ספטמבר
שלח לחברהנסיכה נכנסה לראשונה למשפחתון לפני 3 ימים. אני חשבתי שזהו, אני שולחת אותה לדרכה וניפגש אחה"צ. ממש. ביום הראשון מגיעים עם ההורים לשעה. ביום השני מגיעים עם האימא לשעה. ביום השלישי מגיעים עם האימא לשעתיים והופס, חופש. 4 ימים של חופש!!! ואז שוב מהתחלה. ביום הראשון מגיעים עם האימא לשעה, ביום השני מגיעים עם האימא לשעתיים...
כמה חיכיתי שיגיע ספטמבר. בחודשים האחרונים כל דבר שלא הספקתי לעשות (וזה הרבה) אמרתי לעצמי זה יחכה לספטמבר. בספטמבר יהיה לי זמן. בספטמבר אתחיל ללכת לסטודיו סי כמו שצריך, בספטמבר אעשה סדר בארון, בספטמבר אפנק את עצמי בטיפול פנים... ספטמבר הגיע.. אז?
הנסיכה נכנסה לראשונה למשפחתון לפני 3 ימים. אני חשבתי שזהו, אני שולחת אותה לדרכה וניפגש אחה"צ. ממש. ביום הראשון מגיעים עם ההורים לשעה. ביום השני מגיעים עם האימא לשעה. ביום השלישי מגיעים עם האימא לשעתיים והופס, חופש. 4 ימים של חופש!!! ואז שוב מהתחלה. ביום הראשון מגיעים עם האימא לשעה, ביום השני מגיעים עם האימא לשעתיים...
ערב לפני ה1 בספטמבר התחלתי לחשוש מהנורא מכל - "מה אני אלבש??!!" אמרתי לחצי.
"לא יותר חשוב מה היא תלבש??"
"לא!!! אני רוצה שהאמהות יאהבו אותי ורושם ראשוני זה הכול!!"
בבוקר ה1 בספטמבר השעון צלצל בשעה רבע לשמונה. זינקתי מהמיטה בלחץ. אני לא מאמינה שסמכתי על החצי ולא שמתי שעון בעצמי. בשמונה וחצי אנחנו אמורים להתייצב בשער. איך אני אספיק לעשות הכול???
אז החלטתי להעביר את השרביט לחצי. בעטתי בו מהמיטה ונתתי לו רשימת מטלות- לחתל, להאכיל, להלביש, לסרק, להכין תיק. אני מוציאה את הכלב...
אחרי רבע שעה החצי כבר מוכן עם הנסיכה המפהקת על הידיים. אימא הופכת את הארון.
מה אני אלבש??!! נשב שם על הרצפה? יהיה מזגן? כמה זמן נהיה בגן? אנחנו ממשיכים אח"כ לאנשהו????
בסופו של דבר יצאנו מהבית. אני עם חרדת האיחור שלי (אני לעולם לעולם לא מאחרת) מלחיצה את החצי לשים גז. הגענו ראשונים. 10 דקות לפני הזמן. החצי תקע בי מבט של 'כרגיל סתם הלחצת את כולם'.
ישבנו על הרצפה, בלי מזגן, עם מכנסי חורף (מה אני אעשה, רציתי להיראות מגניבה..) וסקרתי את כל ההורים. הילדים פחות עניינו אותי. החצי עשה קולות של 'למה אני האבא היחיד פה'. ואז הגיעו גם שני אבות, אז הוא נרגע.
ביום השני נשארתי עוד קצת במיטה. חשבתי על הזמן שעבר מאז שהנסיכה נולדה וכמה היא כבר גדולה וכמה אני מזדקנת...
קמנו, התארגנו בכיף והגענו בדיוק בשמונה וחצי. עם טייץ וטוניקה.
