיתוהחברתית שלה. המטרה העיקרית היא הרחבת העצמיות, כדי שתוכל הזהות העצמית להכילבתוכה את האמהות. מטרות נוספות של הטיפול הנפשי הן להקנות או להחזיר לאם, מהר ככלהאפשר, את הביטחון ביכולתה לטפל בתינוקה, לשוחח על החרדות שלה הקשורות לתינוק,ולחזק את הקשר אם-תינוק.
ככל שעובר הזמן והאם מנותקת מן התינוק ומהטיפול בו, כךיגברו בה חוסר הביטחון והפחד מפני האמהות. מטרה אחרת היא הפחתת רגשי האשמה של האם.כאן יש צורך בחדירה עמוקה יותר לתהליכים נפשיים שהיא נתונה בהם והבנת סבך הסיבותלרגשי האשם. המטפל יכול לעזור לאם להפיג את רגשי האשמה על ידי שיתיר לה להרגישרגשות שליליים כלפי התינוק, כמובן מתוך הדגשה על ההפרדה שבין רגש שלילי או תוקפני,שהוא מובן ואפילו טבעי לפעמים, ובין מעשי אלימות או הזנחה.
כמו כן, העלאתןלמודעות של כל אותן תפיסות ואמונות של האישה המתקשרות אצלה להריון, לידה, אימהות,הורות ואשר גורמות לה לתחושת האשם ולמצוקה בה היא שרויה, עשויה לאפשר לה להחליפןבאמונות אחרות, שיקלו על התחושה הרעה.
מטרה נוספת היא הוצאת האם ממעגל בדידותה.כאן יש ערך רב לטיפול הקבוצתי, אבל זה לא מספיק. יש צורך בגיוס מערכות תמיכהטבעיות: בן הזוג, בני משפחה אחרים וחברים. ככל שהאישה מרגישה נתמכת וזוכה להבנהולעידוד מן הקרובים לה רבים הסיכויים שתקטן מצוקתה. גם המטפל עצמו, הרגיש והמביןלליבה ושאינו נוקט עמדה שיפוטית כלפיה יכול לפרוץ את הבדידות הזו.

השתתפות בקבוצה טיפולית -מטרת הקבוצה לספק לנשים תחושה של יחדונורמליות, תחושה שהן לא בודדות ברגשותיהן השליליים ולספק להן מערכת טיפולית תומכת.בקבוצה מתאפשר אוורור של רגשות בזכות הימצאות כל האמהות במצב דומה.
הקבוצהמאפשרת לנשים לדבר בפתיחות רבה על התנהגותן, רגשותיהן ומחשבותיהן, הנתפשים בסביבתןכחריגים. החוויה שנוצרת היא של לגיטימציה לבעיות ולקשיים המשותפים. חוויה זו מחזקתאת הנשים ומעניקה להן כוחות להמשיך להתמודד למרות הקושי.

מחקרים מוכיחיםכי אנשים מתמודדים ביתר הצלחה עם אירועים גורמי לחץ כאשר הם מקבלים מידע ותמיכהבהתאם. באופן ספציפי הוכח, כי תכנית מניעה, המיועדת לנשים בסיכון גבוהה לסבולמדיכאון שלאחר הלידה, והכוללת תרפיה פרטנית ו/או השתתפות בקבוצה טיפולית ,מוכיחה אתיעילותה כמונעת, בחלק גדול מן הנשים, את הופעתו של דיכאון לאחר הלידה (stuart & ohara & gorman, 2003). נשים שחוו התערבות כלשהי הראו הסתגלות רגשית טובה יותרבתקופה שלאחר הלידה, יותר מאשר הנשים בקבוצת הביקורת ( elliott, 1985 & leverton, 1988; gordon, 1960; halonen & passman,).

ייעוץ נפשי לאחרהופעתו של הדיכאון הוכח כיעיל ביותר עבור רוב הנחקרות ועבור רוב סוגי הדיכאון שלאחרהלידה, לרבות פסיכוזה שלאחר הלידה, וכהכרחי להחלמת האישה(stuart, 2003 & ohara & gorman).
החוקרים ממליצים להיעזר בתרפיה הנפשית בסדר העדיפות הראשון ורקאם נדרש להוסיף טיפול תרופתי. טיפול תרופתי נוגד דיכאון גם הוא הוכח כיעיל אם כיהשפעותיו על חלב האם (עבור נשים מניקות) ועל התינוק עדיין לא ברורות מספיק (appleby et al., 1997; stowe et al., 1995; cohen et al., 2001) ולכן עליו להישקל כנספחוכתוספת לתרפיה הנפשית ולא להפך ( stuart, 2003 & ohara & gorman).

הטיפול ההומיאופתי:
הטיפול ההומיאופתי הוא אינדיווידואלי ומתייחסלאישה הסובלת מהדיכאון ולא רק לדיכאון עצמו, כך שיש משמעות רבה לאייך נחווה הדיכאוןממנו סובלת האישה. האבחון נעשה ע"י שיחה עם הרופא ההומיאופת, ומורגש כמו שיחה אצלפסיכולוג.
התרופות מותאמות בהתאמה ספציפית ויהיו שונות בהתאם לתחושות השונות שלהנשים. למשל, אישה החשה צורך לנטוש את ילדה תקבל תרופה אחרת מאישה החשה צורך להזיקלו. אישה החשה כעס בגלל תחושה כי הילד לוקח ממנה את האפשרות לצאת לבלות תקבל תרופהאחרת מאישה הכועסת על הילד כי הוא בוכה ובכך גורם לה להרגיש חסרת אונים.

הטיפול של הרפואה הסינית:
הרפואה הסינית מסבירה את תופעת הדיכאוןלאחר לידה כתוצר ישיר של המאמץ ואיבוד הדם המתרחשים בזמן הלידה ולוקחת בחשבון כמובןאת מצב בריאותה הכללי, הנפשי והפיזי של האישה בכלל ובהריון ובלידה בפרט. הלב, לפיפילוסופיית הרפואה הסינית, מאכסן את הנפש ומשמש לה משכן ובסיס.
אחד מתפקידיוהנוספים הוא שליטה בדם שתפקידו הוא להוות עוגן לנפש. כאשר דם הלב נחסר - דבר היכוללהתרחש בעקבות איבוד דם בלידה, לנפש אין משכן ובית והיא נהפכת לחרדהומדוכאת.

לרפואה הסינית יש כלים אפקטיביים בצורת דיקור ופורמולות צמחיםלטיפול בתופעה.נקודות הדיקור והצמחים נבחרים בקפידה ובהתאמה ספציפית לאותהאישה במטרה לעודד ולסייע לגוף ולנפש להגיע לאיזון הנכון שלהם, לסייע לגוף לייצר דםולהרגיע את הנפש ולטפל בכל חסרי האיזון הנוספים שישנם.

לסיכום,ישלזכור שהדיכאון לאחר הלידה הוא תופעה שכיחה הכרוכה בסבל רב ליולדת ולמשפחתה, שחשובלזהותה בהקדם, ובעיקר, שהיא ניתנת לטיפול מוצלח ברב המכריע של המקרים.
סוףדבר.
את קמה בבוקר ונזכרת שאת אימא
הבטן שלך מתכווצת
את מכריחה את עצמךלגשת אל הבן
ולראות מה שלומו ואיך עבר הלילה
את מחייכת אליו וצוחקתאתו
ומבפנים את שואלת את עצמך
איך לעזאזל להעביר את היום לבד???
אתמתחננת אל הבעל שיישאר אתך בבוקר כמה שיותר
אבל הוא חייב ללכת לעבודה.
הדלתנסגרת. זהו, את לבד עם התינוק
את מסתכלת אל התינוק ולבך מתפוצץ מאהבה
אבלהבטן מכווצת
את מנסה לצחוק ולהשתולל אתו
אולי זה יעזור לך לשחרר את ההרגשההכבדה
את קובעת פגישה עם חברות, מסתובבת בקניונים
מנסה לא להיות בבית לתקופותארוכות
לחשוב כמה שפחות, לסבול מהמועקה כמה שפחות
וקראת סוף היום, לאחרשהסתובבת בחוץ כל-כך הרבה
את מרגישה מטופשת ומתוסכלת
רוצה לנוח ולאמצליחה
רוצה ליהנות ולא מצליחה
הכל בסדר והכל לא בסדר
והנפש שלךמשתוללת
ורק שהתינוק לא ירגיש את מה שקורה אצלך מבפנים
את משתפת אתהמשפה
כל מי שמתקשר זוכה לשמוע את קול בכייך
רוצה שזה יעבור ומהר
רוצהליהנות
מגיע הערב וההרגשה משתפרת
עוד יום הסתיים
בקבוק אחרון להיום,אמבטיה ולישון
ואז המועקה קצת משתחררת
את אדון לעצמך
הבעל חוזר, עיניושואלות: נו התגברת כבר?
הוא רואה שלא
לא כל-כך יודע מה עליו לעשות
הואעייף ומותש מהעבודה ומהלילות
קשה לדבר
אתם הולכים לישון, את לא מצליחהלהירדם
המחשבות מטריפות
את רעבה כי לא אכלת טוב במשך היום
את מכריחה אתעצמך לשקוע בשינה,
תוך כדי מחשבות נעימות על התינוק,
הריח שלו, המתיקות,העיניים היפות והתמימות
ביום ראשון יש לך פגישה אצל הפסיכיאטרית
זה יעבור,אני מבטיחה.
(
כ.ת)
מאמר זה מוקדש לך, מתוך אמונה שלמה ביכולתךלהתגבר.

קריאה שתעזור לך להתמודד:
1.
פיג'ס קיית, החיים אחריהלידה, 1999.
2.
קרון תמר, נשים ורודות, 1989.
3.
ד"ר דניאל סטרן, הולדתה שלאם, 2000.
4.
ד"ר עוזי רייס ויפעת מ.רייס, השנה הראשונה, 2004.
5.
נועה ברקת,מבטן ומלידה, 2002.

 




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו