סיפור הלידה של שילה נתן
שלח לחברבשעה 8:00 בבוקר נבקעו בשלום המים, תודה לאל, אבל הצירים התגברוווווווווווו!!!!!!!!!!!! ואני כבר חשבתי שנשמתי חוזרת לבורא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז כולן המומות איך ילדתי בשבוע 36+4, האמת? גם אני עדיין המומה.
הכל התחיל ביום שני בבוקר ה-03/01
פיצי שלי שרגיל להשתולל לו, בזמן שאני "שותה איתכן קפה", לא זז.
טלפון, לא היסטרי במיוחד, לאורלי, והיא שלחה אותי למיון.
נסעתי למיון בקופת חולים, המוניטור לא היה מלהיב והרופאה החליטה שכדאי לזרז קצת.
היא עשתה לי סטריפינג, והייתה מאווווד סקפטית לגביו, כי הראש היה מאוווווד גבוה (מה שבהמשך שלח אותי כמעט לחדר ניתוח...)
היא הייתה סקפטית, אבל לפיצי היו תוכניות משלו.
הסטריפינג עבד גם עבד והתחילו לי בשעה 17:00 צירים מטורפים!!!
הבנות שלי היו, למזלי הרב, עם אסי בתיאטרון בובות שהיה לו דרך בית הספר שבו הוא עובד.
טלפון להורים שלי והם בדרך אלי.
כל הדרך צירים מטורפים, אבא שלי שנלחץ מאווווד התבלבל בדרך ורק אחרי שעה הגענו לביה"ח.
בשעה 18:30 מוניטור מראה צירים סדירים כל שלש דקות ו4.5 ס"מ פתיחה.
אחרי תשאול כל השאלות האפשריות, קבלה, מדבקות וכו', בשעה 19:30 הכניסו אותי לחדר לידה.
הצירים נעשו תכופים יותר וכואבים יותר, והפתיחה די מהר הגיעה ל-7 ס"מ, הצוואר נמחק, אבל לצערי ולצערם של הרופאים הראש לא ירד!!!
ישנה דרך אחת להוריד אותו והיא פקיעת מי השפיר, אבל כרוכה בזה סכנה מטורפת של צניחת חבל הטבור, שיכולה לעלות בחיי העובר שלי...
הרופאים לא מוכנים לקחת סיכונים, עדיין מחכים לציר שיעשה זאת באופן ספונטני וזה לא קורה...
השעות נוקפות ואני מתחילה להשתולל מכאבי תופת.
לכל מי שתוהה, הסקוליוזיס לא איפשר אפידורל בשום פנים ואופן הלידה הזאת וטשטוש לא היה כאופציה, כי המוניטור לא היה מלהיב.
השעה 4 לפנות בוקר ואני נשברת, מתחילה לבכות בלי הפסקה, לא יכולה לסבול את הכאבים, אבל עדיין מאוד מאוד מאוד מאופקת!
תוך כדי כאבים, הנייד שהיה לידי כל הזמן, נפל ללא הפסקה על הרצפה ומת (את מי זה בכלל עניין באותו זמן).
השעות ממשיכות לעבור, הפתיחה מלאה ועדיין הראש חופשי ברחם.
האופציה לניתוח עולה גם מצידי וגם מצד הרופאים, אבל המלאך השומר שהיה איתי - אמא שלי, לא הסכימה בשום אופן.
"יש לך שלשה ילדים והרביעי בדרך ואת צריכה לחזור אליהם, הכל יהיה בסדר, את תראי".
אנחנו מחכים.
בשעה 7:00 בבוקר התחלתי לשאוג כמו חיה פצועה, זהו, הגיעו מים עד נפש.
אני כבר 11.5 שעות עם צירים מהגיהנום בלי שום משכך ואני כבר לא יכולה.
הרופא החליט שזהו, אין מנוס, בוקעים מים. הוא ואני ממש התפללנו שזה יעבור בשלום, לא פשוטה ואפילו מאוד מסובכת הפעולה הזאת, במצב של הריבוי שהיה לי.
בשעה 8:00 בבוקר נבקעו בשלום המים, תודה לאל, אבל הצירים התגברוווווווווווו!!!!!!!!!!!! ואני כבר חשבתי שנשמתי חוזרת לבורא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הצרחות שלי כבר נשמעו בכל המחלקה, היו בחדר איתי שלשה רופאים, שלש מיילדות ושני רופאי ילדים.
הם התחילו לבקש שאתחיל ללחוץ ואני פשוט לא מסוגלת. זהו. כלו כל כוחותיי.
לא יכולה לעשות כלום, הכאב שיתק אותי.
התחלתי לראות את הרופאה שמתקרבת אליי ומאיימת עליי שאם לא אלחץ היא מביאה את הואקום, כי התינוק שלי לא בסדר...
אני כבר ממש התחלתי להילחץ, ישר שמו עליי מסיכת חמצן, כי היו האטות בדופק.
וזהו, מהרגע שהבנתי שהנסיך שלי לא במצב תקין, נתתי את כולי ולחצתי אותו החוצה.
הוא נולד בניסים, עם חבל הטבור כרוך סביב צווארו ועם קשר בחבל הטבור, במשקל של 3.180
הוא דומה בטירוף לאמא שלו!!! בחיי!! הוא אכן מקסים ומהמם (אובייקטיבית שכמוני!!) והוא שווה את כל הסבל שבעולם!!
אני מאוהבת בו בטירוף!! הוא יונק מהמם, חמסה עליו, הוא פשוט מטריף!!!
תודה לכל המצלצלות, המסמסות, המברכות.
אני אוהבת את כולכן!!!!
תודה מיוחדת נתונה מעל דפי הפורום לאחת ויחידה, שנתנה את כולה, בשעות ללא שעות, בזמנים ללא זמנים,
גם כשהיא בעצמה הייתה בימים לא קלים.
אורלי אהובתי היקרה, תודה על כל העזרה, ההדרכה, התמיכה, העידוד, ההקשבה, הסבלנות...
הגעתי ללידה כל כך בשלה רק בזכותך.
מתה עלייך!! פשוט מתה עלייך!!
את מדהימה!!!
ותודה מיוחדת, לחמוטל, שלפני יומיים וחצי ילדתי את הנס שעבדנו עליו ביחד.
הוא מהמם.
תודה על הכל. על ימים לא ימים ושעות לא שעות. למדתי בזכותך המון והכי חשוב ילדתי בן זכר!!!
אוהבת ומעריכה אותך מאוד.
אגב, בזכותך הוא יונק ואני גאה בעצמי על זה וכמובן מודה לך.
ואיך לא, תודה מיוחדת לבורא עולם שעזר לי ההריון הזה, והציל אותי מסכנת מוות ממשית בלידה.
וגם לאמא רחל, שלא מעט פעמים הייתי אצלה, במקביל לעבודה עם חמוטל והתפללתי שהנס יקרה...
הנס קרה, אנחנו חובקים בן!!!
וכמובן לבעלי המדהים שתמך, לבנות האהובות שלי שחיכו בסבלנות תשעה ירחים שתחזור להן האמא שהן מכירות.
לחברות המקסימות, ואיך לא - להוריי המדהימים.
אוהבת את כולכם!!!
ויקרא שמו בישראל - שילה נתן.
הערת המערכת: על מנת שתבינו מי כל השמות בסעיף התודות:
אורלי – היא אורלי אדרי, מיילדת
חמוטל – חמוטל אייזקס, דולה, מלווה תהליכי פריון, הריון, לידה והורות. חמוטל עזרה ליולדת להביא בן אחרי 3 בנות.
