יחסי אמהות ובנות - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

יחסי אמהות ובנות

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 23.04.2010

היחסים עם האם הם המשתנה החשוב ביותר להתפתחות העצמי וליצירת הבדלי אישיות בין המינים. לקשר בין אם לבת השלכות משמעותיות לגבי התפתותה המינית התקינה של הבת, ולהפחתתן של התנהגויות מיניות סיכוניות. להתנהגותה החברתית של האם קשר הדוק לביטויי חרדה ולתחושות של בדידות בקרב בתה.



מאת: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית


יחסי אמהות ובנות

המילה אמא- מעלה רגשות סותרים : אהבה, רצון להיות מכורבלת, שמחה, רכות, בטחון, געגועים למגע, ובאותו הזמן רגשות כמו קנאה, שנאה, איבה, ריחוק, קור, קושי, עצב, נטישה, או סלידה.

היחסים עם האם הם המשתנה החשוב ביותר להתפתחות העצמי וליצירת הבדלי אישיות בין המינים. לקשר בין אם לבת השלכות משמעותיות לגבי התפתותה המינית התקינה של הבת, ולהפחתתן של התנהגויות מיניות סיכוניות. להתנהגותה החברתית של האם קשר הדוק לביטויי חרדה ולתחושות של בדידות בקרב בתה.

אישה רוכשת את הגדרת ה"עצמי" שלה דרך יחסיה עם אחרים, כאשר האמהות הינה התפקיד בו יכולת הנתינה שלה באה לידי הביטוי הרב ביותר. הקשר שלהן עם הבת מייצג את הכשרתן כנשים הדואגות לאחרים, וכן כתמיכה הדדית וכברית בין נשים.

התהליך הנורמטיבי: התחברות אם-בת, התרחקות במהלך גיל ההתבגרות, ולבסוף התחברות מחודשת - במידה ובחרו בכך.

הקשר יכול לנוע על רצף: מסמביוזה – אהבה שלמה לתינוקת שנולדה הרבה אמהות רוצות שהבנות שלהן תהיינה דומות להן בדיוק, מחוברות, קרובות, כאילו הן ישות אחת. – ועד תחרות או מתחים וחיכוכים. יש אמהות שרוצות שהבנות יהיו דומות להן בכל, ויש בנות שמגיבות לכך בדחיה או התנגדות. הרבה אמהות גם מודעות לחודרנות שיש בצורך הזה.

השלב הפאלי: גיל 4-6, פרויד הניח שכל ילד נמשך בגיל הזה משיכה מינית להורה בן המין השני. תסביך אלקטרה. הבת מגלה שחסר לה הפין שיש לאביה ואחיה, והיא רוצה גם. קנאת זו נקראת קנאת הפין. הבת כועסת על אמה שבגללה אין לה פין (לקחה אותו ממנה כדי להעניש אותה על תשוקתה לאביה). רואה באם מתחרה שיש לסלק, נמשכת אל האב.

בעיות בלתי פתורות של השלב האדיפאלי - דמות האם מתערבבת לעיתים בפנטסיות של הנבדקות עם דמויות של אם חורגת או מכשפה (מקנאה ועוינת).

בגיל ההתבגרות זה נפתח מחדש. רב הבנות רואות באמהות דגם לחיקוי וליצירת זהות. האמא תמיד תהיה האדם הקרוב ביותר לגרעין של עצמנו וגם האויב הגדול ביותר של עצמיותנו.

בגיל ההתבגרות כל המתבגרים זקוקים לפתח נפרדות מההורים שלהם. בנות יכולות להתמרד נגד האמהות. יותר מאוחר, אחרי שנבנתה כבר זהות נפרדת, בד"כ הילדות חוות פחות איום, יש פחות שליטה של ההורים בחיים ופחות צורך במלחמות", אז הרבה פעמים רואים חזרה למערכת יחסים יותר מהנה לשני הצדדים. פעמים אחרות יש איזה שקט יחסי ומתוח.

אינטימיות של נשים – יכולת מופלאה להיות שתים שהן אחת, מחוברות בגוף ובנפש, זהו חלק מהזהות הנשית ומהקשר הקסום והמורעל של אמא/בת. על אחת לבטל את קיומה של השניה כדי להיוולד מחדש כדמות יחידה, עצמאית ובעלת זהות נפרדת.

גורמים אפשריים לשיבושים בקשר:

החינוך השונה שנותנות אמהות לבניהן ולבנותיהן מטיל לחץ על יחסי אם-בת בארבע דרכים:
ראשית, אמהות נדרשות ללמד את בנותיהן להעניק, מעודדות האמהות ומחזקות את נטיית בנותיהן לפיתוח רגישות רגשית, להגיב לאחרים, להושיט יד ולתמוך בזולת.

שנית, הבת רואה שיחסי אביה אימה אינם בעלי אותה איכות. האם עשויה לחשוף את תחושות הקיפוח של היחסים הזוגים ישירות או בעקיפין באוזני בתה. הן קולטות את הרעיון שאימא, כל אימא, רוצה דברים מאבא ואיננה מקבלת, ולכן מאוכזבת.

שלישית, משום שהאישה-האם עצמה נזקקת, היא עשויה לחפש אצל בתה את הקשר הרגשי החסר בחייה. כאשר תלמד את בתה לתת לאחרים, היא עשויה- אולי לא במודע- להציע את עצמה כמועמדת לטיפול של בתה, ויחסיהן עלולים להפוך לנטל של צרכים שלא סופקו במקום אחר.

רביעית, האם בעצמה היא בת, ובת של בת. התפתחותה המוקדמת סומנה בצורות רגשיות זהות. אמה נאלצה ללמדה איך להפוך לאישה. מאבקים אלו צפים בהתייחסותה אל הבת.  היא חשה באובדן הטיפוח של אמה, ועשויה לקוות שבתה תפצה אותה בדרך כלשהי.

כתוצאה:

  • האימא עשויה לגלות שבאופן בלתי מודע היא לפעמים מגיבה אל בתה באהבה, הקשבה, הגנה וניחום, ולעיתים היא מתייחסת בניכור, ריחוק, שיפוטיות ובקורת. בלבול.
  • כתוצאה, הבת עוברת את חיי ילדותה ברגשות של אובדן ואי שלימות. תפנה הבת לחיפוש יחסי קירבה אשר יבטיחו לה הגנה ובטחון וימלאו ריקנות זו. לעתים קרובות בן הזוג לא ממלא את הצורך החסר.
  • מנותקת ומאוכזבת מיחסי הקרבה, תגדל האישה ילד, כדי שימלא את החלל וכדי שיהיה לה מישהו עימו תפתח יחסי תלות.... ושוב, דור אחר דור של אמהות ובנות מנסה ומתאכזב.

תסריט זה מסביר את היחס הדו-ערכי של הבת כלפי האם. לצד אהבה גם רגשות קנאה ועוינות  כלפיה. הממצאים מוסברים על ידי החוקרים כנובעים מתוך הצורך הסימולטאני של הבת להפרדות ולהישארות ביחסים עם האם.

אמהות רבות מקריבות את עצמן למען הילדים והבית בשם האהבה המסירות. הן משלמות מחיר כבד  וגם מורישות את האומללות הזו לבנותיהן. חלקן בועטות כיוון שלא רוצות לגמור כך.

בתרבות שלנו, האם ובתה הן החברות הכי טובות, וגם המרות שבאויבות. מרדנות, תסכולים, מרירות, אינסוף תסביכים וגם אהבה ענקית – זה קשר שנמשך כל חיינו, גם כשבנותינו גדלו, וגם לאחר מות אמנו.

מדברים על אחוות נשים – מבינות אחת את השניה, תומכות, הרבה פעמים עם מילים והרבה פעמים אחרות – בלי מילים. אחווה ראשונית נוצרת עם אמי ולימים עם בתי.

טענה: אמהות אף פעם לא שואלות סתם, ולפעמים גם מתנה מעבירה מסר של ביקורת. הרבה פעמים כשהורים מנסים להגן על ילדים זה נחווה כנסיון להשתלט או להגביל את החופש. בגלל הסמביוזה וההזדהות החזקות בין האם לבת זה מועצם ביניהן. אחד הנושאים הטעונים - קנאת אם בבתה. נורא להודות בזה. בד"כ לא מדברים על זה אבל זה יוצא כשהאמא יותר מחמירה עם הילדה, או יותר ביקורתית. הביקורתיות של אמהות פוערת פצע. הפצע הזה מדמם אל תוך הקשר של אותה ילדה שהפכה לאמא. ואז הכל עטוף אשמה – אני לא מספיק בסדר. אכזבה. אהבה עם תנאים.

צריך לזכור שכמו בכל מערכת יחסים, ככל שאנחנו מצפים ליותר, כך אנחנו מתאכזבים יותר. בקשר הזה כביכול לגיטימי לצפות ליותר, משני הצדדים. כשהציפיות לא מתגשמות, נוצר תסכול, מתח, קונפליקט. מדובר כמובן גם על מצבים שבהם האמא והבת כבר מבוגרות, ואחת מבקשת מהשניה משהו ונענית בשלילה.

גם כאן צריך לשרטט גבולות ששומרים על היחסים.

בין נשים הקשר בד"כ נוצר, מתהדק ונהרס באמצעות מילים, שיחות. נשים יכולות 'לטחון' כל אחת את מה שאמרה השניה עוד ועוד. אנחנו רואים את זה אצל ילדות בב"ס, שלפעמים אצלן חרם חברתי הוא קשה מאוד. לפעמים אנחנו אומרים כבר שהלואי והיו כמו הבנים – שילכו מכות וייגמר...

נקודות בזמן שיכולות להיות הזדמנות לתקן או לשנות:

למשל, כשהבת יולדת ילד משלה. לכאורה, הדבר מציב את האם והבת באותה נקודה. אולם האם־הסבתא, מה לעשות, מנוסה יותר. במקרים רבים האם והבת מניחות שהאם תלמד את בתה כיצד להיות אם.

במקרים אחרים זה הופך להיות גם כן מקור למריבות בגלל פער הזמנים והגישות, או התחושה ששוב פולשים לטריטוריה.

אם מצליחים לדבר על זה, להבין כל אחת את הצרכים של עצמה ושל האחרת, אפשר להפוך את הקשר לתומך דווקא עם הפיכת הבת לאם. הרבה בנות אומרות: רק עכשיו הבנתי מה עבר על אמא שלי. לפעמים הבנות רואות איך האמהות מטפלות בנכדים וזה יוצר גאווה גדולה, הערכה, הכרת תודה. אבל אם הסבתא תנסה להשתלט, להחליט על הילדים ובעצם לפעול תחת סמכותה של האם, יווצר קרע יותר גדול עד ניתוק היחסים.

כמעט כולם מרגישים, ברמה זו או אחרת, פגועים, מאוכזבים כועסים או  מרגישים רגשיאשמה, ביחס לאימא שלהם.  הרגשה זו מלווה את הבנות אפילו כשהן מתבגרות והופכות לאמהותבעצמן. 

מה לעשות?

  1. לדבר. להבין מה קורה לי. מה אני צריכה ולהגיד את זה יותר ברור.
  2. לנסות לסלוח. לאמץ את הגישה שהורים מאוד משתדלים לעשות הכי טוב שהם יכולים.
  3. קחי אחריות על הדברים שאת עושה שגורמים אכזבה לאימך. הביעיהתנצלות כנה לאמך. לבסוף הציעי לפצות אותה על האכזבה שנגרמה לה  בדרך שהיא משמעותיתעבורה, אך, וודאי עם עצמך קודם, שאת יכולה לעמוד בהבטחה שלך.
  4. הסיפור שאנחנו מחזיקים ומאשימים את ההורים שלנו, הוא יכול להיות מאוד נכון וכואב ומעליב, אך הוא גם שולט וממשיך לנווט את חיינו. אפשר לנסות לראות בסיפור הזה כל מיני דברים טובים ולהחליט להתמקד בהם.

לאמהות:

קניית בגדים הוא נושא מרכזי בקשר אמא-בת במיוחד בגיל ההתבגרות. ללכת יחד, להתלבט, תהליך הבחירה ולבסוף הקניה. הבת מפרשת את התגובות של אמה כאישור לטעם הנשי שלה. אמא שכופה את דעתה תגרום לבתה לשמוע כל חייה ביקורת – אין לך טעם טוב, את לא יודעת להיות יפה... עבור הילדה ריב עם אמא על בגדים זו מלחמה על אינדבידואליות. לכן חשוב מאוד שהאמא תעודד אותה גם אם הבגדים נראים לה מגוחכים.

הגוף, הנשיות והמיניות, וגם הבגדים, בעצם מסמלים את החיפוש העצמי, איזה אדם אני. התגובות של האמא לאיך שהבת מבטאת את עצמה, את נשיותה ועצמאותה מעצבות את זהותה.

מתבגרות שלחוצות לרצות את האמהות שלהן מפתחות פרפקציוניזם ויכולות להיכנס לדיאטות מטורפות עד אנורקסיה. האמא דואגת והבת דרך הרזון מפתחת את מלחמת העצמאות שלה.

יש כאלה שמנסות לתקן ויוצא להן קלקול וסיבוך. הן נפגעות, מתרחקות ומה שנשאר זה ההחמצה והאובדן.

בגיל 16 מוקד הקשר בין אמא לבת כבר לא צריך להיות חינוך אלא בעיקר אמון, הבנה, עידוד וחברות. השנים האלה ייקבעו את הרצון של הבת להתחבר חזרה בעתיד. על האמהות להשתחרר מההיסטוריה ולבנות קשר הדדי ושוויוני עם הילדה שהפכה לאישה, ולא לשמר קשר תלותי ומעיק.

סיכום:

ילדים מתייחסים לאמא כאל מיכל שמספק את כל הצרכים. לב תהליך ההתבגרות הוא הניתוק מהביחד, המלווה בד"כ בכעס ותוקפנות. כך נבנית הזהות המינית. הניתוק מבלבל ומפחיד. אמהות לעתים מקנאות ביכולת של הבנות לעשות את מה שהן לא העיזו. לפעמים מאוד בולטת הפריחה של הבת מול הקמילה של האם. לפעמים יש קנאה בקשר של הבת עם האבא-בעל. עולות שאלות של שליטה וקושי לעזוב את הצורך הזה.

בת לאמא חזקה שלא מוותרת עלולה להתייאש ולעזוב את מלחמת העצמאות וכך להפוך לאישיות תלותית ודכאונית.

יש קשרים שבהם הילדה היא נסיכה מושלמת, וברור לכולם שהיא תחזיק בכתר כל עוד תמלא את התנאים. הזדהות בלי נפרדות.

קשר טוטאלי אם/בת עלול לדחוק את האב הצידה, ובעתיד את בעלה.

אמהות שמשדרות מצוקה, דכאון, יטרפדו את הצורך למרוד.

 

ספרים מומלצים:    'ככה את יוצאת מהבית?' פרופ' דבורה טאנן

            אמהות ובנות

                        מה רוצות נשים" טוענות סוזי אורבך ולואיס אייכנבאום




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו