אחת שתיים שלוש ו... לדחוף!!! - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

אחת שתיים שלוש ו... לדחוף!!!

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 17.02.2015

בעולם קיימות שתי שיטות מקובלות לשלב הלחיצות בלידה. שיטת "הלחיצות המונחות" במהלכה מנחה המיילדת את היולדת מתי ללחוץ.  והשניה היא שיטת "הלחיצות הספונטניות" בה היולדת דוחפת ללא הנחייה חיצונית אלא על סמך תחושותיה. מה הן השיטות השונות? ומתי מתאימה כל אחת?



מאת: דנה אדרי פינבלט


אחת שתיים שלוש ו... לדחוף!!!
עברת 9 חודשים אינטנסיביים של הריון. עברת את ההתרגשות של הגילוי, את בחילות הבוקר של השבועות הראשונים, עברת בדיקות, מוניטורים, הורמונים ומה לא?!
עכשיו את בקו הסיום. עוד מעט נגמר הסיבוב הראשון של המרוץ ומתחילים החיים שאחרי ...
קו הסיום- הלידה, הוא פרק בפני עצמו. בין אם זו לידה ראשונה, שנייה או שלישית, את יודעת ששום חווית לידה לא דומה לקודמתה. בכל הלידות, יש כל כך הרבה דברים לא צפויים ואתגרים חדשים. כל תינוק בוחר את הדרך שלו להגיע לעולם. 
 
ייתכן והיית בקורסי הכנה ללידה למיניהם, שניסו להכין אותך לרגע הזה בו הצירים מתגברים, הפתיחה מתחילה לגדול ולהתרחב.. ואת צריכה להתחיל לדחוף. אבל הרי אף פעם אי אפשר להיות ממש מוכנות לזה. נכון?! 
 
זוכרות את התמונות מהסרטים, בהם רואים אישה מיוזעת, פשוקת רגליים, על מיטת בית החולים כאשר מיילדת נעימה וסמכותית מחזיקה את ידה ומנחה אותה מתי לדחוף.
אז לשיטה הזו יש שם- קוראים לה שיטת "הלחיצות המונחות" והיא אחת מהשיטות היותר נפוצות בעולם. שיטה נוספת לדחיפות היא שיטת "הלחיצות הספונטניות" בה היולדת דוחפת ללא הנחייה חיצונית, אלא על סמך תחושותיה. 
 

השיטה הראשונה- לחיצות מונחות

בשיטה מאד פופולרית זו, היולדת מכוונת ללחוץ ע"פ הוראה מהרגע שיש פתיחה מלאה, גם אם אינה מרגישה דחף ללחוץ. היא פשוט לוחצת ע"פ הנחייה של המיילדת.
זוהי הפרקטיקה השגרתית הנהוגה ברוב בתי החולים בארה"ב למשל. עם זאת, כמה מומחים אומרים שצריך לשקול מחדש גישה זו בעקבות מחקר המצביע על כך שבמקרים רבים,יש הרבה חסרונות לאם ולתינוק ב"לחיצות הספונטניות". 
 

כיצד מתבצעת הלחיצה המונחית?

שלב הלחיצות מתחיל בדרך כלל ברגע שצוואר הרחם מורחב באופן מלא כ- 10 סנטימטרים וראש התינוק מגיע לספינות על מנת לאפשר לראש להגיח ולרקמות של תעלת הלידה להתאים עצמן בהדרגתיות. פתיחה זו, מסמנת את תחילתו של השלב השני של הלידה. שלב זה, עשוי להמשיך עד ממש לפני שהתינוק נולד ויכול להימשך ממספר דקות עד מספר שעות. 
כדי להימנע מקריעה, ייתכן והיולדת תקבל הנחייה להימנע מללחוץ ברגע שראשו של התינוק מבצבץ, כיוון שהוא החלק הרחב ביותר המגיח דרך פתחו של הנרתיק.
ברוב המקרים, המיילדת מובילה את הלחיצה המונחית. בדרך כלל בתחילת כל התכווצות, אומרים לך לקחת נשימה עמוקה להחזיק אותה ולדחוף ע"י ידי הידוק שרירי הבטן וניסיון להפעלת כמה שיותר לחץ כלפי מטה. האמהות מדווחות כי ההרגשה דומה מאד לישיבה  מאומצת בשירותים בדיוק כמו שעושים (סליחה על הביטוי)  קקי. אחרי הלחיצה יש לקחת נשימה מהירה ואז לדחוף שוב לספירה של 10. המטרה היא להשיג 3 לחיצות לכל כיווץ.
 

מדוע שיטת הלחיצות המונחות כל כך השתרשה?

אף אחד לא בטוח למה דווקא שיטה זו הפכה שיגרה בבתי החולים. יכול להיות שזה בא כמאמץ לקצר את השלב השני של לידה, שכן במחקר שנעשה בדקו את ההנחה כי שלב שני ממושך מסכן את התינוק.
ב -1970 המאוחרות, מחקר חדש הראה, כי עם מעקב צמוד, גם שלב שני  שנמשך יותר משעתיים לא השפיע על בריאותו של התינוק כלל.
בתגובה לנתוני מחקר אלו, החלו כמה מומחים לחקור את הערך של שגרת שיטת הלחיצות המונחות.
יש ויכוח ממתי יש להתחיל למדוד את "השלב השני". יש מומחים שטוענים, שצריך להתחיל למדוד ברגע שלאישה יש פתיחה מלאה והיא מתחילה לדחוף מתוך דחף. אחרים טוענים שאין חשיבות לזמן כל עוד האם והתינוק תחת פיקוח וכי יש מגמת התקדמות.
 
 

מהם היתרונות והחסרונות של הלחיצות המונחות?

מחקר שפורסם בשנת 2006 שכלל יותר מ -300 יולדות ללא אפידורל, מצא הבדל קטן מאוד באורך של שלב השני (רק 13 דקות קיצור) מול יולדות שקיבלו הנחיה ללחוץ לעומת נשים שלחצו באופן ספונטני.
מחקר זה מצא, שקיצור הזמן הייתה התועלת היחידה לאם ואף לתינוק. לעומת זה, הסכנות שהאם  נחשפה אליהן בלחיצות המונחות היו סיכון גבוה יותר לבעיות בדרכי השתן, בשלושת החודשים שלאחר הלידה. לעומת זאת בלחיצות ספונטניות לא נתגלה סיכון כזה.
רוית שטרן גינת, דולה ומדריכת הכנה ללידה –אומרת: "מעבר לעובדה שהתהליך יכול לקחת מעט יותר זמן, אין למיטב ידיעתי סכנה. הבעייתיות היחידה היא בכך שזמן ארוך יותר עשוי להתיש את היולדת (אך מצד שני היא מקשיבה לגוף שלה ולא מבצעת מאמץ יזום ומיותר). כמו כן, והיה ובמהלך הזמן הזה מתגלה קושי של העובר,ייטה הצוות הרפואי לסיים את הלידה מוקדם ככל האפשר.
 
בנוסף, חלק מהמחקרים (אם כי לא כולם) מצאו כי לחיצות מונחות היו קשורות עם אחד או יותר מהתופעות הבאות:
1. סיכון מוגבר לנזק למבני דרכי השתן והאגן של האימא
2.
סיכוי גדול יותר של קרעים או אפיזיוטומיה פריניאלית
3. שינויים תכופים יותר בקצב לב של העובר
4. שיעור גבוה יותר של לידות מלקחיים או בסיוע ואקום וקיסרי
5. מיילדות רבות מצביעות על כך שלחיצות מונחות מבטלות  את הצורך האינסטינקטיבי של אישה מתי ואיך לדחוף ומפחיתות את יכולתה ללדת בצורה עדינה.
 

השיטה החלופית- לחיצות ספונטניות

גישה זו מועדפת בד"כ כלל ע"י מיילדות, מאחר והשיטה קוראת ליולדת לעקוב אחר הדחפים הטבעיים של הגוף. היולדת לוחצת ברגע שהיא מרגישה דחף ולא על פי הוראה חיצונית בדיוק בזמן וברגע שמרגיש לה נוח ונכון ללחוץ.
השיטה הזו מציעה ליולדת להקשיב לגוף שלה ולנהל את הזמן כשמרגיש לה נכון.
המיילדת בשיטה זו, נותנת לה תמיכה, עידוד ומשוב בהתאם לצורך.
הרבה נשים למשל נוטות שלא לקחת נשימה עמוקה לפני הלחיצה והם נושפות תוך כדי דחיפה. אם הן עושות כך, יש לעצור את נשימתם, לזמן קצר מאד, כדי שהדחיפה תהיה אפקטיבית.
ישנן יולדות שמרגישות דחף ללחוץ ברגע שהן נמצאות בפתיחה מלאה, אבל נשים רבות לא חשות בדחף הספונטני ללחוץ, במיוחד אלה שמקבלות אפידורל. אישה שחשה מתי ללחוץ יכולה "ליהנות" מההזדמנות לנוח קצת בין לחיצה ללחיצה בזמן שהתינוק ממשיך לרדת כתוצאה מהתכווצויות הרחם בלבד.
ברגע שהיולדת מתחילה להרגיש את הדחף ללחוץ, היא יכולה ללחוץ לכמה שניות, בדיוק בזמן השיא של ההתכווצויות. ככל שהתינוק יורד ומפעיל לחץ הולך וגובר על רצפת האגן (שרירים ורקמות אחרות התומכים ברחם, הנרתיק, שלפוחית השתן), היולדות נוטות ללחוץ בעצמה רבה יותר.
תחת השפעת האפידורל, נשים ירגישו דחף ללחוץ כאשר התינוק נמצא מספיק נמוך, למרות שהדחף צפוי להיות קהה בגלל האפידורל. בכל מקרה, כל עוד יש לתינוק מקום לרדת וההתכווצויות חזקות מספיק, הגוף ימשיך לדחוף את התינוק דרך תעלת הלידה, בין אם היולדת יכולה להרגיש את זה או לא.
 

איך לעודד את הגישה הספונטנית?

החוקרים טוענים כי הגיע הזמן לחשוב מחדש על הגישה הקונבנציונלית של לחיצות מונחות. הם מאמינים כי נשים רבות הן בעלות יכולת ללדת ולחוש את הדחף ללחוץ ללא הנחייה. לדעתם במידה והאישה יולדת ללא אפידורל עדיף לדחות את "הלחיצות המונחות" כמה שיותר.
אם היולדת עם אפידורל ולא חשה דחף ללחוץ, ייתכן שעדיף לחכות עד שהראש של התינוק, יהיה מאוד נמוך באגן שלה, לפני שהיא מתחילה ללחוץ. סבלנות לעתים קרובות, עובדת פלאים במקרים אלו. במקרים מסוימים, היולדת תצטרך כמה הנחיות כדי ללחוץ יותר ביעילות. 
 

האם ניתן להתאמן ללחיצות?

לשאלה האם ניתן להתאמן ללחיצות הספונטניות עונה  שטרן : "הדרך היחידה להתאמן עשויה להישמע מצחיקה – לא ללחוץ בשירותים... בעת מתן צואה אפשר פשוט לנשום נשימות עמוקות, אפשר ללוות אותן בקול, או ב "שששששש"  ולראות כיצד הגוף באופן רפלקסיבי עושה את העבודה – בדיוק כמו בלחיצות ספונטניות או מה שמוגדר בספרות הרפואית כ"רפלקס פליטת העובר". 
עוד היא  מוסיפה כי "עדיף ללדת נכון כבר מהלידה הראשונה ובכך למנוע נזקים לרצפת אגן, שלפוחית השתן, קרעים או חתך מיותרים".
 
לגבי האם שיטת הלחיצות הספונטנית מתאימה לכל אישה (בהריון רגיל), היא עונה בפסקנות: "אני מניחה שאם ההכנה ללידה תהיה ללחיצות ספונטניות עבור כל הנשים, וכל המיילדות יילדו בצורה כזו, רוב הנשים יוכלו ללדת ללא הנחייה. כמובן שהאפידורל מקשה על העניין  אך עדיין יולדות רבות כן מרגישות את הלחץ בשלב האחרון ואפילו חזק, לכן אם ניתן היה לאפשר להן ללחוץ בצורה ספונטנית ולאמוד את ההתקדמות זה היה נפלא".
 

מה הגישה הנהוגה בישראל? 

שטרן אומרת: " מניסיוני, ברוב חדרי הלידה באזור המרכז ובאופן כמעט גורף, כשמדובר בלידות עם אפידורל, המיילדות מנחות את היולדת מתי ללחוץ. מספיק סיור פשוט בבית יולדות על מנת לשמוע "חזק חזק חזק תלחצי עכשיו יופי!" מכל כיוון. אם אישה בוחרת בלידה טבעית (ללא אפידורל או משככי כאבים אחרים) בלידות בית וכן בחדרי לידה המוכוונים לזה, כדוגמת מרכז הלידה הטבעי בלניאדו או חדר הלידה הטבעי במאיר (שניהם אגב ניתנים היום ללא תשלום- בתנאי שכל התנאים מתאימים), כן ניתן לראות לידות בהן המיילדת נמצאת שם רק על מנת לקבל את התינוק ומאפשרת ליולדת ללחוץ באופן ספונטני.
אין ספק שתחושת השליטה והחוויה שמקבלת היולדת בשיטה הספונטנית הן עדיפות על השיטה המונחית.



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו