אינטואיציה הורית
שלח לחברהסביבה לא מקלה על ההורים הטריים. הסובבים בעלי רצון טוב לעזור, לכן הם מציפים את ההורים בעצות. בעיניהם כמה שיותר עצות, הרי זה משובח. אז מה הפלא שההורים חשים בלבול? כי אם הדודה אמרה כך, החמות אמרה אחרת, ואמך, שגידלה שלושה, ארבעה או חמישה ילדים ויודעת היטב מה צריך, אומרת דבר שלישי... למי עלייך להקשיב? מי צודק? מה הדבר הנכון לעשות?
מאת: סיגל מיכאלי, ייעוץ וליווי אמהות לאחר לידה מתוך הספר "הסוד בגידול קטנטנים"
הסביבה לא מקלה על ההורים הטריים. הסובבים בעלי רצון טוב לעזור, לכן הם מציפים את ההורים בעצות. בעיניהם כמה שיותר עצות, הרי זה משובח.
אז מה הפלא שההורים חשים בלבול? כי אם הדודה אמרה כך, החמות אמרה אחרת, ואמך, שגידלה שלושה, ארבעה או חמישה ילדים ויודעת היטב מה צריך, אומרת דבר שלישי... למי עלייך להקשיב? מי צודק? מה הדבר הנכון לעשות?
פעם, כשעדיין לא היו קורסי הכנה ללידה ויועצות הנקה, היה ברור שכאשר אישה יולדת, האם ובנות המשפחה מלמדות אותה את התורה. לכולן נראה טבעי להיניק את ילדיהן, כי כך עשו אמן, סבתן, דודתן וכל נשות המשפחה הבוגרות שמסביב. כולן הניקו והידע על הנקה עבר מדור לדור.
מה קורה היום? אנו צריכות ללמוד איך ללדת, מתי ללכת לחדר לידה, איך לנשום, איך להרפות, איך להיניק. חוסר הידע הבסיסי הזה נובע משתי סיבות: ראשית, נשות המשפחה המורחבת כבר לא לקחו על עצמן את תפקיד המלמדות, ושנית - היא ההתרחקות שלנו מעצמנו ומהאינטואיציות שלנו. אנחנו לא מאמינות מספיק בעצמנו ובכך שנדע לעשות את מה שצריך ברגע האמת, ומשום כך לא יודעות מה נכון ומה לא. חוסר הביטחון העצמי והפחד מהלא נודע גורמים לנו “ללכת לאיבוד" ולחפש תשובות ומקורות ביטחון בגורמים חיצוניים.
להלן רשימת השאלות ששואלים אותי הורים מבולבלים:
האם לתינוק חם או קר? האם הוא רעב או שבע? האם אפשר לצאת איתו בערב מהבית? האם אפשר לטייל כבר ברחוב? האם מותר לנסוע עם התינוק ברכב שעתיים ברציפות? האם צריך לחבוש לו כובע? האם התינוק נראה נורמלי? האם הוא חולה? האם הוא סובל? למה הוא בוכה? האם מותר להראות לתינוק את עצמו במראה? כמה פעמים מותר לרחוץ תינוק? האם כדאי לרחוץ אותו בלילה או בבוקר? האם להחליף לו טיטול לפני ארוחה או אחריה? האם אני מנענעת אותו בסדר או חזק מדי?
ובכן, התשובה לכולן היא השאלה שתשאלו את עצמכם:
מה אתם חושבים שטוב יותר לתינוק שלכם?
האינטואיציות ההוריות לא מתעוררות מיד. אינטואיציה היא עניין של זמן. היא מתפתחת עם ההיכרות שלכם את התינוק. האם מכירה את התינוק באופן הדרגתי ולומדת עם הזמן לזהות מה הוא רוצה, מה יעשה לו טוב, מאיזה שד הוא מעדיף לינוק יותר, איך מקלים עליו כשהוא סובל מגזים, האם מקלחת מרדימה אותו או אולי דווקא ממריצה אותו? אם היא ממריצה, אז כדאי לרחוץ אותו בבוקר, כדי שיירדם בלילה, ואם היא מרדימה - אז כדאי לעשות זאת בערב. האם התינוק רעב? אם אתם יודעים שהוא אכל במשך היום, אין סיבה שירעב.
הורים יקרים, התעוררו והאמינו בעצמכם. כל התשובות נמצאות אצלכם. אתם מכירים את עצמכם טוב יותר מאחרים, אתם גם מכירים את התינוק שלכם באופן הקרוב ביותר, לכן אתם אלה שיודעים הכי טוב מה נכון ומה פחות נכון לתינוק.
עמידה איתנה מול הסביבה
זה נכון שלסביבה יש נטייה לשגע את ההורים הצעירים, אבל חלק מהאימון שלכם כהורים הוא להחזיק מעמד ולדבוק בדעותיכם. בראש ובראשונה סמכו על עצמכם, הגידו השכם והערב: “אני אמא של... ואני עושה בשבילנו את הטוב ביותר, כי אני יודעת מה מתאים לו ולי". או: “אני אבא של... אני מכיר את התינוק שלי ויודע מה הכי טוב בשבילו".
על אף שחלק מההערות נאמרות באופן שיפוטי, לעתים כדאי להסב תשומת לב לדבריהם של בעלי הניסיון. אמא שלי, לדוגמה, לימדה אותי, שכדי שהתינוק ירגיש בטוח, עליי לעטוף אותו בשמיכה ולשים אותו בעריסה קטנה. כשבלילה התינוק בכה ולא ידעתי מה לעשות, הצעתי לבעלי לעשות את מה שאמי אמרה, וזה עבד. ראינו שהתינוק נרגע וישן נהדר במשך הלילה. התחברתי לפתרון שהציעה לי אמי, כי סמכתי עליה והייתי מוכנה להשתמש ב"ארגז הכלים" שהציעה לי.
תסמכו על הרגש
נוסף על הבלבול והלחץ הסביבתי קיימת גם החוויה הרגשית וההשפעות של השינויים ההורמונליים. כל זה מגביר את ההתרחקות הגדולה מהאינטואיציות האישיות שלנו, התרחקות שהחלה כבר בהתבגרותנו.
חלק מתהליך ההתבגרות המודרנית הוא ויתור על החיבור שלנו לרגשות, ללב ולבטן והעדפה ברורה של העבודה עם הראש. בעוד שהשכלתנות והאינטלקט שלנו התפתחו בתקופה זו, הרגשות שקעו במצולות.
כאשר לבעיה לא נמצא פיתרון אינטלקטואלי־ שכלי, פנינו לגורמי חוץ, לאנשי מקצוע, וזאת במקום לחפש את הפיתרון הרגשי, האינטואיטיבי. התבוננו בילדים, הם המורים הטובים ביותר שלנו. הם חופשיים, הם פועלים בטבעיות. אצל ילדים פועלים מרכז הלב, השמחה, האושר והבריאות. ילדים מתואמים ומחוברים לאנרגיות הפנימיות שלהם. הם חלק מהיקום הגדול ומשתלבים בו כקסם מהלך. לעומתם אנחנו חסרי האמונה החיצונית והאמונה הפנימית, הולכים לאיבוד ולא יודעים מה קורה איתנו. שכחנו איך זה להיות ילדים ואנחנו מחוברים לראש, לפחדים, להשפעות של אחרים על חיינו ושוכחים מי אנו באמת.
לכן, המעיטו במחשבות ובפעולות שכלתניות. הגבירו את האהבה ואת הרגש. פעלו גם מתוך תחושת בטן ולפי מה שמורה לכם הרגש, ותחושו לאט לאט איך אתם מתמלאים באנרגיה שמביאה עימה ביטחון ואמונה בעצמכם
במיוחד לגולשי mamy הספר במחיר 73 ש"ח כולל דמי משלוח לרוכשים דרך אתר המחברת.
