סיפור הלידה של ירין
שלח לחבר
הכלהתחילביוםרביעי 24.01 בשבוע 38 בדיוק, קמתיעםראיהמטושטשת, אחרישיחהעםאורנההבנתישאניחייבתלרוץ, לאללכת, לרוץלבי"ח. הגעתיעםלח"ד 150/100, מידהחליטועלאשפוז. בהתחלההייתיבחדרלידהאחריזההעבירולמחלקה, בשעה20:00 נתנואתהזירוזהראשון, בדקוכלהזמןעםמוניטוראםישהתקדמותוכלום, איןכלום, פתיחהשל 1 ס"מוצירוניםקטניםשבקושימרגישים, בלילההזההיהליגםקטעלאנעיםבכלל, שעשומוניטורלאשמולבשהואלאתקין, המכשירשלהמוניטורוחשבושאיןדופקאלוהיםישמור, רצואיתיעלכיסאגלגליםכמומשוגעיםלחדרלידהכיהייתיבמחלקהשלהיולדות, מידחיברואותילמוניטוראחרוראודופקב"ה, לאהפסקתילבכותולרעודמלחץ, אחריזהממשצעקתיעליהםאיזהחוסראחריותלעשותלאישהבהריוןדברכזה, שיבדקואתהמכשיריםשלהםלפנישעושיםמוניטור.
אזלאהייתההתקדמות, עברו 12 שעות, נתנוזירוזשני, כלום, איןהתקדמות, פתיחהשל 3, צירוניםקטניםביותרושמולבשמידיפעםבצירהדופקמאט, הפסיקואתהזירוז, רצולראותאםמתפתחטבעי. לאהתפתחותולאכלום. הגיעיוםשישיבבוקר, אניכברכמובןבחדרלידה, שמושובאתהזירוז, שובהדופקשלוומאט, כלפעםשראיתישהדופקמאטבכיתי, זהנוראלחוותדברכזה. באהרופאבדקפתיחהביןלבין, לאהייתההתקדמות, פתיחהשל 4, כעבורדקהירידתמים.
שיתפואותיכלהזמןשאולייהיהקיסריכיהואכנראהבמצוקה, לאמחייבשחבלהטבורסביבהצוואראבלהואסביבמשהו, יד, רגל, יכוללהיותכלדבר. אניכברהתחננתישיעשוליקיסרי. הםבאמתניסוהכלבשבילליילדאותיטבעי, לאהלך! בשעה 11 בבוקר, יוםשישי 26.01, שמואותיעלאלונקהומידלחדרניתוח. בכיתיהמון, אנינזכרתושובבוכה, כלכךפחדתי, לאמהניתוח, אפילולאיודעתממה, לאחשבתיעלזהאףפעם, לאחשבתישאנייגיעלמצבשלניתוח, הכלהיהכלכךלאכמושחשבתישיהיה.
ההחלמההייתהקשהבימיםהראשונים, הייתיממשמדוכאת, עצובה, אורנה, ליאורי, אוריועודכמהשמעועלהקולשליבהתחלהאיךהייתיאבלזהעברב"ה.
התשחררנוכעבור 6 ימיםוהנה, מחרהנסיךשליבןחודשימים! לאלהאמיןאיךעוברהזמן.
אזהסיפורהגיעמאוחראומנםוהואלאהכימפורטשישכילאהכיקללכתובבפרטיפרטים 3 ימיםבחדרלידה
בסךהכלזאתחוויהאמיתית, חשבתישלידהקיסריתזהנוראואיוםואתהאמת, השדלאנוראבכלל, הכיחשובשכולםיהיובריאיםושלמים, האמאוהילד.
