חשיבות ההכנה לקראת ההנקה בתקופת ההריון
שלח לחבר
לקראת לידה ראשונה הכנה לקראת ההנקה יכולה להקל, ואפילו להציל את ההנקה כבר בימים הראשונים לאחר הלידה. מידע וידע הם כוח, ולא צריכים להסתמך על המזל בבית היולדות כדי להצליח להיניק.
מאת: אלן שיין, יועצת הנקה מוסמכת, ibclc, ומדריכת ליגת לה לצ'ה
לא פעם אני שומעת נשים הרות מגיבות להצעה לבוא למפגשים עוד טרם לידה לשמוע על הנקה בזלזול "נראה אחרי הלידה", "אזמין יועצת אחרי הלידה". אולי מה שלא ידוע לציבור, במיוחד לקראת לידה ראשונה הוא שהכנה לקראת ההנקה יכולה להקל, ואפילו להציל את ההנקה כבר בימים הראשונים לאחר הלידה. מידע וידע הם כוח, ולא צריכים להסתמך על המזל עוד בבית היולדות כדי להצליח להיניק.
זה לא שההנקה כל כך מסובכת הרי זה אמור להיות הדבר הכי טבעי שיש. מה שאין לנו היום כימי קדם, זה דגם לחיקוי. האימהות שלנו לא היניקו ועברנו תקופה מאוד ארוכה של שימוש בתמ"ל ובקבוקים. הסטטיסטיקה הכי מעודכנת ממחקרים של משרד הבריאות (2000) מראה כי 87 אחוזים מכלל אוכלוסיית היולדות מתחילות ורוצות להיניק!!! אבל תוך שבועיים קצרים מאוד – שיעור הצלחת ההנקה הבלעדית יורדת ל-55 אחוזים.
הבעיה העיקרית היא חוסר הדרכה ואם תשאלו את היולדות עצמן מה הכשיל אותן, אחת התופעות הבולטות ביותר היא חוסר התאמה בהנחיות של הצוות הרפואי המטפל. כל אחות אומרת משהו אחר. רופא אחד תומך ורופא אחר שולל. זה לעיתים טמון בניסיון האישי של אותו איש מקצוע ולא בממצאים מדעיים בדוקים! השאלה נשאלת, למי באמת יש את ההמלצות והתשובות הנכונות?? למי להאמין?
הוכח לא פעם שאם היולדת מצוידת במידע עדכני ונכון טרם לידה, היא כבר יכולה לסמוך על עצמה ועל האינטואיציה שלה כדי להצליח. המידע חייב לבוא ממקור מקצועי מהימן שעבר הכשרה ספציפית בנושא וזה כולל אחיות ורופאים.
התואר רופא או אחות לא מבטיח שאותו איש מקצוע למד ויודע בכלל על ההנקה. אם הרופא או האחות לא עברו כל הכשרה בתחום, הם לא הופכים להיות "מוסמכים" בגלל היותם בצוות הרפואי המטפל. חשוב שהיולדת תדע ותבין את זה.
היום יש כמעט בכל בית יולדות יועצת הנקה מוסמכת אבל לא בכולם. גם אם יש, זה כמעט בלתי אפשרי שהיא תגיע אל כל אחת ואחת כי יש מאות יולדות. חשוב לפני הלידה ללמוד על ההנחיות הכי מומלצות וגם ללמוד מה קורה בבתי יולדות ומי היועצת המוסמכת כדי שאפשר יהיה לפנות אליה – או לקבל המלצה ממנה מי מהצוות מוסמך להדריך בנושא ההנקה.
קשיים בהנקה בהן נתקלות יולדות וכיצד לפתור אותם
ניתוח קיסרי
לא אחת מחליטות אמהות שלא להיניק רק מכיוון שנותחו בניתוח קיסרי. ואולם נשים רבות יותר מחליטות להיניק, למרות הניתוח. הדבר תלוי רבות בתמיכה ובעידוד להם את זוכה מהסביבה, עוד לפני הלידה ולאחריה. במצב זה, לאחר ניתוח, קל יותר להיניק מאשר לקום אחת לכמה שעות, להכין בקבוקים ולחטא אותם ואת כל הציוד הנלווה.
דעי כי גם אם נותחת, את יכולה להיניק. אמהות שנותחו מיניקות באותה מידה של הצלחה.
עם זאת, עלייך להשתדל למצוא תנוחה שאינה מכאיבה או מפריעה לפצע מהניתוח. רצוי להניח כרית על הבטן להגן על אזור החתך בזמן ההנקה.
בבית יולדות תיאלצי לשהות תקופה ארוכה יותר מאשר יולדות שלא נותחו, ולכך יש משמעות, משום שבדרך כלל, כאמור, בבית היולדות התינוק אינו נמצא לידך בכל עת, ואינך מיניקה אותו בדיוק לפי צרכיו. משום כך, עלולה תפוקת החלב להיות בהתחלה קטנה ולעלות באיטיות.
אם מתעוררות בעיות עוד במהלך שהותך בבית היולדות, כדאי שתיוועצי במדריכה או ביועצת הנקה. כמו כן, בדקי מה מדיניותו של בית היולדות באשר לאפשרות להיניק מיד לאחר הלידה בניתוח קיסרי. שכן, אין כל מניעה להנקתו בשעה הראשונה לאחר הלידה, גם אם נותחת בניתוח קיסרי, בהנחה שהתינוק נולד בריא וללא מגבלות רפואיות, וכי גם לך אין מגבלות כאלה.
הנקת תאומים
הנקת תאומים היא בהחלט אפשרית : רבות הן האמהות לתאומים שהצליחו להיניק שני תינוקות עד תום התקופה המומלצת על פי האקדמיה האמריקאית של רפואת ילדים. (עד מחצית השנה הראשונה לחיים הנקה מלאה בלבד ומגיל שבעה חודשים תוספות של מזון מוצק והמשך ההנקה כל עוד האם והתינוק מעונינים בכך).
כמעט כל אישה אחרי לידה יכולה ליצור חלב המספיק לתאומים ואפילו שלישיה. הדבר אכן מצריך אנרגיה רבה, סבלנות ונכונות אבל לא יותר מאשר נדרש בשאר התחומים שבהם יהיה עליך לספק את צורכיהם ומחסורם של התינוקות. יש שטוענות שאפילו יותר קל, כאשר מתרגלים להרגלי האכילה של התינוקות, בלי כל הטרחה של הכנת הציוד (אם זה לשטוף, לחטא, לייבש או להכין את האוכל, במיוחד כאשר אין עזרה בהאכלת התינוקות). האוכל תמיד מוכן, זמין ובטמפרטורה הנכונה!
גודש
גודש הוא תוצאה של חוסר איזון בין כמות החלב שגופך מייצר לבין הכמות שהתינוק מבקש לינוק בימים הראשונים, כלומר הצטברות חסרת מוצא של חלב בשד. כמו כן יש גודש של כלי דם ולימפה. שני גורמים משפיעים על חוסר איזון זה:
מאת: אלן שיין, יועצת הנקה מוסמכת, ibclc, ומדריכת ליגת לה לצ'ה לא פעם אני שומעת נשים הרות מגיבות להצעה לבוא למפגשים עוד טרם לידה לשמוע על הנקה בזלזול "נראה אחרי הלידה", "אזמין יועצת אחרי הלידה". אולי מה שלא ידוע לציבור, במיוחד לקראת לידה ראשונה הוא שהכנה לקראת ההנקה יכולה להקל, ואפילו להציל את ההנקה כבר בימים הראשונים לאחר הלידה. מידע וידע הם כוח, ולא צריכים להסתמך על המזל עוד בבית היולדות כדי להצליח להיניק.
זה לא שההנקה כל כך מסובכת הרי זה אמור להיות הדבר הכי טבעי שיש. מה שאין לנו היום כימי קדם, זה דגם לחיקוי. האימהות שלנו לא היניקו ועברנו תקופה מאוד ארוכה של שימוש בתמ"ל ובקבוקים. הסטטיסטיקה הכי מעודכנת ממחקרים של משרד הבריאות (2000) מראה כי 87 אחוזים מכלל אוכלוסיית היולדות מתחילות ורוצות להיניק!!! אבל תוך שבועיים קצרים מאוד – שיעור הצלחת ההנקה הבלעדית יורדת ל-55 אחוזים.
הבעיה העיקרית היא חוסר הדרכה ואם תשאלו את היולדות עצמן מה הכשיל אותן, אחת התופעות הבולטות ביותר היא חוסר התאמה בהנחיות של הצוות הרפואי המטפל. כל אחות אומרת משהו אחר. רופא אחד תומך ורופא אחר שולל. זה לעיתים טמון בניסיון האישי של אותו איש מקצוע ולא בממצאים מדעיים בדוקים! השאלה נשאלת, למי באמת יש את ההמלצות והתשובות הנכונות?? למי להאמין?
הוכח לא פעם שאם היולדת מצוידת במידע עדכני ונכון טרם לידה, היא כבר יכולה לסמוך על עצמה ועל האינטואיציה שלה כדי להצליח. המידע חייב לבוא ממקור מקצועי מהימן שעבר הכשרה ספציפית בנושא וזה כולל אחיות ורופאים.
התואר רופא או אחות לא מבטיח שאותו איש מקצוע למד ויודע בכלל על ההנקה. אם הרופא או האחות לא עברו כל הכשרה בתחום, הם לא הופכים להיות "מוסמכים" בגלל היותם בצוות הרפואי המטפל. חשוב שהיולדת תדע ותבין את זה.
היום יש כמעט בכל בית יולדות יועצת הנקה מוסמכת אבל לא בכולם. גם אם יש, זה כמעט בלתי אפשרי שהיא תגיע אל כל אחת ואחת כי יש מאות יולדות. חשוב לפני הלידה ללמוד על ההנחיות הכי מומלצות וגם ללמוד מה קורה בבתי יולדות ומי היועצת המוסמכת כדי שאפשר יהיה לפנות אליה – או לקבל המלצה ממנה מי מהצוות מוסמך להדריך בנושא ההנקה.
קשיים בהנקה בהן נתקלות יולדות וכיצד לפתור אותם
ניתוח קיסרי
לא אחת מחליטות אמהות שלא להיניק רק מכיוון שנותחו בניתוח קיסרי. ואולם נשים רבות יותר מחליטות להיניק, למרות הניתוח. הדבר תלוי רבות בתמיכה ובעידוד להם את זוכה מהסביבה, עוד לפני הלידה ולאחריה. במצב זה, לאחר ניתוח, קל יותר להיניק מאשר לקום אחת לכמה שעות, להכין בקבוקים ולחטא אותם ואת כל הציוד הנלווה.
דעי כי גם אם נותחת, את יכולה להיניק. אמהות שנותחו מיניקות באותה מידה של הצלחה.
עם זאת, עלייך להשתדל למצוא תנוחה שאינה מכאיבה או מפריעה לפצע מהניתוח. רצוי להניח כרית על הבטן להגן על אזור החתך בזמן ההנקה.
בבית יולדות תיאלצי לשהות תקופה ארוכה יותר מאשר יולדות שלא נותחו, ולכך יש משמעות, משום שבדרך כלל, כאמור, בבית היולדות התינוק אינו נמצא לידך בכל עת, ואינך מיניקה אותו בדיוק לפי צרכיו. משום כך, עלולה תפוקת החלב להיות בהתחלה קטנה ולעלות באיטיות.
אם מתעוררות בעיות עוד במהלך שהותך בבית היולדות, כדאי שתיוועצי במדריכה או ביועצת הנקה. כמו כן, בדקי מה מדיניותו של בית היולדות באשר לאפשרות להיניק מיד לאחר הלידה בניתוח קיסרי. שכן, אין כל מניעה להנקתו בשעה הראשונה לאחר הלידה, גם אם נותחת בניתוח קיסרי, בהנחה שהתינוק נולד בריא וללא מגבלות רפואיות, וכי גם לך אין מגבלות כאלה.
הנקת תאומים
הנקת תאומים היא בהחלט אפשרית : רבות הן האמהות לתאומים שהצליחו להיניק שני תינוקות עד תום התקופה המומלצת על פי האקדמיה האמריקאית של רפואת ילדים. (עד מחצית השנה הראשונה לחיים הנקה מלאה בלבד ומגיל שבעה חודשים תוספות של מזון מוצק והמשך ההנקה כל עוד האם והתינוק מעונינים בכך).
כמעט כל אישה אחרי לידה יכולה ליצור חלב המספיק לתאומים ואפילו שלישיה. הדבר אכן מצריך אנרגיה רבה, סבלנות ונכונות אבל לא יותר מאשר נדרש בשאר התחומים שבהם יהיה עליך לספק את צורכיהם ומחסורם של התינוקות. יש שטוענות שאפילו יותר קל, כאשר מתרגלים להרגלי האכילה של התינוקות, בלי כל הטרחה של הכנת הציוד (אם זה לשטוף, לחטא, לייבש או להכין את האוכל, במיוחד כאשר אין עזרה בהאכלת התינוקות). האוכל תמיד מוכן, זמין ובטמפרטורה הנכונה!
גודש
גודש הוא תוצאה של חוסר איזון בין כמות החלב שגופך מייצר לבין הכמות שהתינוק מבקש לינוק בימים הראשונים, כלומר הצטברות חסרת מוצא של חלב בשד. כמו כן יש גודש של כלי דם ולימפה. שני גורמים משפיעים על חוסר איזון זה:
- הפרדת התינוק מהאם.
- הגבלת תדירות ההנקה ומשכה מסיבה זו או אחרת.
לפיכך, מומלץ להיניק לעתים קרובות, ובזמן ההנקה לא להגביל את התינוק
כאבים ופצעים בפטמות
דעה רווחת היא שפצעים נגרמים עקב הנקות ממושכות ומייגעות בימים הראשונים שלאחר הלידה, ואולם מדובר בטענה שבטעות יסודה, שכן הגורם העיקרי לפצעים הוא תנוחת הנקה לקויה או אחיזה לקויה של התינוק.
אם התינוק מוחזק נמוך מדי, גבוה מדי או בזווית שאינה נוחה ביחס לשד, הדבר ייאלץ את התינוק לתפוס את קצה הפטמה בין החניכיים, בלא יכולת לשאוב את השד עמוק לפיו מבלי להזיק לו. כמו כן, אם את מחזיקה את התינוק הרחק מן השד, הוא ילפות רק את הקצה, ולא יצליח לינוק. הדבר ייצור פצע, ומובן שלא תצליחי כלל ליהנות מההנקה, מרוב כאבים.
חוסר חלב
כמעט כל אישה שיולדת יכולה לייצר חלב המספיק לתאומים, ואפילו לשלישייה, שכן ההנקה מבוססת על עקרון ההיצע והביקוש. ההנקה לעתים קרובות תמריץ את ייצור החלב.
הגורמים המעודדים את התינוק לינוק הם:
צרכיו הראשוניים של הרך הנולד הם כמות קטנה של חלב. רצונו לינוק נובע יותר מיצר המציצה, יחד עם הרצון להיות קרוב לגוף האם. החלב הראשוני, "הקולוסטרום", מכיל נוגדנים מרובים וחלבונים החשובים לתינוק בימיו הראשונים. אחר כך מתפתחים אצלו גם הצרכים הפיסיולוגיים האחרים - רעב וצמא. בהדרגה בא גם התיאבון. יש האומרים שמספיק לתינוק 7-10 סמ"ק בלבד בכל ארוחה בימים הראשונים.
פגים
כיום מגלים עד כמה חשובה ההנקה ועד כמה חשוב חלב האם להתפתחותו של הפג. כיום כבר ידוע, כי לא זו בלבד שהתינוק הפג מסוגל לרוב לינוק, אלא שהדבר גם תורם לו מבחינה תזונתית, רגשית והתפתחותית, שכן, חלבה של אם היולדת טרם זמנה מותאם אף הוא לצרכיו המיוחדים של הפג.
חשוב לשתף את הצוות המטפל בפגייה בכוונתך להיניק, לשאוב חלב מהשד, ולתת לתינוק. אם יתאפשר הדבר מבחינה רפואית, סביר להניח שהם יעודדו אותך במשימתך.
צהבת פיזיולוגית
להבדיל מצהבת זיהומית, אין מדובר כאן במחלה אלא במצב פיזיולוגי נורמלי. זהו מצב, השכיח בקרב יותר ממחצית מהתינוקות. היא מתרחשת כאשר החומר הנקרא בילירובין אינו נפלט מן הגוף החוצה. הצהבת מתבטאת בכך שעורו של התינוק ולובן העין נראים צהבהבים. הצהבת יכולה להופיע כבר ביום השני שלאחר הלידה. הבילירובין הוא חומר המופק מפירוק ההמוגלובין העוברי, בתהליך שנועד להשמיד כדוריות דם אדומות ישנות, ולהחליפן בכדוריות דם בוגרות חדשות.
חומר זה אמור לעבור דרך הכבד החוצה, אולם לעתים, עקב אי בשלותם של תפקודי הכבד ביילודים שזה עתה נולדו, מצטבר הבילירובין בגוף.
מתברר שגם בעניין זה ההנקה מועילה, כי היא מסייעת לריקון המעיים העוזר לסילוק בילירובין. אחת הסיבות לעליית הבילירובין היא תינוק שאינו אוכל מספיק. לכן חשוב מאוד להתחיל להיניק בסמוך ללידה ולהמשיך להיניק לעיתים קרובות.
כאבים ופצעים בפטמות
דעה רווחת היא שפצעים נגרמים עקב הנקות ממושכות ומייגעות בימים הראשונים שלאחר הלידה, ואולם מדובר בטענה שבטעות יסודה, שכן הגורם העיקרי לפצעים הוא תנוחת הנקה לקויה או אחיזה לקויה של התינוק.
אם התינוק מוחזק נמוך מדי, גבוה מדי או בזווית שאינה נוחה ביחס לשד, הדבר ייאלץ את התינוק לתפוס את קצה הפטמה בין החניכיים, בלא יכולת לשאוב את השד עמוק לפיו מבלי להזיק לו. כמו כן, אם את מחזיקה את התינוק הרחק מן השד, הוא ילפות רק את הקצה, ולא יצליח לינוק. הדבר ייצור פצע, ומובן שלא תצליחי כלל ליהנות מההנקה, מרוב כאבים.
חוסר חלב
כמעט כל אישה שיולדת יכולה לייצר חלב המספיק לתאומים, ואפילו לשלישייה, שכן ההנקה מבוססת על עקרון ההיצע והביקוש. ההנקה לעתים קרובות תמריץ את ייצור החלב.
הגורמים המעודדים את התינוק לינוק הם:
- רעב
- צמא
- יצר המציצה
- חום גופה של האם
- תחושת חוסר ביטחון של התינוק
צרכיו הראשוניים של הרך הנולד הם כמות קטנה של חלב. רצונו לינוק נובע יותר מיצר המציצה, יחד עם הרצון להיות קרוב לגוף האם. החלב הראשוני, "הקולוסטרום", מכיל נוגדנים מרובים וחלבונים החשובים לתינוק בימיו הראשונים. אחר כך מתפתחים אצלו גם הצרכים הפיסיולוגיים האחרים - רעב וצמא. בהדרגה בא גם התיאבון. יש האומרים שמספיק לתינוק 7-10 סמ"ק בלבד בכל ארוחה בימים הראשונים.
פגים
כיום מגלים עד כמה חשובה ההנקה ועד כמה חשוב חלב האם להתפתחותו של הפג. כיום כבר ידוע, כי לא זו בלבד שהתינוק הפג מסוגל לרוב לינוק, אלא שהדבר גם תורם לו מבחינה תזונתית, רגשית והתפתחותית, שכן, חלבה של אם היולדת טרם זמנה מותאם אף הוא לצרכיו המיוחדים של הפג.
חשוב לשתף את הצוות המטפל בפגייה בכוונתך להיניק, לשאוב חלב מהשד, ולתת לתינוק. אם יתאפשר הדבר מבחינה רפואית, סביר להניח שהם יעודדו אותך במשימתך.
צהבת פיזיולוגית
להבדיל מצהבת זיהומית, אין מדובר כאן במחלה אלא במצב פיזיולוגי נורמלי. זהו מצב, השכיח בקרב יותר ממחצית מהתינוקות. היא מתרחשת כאשר החומר הנקרא בילירובין אינו נפלט מן הגוף החוצה. הצהבת מתבטאת בכך שעורו של התינוק ולובן העין נראים צהבהבים. הצהבת יכולה להופיע כבר ביום השני שלאחר הלידה. הבילירובין הוא חומר המופק מפירוק ההמוגלובין העוברי, בתהליך שנועד להשמיד כדוריות דם אדומות ישנות, ולהחליפן בכדוריות דם בוגרות חדשות.
חומר זה אמור לעבור דרך הכבד החוצה, אולם לעתים, עקב אי בשלותם של תפקודי הכבד ביילודים שזה עתה נולדו, מצטבר הבילירובין בגוף.
מתברר שגם בעניין זה ההנקה מועילה, כי היא מסייעת לריקון המעיים העוזר לסילוק בילירובין. אחת הסיבות לעליית הבילירובין היא תינוק שאינו אוכל מספיק. לכן חשוב מאוד להתחיל להיניק בסמוך ללידה ולהמשיך להיניק לעיתים קרובות.
