תמיכה באוטיזם PDD דרך תת המודע של הילד
שלח לחבר
מאת: ד"ר פאינה אל-חוזה-בה(md) רופאה אלטרנטיבית העוסקת בתחום הריפוי האנרגטיבאמצעות זרמי האנרגיה בגופה.
בכולנו קיימות אנרגיות שונות, כל חיינו ובכל רגע. אנרגיות אלה מפעילות אותנו מניעות אותנו לעבוד, ליצור, לאהוב, לחיות. כמו כל אורגניזם, אנו מוציאים פסולת מגופנו. הפסולת הפיסית והפסולת האנרגטית. הוצאת פסולת אנרגטית שלילית מתבטאת בצורת בכי, צעקות, ביטויי כעס למיניהם וכיוצ"ב. הפסולת האנרגטית החיובית מתבטאת בצורת קפיצות שימחה, צחוק, קריאות התפעלות וכדומה. אצל הילד האוטיסט אין את היכולת להוציא את הפסולת האנרגטית.
כל הפסולת האנרגטית של הילד האוטיסט, נמצאת בתת המודע שלו, ככל הנראה, בעקבות טראומה בעברו. טראומה זו גורמת לו לניתוק מהסביבה. כלומר, הילד עבר חוויה בעלת עוצמה גדולה כל כך, שהשפיעה עליו ויצרה אצלו הלם התפתחותי שכלי ורגשי.
הסיבות לטראומה יכולות להיות רבות, ביניהן מריבות הורים ואלימות במשפחה.
חומרת המצב תלויה רבות באיזה גיל עבר הילד את הטראומה ועד כמה השפיעה עליו. ככל שהטראומה אירעה בגיל צעיר יותר כך יהיה מצב הילד חמור יותר, האוטיזם שלו יהיה חמור יותר והירידה בהתפתחות תהיה מורגשת יותר.
אם הטראומה ארעה בגילאים 0-2.5 שנים יהיה זה אוטיזם מלא ועצירת ההתפתחות תהיה בכל המישורים. במישור התקשורתי, התפקוד הפיזי, הלימודי וכו'.
אם הטראומה ארעה בין הגילאים 3-6 שנים, אנו נזהה התפתחות מועטה אצל הילד. תהיה לו יכולת דיבור מסוימת, אך עדיין הוא יהיה מנותק מסביבתו. לדוגמא, הילד יוכל ללכת לשירותים באופן נורמלי ואף לדבר אולם לדבריו אין כוונה או משמעות.
הממד הטכני במחם של ילדים אלה, מפותח, והממד הרגשי עצור, ילדים אלה לא יגיבו בצורה רגשית.
אם הטראומה קרתה אחרי גיל 6, הילד יוכל לתקשר עם סביבתו, נבחין שהוא מאבד את יכולת הריכוז והזיכרון שלו, והוא הופך להיפראקטיבי או לחולמני. בבית הספר לדוגמא, נצפה לקשיי למידה.
ככל שהגיל בו לקה הילד באוטיזם הוא בוגר יותר, כך ניתן לטפל בו בקלות יותר. וכן, טיפול בטראומה בגיל מוקדם וקרוב ככל הניתן לאירוע הטראומתי יקצר את ההליך האופן ניכר.
תנאי להצלחת טיפול באוטיזם הנו טיפול בסביבתו, קרי ההורים. אם נטפל בילד ללא טיפול בסביבתו, מצבו יישאר ללא שינוי, מאחר וייתכן כי מחולל הטראומה קיים ולכשיחזור הילד לסביבתו סביר שתהיה נסיגה למצב הקודם טרום הטיפול.
ילד שנולד הוא למעשה גוף קולט המצויד במספר אינסופי של חיישנים ואנטנות הפתוחות לקליטה. חיישנים ואנטנות אלה מחוברים דרך תת המודע של הילד אל נשמתו. הנשמה מזרימה אנרגיות חיים אל הילד ודרכו הן יוצאות אל העולם בצורת עשייה, לימודים, תקשורת וכו'.
כתלות באינפורמציה שמקבל הילד מהעולם סביבו, כך הוא מתפתח. ההתפתחות יכולה להיות חיובית, כמו שמחה, תקשורת פתוחה ונתינה לעולם או שהיא יכולה להיות שלילית, ואז ילך הילד ויסתגר בתוך עצמו ולא יוכל להוציא אנרגיות כלל, לא שליליות ולא חיוביות. המשמעות - ניתוק. המניע היחידי שיהיה לילד האוטיסט לבכות הוא רק כאשר יהיה לו כאב פיסי.
אוטיזם בד"כ מלווה בהתפרצויות זעם. הסיבה לכך נעוצה ברגשות אותן חש הילד, אותן למד לבטא עד לרגע האירוע הטראומטי. את הרגש הדומיננטי שחרוט לילד בתודעה טרום האירוע הטראומתי הוא יבטא ברגע משבר. הרגש הזה מלווה את הילד ונעשה עוצמתי יותר ככל שהילד גדל.
אם בגיל 4 ילדים אוטיסטים יכולים לכעוס ללא סיבה נראית לעין, עד גיל 12 האגרסיה הזו מתגברת. הילד עלול להכות את עצמו, להשתולל בהתקפות זעם קשות ביותר וכו'.
הילד האוטיסט, שלוקה בהגבלה בתקשורת עם הסביבה, מפתח כישורים נוספים וניתן לצפות בילדים אוטיסטים רבים בעלי יכולת מופלאה בתחומים שונים כמו מתימטיקה, שפות, מחשבים, חיקויים, קריאה, ועוד.
הטיפול דרך התת מודע מסייע לילד להתמודד עם התחושות הקשות, והן מתחלפות, בתחושות חדשות.
הוא מתחיל להיות מודע לסביבתו, להרגיש את צבעי העולם ולקשור אותם למחשבות שלו. הילד יוצר דפוסי חשיבה חדשים שמאגדים בתוכם רגש ושכל יחדיו. דפוסי חשיבה אלה מקבלים צורה ברורה והופכים להיות הבנות ותובנות.
הטיפול שניתן במקביל, להורים עוזר גם להורים לרכוש דפוסי חשיבה חדשים, חיוביים וגישה חדשה לבעיה. מפאת מורכבות הבעיה חשוב שההורים יקבלו טיפול אף הם.
העבודה דרך התת מודע, מבוססת על התפתחות האינטיליגציה הרגשית של המטופל. כשאנחנו מבינים מה אנו חשים ומרגישים, הפחד נעלם ואז אנחנו מתמלאים מחדש במגוון של צבעי העולם.
הפחד איננו קיים. הפחד הוא אוסף של מחשבות, תחושות ותובנות שאנחנו מייחסים למצב נתון.
אפשר לראות כי שני אנשים יגיבו אחרת לאותו מצב. האחד יתגבר לאחר זמן קצר, והשני יושפע קשות.
הכל תלוי במשמעות ששני האנשים מייחסים לאותו מצב. זה שהתגבר, הפעיל שכל נקי לגבי המצב, ואילו השני נפל למערבולת של רגשות.
בטיפול רואים את הפוטנציאל השכלי של המטופל מבלי שהוא עצמו עדיין מבחין בו, ומכוונים להשתמש בכלים הנכונים שיעזרו לו לצאת מהמצב בו הוא נמצא.
