סיפור הלידה של ליאל ומאי - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

סיפור הלידה של ליאל ומאי

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 30.03.2007

טוב אז לסיפור ההריון שלי מקדים סיפור של טיפולי פוריות אינטנסיבים שלא הצליחו, ובסופם החלטנו לעשות ivf  - הפריית מבחנה.

עוד לפני הטיפול היתה לי הרגשה חזקה שאקלט והכי חשוב היתה בי אמונה עוד יותר חזקה.



סיפור הלידה של ליאל ומאי

טוב אז לסיפור ההריון שלי מקדים סיפור של טיפולי פוריות אינטנסיבים שלא הצליחו, ובסופם החלטנו לעשות ivf  - הפריית מבחנה.

עוד לפני הטיפול היתה לי הרגשה חזקה שאקלט והכי חשוב היתה בי אמונה עוד יותר חזקה.

את הטיפול התחלנו בתחילת מלחמת לבנון השנייה- מה שלא הקל על הנסיעה לבית החולים כל יומיים בערך בשביל בדיקות דם ואולטרהסאונד אבל זה כבר סיפור אחר...

במהלך כל אותו החודש התפללתי עבורכן בנות מקסימות שלי שהפעם זה יעבוד ואני אהיה אזכה להיות אמא,

ולא היה מאושרת ממני שבדיקת הבטא יצאה חיובית 58.

כולם אמרו לי לא להתלהב על יתר המידה כי הבטא יחסית נמוכה אבל אני ידעתי שיהיה בסדר שעכשיו זה תורי, תורי להיות מאושרת, תורי להיות אמא.

כשהודיעו לי שרואים 2 שקים כל כך התרגשתי לא האמנתי עד שראיתי את 2 הלבבות המדהימים שלכם פועמים.

 

הלידה

הכל התחיל ביום חמישי בבוקר קמתי בהרגשה לא טובה לא משהו ספציפי סתם חולשה, הרגשה של חום רק בלי החום...

כל היום לחץ הדם היה תקין אבל לקראת הערב התחיל לעלות.בשעה 22 החלטנו אני ואבא לנסוע לבית חולים להיבדק כי לא רצינו לקחת סיכון.

הגענו לחדר לידה שם בדקו אותי ואמרו לי שאני לא בתהליך של לידה, שאצטרך לחכות לתור שלי לניתוח קיסרי (שהיה מתוכנן ב-28.3), אבל שמאשפזים אותי להמשך בדיקות ומעקב בגלל לחץ הדם הגבוה.

אושפזתי, נכנסתי לחדר ובסביבות שעה 3-4 התחילו לי כאבי בטן מציקים.

גם התקשויות וגם כאבים בלי התקשויות, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות כי גם ככה כל לילה בערך משבוע 2 סבלתי מכאבי בטן בלילה שעברו בבוקר.

אז כל הלילה סבלתי אבל בשקט.

הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה כמה שאני רעבה ומחכה לשבע וחצי לארוחת בוקר...

הגיע הבוקר ואחות באה לעשות לי מוניטור אני המשכתי להתפתל מכאבים אבל המוניטור הראה שיש לי צירים לא סדירים (לא התרגשתי-מה חדש?!). האחות המקסימה אמרה לי שהיא חושבת שהמוניטור לא אמין כי היא רואה שאני ממש מתכווצת וזה נראה לה ממש סדיר היא דיברה עם הרופא והחליטו לשלוח אותי לחדר לידה לבירור מקיף. ועל מה אני חושבת?! שיט מה לא יתנו לי לאכול??? אני גוועת ברעב...

בחדר לידה חיברו אותי למוניטור, וראו שהצרים סדירים כל 5 דקות, לכן החליטו לתת לי נוזלים לנסות לעצור את הלידה (כאמור היתי בשבוע 35+6), אבל הנוזלים לא השפיעו והצירים הגיעו כל 4 דקות 3 דקות וכל דקה...

אמא שלי הגיעה (סבתא) וחיים (אבא),

והרופאים החליטו להכניס אותי לניתוח כי אני ממש התחלתי תהליך של לידה...

בשעה רבע לשתיים עשרה בצהריים יום שישי נכנסתי לחדר ניתוח, הכל הלך כל כך מהר, הרדמה ספינלית, קטטר שתן, חמצן, ו...

(תודה לאל שנתנו לאמא שלי להיכנס כי אני לא הפסקתי לבכות מפחד)

בשעה 12.05 ליאל את יצאת סבתא אומרת שהיית ממש מקופלת בתנוחת עכוז התקשת בנשימה אז עזרו לך לנשום עשו קצת סקשיין...

ובשעה 12.06 מאי את נולדת, וצרחת מהשנייה הראשונה שיצאת...

נתנו לי לראות אתכן לשנייה לתת לכן נשיקה ולקחו אתכן לפגייה.

אני סבלתי מכאבים נוראיים וקיבלתי המון המון תרופות לכאבים.

בשעה שתיים עשרה בלילה הורידו אותי מהמיטה והלכתי להתקלח והתעקשתי לראות אתכן, למרות הכאבים.

ראיתי אתכן מקסימות שלי כל כך כאב לי לראות אתכן באינקובטור מחוברות לכל כך הרבה צינורות, מכשירים זונדות...

אבל תודה לאל התאוששתן מהר, למדתן לאכול, ושיחררו אתכן הביתה עם אמא ואבא 5 ימים אחרי הלידה.

הפכתן את אמא ואבא וכל המשפחה לאנשים הכי מאושרים על פני האדמה.

תודה לך הקב"ה שהגשמת לי את החלום.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו