ילד ראשון – הורים לראשונה
שלח לחברמכירים את הבדיחה על הורים שילדם הבכור בלע מטבע – מה עשו? רצו איתו לבית החולים. כשילדם השני בלע מטבע – חיכו שהוא ייצא בצואה, כשילדם השלישי בלע מטבע הורידו לו את הסכום מדמי הכיס...
מה מנחה אותנו כהורים בדרכנו הטרייה והראשונית? סביר להניח שהרצון העז לעשות את הדברים הכי "נכון" שאפשר לטובת ילדנו. אבל, האם לפעול לפי הספר אכן יוביל לבנייה בטוחה ושלמה של ילדנו ושלנו כהורים?
מאת: בת-שיר סולמי, גננת ובעלת תואר ראשון בחינוך.
שירי כבודי-אביב
מכירים את הבדיחה על הורים שילדם הבכור בלע מטבע – מה עשו? רצו איתו לבית החולים. כשילדם השני בלע מטבע – חיכו שהוא ייצא בצואה, כשילדם השלישי בלע מטבע הורידו לו את הסכום מדמי הכיס...
מה מנחה אותנו כהורים בדרכנו הטרייה והראשונית? סביר להניח שהרצון העז לעשות את הדברים הכי "נכון" שאפשר לטובת ילדנו. אבל, האם לפעול לפי הספר אכן יוביל לבנייה בטוחה ושלמה של ילדנו ושלנו כהורים?
האמנם יש דרך אחת נכונה?
מהר מאוד תגלו שהתשובות לשאלות שההורות מעלה בכם אינן כמו התשובות למבחן פסיכומטרי. יש הרבה יותר מתשובה אחת נכונה ואפשרית. נדמה שתפקיד ההורות, כמו כל תפקיד חדש, אחר, כורך בחובו ניסוי וטעייה, שאלות ותהייה – ובהמשך לכך – בדיקות רבות לדרכי פעולה אפקטיביות.
האם נוכל לפתח את כישורי ההורות שלנו ולבסס מיומנות חשובה זאת בדרך שתמנע מאיתנו חלק מהטעויות? מהם ההבדלים בין גידול הילד הראשון לגידול הילד השני ואיך אפשר בכלל לבסס את מיומנויות ההורות עם ניסיון כה דל?
ילד ראשון – הורים לראשונה
זוכרים את הפעם הראשונה ששמעתם את בכיו של ילדכם? כן, כן, עוד בבית היולדות, כשהחזקתם אותו לראשונה בזרועותיכם והרגשתם שכל יבבה שלו נוגעת עמוק בבית החזה שלכם. שמעתם בעבר ילדים בוכים, את הילדים של השכנה, הילדים בגן הסמוך, אך הפעם התחושה חזקה מאי פעם. כי הפעם הבכי הוא בכיו של ילדכם.
בניגוד לתפקידים אחרים, ההורות אינה מגיעה עם "הוראות הפעלה", חוקים או הסברים וגם הספרים לא תמיד עונים על העדר הידע, כשמדובר בימים הראשונים של האכלה, בכי, החתלה וסיפוק הצרכים הבסיסיים של התינוק. הוסיפו לכך את מגוון הדעות, ההצעות וטיפים של בני המשפחה, החברים או השכנים ומה קיבלנו? לצד התמיכה גם הרבה בלבול ותסכול.
נראה כי הציפייה שלנו לילד ושאיפתנו להיות ההורים הטובים שתמיד שחלמנו להיות, גורמים לעמימות מסוימת בקבלת ההחלטות הפשוטות ביותר, וביצוע תפקידי ההורות בשנים הראשונות. למעשה, כמו בכל תהליך של רכישת מיומנות, חלק ניכר מהמשאבים שלנו מושקע בלמידת התפקיד ופחות בביצוע השוטף. ככל שנטמיע את התפקיד ומה שכרוך בו, יתחזק הדימוי ההורי שלנו ונתפנה להיות יותר עבור ילדינו, בתמיכה בתהליכים שהם עוברים בצורה הטובה ביותר.
הורות בילד הראשון לעומת ההורות בילד השני
אין ספק שגם כשילדכם השני יבכה תרגישו את אותה הצביטה המיוחדת בלב, אך היא תצבוט במקום שנצבט כבר בעבר.
הורים רבים מספרים כי עם בוא הילד השני חוו תחושות של נינוחות ושל שלווה בחודשים הראשונים הרבה יותר מאשר בפעם הראשונה. כמו לרכוב על אופניים, ברגע שרכשנו את המיומנות היא קיימת ואנו מטפלים בתינוק באופן שמוכר וידוע לנו מהעבר, מה שמקנה לנו ביטחון בתפקודנו.
הילד השני נולד אל הורים שכבר מבינים מה מצפה להם עם בוא השיניים הראשונות, או כאבי הבטן המתלווים לגדילת הגוף הקטן. הילד השני נחשף לאח או לאחות הגדולה שמהווה עבורו מודל לחיקוי. לכן, יש לקחת בחשבון שחלק גדול מדפוסי הגידול שלנו עם הראשון יהוו מודל וייחשפו גם בפני הילדים הבאים. האם נוכל לגדל את ילדנו באותם סטנדרטים שהצבנו לעצמנו עם הילד הראשון? האם נוכל למנוע מילדנו השני את החשיפה למתוקים ולמאכלים "אסורים" עד לגיל מאוחר יחסית כמו שעשינו עם הילד הראשון?
האם יש ביכולתנו לשלוח את הילדים הבאים לכל אותם חוגים ששלחנו את הילד הראשון?
האם נרוץ עם הילד השני לבית החולים בעקבות כל נפילה, שריטה, מכה גם כשהילד הגדול שלנו איתנו ואין פיתרון מיידי לבייביסיטר? ספק.
חיזוק הילד הראשון אל מול משברים
התמודדות עם שני ילדים דורשת מאיתנו הרבה פעמים חלוקת זמן בין הילדים, שיקולים של "לחכות בתור" ויכולת מתפתחת של דחיית סיפוקים מצד כל אחד מהילדים וגם מצדנו.
בפועל, ילדים שמיקומם שני ומעלה במשפחה, נולדים למציאות שמכתיבה ללמוד לדחות סיפוקים ולהתגמש. אך איך יגיב אותו ילד שרגיל היה לסיפוק מיידי לשאלותיו, בקשותיו ורצונותיו, ועכשיו הוא נדרש לחכות בסבלנות עד שאימא תסיים להניק את אחיו או אחותו הקטנה?
גן ילדים הוא בהחלט מסגרת אשר בה לומדים להתאפק ולהתחשב גם בילדים האחרים. וכנ"ל במסגרות הבאות כמו בית הספר. אולם החוויה של הגן שונה בהרבה מהחוויה של הבית. ומה שאפשר להרשות לגננת (למשל, תשומת לב לילדים אחרים) מתקבל בכעס גדול על אמא. איך נקנה לילדנו כלים חשובים אלו לחיים סתגלניים וגמישים יותר?
חשוב לזכור:
שילד שני, שלישי, או רביעי נולדים וגדלים לצד הורים מנוסים ובטוחים יותר, אך החוויות שאנו חווים עם הבכור, הן תמיד חוויות שאנו פוגשים לראשונה: הכניסה לגן ילדים, יציאה ראשונה לקמפינג, או טיסה לחו"ל. עם הילד הראשון אנחנו תמיד הורים לראשונה ולכן דרך גידולו אנחנו נותרים כל העת במצב תודעתי של ניסוי טעייה ותהייה...
