שיאצו, גם לילדים
שלח לחבר
d
מאת: אפי הרנוי m.a בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית. מורה לחינוך גופני ומומחה לגיל הרך. מנהל חברת 'יופי-טופי' שעוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט.
השיאצו, בדומה לטכניקות טיפול אחרות, כמו אקופונקטורה ואקופרסורה מבוסס על גישת הרפואה המזרחית, שלפיה בריאותו של האדם היא תוצאה של המזון שהוא אוכל ושל אורח החיים שלו. גישה זו דוגלת בתפיסה כי הטבע מתבטא באדם ומשפיע עליו. מחלה מבטאת חוסר איזון, דיסהרמוניה, בגוף האדם ולפיכך תמיד קיימת השאיפה להרמוניה בין האדם לטבע.
השיאצו מסייע ברפוי מחלות בכך שהוא עוזר לעורר ולהחיות את אנרגיית החיים של הגוף, ה"צ'י", השקולה ברפואה המערבית ל"הומיאוסטאזיס". זהו הכוח שדואג לאיזון בגוף ולתפקוד הרמוני של כל חלקיו, למשל: שמירה על טמפרטורת הגוף ואיזון רמת החומציות במערכות הגוף השונות.
שיאצו, מילה יפנית המורכבת מצירוף שתי מילים: "שי" – שפירושו "אצבע" ו"אטשו" – שפירושו "לחץ"; במילים אחרות "לחץ האצבעות". למעשה השיאצו היא שיטת טיפול בה המטפל מפעיל לחץ ממוקד סטטי, באמצעות אצבעותיו וכפות ידיו על נקודות וקווים שונים בגוף המטופל. קווים אלה- ה"מרידיאנים" – הם קווי אנרגיה בלתי נראים שנושאים את אנרגיית החיים ואת כוח החיות של האדם לכל חלקי גופו. זוהי מערכת מסועפת של קווים הפרושים לכל אורך ורוחב הגוף, ובדומה למערכת העצבים, גם כאן קיימים צמתים – מרכזי אנרגיה – שבהם מספר קווים נפגשים. על נקודות מפגש אלה מפעיל המטפל לחץ, והן נקראות "נקודות צובו" (או "נקודות אקו").
הטיפול מתבצע באמצעות לחיצות על המרידיאנים ועל נקודות הצובו. ההנחה בבסיס הטיפול היא ששחרור חסימות האנרגיה בגוף וחידוש הזרימה התקינה שלה ישיבו את ההרמוניה בין הגוף לטבע ויסלקו את המחלה.
תרומת השיאצו
למגע השיאצו השפעות שונות: הוא מעורר את אנרגיית הצ'י (כוח החיים), משפר את מחזור הדם בגוף ומרגיע או מעורר, בהתאם לצורך את מערכת העצבים. כאשר מטפלים במקביל במערכת העצבים ובמערכת השרירים ניתן להביא את המטופל לרגיעה פיזית ומנטלית, תוך הפחתת חרדות והקלת לחצים. הטיפול מעורר במטופל מודעות גופנית גבוהה ומשפר את יציבות המנטלית, הפיזיולוגית ורגשית. לטיפול בילדים בשיטת השיאצו יתרונות מיוחדים: הגמשת הגוף והמפרקים, שחרור והקלה מכאבים, למידה של ויסות כוח, פיתוח המערכת הסנסו-מוטורית והחשוב ביותר הגברת המודעות של הילדים לגופם והכרתם אותו.
עיסוי ילדים
טיפול בשיאצו בילדים נעשה באמצעות טכניקות עיסוי המתאימות לגילאים הצעירים:
1. לישה – תנועות הלישה המזכירות את לישת הבצק או הפלסטלינה, מתבצעות באמצעות כף היד כולה והאצבעות, תוך לפיתה של כמות רקמות גדולה וזאת בכדי להימנע מתחושת הצביטה הלא נעימה.
2. גלגול – תנועה המתבצעת באמצעות כף היד והאצבעות, תוך הנעה ונענוע של מסה גדולה בו זמנית, במטרה לשחרר ולהרפות רקמות רכות, כגון: שרירים, רצועות וגידים.
3. טלטול – תנועות הטלטול מבוצעות בעזרת 2 הידיים והן קצביות ומהירות. מטרת הטלטול שחרור והרפיה. תנועות אלו בדרך כלל ממוקדות באזור הישבן, הירכיים והגב.
4. טפיחה באצבעות כף היד – תנועות הקשה, כאשר אצבעות כף היד מפושקות וכפופות קמעה.
האצבעות מקישות וטופחות קלות ובמהירות על הגוף, כאשר הטפיחות מתבצעות לסירוגין, פעם ביד אחת ופעם בשניה. תנועה זו ממריצה ומעוררת את זרימת הדם והיא מבוצעת על כל צדו האחורי של הגוף.
5. טפיחה בכפות ידיים קעורות - תנועות דומות לאלו שתוארו קודם לכן בעיסוי מספר 4 , אלא שתנועות אלו מבוצעות תוך שכפות הידיים קעורות. התנועות מתבצעות לסירוגין ומטרתן להרפות ולשחרר את השרירים.
6. תנועות סטירה- תנועות המבוצעות כאשר כפות הידיים שטוחות, ממש כאילו חפצנו לסטור, אך בניגוד לפעולה אגרסיבית זו, בשיאצו התנועות יבוצעו ברכות ובעדינות. מטרת התנועות להמריץ את זרימת הדם בנימים הקרובים לעור ולגרות את המערכת הנוירולוגית הפריפריאלית, כך שתחושות העור יגברו ויתעצמו.
7. תנועות קיצוץ- תנועות מהירות וקצביות המבוצעות לסירוגין, תוך שימוש בדופן החיצונית של כף היד (קו חיצון- צידי של הזרת עד לכרית כף היד), תנועה המזכירה בצורתה מכת קרטה. התנועות מבוצעות בעדינות כל אורך גוף המטופל, תוך שהן ממריצות את זרימת הדם ומסבות למטופל תחושת ערות, נמרצות וחמימות בנוסף לרגיעה ורפיון שרירים.
8. חפיפה- המטפל ממוקם מאחורי המטופל בעמידה או בישיבה (בהתאם לגובה המטופל) ומניע את אצבעותיו וכפות ידיו בתנועות מעגליות רכות בין שערות המטופל, תוך הפעלת לחץ מתון על רקמת הקרקפת העדינה. עיסוי זה מסייע בהפגה ושחרור מלחצים ומתחים שממוקדים באזור הראש, לפיכך ניתן לשלב עיסוי זה לפני ביצוע דמיון מודרך.
סיכום
טכניקות העיסוי שהוצגו במאמר זה מתאימות לילדים ולמבוגרים כאחד. תרומתן למבוגרים ניכרת בעיקר במישור הפיזי והמנטלי לעומת ילדים, שלהם הן מסייעות בפיתוח המישור הקוגניטיבי (הכרת הגוף, המרחב, כיווניות וצדדיות, זוגי ואי זוגי ועוד), החברתי (אינטראקציה דרך מגע) והרגשי. כדי לבצע את הטיפול באופן יעיל ונכון רצוי לפעול בהנחיית איש מקצוע מוסמך בתחום.
ביבליוגרפיה:
1. שטראוס, ב. נ. (2000). שיאצו לאוהבים: מדריך מעשי. "אסטרולוג" הוצאה לאור בע"מ. הוד השרון.
2. ברגסון, א. טוציאק, ו. (1982). שיאצו: השיטה היפנית לעיסוי נקודות לחץ בגופך. הוצאת "אור עם". ישראל.
3. lundberg, p. (2003). book of shiatsu: a complete guide to usinghand pressure and gentle manipulation to improve your health, vitality andstamina. published by gaia books limited and gia media, unitedkingdom.
4. ohashi, w. & lindner, v. (2001). do-it-yourself shitsu: how to perform the ancient japanese art of acupressure. published by penguinputnam inc. u.s.a.
5. mas unaga, s. & ohashi, w. (2001). zen-shitsu: how to harmonize yin & yang for better health. japan publications inc., tokyo.
6.beresford-cooke, c. (1996). shitsu theory and practice: acomprehansive text for student and professional. published by w.b. saunderscompany, u.s.a.
מאת: אפי הרנוי m.a בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית. מורה לחינוך גופני ומומחה לגיל הרך. מנהל חברת 'יופי-טופי' שעוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט.השיאצו, בדומה לטכניקות טיפול אחרות, כמו אקופונקטורה ואקופרסורה מבוסס על גישת הרפואה המזרחית, שלפיה בריאותו של האדם היא תוצאה של המזון שהוא אוכל ושל אורח החיים שלו. גישה זו דוגלת בתפיסה כי הטבע מתבטא באדם ומשפיע עליו. מחלה מבטאת חוסר איזון, דיסהרמוניה, בגוף האדם ולפיכך תמיד קיימת השאיפה להרמוניה בין האדם לטבע.
השיאצו מסייע ברפוי מחלות בכך שהוא עוזר לעורר ולהחיות את אנרגיית החיים של הגוף, ה"צ'י", השקולה ברפואה המערבית ל"הומיאוסטאזיס". זהו הכוח שדואג לאיזון בגוף ולתפקוד הרמוני של כל חלקיו, למשל: שמירה על טמפרטורת הגוף ואיזון רמת החומציות במערכות הגוף השונות.
שיאצו, מילה יפנית המורכבת מצירוף שתי מילים: "שי" – שפירושו "אצבע" ו"אטשו" – שפירושו "לחץ"; במילים אחרות "לחץ האצבעות". למעשה השיאצו היא שיטת טיפול בה המטפל מפעיל לחץ ממוקד סטטי, באמצעות אצבעותיו וכפות ידיו על נקודות וקווים שונים בגוף המטופל. קווים אלה- ה"מרידיאנים" – הם קווי אנרגיה בלתי נראים שנושאים את אנרגיית החיים ואת כוח החיות של האדם לכל חלקי גופו. זוהי מערכת מסועפת של קווים הפרושים לכל אורך ורוחב הגוף, ובדומה למערכת העצבים, גם כאן קיימים צמתים – מרכזי אנרגיה – שבהם מספר קווים נפגשים. על נקודות מפגש אלה מפעיל המטפל לחץ, והן נקראות "נקודות צובו" (או "נקודות אקו").
הטיפול מתבצע באמצעות לחיצות על המרידיאנים ועל נקודות הצובו. ההנחה בבסיס הטיפול היא ששחרור חסימות האנרגיה בגוף וחידוש הזרימה התקינה שלה ישיבו את ההרמוניה בין הגוף לטבע ויסלקו את המחלה.
תרומת השיאצו
למגע השיאצו השפעות שונות: הוא מעורר את אנרגיית הצ'י (כוח החיים), משפר את מחזור הדם בגוף ומרגיע או מעורר, בהתאם לצורך את מערכת העצבים. כאשר מטפלים במקביל במערכת העצבים ובמערכת השרירים ניתן להביא את המטופל לרגיעה פיזית ומנטלית, תוך הפחתת חרדות והקלת לחצים. הטיפול מעורר במטופל מודעות גופנית גבוהה ומשפר את יציבות המנטלית, הפיזיולוגית ורגשית. לטיפול בילדים בשיטת השיאצו יתרונות מיוחדים: הגמשת הגוף והמפרקים, שחרור והקלה מכאבים, למידה של ויסות כוח, פיתוח המערכת הסנסו-מוטורית והחשוב ביותר הגברת המודעות של הילדים לגופם והכרתם אותו.
עיסוי ילדים
טיפול בשיאצו בילדים נעשה באמצעות טכניקות עיסוי המתאימות לגילאים הצעירים:
1. לישה – תנועות הלישה המזכירות את לישת הבצק או הפלסטלינה, מתבצעות באמצעות כף היד כולה והאצבעות, תוך לפיתה של כמות רקמות גדולה וזאת בכדי להימנע מתחושת הצביטה הלא נעימה.
2. גלגול – תנועה המתבצעת באמצעות כף היד והאצבעות, תוך הנעה ונענוע של מסה גדולה בו זמנית, במטרה לשחרר ולהרפות רקמות רכות, כגון: שרירים, רצועות וגידים.
3. טלטול – תנועות הטלטול מבוצעות בעזרת 2 הידיים והן קצביות ומהירות. מטרת הטלטול שחרור והרפיה. תנועות אלו בדרך כלל ממוקדות באזור הישבן, הירכיים והגב.
4. טפיחה באצבעות כף היד – תנועות הקשה, כאשר אצבעות כף היד מפושקות וכפופות קמעה.
5. טפיחה בכפות ידיים קעורות - תנועות דומות לאלו שתוארו קודם לכן בעיסוי מספר 4 , אלא שתנועות אלו מבוצעות תוך שכפות הידיים קעורות. התנועות מתבצעות לסירוגין ומטרתן להרפות ולשחרר את השרירים.
6. תנועות סטירה- תנועות המבוצעות כאשר כפות הידיים שטוחות, ממש כאילו חפצנו לסטור, אך בניגוד לפעולה אגרסיבית זו, בשיאצו התנועות יבוצעו ברכות ובעדינות. מטרת התנועות להמריץ את זרימת הדם בנימים הקרובים לעור ולגרות את המערכת הנוירולוגית הפריפריאלית, כך שתחושות העור יגברו ויתעצמו.
7. תנועות קיצוץ- תנועות מהירות וקצביות המבוצעות לסירוגין, תוך שימוש בדופן החיצונית של כף היד (קו חיצון- צידי של הזרת עד לכרית כף היד), תנועה המזכירה בצורתה מכת קרטה. התנועות מבוצעות בעדינות כל אורך גוף המטופל, תוך שהן ממריצות את זרימת הדם ומסבות למטופל תחושת ערות, נמרצות וחמימות בנוסף לרגיעה ורפיון שרירים.
8. חפיפה- המטפל ממוקם מאחורי המטופל בעמידה או בישיבה (בהתאם לגובה המטופל) ומניע את אצבעותיו וכפות ידיו בתנועות מעגליות רכות בין שערות המטופל, תוך הפעלת לחץ מתון על רקמת הקרקפת העדינה. עיסוי זה מסייע בהפגה ושחרור מלחצים ומתחים שממוקדים באזור הראש, לפיכך ניתן לשלב עיסוי זה לפני ביצוע דמיון מודרך.
סיכום
טכניקות העיסוי שהוצגו במאמר זה מתאימות לילדים ולמבוגרים כאחד. תרומתן למבוגרים ניכרת בעיקר במישור הפיזי והמנטלי לעומת ילדים, שלהם הן מסייעות בפיתוח המישור הקוגניטיבי (הכרת הגוף, המרחב, כיווניות וצדדיות, זוגי ואי זוגי ועוד), החברתי (אינטראקציה דרך מגע) והרגשי. כדי לבצע את הטיפול באופן יעיל ונכון רצוי לפעול בהנחיית איש מקצוע מוסמך בתחום.
ביבליוגרפיה:
1. שטראוס, ב. נ. (2000). שיאצו לאוהבים: מדריך מעשי. "אסטרולוג" הוצאה לאור בע"מ. הוד השרון.
2. ברגסון, א. טוציאק, ו. (1982). שיאצו: השיטה היפנית לעיסוי נקודות לחץ בגופך. הוצאת "אור עם". ישראל.
3. lundberg, p. (2003). book of shiatsu: a complete guide to usinghand pressure and gentle manipulation to improve your health, vitality andstamina. published by gaia books limited and gia media, unitedkingdom.
4. ohashi, w. & lindner, v. (2001). do-it-yourself shitsu: how to perform the ancient japanese art of acupressure. published by penguinputnam inc. u.s.a.
5. mas unaga, s. & ohashi, w. (2001). zen-shitsu: how to harmonize yin & yang for better health. japan publications inc., tokyo.
6.beresford-cooke, c. (1996). shitsu theory and practice: acomprehansive text for student and professional. published by w.b. saunderscompany, u.s.a.
