איך מתפתחת אישיותו של אדם? - חלק א'
שלח לחבר
איך מתפתחת אישיותו של אדם?
מאת: אילה יפתח m.a מחנכת ומטפלת באמנויות
אני מסתכלת על התינוק שלי ושואלת את עצמי: "המתוק הזה, למי הוא דומה?" אמי אומרת שהוא בדיוק דומה לאבא שלה. "תראי את הסנטר שלו" היא אומרת "ממש דומה לו. רואים כבר עכשיו שהוא יהיה בדיוק עקשן כמוהו!". חמותי מסתכלת על הבן שלי שרק לפני שבועיים נולד בניתוח קיסרי, ואומרת: "רואים שיש לו אופי, הוא יהיה אחלה גבר, ממש אבא שלו.
אילה יפתח m.a מחנכת ומטפלת באמנויות.
אני מסתכלת על התינוק שלי ושואלת את עצמי: "המתוק הזה, למי הוא דומה?" אמי אומרת שהוא בדיוק דומה לאבא שלה. "תראי את הסנטר שלו" היא אומרת "ממש דומה לו. רואים כבר עכשיו שהוא יהיה בדיוק עקשן כמוהו!". חמותי מסתכלת על הבן שלי שרק לפני שבועיים נולד בניתוח קיסרי, ואומרת: "רואים שיש לו אופי, הוא יהיה אחלה גבר, ממש אבא שלו. תראי איך הוא פוקח עיניים!". רק לפני שבועיים שכבתי בבית החולים בחדר הלידה ודופק הלב של בני הקטן עולה מהמוניטור והמחט הסורקת את המסך מרמזת שיש שם עובר קטן שעוד מעט יצא לאוויר העולם. ואחר כך הוחלט שצריך ניתוח והכול התנהל כל כך מהר... וכבר נגמרו להם תשעה חודשים שבהם הילד הזה היה שלי בלבד.
רק אני הרגשתי אותו מתחת ללב שלי ולפעמים גם אבא שלו קלט את הבעיטות הקטנות... וכבר עברו שבועיים, פתאום כל אחד בא ומסתכל על החמוד שלי, שכך נשאתי אותו בתוכי וכבר הוא דומה לסבא ולסבתא של הסבא. מה זה? מה יש לכם? זה הילד שלי, לא? שלי ושל אבא שלו.
אכן ילד בא אל העולם וכבר הופך הוא לבן המשפחה על ההיסטוריה שלה.
נכון הוא גם בן המשפחה המורחבת: סבים וסבתות, דודים ודודות ועוד קרובים הרואים בילד הזה אדם הקשור אליהם.
לא רק למשפחה יש מה להגיד על הילד שלך אלא גם לחברה הגדולה: מתי הוא ילך לטיפת חלב לקבל זריקות חיסון ושואלת אם המשקל שלו בסדר ואומרת אם מותר לתת לו לשתות מים ולהיניק או לא.
הורים החיים עם תינוקם עשרים וארבע שעות בביתם מנסים לספק לתינוקם את כל צרכיו. לא אחת עומדים מול האדם הקטן הזה ושואלים את עצמם: איך התינוק הזה יתפתח? איך יהפוך להיות בוגר עצמאי, החי את חייו במלואם, על פי המטרות שיציב לעצמו? איך אישיותו תתפתח ותתעצב? ואיך אני, אימא או אבא יכולים לתרום להתפתחות אישיותו?
אריק אריקסון, פסיכואנליטיקאי התפתחותי, אמריקאי, שנולד בווינה, בראשית המאה ה-20, היה תלמידו של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה.
בעוד פרויד פיתח את תורתו בעיקר על פי טיפולו באנשים חולים, ביסס אריקסון את התיאוריה שלו על מחקר בבריאים. הוא חקר ובדק את התפתחותם של תינוקות לבני אדם בריאים ומתפקדים החל מגיל ינקות: תינוקות, ילדים-ות, נערים-ות, מבוגרים-ות, וזקנים-ות.
במחקרו הוא מתאר כיצד מתפתחת אישיותם של בני אדם בתרבויות שונות בעולם וכיצד הם עוברים את שלבי ההסתגלות לחברה. בספרו "ילדות וחברה" (1964) מתאר אריקסון שמונה שלבים שעובר אדם בחייו מיום היוולדו כולל בגיל הזקנה המאוחרת.
המעבר מוגדר אצל אריקסון כמשבר שבו אדם בוחר בין שני כיווני התפתחות: בין "יש" ל"אין". אישיותו של אדם מתפתחת, לטענתו, תוך התמודדות עם תסכולים ומצבי מצוקה. אישיות אופטימית נוצרת מהבחירה ב"יש". היא נעשית כבר בשלב ההנקה המוקדמת. בשלב זה בוחר הילד בין "יש אמוּן" ל"אין אמון", כלומר, התינוק מבטא בהתנהגותו את האמירה " "אני נותן אמון בסובבים אותי " או "אינני נותן אמון בסובבים אותי".
תחושת האמון בסביבה שמפתח התינוק הוא שלב קריטי בהתפתחות האישיות. לטיפול ההורי יש השפעה מרכזית על הקנייה לתינוקם תחושת אמון בסביבתם, שחייבת ללוותו לאורך השנים. איך לפתח תחושת אמון בתינוק? כמובן שהדבר תלוי באופן הטיפול שלנו ,ההורים, בילד. והשאלה שתמיד נשאל את עצמנו תהיה זו: "האם תינוקי גדל בסביבה תומכת, יציבה וצפויה?"
אימא ואבא הם העולם כולו על פי תפיסת הילד והם מעבירים לילד את האופן שהעולם מקבל אותו. ריבוי אירועים בלתי צפויים, בלתי שגרתיים ומשתנים עלולים לערער את אמונו של הילד ולהגדיל חוסר אמון.
לעומת זאת אם אימא תמיד פונה אל תינוקה במאור פנים, בחיבוק אוהב ועושה זאת ביחד עם ההנקה (או ההזנה בבקבוק) וחוזרת ועושה זאת בכול פעם, הילד לומד לצפות ליחס כזה ולקשור בין סיפוק תחושת הרעב לבין החיבוק והחיוך האוהב. ובת הקול הנעימה של אימא משמעותה מתקבלת אצלו כ"אימא אוהבת אותי", והוא מתחיל להאמין שכך צפוי לקרות גם בפעם הבאה. אם אין עקביות ביחס התומך של האם אל תינוקה והוא לפעמים פוגש אימא מחייכת וחמימה אך יש לפעמים שהוא פוגש אימא נרגזת, מעוצבנת, שבזמן ההנקה מתעלמת מצרכיו, הילד עלול לפתח חוסר אמון באימא ולהתחיל לתהות ולשאול: "למה אימא לא אוהבת אותי? למה לאימא אין ראש עכשיו להתייחס אלי?" תפקידם של אימא ואבא להעביר לילדם תחושה שהעולם בטוח, אוהד ויציב.
במאמר הבא נעסוק בשלב ב', מתוך שמונת השלבים על פי אריקסון, המוגדר כשלב האוטונומיה מול בושה.
מאת: אילה יפתח m.a מחנכת ומטפלת באמנויות
אני מסתכלת על התינוק שלי ושואלת את עצמי: "המתוק הזה, למי הוא דומה?" אמי אומרת שהוא בדיוק דומה לאבא שלה. "תראי את הסנטר שלו" היא אומרת "ממש דומה לו. רואים כבר עכשיו שהוא יהיה בדיוק עקשן כמוהו!". חמותי מסתכלת על הבן שלי שרק לפני שבועיים נולד בניתוח קיסרי, ואומרת: "רואים שיש לו אופי, הוא יהיה אחלה גבר, ממש אבא שלו.
אילה יפתח m.a מחנכת ומטפלת באמנויות. אני מסתכלת על התינוק שלי ושואלת את עצמי: "המתוק הזה, למי הוא דומה?" אמי אומרת שהוא בדיוק דומה לאבא שלה. "תראי את הסנטר שלו" היא אומרת "ממש דומה לו. רואים כבר עכשיו שהוא יהיה בדיוק עקשן כמוהו!". חמותי מסתכלת על הבן שלי שרק לפני שבועיים נולד בניתוח קיסרי, ואומרת: "רואים שיש לו אופי, הוא יהיה אחלה גבר, ממש אבא שלו. תראי איך הוא פוקח עיניים!". רק לפני שבועיים שכבתי בבית החולים בחדר הלידה ודופק הלב של בני הקטן עולה מהמוניטור והמחט הסורקת את המסך מרמזת שיש שם עובר קטן שעוד מעט יצא לאוויר העולם. ואחר כך הוחלט שצריך ניתוח והכול התנהל כל כך מהר... וכבר נגמרו להם תשעה חודשים שבהם הילד הזה היה שלי בלבד.
רק אני הרגשתי אותו מתחת ללב שלי ולפעמים גם אבא שלו קלט את הבעיטות הקטנות... וכבר עברו שבועיים, פתאום כל אחד בא ומסתכל על החמוד שלי, שכך נשאתי אותו בתוכי וכבר הוא דומה לסבא ולסבתא של הסבא. מה זה? מה יש לכם? זה הילד שלי, לא? שלי ושל אבא שלו.
אכן ילד בא אל העולם וכבר הופך הוא לבן המשפחה על ההיסטוריה שלה.
נכון הוא גם בן המשפחה המורחבת: סבים וסבתות, דודים ודודות ועוד קרובים הרואים בילד הזה אדם הקשור אליהם.
לא רק למשפחה יש מה להגיד על הילד שלך אלא גם לחברה הגדולה: מתי הוא ילך לטיפת חלב לקבל זריקות חיסון ושואלת אם המשקל שלו בסדר ואומרת אם מותר לתת לו לשתות מים ולהיניק או לא.
הורים החיים עם תינוקם עשרים וארבע שעות בביתם מנסים לספק לתינוקם את כל צרכיו. לא אחת עומדים מול האדם הקטן הזה ושואלים את עצמם: איך התינוק הזה יתפתח? איך יהפוך להיות בוגר עצמאי, החי את חייו במלואם, על פי המטרות שיציב לעצמו? איך אישיותו תתפתח ותתעצב? ואיך אני, אימא או אבא יכולים לתרום להתפתחות אישיותו?
אריק אריקסון, פסיכואנליטיקאי התפתחותי, אמריקאי, שנולד בווינה, בראשית המאה ה-20, היה תלמידו של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה.
בעוד פרויד פיתח את תורתו בעיקר על פי טיפולו באנשים חולים, ביסס אריקסון את התיאוריה שלו על מחקר בבריאים. הוא חקר ובדק את התפתחותם של תינוקות לבני אדם בריאים ומתפקדים החל מגיל ינקות: תינוקות, ילדים-ות, נערים-ות, מבוגרים-ות, וזקנים-ות.
במחקרו הוא מתאר כיצד מתפתחת אישיותם של בני אדם בתרבויות שונות בעולם וכיצד הם עוברים את שלבי ההסתגלות לחברה. בספרו "ילדות וחברה" (1964) מתאר אריקסון שמונה שלבים שעובר אדם בחייו מיום היוולדו כולל בגיל הזקנה המאוחרת.
המעבר מוגדר אצל אריקסון כמשבר שבו אדם בוחר בין שני כיווני התפתחות: בין "יש" ל"אין". אישיותו של אדם מתפתחת, לטענתו, תוך התמודדות עם תסכולים ומצבי מצוקה. אישיות אופטימית נוצרת מהבחירה ב"יש". היא נעשית כבר בשלב ההנקה המוקדמת. בשלב זה בוחר הילד בין "יש אמוּן" ל"אין אמון", כלומר, התינוק מבטא בהתנהגותו את האמירה " "אני נותן אמון בסובבים אותי " או "אינני נותן אמון בסובבים אותי".
תחושת האמון בסביבה שמפתח התינוק הוא שלב קריטי בהתפתחות האישיות. לטיפול ההורי יש השפעה מרכזית על הקנייה לתינוקם תחושת אמון בסביבתם, שחייבת ללוותו לאורך השנים. איך לפתח תחושת אמון בתינוק? כמובן שהדבר תלוי באופן הטיפול שלנו ,ההורים, בילד. והשאלה שתמיד נשאל את עצמנו תהיה זו: "האם תינוקי גדל בסביבה תומכת, יציבה וצפויה?"
אימא ואבא הם העולם כולו על פי תפיסת הילד והם מעבירים לילד את האופן שהעולם מקבל אותו. ריבוי אירועים בלתי צפויים, בלתי שגרתיים ומשתנים עלולים לערער את אמונו של הילד ולהגדיל חוסר אמון.
לעומת זאת אם אימא תמיד פונה אל תינוקה במאור פנים, בחיבוק אוהב ועושה זאת ביחד עם ההנקה (או ההזנה בבקבוק) וחוזרת ועושה זאת בכול פעם, הילד לומד לצפות ליחס כזה ולקשור בין סיפוק תחושת הרעב לבין החיבוק והחיוך האוהב. ובת הקול הנעימה של אימא משמעותה מתקבלת אצלו כ"אימא אוהבת אותי", והוא מתחיל להאמין שכך צפוי לקרות גם בפעם הבאה. אם אין עקביות ביחס התומך של האם אל תינוקה והוא לפעמים פוגש אימא מחייכת וחמימה אך יש לפעמים שהוא פוגש אימא נרגזת, מעוצבנת, שבזמן ההנקה מתעלמת מצרכיו, הילד עלול לפתח חוסר אמון באימא ולהתחיל לתהות ולשאול: "למה אימא לא אוהבת אותי? למה לאימא אין ראש עכשיו להתייחס אלי?" תפקידם של אימא ואבא להעביר לילדם תחושה שהעולם בטוח, אוהד ויציב.
במאמר הבא נעסוק בשלב ב', מתוך שמונת השלבים על פי אריקסון, המוגדר כשלב האוטונומיה מול בושה.
