"טובת הילד" בגירושין - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

"טובת הילד" בגירושין

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 20.05.2010

מאיזה גיל ילדים יכולים לעמוד על רצונם בבית המשפט? איך זה מתיישב עם החוק הקובע שכל ילד יהיה אצל אמו עד גיל 6? האם יש הבדל בין בנים ובנות לפי ההלכה ואיך קשור הנסיך הקטן לחזקת הגיל הרך????



ממאת: עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ, מומחית בתחום דיני המשפחה


"טובת הילד" בגירושין

עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץ ראתה כבר הכל- גברים שמבקשים חזקה על הילדים רק כדי להימנע מתשלום מזונות, נשים שמוותרות על ילדיהם כדי להעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר עם האב ודיונים אינסופיים בדלתיים סגורות אודות "טובת הילד".

 

לאחרונה לחמה לטובת שני אחים שארזו את חפציהם ועברו להתגורר עם אביהם למרות שבית המשפט פסק שישהו עם האם לטובתם. האם הילדים יודעים הכי טוב מהי טובתם?

 

שנתיים אחרי שתוקנו תקנות המאפשרות לילדים מעל גיל 6 להעיד בבית המשפט, סוגיית "טובת הילד" עדיין עומדת במרכזו של דיון נוקב ונשאלת שוב השאלה הגדולה, שנשאלה כבר בספר "הנסיך הקטן": מה אנחנו, המבוגרים, יודעים באמת על טובתו של ילד?!.

 

חזקת הגיל הרך קובעת כי ילדים עד גיל 6 טובתם שיחיו עם אמם. גם לאחר מכן, סביר שהילדים ימשיכו לחיות עם האם על מנת שלא לייצר שינוי שיזעזע את עולמם.

 

ועדת שניט קבעה כי חזקת הגיל הרך  מנוגדת לזכותו של הילד להיות נאהב ומטופל ע"י שני הורים במידה שווה. המתח הכרוך בחזקת האם, טוענת הועדה, רק מעצים את תחושת הניצחון שלה ואת תחושת המרמור של האב, ומביאה לליבוי הקונפליקט, דבר הבא בסופו של דבר על חשבון הקטין.

 

המלחמה בין ההורים מגיעה לשיא הפגיעה בילדים בדיוני המזונות והגט. לא פעם בוחר גבר להילחם על חזקת ילדיו כדי להימנע מתשלום המזונות או שאחד הצדדים מציב את הילדים כבני ערובה במיקוח על סכומי דמי המזונות וחלוקת הרכוש. לכן בית המשפט צריך להיות זהיר וערני הרבה יותר על מנת לקבל החלטה נכונה בנוגע לטובתו האמיתית של הילד.

 

אחד הכלים שלכאורה מקלים על השופט לקבוע מהי טובתו של הילד היא מפגש איתו ושמיעת עמדתו. במפגש זה אמור השופט לזהות האם הילד מעדיף את אחד הצדדים ומדוע.

 

הקונפליקט על טובת הילד מתחיל כאשר לא ברור היכן יהיה לו טוב יותר או שרצונו מהווה לשון מאזניים בין שני ההורים. או אז נשאלת השאלה הקשה מהו המשקל שיש לתת לרצונו.  האם הוא עובר הסתה ע"י אחד ההורים? האם רצונו הוא בהכרח טובתו (או שנוח לו במקום מסוים כי הוא לא נמצא בהשגחה ויכול לעשות כראות עיניו)?

 

ומה עושים כאשר הילד לא מוכן להפגש עם השופט (או מוסת שלא לעשות כן)? ומה עושים כשהילד לוקח את דבריו ועובר להתגורר עם הצד ה"מפסיד"? במקרים אלו מתחדד המתח בין רצון הקטין לבין טובת הקטין. בעוד ש"טובת הילד" היא ראייה חיצונית של עולם המבוגרים, "רצון הילד" משקף בהכרח את טובתו הסובייקטיבית.

 

עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ טיפלה לאחרונה בתיק משמורת של אח ואחות (13, 16) שארזו את חפציהם ועברו להתגורר עם האב לאחר שבית המשפט פסק שטובתם עם האם. בית המשפט השתכנע לבסוף שטובתם עם האב כיוון שהוא מתגורר בקרבת מקום לימודיהם ואינו מזעזע את עולמם. אחותם הקטנה נשארה להתגורר עם האם תחת הסדרי ראייה שימנעו את פירוק המשפחה. במקביל טיפלה בתיק בו הילד (10) סרב לגור עם האם למרות החלטת בית המשפט. במקרה זה החליט בית המשפט כי זה בניגוד לטובתו וזימן אותו ללשכת השופטת. הילד סרב והאב עודד אותו שלא לבוא.  במקרה זה קצרה ידה של המערכת המשפטית להושיע. הקטין נשאר במשמורת אביו מבלי שהשופטת הצליחה לפגשו למרות דעתה כי זה בניגוד לטובת הילד.

 

סוגיה זו של התחשבות ברצון הילד אינה פשוטה שכן לעולם תטריד אותנו השאלה עד כמה צריך להתחשב ברצונו,עד כמה יכריע רצונו, עד כמה נכפה על הילד-או שמא לא נכפה עליו "טובה" שאיננה מתיישבת עם רצונו.  ועולה השאלה מי שמנו אפילו כהורים, לדעת טוב יותר מילדינו את טובתם שלהם מהם עצמם? ומאידך, מה מבטיח כי הקטין לא יהווה מכשיר וכלי ניגוח בין ההורים?




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו