דרכי מניעה וטיפול בדיכאון לאחר לידה
שלח לחברלקט מחקרים - סיכם וערך ד"ר י. לב - אור ND C.A מומחה תזונה אקופונקטורה וביו פידבק.
במאמר האחרון דיברנו עלדיכאון לאחר לידה ועל הכשל המערכתי באבחון של התופעה בנשים לאחר לידה (מחדל חמור זהמונע מנשים חולות אבחון וטיפול בתופעה תוך שיפור איכות חייהן באופן משמעותי). ובכןמסתבר שיש נביא בעירו.
גב' שרה לי גלסר, מהיחידה לחקר היבטיםפסיכו-סוציאליים של הבריאות במכון גרטנר, הציגה בכינוס לקידום בריאות נפשית של נשיםלאחר לידה פרויקט העוסק בהגברת האבחון של דיכאון לאחר לידה.
במסגרת הפרויקטנעשה ניסיון לשלב הליך של איתור סימני הדיכאון במעקב השוטף בתחנות טיפת חלב.
לתוכנית החלוץ נבחרו תחנות בחמישה יישובים בישראל (אור עקיבא, בני ברק, בת ים,חולון ובאר שבע), האיתור של סימני הדיכאון נעשה בעזרת שאלון מיוחד. כהאחיות בתחנההוכשרו בנושא וכן לוו על ידי אחיות מתחום בריאות הנפש.
בפרויקט נבדקו 192נשים הרות ו-259 נשים לאחר לידה, שיעור הדיכאון שאותר היהזההלשיעור שמצופהלמצוא באוכלוסייה, אך גבוה בהרבה מהשיעור שאותר עד היום בתחנות טיפת חלב לפני הפעלתהפרויקט.
כאשר התגלתה אישה הסובלת מדיכאון שלאחר לידה, שוחחה אתה האחות והיאהופנתה לטיפול וסיוע.
הפסיכיאטרית ד"ר הלן שיינפלד, המתמקדת בפסיכיאטריה שלנשים, טוענת שהמונח דיכאון שלאחר לידה אינו מדויק, שכן מדובר דווקא בקשת שלמה שלהפרעות פסיכיאטריות, לרבות פסיכוזה חריפה, שדיכאון היא השכיחה שבהן אך לא היחידה.השכיחות של פסיכוזה שלאחר לידה היא נמוכה יחסית, רקכשתי נשים מתוך 1,000 יסבלומכך, אך במקרים אלו יש סכנה של ממש לפגיעה של האם בתינוק. חשוב לאבחן אתהפסיכוזה, אך לא קל לעשות זאת, שכן כמו הדיכאון, גם היא אינה מופיעה בדרך כלל במשך 48 השעות הראשונות לאחר הלידה, כאשר היולדת מאושפזת.
עם זאת, טיפול בפסיכוזהכזאת בדרך כלל יגרום לה לחלוף בלי להשאיר נכות מתמשכת, בניגוד לפסיכוזה שמקורהבמחלת הסכיזופרניה למשל.
לדברי ד"ר שיינפלד, הדיכאון וההפרעות הנפשיות האחרותאינן מופיעות אך ורק לאחר הלידה אלא גם במשך ההיריון, בשלביה השונים.
ד"רשיינפלד גורסת שגםגבריםעלולים לסבול מהפרעות פסיכיאטריות בעקבות הריוןולידה של נשותיהם. הגברים יכולים להיות במצב קל יחסית ולסבול מהשמנה או בחילות ואףהקאות.
במצבים מתקדמים יותר אפשר לראות גם תפיחה של הבטן או כאבי בטן, תחלואהפיסית רבה ומגוונת שמקורה במצב הנפשי, תחלואה פסיכיאטרית במחלות כמו היפוכונדרייהואף הופעתם של שינויים בהתנהגות כגון אלימות, בגידות בבת הזוג שלא כהרגלו של אותואדם וכדומה.
תופעה נוספת המעוררת עניין היא התפרצותן של מחלות פסיכיאטריותקיימות אצל גברים בתקופת ההיריון של נשותיהם, אך על תופעה זו נרחיב במאמראחר.
תזונה ודיכאון
נשים רבות הסובלות מתופעות דיכאוןלאחר לידה התגלו כחסרות מגוון רחב של אלמנטים תזונתיים משמעותיים אשר ללא ספקהחריפו משמעותית את תופעת הדיכאון. אין ספור מחקרים רפואיים הוכיחו את הקשר הישירבין חסכים תזונתיים לדיכאון , למשל חסר בויטמינים בעיקר מקבוצת b או חומצהפולית.
לא תמיד ניתן לאתר בבדיקות דם פשוטות את החסרים הרלוונטים לדיכאון, יתרעל כן בדיקות מעבדה עלולות להצביע על מצב של עודף בויטמינים מסוימים במזון או אפילובדם אך הוויטמין הספציפי לא יגיע לאזורי הפעולה שלו במוח ( bbb ) לא יעבור את מחסוםהדם למוח ובכך יוביל לדיכאון ודיכאון לאחר לידה.
מרכיבי המזון עוברים תהפוכותרבות לפני שהם נספגים במוח: תחילה עליהם להיספג במערכת העיכול בגוף. תרופותמסוימות, מיקרואורגניזמים ומחלות גנטיות עלולים למנוע ספיגת חומרים חיונייםמזינים.ליקוי בתהליכי ספיגה הוא גורם המופיע אצל מטופלים פסיכיאטריים רבים. כמו כן,חומרים מזינים רבים יהיו חסרי תועלת לגוף אם הם לא מקבלים את הצורה המטבוליתהאקטיבית שלהם. בנוסף, המוח הוא מאוד קפדן ביחס לחומרים הנקלטים מזרם הדם. מחסוםהדם במוח נועד להבטיח סינון קפדני גם לחומרי מזון.
לקיחה של תוספי תזונה חיוניתבמצבים בהם קיים חסך תזונתי המוביל למצבים דיכאוניים. (חשוב לציין כי נטילתויטמינים ומינרלים מחייבת התייעצות עם מומחה בתחום). תוספי מזון יכולים לשפר תפקודשל אנזימים פגומים או חסרים.
חומצות אמיניות מסוימות למשל, ההופכות באמצעותהאנזימים למוליכים שתפקידם לסייע בויסות מצבי רוח. כמויות גדולות של ויטמיניםמסוימים מסוגלות לתפקד באופן דומה לתרופות אנטי דיכאוניות מעל ומעבר לאפקטהפסיכולוגי הנורמאלי שלהם. למשל, כמויות גדולות במיוחד של ויטמינים מקבוצת b, פועלות בצורה דומה לווליום. לכמויות גדולות של ויטמין b1 השפעה דומה להשפעתן שלתרופות אנטי דיכאוניות רבות. חומצה פולית מסייעת בסנתוז מרבית החומריםהנוירוכימיקלים שתפקידם בגוף הוא ויסות של מצבי הרוח. ויטמין c מוריד את רמת המינרלואנאדיום הקיים אצל אנשים דיכאוניים רבים. כמו כן הוא בעל יכולת לפעול נגד מתכותוכימיקלים מעוררי דיכאון. הוא משפר את פעילות מערכת החיסון, ואפילו נגד מחלותסרטניות.
בתיאוריה נוספת, שהוצגה באפריל השנה בכנס השנתי של אגודת הכימאיםבארצות הברית, נטען כי תוספת של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, המצויות בשמןדגים כמו טונה וסלמון, יכולה להפחית דיכאון לאחר לידה. ידוע שתוספת אומגה 3 לנשיםמיניקות יכולה לשפר את התפתחות התינוק. מחקר שנעשה ב-1998 מצא שקיים יחס הפוךמשמעותי בין צריכת אומגה 3 לבין דיכאון קליני. במחקרים נוספים נמצא כי ככל שהיורמות נמוכות יותר של אומגה 3 בחלב האם, כך גבר שיעור הדיכאון לאחר הלידה. לטענתג'וזף היבן, שעשה מחקרים אלו, במשך ההיריון השליה שואבת את חומצות השומן החיוניותמסוג אומגה 3 מהאם לעובר ובכך מגבירה את רגישות האם לדיכאון.
לדברי ד"רדיוויד קייל, חוקר ממרילנד, כמות של פחות מ-400 גרם דגים מבושלים לשבוע לאישהבהריון ולמיניקה עשויה למנוע דיכאון וגם לשפר את התפתחות התינוק. לדבריו, תינוקותשינקו מאמהות שקיבלו תוספת אומגה 3 הציגו תוצאות טובות בהרבה במבדקי תפקודיםמוטוריים נוירולוגיים בהשוואה לתינוקות שאמותיהם קיבלו פלצבו. בשנה שעברה אישרה-fda הוספת אומגה 3 לפורמולות החלב של התינוקות.
מחקר עדכני נוסף שכלל מעל 3500נבדקים בין הגילאים 18 עד 30 ונערך באמריקה מצא שנשים שצורכות יותר דגים כסלמוןטונה ודגים שומניים אחרים נוטות לסבול פחות מדיכאון וסימפטומים של מתח וחרדה לאחרלידה ואף להגיב לסביבה בגישה חיובית וידידותית יותר.
עורך המחקר ד"ר איברן מצאבאופן בולט שנשים שצרכו תוספי תזונה על בסיס שמן דגים (מקור עשיר לחומצות שומן מסוגאומגה 3 ) הראו תוצאות טובות יותר מול נשים שצרכו רק דגים מספר פעמיםבשבוע.
מחקר זה ומחקרים נוספים ממדינות שונות בעולם הוכיח באופן ברור שלקיחה שלתוספי תזונה על בסיס שמן דגים הפחיתו את האגרסיה והדיכאון אצל סטודנטים שהיו שרוייםבמתח לקראת בחינות סוף השנה הפחיתה עוינות ודיכאון אצל נשים לאחר לידהומבוגרים.
מחקרים רבים נוספים מאשרים שתנועה פגומה של חומרי מזון מעברלמחסום הדם במוח עלולה לבוא לביטוי בהפרעות מוחיות. הסברה המקובלת היא שמתן כמויותגדולות מאוד של הוויטמין החסר עשויות להיות בעלות ערך רפואי.
עולם הפסיכיאטריהלעומת זאת טוען כי מדובר בכימיה ולא ברפואה וזאת למרות שדווח על רמות נמוכות שלחומרי מזון בנוזל המוח וחוט השדרה אצל אנשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה, דיכאוןכתוצאה מחשיפה לרעלים, איידס ואלצהיימר.
צמחי מרפא – לאורך ההיסטוריההיו צמחי המרפא עמוד התווך של הרפואה בעולם.
אפילו כיום רבע מן התרופותהקונבנציונאליות כולל חלק מהתרופות המובילות הן על בסיס צמחי.
בין צמחי המרפאקיימים אחדים בעלי תכונות מרגיעות ברורות. למשל, הוולריאן או הסנט גונס הפסיפלורהוהמיורם. אלו יעילים במיוחד עבור אנשים דיכאוניים, הסובלים מהפרעות שינה, חרדהוכאבים.
עשבי מרפא מעוררים ומחזקים כמו ריחן, ג'ינסנג ורוזמרין טובים לטיפולבאנשים דיכאוניים הסובלים מעייפות.
צורות לקיחה של עשבי מרפא - למטרותרפואיות נהוג לרקוח תה מהעשבים. כשמדובר בצמחים קשים יש להרתיחם באיטיות ולהכין מהםתמצית. קיימים עשבי מרפא שאין להשתמש בהם במצבים רפואיים מסוימים. זעפרן למשל מסוכןלנשים בהריון כיון שהוא עלול לגרום להפלה. עשבים אחרים עלולים לגרום לאלרגיות. לכן,חשוב להתייעץ עם מומחה בצמחי מרפא לפני הלקיחה של הצמחים במיוחד במצבי הריון וזאתמשום שלקיחה לא נכונה של צמחים יכולה להוביל באופן חד משמעי להפלה.
דוגמא טובהאפשר למצוא בסוגים שונים של תה להרזיה. חלק מסוגי התה מכילים אלמנטים משלשלים אוחומרים הגורמים להשתנה מרובה. נכון שבחלק מהמקרים הצרכנים יורידו משמעותית ממשקלן (בעיקר בגלל העובדה שהן יבלו שעות על אסלת בית הכבוד ולא בגלל שהן מורידות שומן )אבל קיימת סכנה מוחשית ביותר להפלה בעיקר בחציו הראשון של ההיריון בגלל הפרה שלמאזן הנוזלים בפלסמה – לא סתם ממליצים לשתות המון בהריון.
מחקרים נוספיםהראו קשר ישיר בין רמותחומצה פולית נמוכות בדם ובין דיכאון. 2536 גברים פיניםבגילים 42-60 ללא היסטוריה של הפרעות נפש, נסקרו הן מבחינת הרגלי התזונה המדויקיםשלהם והן מבחינת מבחנים לסימני דיכאון.
אחרי התאמות המשתתפים על פי משקל, עישון,שתיית אלכוהול ומצב סוציו-אקונומי נמצא כי הייתה עלייה של 46% בסימני הדיכאוןבקבוצה עם צריכת החומצה הפולית הנמוכה.
אופי המחקר היה כך שהמשתתפים חולקו ל- 3קבוצות בהתאם לרמות החומצה הפולית בתזונתם. בקבוצה עם צריכת החומצה הפולית הנמוכההיו 67% יותר אנשים עם סימני דיכאון בהשוואה לקבוצה עם צריכת החומצה הפוליתהגבוהה.
במחקר אחר שהופיע באפריל השנה ב-"american journal of psychiatry" הציע ד"ר דן אורן, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, טיפול בדיכאון באמצעות אורבהיר. במחקר פתוח (בלי קבוצת ביקורת) נחשפו 16 נשים הרות, שסבלו מדיכאון חמור, לאורבהיר במשך שעה לאחר היקיצה במשך שלושה עד חמישה שבועות.
אחרי שלושה שבועות ניכרשיפור במצבן בשיעור של 49% בממוצע (על פי מדד מקובל, בסולם הדיכאון של המילטון).אצל שבע חולות שהמשיכו להיחשף לאור במשך חמישה שבועות חל שיפור של 59%.
לדבריהחוקרים, המכניזם של השפעת האור על הדיכאון עדיין לא ברור, אולם ייתכן כי בדומהלאנשים הסובלים מדיכאון עונתי (בעיקר בחורף), לאור יש השפעה על השעון הביולוגיהמקלה על הדיכאון. בקרוב יחל מחקר אקראי ומבוקר בתחום זה.
בכנס רופאי ילדיםבבלטימור, הציג ד"ר גדעון קורן מבית החולים לילדים בטורונטו מחקר חדש בסרוקסט,תרופה נגד דיכאון וחרדה, ד"ר קורן בדק את השפעות לקיחתה של תרופה זו בעת ההיריון.בחודש האחרון.
צוות החוקרים בתוכנית נשים בסיכון בדק יילודים שאמהותיהם לקחו אתהתרופה בשלישים השונים של ההיריון. התברר כי יילודים שאמהותיהם נטלו את התרופהבשליש הראשון והשני של ההיריון - לא הושפעו מהתרופה. לעומתם, 12 מתוך 55 ילודיםשאמהותיהם לקחו את התרופה בשליש השלישי של ההיריון סבלו מסיבוכים כמו מצוקהנשימתית, תת סוכר בדם וצהבת, שהם לדברי החוקרים עדות לסינדרום גמילהתרופתי.
על אף ממצאי המחקר החדש, הזהיר ד"ר קורן מפני הפסקת נטילת התרופה עםהתקדמות ההיריון, בגלל החשש שהנשים יסבלו מדיכאון עמוק יותר או מחשבות אובדניות.לדבריו, הרופאים והנשים צריכים לדון בסיכונים ובתועלת של נטילת התרופה לקראת סוףההיריון ולשקול אפשרויות אחרות. כמו כן הוא המליץ על מעקב צמוד, כולל ניטור, אחרייילודים אלה במשך ימים מספר לאחר הלידה.
