טיפולי פוריות – סיפור לא פשוט
שלח לחבר
כ 20% מהזוגות בישראל מגיעים לטיפולי פוריות. לפי ההגדרה הרפואית זוג שלאחר שנה לא מצליח להשיג הריון ספונטני נחשב כבעל בעיות פריון.
מאת: נטע דורון
כ 20% מהזוגות בישראל מגיעים לטיפול במרפאות הפוריות בבתי החולים הציבוריים והפרטיים. לפי ההגדרה הרפואית זוג שלאחר שנה לא מצליח להשיג הריון ספונטני נחשב כבעל בעיות פריון.
בפועל, ניתן אף למצוא זוגות צעירים שהקדימו את מניין השנה והגיעו למרפאות לאחר מספר חודשים בודדים של ניסיונות כושלים להרות.
בתי החולים והרופאים במרפאות אלה מצידם יציעו טיפול הולם לזוגות אלה ויצרפו אותם לסטטיסטיקת המטופלים שלהם ולאחוזי ההצלחה שלהם. אך בתוך המרוץ המטורף של זוגות להביא ילדים לעולם ושל מרפאות הפוריות לייצר הצלחות ישנה נטייה לשכוח את המחיר של טיפולים אלה.
טיפולי פוריות דורשים אנרגיה נפשית וגופנית אדירה. נושאים טעונים כמו זוגיות, אינטימיות וקריירה נמצאים במבחן המציאות. נדרשות רמות מדהימות של נחישות, חוסן נפשי ותמיכה הדדית בין בני הזוג. התהליך הקשה ממילא מתבצע תוך כדי עמידה מתמדת תחת לחצים חברתיים המופעלים מצד חברים, משפחה, שכנים וכד' התמהים מדוע הזוג עדיין אינו בהריון.
האישה באופן טבעי תהיה הצד המקריב ביותר בסיפור אף אם בעיית הפוריות אינה שלה. זאת משום הצורך הרפואי להביא אותה למצב הרפואי האופטימלי לקליטת הריון ולדעת בתכלית הדיוק את זמן הביוץ לצורך הפריה מוצלחת. אין מקום לספונטניות או ליד המקרה בטיפולים מסוג זה.
במהלך טיפולי פוריות לפיכך, תידרש האישה להזריק לגופה סוגי הורמונים שונים: סוג אחד נועד להשראת הביוץ (כלומר – ייצור מס' ביציות רב) והסוג השני נועד לגרום להבשלתן הסופית של הביציות.
תזמון הזריקות קריטי ביותר – היום והשעה, כך שנדרשות רמות מוטיבציה, אחריות וסבלנות גבוהות לצורך הצלחת הטיפול. על מנת לפקח על התהליך תידרש האישה להגיע למרפאה לביצוע בדיקת דם (בחינת רמות ההורמונים בגופה – כלומר הרבה דקירות!) ולביצוע אולטרא סאונד לבחינת התקדמות התהוות הביציות בזקיקים, עובי רירית הרחם ושאר פרמטרים המצביעים על זמן הביוץ ומוכנות הגוף לקליטת הריון. אחרי הבדיקות מופנית האישה לקבלת הוראות מאחות המרפאה לגבי המשך הטיפול. בדיקות אלה נעשות כמובן מדי בוקר בשעה מוקדמת במשך מספר ימים רצופים. מצד שני, זריקות השראת הביוץ (ההורמונים) נעשות בערב או אף בלילה. על זוג שעובר טיפולי פוריות מוטלת האחריות אם כך לזכור ולדייק בביצוע שלל הוראות שכל חריגה מהן עלולה לגרום לכישלון הטיפול כולו.
לאחר השלב הראשון של זריקות ההורמונים, בדיקות הדם ובדיקות האולטרא סאונד מגיע השלב בו מקבלת האישה את ההוראה להפסיק את הזריקות. זה השלב בו זיהו בעזרת הבדיקות היומיות האמורות את יום הביוץ המדויק של המטופלת ובו עליה לבצע את ההפריה. גם כאן אין כמובן מקום לספונטניות או ל"דבר הטבעי". אם מדובר בטיפול "פשוט" של i.u.i (הזרעה מלאכותית) אזי יוזרק לרחם האישה זרע בעלה (שמתבקש להגיע כמובן באותו היום למרפאה ולתת מ"תוצרתו"). הזרע, לאחר שעובר תהליך השבחה, מוזרק לרחם האישה ובכך תם הטיפול לאותו החודש. נותר רק לחכות כשבועיים עד להשגת ההריון המיוחל. במקרה של קבלת המחזור החודשי מיותר לציין שמדובר בכישלון וכל ההשקעה (זמן, כאבים, תיאומים, מאמץ מנטלי וכו') הייתה לחינם. במקרה של הפרייה חוץ גופית (i.v.f) התהליך אף מורכב עוד יותר, ועל כך יורחב בכתבה נפרדת.
ברור אם כך, שטיפולי פוריות הם סיפור בהחלט לא פשוט. תוסיפו לעניין את אלמנט ההתמודדות הנפשית שמשחק תפקיד מרכזי בתהליך והרי לכם דרמה במיטבה...
לפיכך, מומלץ לזוגות צעירים המתכננים להיכנס להריון לא להיכנס ללחץ מיותר ולדחות את הביקור במרפאת הפוריות במידת האפשר. אין צורך להיות מושפעים מלחצים חברתיים ("נו, מה קורה, מתי תביאו נכד?!"), שהרי תמיד נעים יותר להשיג הריון ספונטני, טבעי ורגוע. מסתבר שגם בתהליך זה צריך פשוט סבלנות.
טיפים למטופלות
*הנתונים המובאים בכתבה אינם מהווים תחליף להתייעצות עם רופא.
מאת: נטע דורון כ 20% מהזוגות בישראל מגיעים לטיפול במרפאות הפוריות בבתי החולים הציבוריים והפרטיים. לפי ההגדרה הרפואית זוג שלאחר שנה לא מצליח להשיג הריון ספונטני נחשב כבעל בעיות פריון.
בפועל, ניתן אף למצוא זוגות צעירים שהקדימו את מניין השנה והגיעו למרפאות לאחר מספר חודשים בודדים של ניסיונות כושלים להרות.
בתי החולים והרופאים במרפאות אלה מצידם יציעו טיפול הולם לזוגות אלה ויצרפו אותם לסטטיסטיקת המטופלים שלהם ולאחוזי ההצלחה שלהם. אך בתוך המרוץ המטורף של זוגות להביא ילדים לעולם ושל מרפאות הפוריות לייצר הצלחות ישנה נטייה לשכוח את המחיר של טיפולים אלה.
טיפולי פוריות דורשים אנרגיה נפשית וגופנית אדירה. נושאים טעונים כמו זוגיות, אינטימיות וקריירה נמצאים במבחן המציאות. נדרשות רמות מדהימות של נחישות, חוסן נפשי ותמיכה הדדית בין בני הזוג. התהליך הקשה ממילא מתבצע תוך כדי עמידה מתמדת תחת לחצים חברתיים המופעלים מצד חברים, משפחה, שכנים וכד' התמהים מדוע הזוג עדיין אינו בהריון.
האישה באופן טבעי תהיה הצד המקריב ביותר בסיפור אף אם בעיית הפוריות אינה שלה. זאת משום הצורך הרפואי להביא אותה למצב הרפואי האופטימלי לקליטת הריון ולדעת בתכלית הדיוק את זמן הביוץ לצורך הפריה מוצלחת. אין מקום לספונטניות או ליד המקרה בטיפולים מסוג זה.
במהלך טיפולי פוריות לפיכך, תידרש האישה להזריק לגופה סוגי הורמונים שונים: סוג אחד נועד להשראת הביוץ (כלומר – ייצור מס' ביציות רב) והסוג השני נועד לגרום להבשלתן הסופית של הביציות.
תזמון הזריקות קריטי ביותר – היום והשעה, כך שנדרשות רמות מוטיבציה, אחריות וסבלנות גבוהות לצורך הצלחת הטיפול. על מנת לפקח על התהליך תידרש האישה להגיע למרפאה לביצוע בדיקת דם (בחינת רמות ההורמונים בגופה – כלומר הרבה דקירות!) ולביצוע אולטרא סאונד לבחינת התקדמות התהוות הביציות בזקיקים, עובי רירית הרחם ושאר פרמטרים המצביעים על זמן הביוץ ומוכנות הגוף לקליטת הריון. אחרי הבדיקות מופנית האישה לקבלת הוראות מאחות המרפאה לגבי המשך הטיפול. בדיקות אלה נעשות כמובן מדי בוקר בשעה מוקדמת במשך מספר ימים רצופים. מצד שני, זריקות השראת הביוץ (ההורמונים) נעשות בערב או אף בלילה. על זוג שעובר טיפולי פוריות מוטלת האחריות אם כך לזכור ולדייק בביצוע שלל הוראות שכל חריגה מהן עלולה לגרום לכישלון הטיפול כולו.
לאחר השלב הראשון של זריקות ההורמונים, בדיקות הדם ובדיקות האולטרא סאונד מגיע השלב בו מקבלת האישה את ההוראה להפסיק את הזריקות. זה השלב בו זיהו בעזרת הבדיקות היומיות האמורות את יום הביוץ המדויק של המטופלת ובו עליה לבצע את ההפריה. גם כאן אין כמובן מקום לספונטניות או ל"דבר הטבעי". אם מדובר בטיפול "פשוט" של i.u.i (הזרעה מלאכותית) אזי יוזרק לרחם האישה זרע בעלה (שמתבקש להגיע כמובן באותו היום למרפאה ולתת מ"תוצרתו"). הזרע, לאחר שעובר תהליך השבחה, מוזרק לרחם האישה ובכך תם הטיפול לאותו החודש. נותר רק לחכות כשבועיים עד להשגת ההריון המיוחל. במקרה של קבלת המחזור החודשי מיותר לציין שמדובר בכישלון וכל ההשקעה (זמן, כאבים, תיאומים, מאמץ מנטלי וכו') הייתה לחינם. במקרה של הפרייה חוץ גופית (i.v.f) התהליך אף מורכב עוד יותר, ועל כך יורחב בכתבה נפרדת.
ברור אם כך, שטיפולי פוריות הם סיפור בהחלט לא פשוט. תוסיפו לעניין את אלמנט ההתמודדות הנפשית שמשחק תפקיד מרכזי בתהליך והרי לכם דרמה במיטבה...
לפיכך, מומלץ לזוגות צעירים המתכננים להיכנס להריון לא להיכנס ללחץ מיותר ולדחות את הביקור במרפאת הפוריות במידת האפשר. אין צורך להיות מושפעים מלחצים חברתיים ("נו, מה קורה, מתי תביאו נכד?!"), שהרי תמיד נעים יותר להשיג הריון ספונטני, טבעי ורגוע. מסתבר שגם בתהליך זה צריך פשוט סבלנות.
טיפים למטופלות
- מומלץ מאוד לקרוא חומר ולהתעדכן עצמאית על ההתפתחויות הרפואיות בתחום הדינמי של טיפולי הפוריות. הרופאים אינם מנדבים בהכרח מידע על תרופות חדשות. לדוגמא: למה לקבל זריקת פרגונל (הורמון השראת ביציות מהדור הישן) אם יש טובים ממנה בשוק?
- לא להתבייש לשאול על מהות החומר שמרכיב את הטיפולים, השפעותיו ואם ישנן תופעות לוואי העלולות לצוץ מהשימוש בו. לא להסס לשאול במקרה של חוסר ודאות לגבי סדר הזריקות בטיפול וכד'. קריטי ביותר להצלחה.
- גופך שייך לך ואת מכירה אותו טוב יותר מכל רופא. אם בעבר מינון או טיפול מסוים גרמו לך לתחושה רעה, ידעי על כך את הרופא המטפל. לא תמיד קיימת מודעות מספקת (או אכפתיות) בקרב המערכת הרפואית ומי שתסבול בסוף תהיה את.
- מקור אינפורמציה מעולה הוא הנשים איתן תחכי בתור לבדיקות הדם או לאולטרא סאונד. נצלי את ההווי הנוצר על מנת להתעדכן. כמו כן קיימים פורומים בנושא טיפולים שם ניתן להתעדכן ולהחליף מידע ו"חוויות".
- היי אופטימית, אך אל תפתחי יותר מדי ציפיות. חיי את חייך ומלאי אותם בתוכן ועניין מבלי לפתח אובססיה לעניין הכניסה להריון.
*הנתונים המובאים בכתבה אינם מהווים תחליף להתייעצות עם רופא.
