קשיים בזוגיות לאחר לידה וגישור טיפולי
שלח לחברתינוק חדש בא לעולם. ההורים מאוהבים. שמחה גדולה ומהפכה טוטלית בחיי כולם. בד בבד, מבעד לשמחה, מתחיל לבצבץ הבלבול, המועקה והקושי. הורים רבים אינם יודעים להכיל את עוצמת השינוי, שמביא הרך הנולד לחייהם. מאהבה מלאת חופש ושמחה לאובדן הזהות העצמית ותחושה של עבדות. מי אני? עצמי? בן זוג? אבא? אימא? פתאום שום דבר לא מובן מאליו. לא הקירבה לאהוב לבך, לא הפנאי שלך עם עצמך, לא שעות שינה, לא אינטימיות. הכל תלוי בכבוד המתוק.
מאת: ברק רובין, עורך דין ומגשר.
תינוק חדש בא לעולם. ההורים מאוהבים. שמחה גדולה ומהפכה טוטלית בחיי כולם. בד בבד, מבעד לשמחה, מתחיל לבצבץ הבלבול, המועקה והקושי. הורים רבים אינם יודעים להכיל את עוצמת השינוי, שמביא הרך הנולד לחייהם. מאהבה מלאת חופש ושמחה לאובדן הזהות העצמית ותחושה של עבדות. מי אני? עצמי? בן זוג? אבא? אימא? פתאום שום דבר לא מובן מאליו. לא הקירבה לאהוב לבך, לא הפנאי שלך עם עצמך, לא שעות שינה, לא אינטימיות. הכל תלוי בכבוד המתוק.
שני בני הזוג בתקופה קריטית. האימא, שזה עתה עברה לידה, עודה בתהליך גופני הורמונלי מורכב ביותר וכאילו אין בכך די - בנוסף אין לה רגע של שקט עם עצמה, כל גופה תשוש מחוסר שינה, מהנקה ומהענקה אין סופית ובעיניה, בן זוגה מתנהג בכלל כמו עוד תינוק בבית. ואימא שלה, שהיא כה זקוקה לה פתאום, פשוט משגעת אותה ברמות על.
כל אלה, מה לעשות, נופלים בעיקר כלפי בן זוגה – שלעיתים נמצא כ"אשם" הבלעדי בכל העניין. והוא מצדו פתאום מגלה שלעשות אהבה עם בת זוגתו זו בכלל לא אופציה, וודאי לא בשלב הראשון ובהמשך - תופעה נדירה כמו לויתן כתום. כי אין לה שום כוח לשטות הזאת - "סקס" - כשהתינוק מתעורר 4 פעמים בלילה. והוא לפתע פתאום, כצלע שלישית, חסרת זכויות ומלאת חובות. וכל אלה, והרבה יותר, מתפשטים להם להוויה שתמציתה תסכול ענק.
לכן כשבאים אליי בני זוג שכאלה, ראשית אני מציע להם את האפשרות שמדובר בתהליך טבעי ושחשוב מאד לא ליפול לתעתוע של אבדן האהבה, אלא לראות את הדברים כפי שהם ולהעיז לעבוד יחד. להעיז לבקש עזרה, לתקשר את הקושי מול בן הזוג ולהסכים להיות חלש. לאפשר מפגש, תקשורת בונה, תנועה דו סטרית של כבוד והערכה הדדית. להסכים לשמוע את כאבו של האחר, לבחור להכילו ולא לדחותו מתוך פחד. הכי פשוט שאפשר, גם אם לא פשוט בכלל, כי ברגע אפשר לשכוח הכל ומאוהב להפוך לאויב.
לרוב אני מציע כי בני הזוג ייפנו לטיפול זוגי. לעיתים, כשהצדדים מרגישים נוח או שאינם מעונינים בטיפול זוגי אנו ממשיכים בהליך של גישור טיפולי. לא כל גישור מחייב גירושין לעיתים מתוך הגישור נמצא הגשר המאחד.
וכשמתחילים לדבר, פשוט עולים להם ומתגלים המקורות הנסתרים לקושי.
לרוב עולים הדברים בפגישות הנפרדות שבין המגשר לצד אחד. המגשר, בהסכמת אותו צד, צריך עתה להפעיל את כישוריו כדי לעשות שימוש נכון במה שעלה ככלי מגשר ומאחד ולא כגורם מפריד.
חשוב להדגיש שלא מדובר בטיפול זוגי אלא הליך גישורי לכל דבר. לדוגמא: הרבה פעמים עולה העניין הכלכלי- משפטי. לא תמיד מקור העניין הוא דווקא בבני הזוג עצמם אלא לעיתים מדובר בקול "חיצוני" מאד חזק כדוגמת הורים. למשל: דרישות מצד ההורים לערוך הסכמי ממון, להתנות עזרה ברכישת דירה ברישומה על שם בנם/בתם בלבד, דחייה של בן הזוג מטעמים שונים ועוד. כאילו לא די בקושי הרב מנת חלקם של בני הזוג הצעירים.
כעיקרון בסיסי, מטרתו של המגשר אינה להחליט בעבור הצדדים אלא לאפשר להם להחליט בעצמם על בסיס האינטרסים האמיתיים שלהם. כה ידועה הדוגמא לפיה שניים מנהלים מלחמת עולם על תפוז אחד בא מגשר ושואל האחד: מה אתה באמת רוצה? עונה לו: "אני צמא ורוצה מיץ תפוזים". "יפה, ואתה, מה אתה באמת רוצה?" עונה לו השני: "אני רוצה להכין סוכריות מהקליפות". יפה.
אך לא די באינטרסים האמיתיים של כל צד שכן אנו מדברים בבני זוג שעניין להם להמשיך ולחיות יחד ולך תחייה עם אינטרס. לא נשמע מפתה כל כך. בדיוק כאן נכנס האלמנט הטיפולי.
הגישור הטיפולי מבוסס על הגישה הטרנספורמטיבית בגישור, שפותחה ב 1994 בארה"ב, ע"י הפרופסורים בוש ופולג'ר, בספרם "the promise of mediation”, עם התאמות המתחייבות מהעובדה שלא מדובר כאן בסכסוך רגיל, שלאחר פתרונו נפרדים הצדדים לשלום.
על פי גישה זו, יעדי הגישור אינם בהכרח הסכם בין הצדדים אלא בעיקר העצמה של כל צד באופן אישי והכרה של כל צד במקומו וביעדי הצד האחר. בתהליך זה, המגשר, גם אם הוא לא אומר זאת מפורשות, מתמקד בשיקום המסוגלות של כל צד להתמודד עם מה שהחיים מביאים. להיות בסיטואציה – לא מעליה לא מתחתיה. העצמה תאפשר לכל צד לראות בבהירות רבה יותר את יעדיו האמיתיים, ואת מקורותיו ומשאביו ואת האופציות העומדות לו לשם מימוש יעדים אלו. המגשר מזמין כל צד להגדיר את הקונפליקט שלפניו ולחפש בעצמו אחר פתרונות אפשריים לו. עבודה זו מקנה לכל צד, ובעיקר לצד שהקונפליקט גרם לו לאובדן בטחונו העצמי, לאסוף עצמו מחדש ואת אמונו בכוחו ולהתמודד עם המציאות אשר למולו באופן יצירתי. וממקום מודע זה לקבל החלטות, אשר, מטבע הדברים, יהיו הנכונות ביותר בעבורו.
אך לא ניתן באמת לקיים זוגיות רק על בסיס העצמה של כל צד בנפרד. לשם כך חייבים הצדדים לבסס את ההכרה של כל צד באחר. לבסס קבלה, הבנה ואמפטיה לאחר. (אגב, ההכרה של צד במקום בו נמצא האחר היא, כשלעצמה, כלי מעצים לאותו צד). הצדדים נקראים לעשות שימוש ביכולתם הטבעית לראות את האחר, פשוטו כמשמעו. להבין מאיזה מקום הוא רואה את הדברים, להביט בסיטואציה דרך נקודת מבטו. מנקודת מבט זו, לעיתים, צרכיו של האחר, פרשנותו לסיטואציה ופתרונו המוצע לפתע נחזים כאפשריים, גם אם כלל אינו מסכים להם. אם כן, תוצאת המהלך, הלכה למעשה, ביצירת אמפתיה של צד למשנהו. מה גם שהתנסות זו, כשלעצמה, מהווה חוויה מאחדת.
ומהו בעצם הקונפליקט – ברובד הגלוי הקונפליקט יוצר פגיעה בתחושת מעמדו והחוזק הפנימי של כל אחד מבני הזוג. הקונפליקט גורם לתחושה של ניכור וניתוק של האחד מבן זוגו ובכך חותר הוא כנגד בסיס הקשר הזוגי שביניהם. האם העלמת הקונפליקט תוביל לפתרונו? ניסיון החיים אומר בברור – לא. להפך, המגשר מאפשר לגוף הקונפליקט להוביל ולהתוות את הדרך, מתוך אמון כי זו גם הדרך לריפוי. אם תרצו: גישור הומיאופטי - דומה בדומה ירפא. מתוך אופטימיות כנה כי הוא, הקונפליקט עצמו, מסוגל להביא לריפוי באופן טבעי. ברובד הנסתר, אם כן, הקונפליקט הוא הפוטנציאל לצמיחה ולטרנספורמציה.
במהלך הפגישות המגשר מאפשר לצדדים לבטא רגשות העולים ובאים, שכן רגשות אלה הנם כלי חשוב ביותר לגילוי מה מצוי מאחוריהם. לא מדובר בתהליך פסיכולוגי אלא לבדוק מה הרגשות באים לבטא כאן ועכשיו. לאפשר לקונפליקט להיות נוכח, לחקור את מקורותיו, את הבלבול המבוכה שהוא יוצר ואי הודאות העולה ממנו. בבחינת "בראשית היה תוהו ובוהו".
לתת לכאוס הזה זמן ומקום ולהמשיך בדרך זו מתוך אמונה בסיסית כי הטבע האנושי, במיוחד בין בני זוג, כולל הן את הראיה של האינטרס הצר שלי – התועלת שאני אישית אפיק מהסיטואציה והן, מתוך אהבתי ורגישותי, גם ראייה וקבלה של צורכי בן זוגי. האדם אינו אי העומד בפני עצמו אלא נע הוא בין תחושת האחד לבין חווית הנפרד. הגישור הטרנספורמטיבי נעזר בתנועה המתמדת שבין שני הקטבים הללו כמכשיר להכרה ולהעצמה.
הגישור הטרנספורמטיבי קורא למגשר להיות ער ללא הרף למורכבות תפקידו - מחד מינימליסטי, לאפשר לצדדים להביא את עצמם ולצמצם עד למינימום האפשרי את המקומות בהם דמותו תעמוד, תרתי משמע, ביניהם ומאידך תפקידו מכריע – להביא באופן מתמיד את הצדדים לנוכחות ומיקוד.
לסיכום, אם אתם נמצאים בצומת דרכים זו, אז קודם כל אומר לכם מזל טוב ואחר כך אומר לכם שזה בסדר. הכל בסדר. רק תנשמו עמוק ותחליפו את הטיטול.
להעמקה בנושא הגישור הטרנספורמטיבי – http://www.transformativemediation.org/
