חיסונים נגד אבעבועות, פנאומוקוקוס ורוטה בילדים
שלח לחברחיסונים מהווים את פריצת הדרך הגדולה ביותר ברפואה, לאחר מציאת הפניצילין ופיתוח תכשירים אנטיביוטיים. החיסונים מונעים כל שנה עשרות ואף מאות מיליונים של מקרי תחלואה ותמותה ודי אם נזכיר את מגפת הפוליו שהשתוללה בעולם לפני מעל 50 שנה וכיום המחלה כמעט ונכחדה בחלקים רבים בעולם....
באדיבות פרופ' דוד גרינברג - היחידה למחלות זיהומיות בילדים המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.
עריכה: אורנה מלכי לבנה.
חיסונים מהווים את פריצת הדרך הגדולה ביותר ברפואה, לאחר מציאת הפניצילין ופיתוח תכשירים אנטיביוטיים. החיסונים מונעים כל שנה עשרות ואף מאות מיליונים של מקרי תחלואה ותמותה ודי אם נזכיר את מגפת הפוליו שהשתוללה בעולם לפני מעל 50 שנה וכיום המחלה כמעט ונכחדה בחלקים רבים בעולם.
נגיף הרוטה (rotavirus)
נגיף הרוטה הנו הגורם העיקרי לשלשולים חמורים, הקאות, חום והתייבשות בפעוטות וילדים.למרות שנדיר, יש מקרים בהם נפטרו ילדים כתוצאה מהדבקות בוירוס.
למחלה זו דפוס התפרצות עונתי התלוי באקלים. בחצי כדור הארץ הצפוני, באקלים ממוזג (כמו בישראל ובדרום-מערב ארצות הברית) עיקר התחלואה היא בין החודשים אוקטובר – דצמבר.
על פי הדיווחים האשפוזים בבתיה"ח מהמחלה בשנת 2004 עמדו על 25.1% מכלל האשפוזים בישראל בשנה זו.
לאחרונה, נרשמו בעולם שני חיסונים למניעת הזיהום, לאחר שיעילותם הוכחה בפרט נגד זיהומי רוטה חמורים ואשפוזים הנובעים מזיהום זה:
rotarix® -חיסון חי מוחלש: החיסון נבדק בקרב כ – 63,000 ילדים מ – 12 מדינות במסגרת ניסוי קליני מבוקר כפול סמיות. במבחני היעילות נמצא כי יעילות החיסון בהפחתת מספר מקרי הגסטרואנטריטיס עקב הנגיף הייתה בין 95% באירופה ל- 85% בארצות אחרות כגון דרום אמריקה בקרב מקבלי החיסון.
במחקרים שנעשו באירופה, עולה כי: מספר האשפוזים כתוצאה מנגיף הרוטה גסטרואנטריטיס ירד בקרוב ל- 100%. החיסון ניתן ב-2 מנות בהפרש של 4 שבועות בין מנה למנה. מומלץ להתחיל בגיל 6 שבועות ולסיים בגיל 24 שבועות. החיסון אושר לשימוש ע''י 90 מדינות באירופה, אמריקה לטינית ואסיה והוכלל בתוכנית חיסונים של 8 מדינות.
rotateq ® - חיסון חי: החיסון נבדק בקרב כ – 70,000 ילדים ב-11 מדינות במסגרת ניסוי קליני מבוקר כפול סמיות ונמצא יעיל במניעת מחלה קשה ב-98% מכלל המקרים שנגרמו על ידי זני החיסון ויעיל במניעת מחלה כלשהי ב-75%. נמצא כי מספר האשפוזים ירד ב- 95.1%.
החיסון ניתן ב-3 מנות בהפרש של 4 שבועות בין מנה למנה. מומלץ להתחיל בגיל 12-6 שבועות ולסיים לא יאוחר מגיל 32 שבועות. החיסון אושר לשימוש ע"י ה-fda בארה"ב בפברואר 2006 והוכלל בתוכנית החיסונים הלאומית החל מ- 1.1.2007.
* החיסון לא אושר עדיין לשימוש בישראל.
אבעבועות רוח (varicella)
אבעבועות רוח נחשבת בציבור כמחלה יחסית קלה בעיקר בילדים. ארעות המחלה משתנה ממדינה למדינה וגיל התחלואה תלוי באקלים.עד גיל 25 שנים אחוז הנדבקים בארצות רבות הוא 95% .
בילדים המחלה בדר”כ קלה וחולפת לאחר 4-5 ימים. המחלה מלווה בפריחה שלפוחתית של 250-400 נגעים.
בשנים האחרונות, קיימת מגמת לשינוי בשכיחות המחלה ומספר החולים מעל גיל 15 שנים עולה. זיהום שניוני (זוסטר) מגיע לשכיחות של עד 15% מהאוכלוסייה. בנוסף, תיתכן העברה בין אם לעובר בכל שלב בהריון וכן סביב הלידה בעיקר כשהאם חולה חמישה ימים לפני הלידה ויומיים אחרי הלידה. עוברים לאימהות שפיתחו אבעבועות רוח הנם בסיכון גבוה מאד (17% עד 30%) לפתח זיהום קשה. למרות שהמחלה נתפסת כקלה בעיני הציבור סיבוכי המחלה שכיחים ואף מסכני חיים.
במחקר שבוצע ע"י דר' מרשק ופרופ' סומך במרכז הארץ בקרב 182 ילדים שאושפזו עקב אבעבועות רוח נמצאו סיבוכים בשכיחות גבוה. סקירה של אשפוזים על רקע אבעבועות-רוח במשך 3 שנים ב 4 בתי חולים.
תדירות האשפוזים בישראל ממחלה זו היא 1:285 והתמותה הייתה 1 לכל 100,000.
החיסון לאבעבועות רוח פותח ביפן בתחילת שנות ה-70 ע"י takahashi ע"י בדוד הנגיף (מילד בשם oka וכן החיסון ניקרא על שמו) והפיכתו לנגיף חי מוחלש. רק ב-1995 החיסון שופר כך שניתן לשמור אותו בטמפרטורות 2-8 מעלות צלסיוס ומשנה זאת הוא אושר לשימוש בארצות הברית ואחר כך במערב אירופה.
יעילות החיסון ((varilrix למניעת מחלה בכלל הינה מעל 90% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא מעל 90% . ממצאים אלו הנם בילדים מתחת לגיל 12 שנים לאחר מנה אחת של החיסון.
לעומת זאת בילדים מעל גיל 12 שנים ובמבוגרים יעילות החיסון לאחר מנה אחת הנה נמוכה יחסית למניעת מחלה בכלל: רק 50% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא כ-90% אך לאחר מנה שנייה היעילות עלתה למעל 90% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא קרוב ל-100%.
משך ההגנה של החיסון מפני תחלואה לא ברור אך ממעקבים אחר מחוסנים בארצות הברית ונימצא כי יש צורך בחיסון נוסף ולאחרונה פורסמו המלצות בארצות הברית למתן מנה נוספת של החיסון בגיל 6 שנים (כיתה א'). החיסון הוכח לא רק כיעיל במניעת תחלואה אלא גם כחוסך הוצאות כלכליות כגון שימוש בשרותי בריאות ואובדן ימי עבודה.
לאור כל האמור לעיל, הומלץ ע"י האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים בתחילה ב- 1995 ואחר כך ב-2000, על מתן החיסון בשגרה בארצות הברית. להמלצה זאת הצטרפו גם האיגודים באירופה. בישראל חוג המומחים במחלות זיהומיות ילדים והאיגוד לרפואת ילדים ממליצים על חיסון של כל הילדים כנגד אבעבועות-רוח וועדת ההגוי לחיסונים של משרד הבריאות המליצה על הכללתו בסל החיסונים. (החיסון בשימוש אך עדיין לא נכלל בסל).
חיידק הפנאומוקוקוס
סטרפטוקוקוס פנוימוניה (פנוימוקוקוס) הנו הגורם העיקרי לבקטרמיה-דלקת אוזניים, ודלקת ריאות חיידקית בילדים.
בנוסף למגוון נרחב של מחלות נוספות כגון סינוסיטיס, דלקת הלחמית ועוד.
בישראל, מאובחנים כל שנה כ - 300 זיהומים פולשניים הנגרמים על ידי פנוימוקוקוס בילדים מתחת לגיל 13 שנים. למעלה מ- 85% מזיהומים אלו קורים בילדים הצעירים מגיל 5 שנים, 64% בילדים הצעירים מגיל שנתיים וכ-45% בילדים הצעירים מגיל שנה.
החיסון מעורר תגובה חיסונית התלויה בתאי ה-t המעוררים יצירת תאי b המייצרים נוגדנים וכן גורמים יצור תאי זיכרון. כ -55% מכלל הזנים הגורמים לדלקת אוזניים בישראל הנם זני החיסון (בדומה לארה"ב). כלומר,מניעה או מזעור של מעל 20,000 מקרים של דלקות אוזניים בשנה הנגרמים על ידי פנוימוקוקוס.
מאז תחילת השימוש בחיסון בארצות הברית חלה ירידה של כ- 40% בפניות לרופאים עקב דלקות ריאה בילדים ממצא המעיד על יעילות גבוהה במניעת דלקת ראות בילדים.
עם זאת החיסון לא מונע בצורה מלאה תחלואה מפנוימוקוקים בשל אי כיסוי מלא של כל הזנים ויעילות שאיננה שלמה, במיוחד בזיהומים של הריריות (כגון דלקת אוזניים ודלקת ראות).
משרד הבריאות, בחוזר מאוגוסט 2006 מנחה לתת את החיסון המוצמד כנגד זיהומי פנוימוקוקוס ל-2 קבוצות ילדים:
א) ילדים בסיכון מיוחד ללקות בזיהומים חדרנים (סעיף 5.1 בחוזר משרד הבריאות) .
ב) כל ילד החל מגיל 8 שבועות עד גיל 59 חדשים (חיסון ראשוני או השלמת חיסון) לפי שיקולו של הרופא המטפל.
לילדים אלו מתן החיסון כלול בסל הבריאות.
כל האיגודים המקצועיים בישראל כולל, איגוד רופאי הילדים החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק), החברה הישראלית לפדיאטריה אמבולטורית (חיפ"א) ואיגוד רופאי הילדים אימצו את המלצת החוג למחלות זיהומיות ילדים הקורא להכליל את החיסון לתוכנית השגרתית במהרה המלצות שאף אומצו על ידי הועדה המייעצת למשרד הבריאות לנושאי חיסונים.
