אהבת אם לילדיה – האם היא טבעית? - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

אהבת אם לילדיה – האם היא טבעית?

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 04.03.2008

מאז תחילת המאה העשרים  ועד לסוף שנות השבעים סברו החוקרים והחוקרות שאהבת אם היא רגש טבעי. הם היו מוכנים אמנם להודות שאימהות בחברות שונות מבטאות את אהבתן בצורות שונות, אך האמינו שמאחורי צורות ביטוי מגוונות אלה עומד רגש אחד משותף לכל האימהות: אהבה, שמקורה בטבע הנשים, כלומר בביולוגיה שלהן.



אהבת אם לילדיה – האם היא טבעית?

מאת: ד"ר מתת אדר בוניס, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה

צילום באדיבות 2p סטודיו
 

מאז תחילת המאה העשרים  ועד לסוף שנות השבעים סברו החוקרים והחוקרות שאהבת אם היא רגש טבעי. הם היו מוכנים אמנם להודות שאימהות בחברות שונות מבטאות את אהבתן בצורות שונות, אך האמינו שמאחורי צורות ביטוי מגוונות אלה עומד רגש אחד משותף לכל האימהות: אהבה, שמקורה בטבע הנשים, כלומר בביולוגיה שלהן.

והנה, בשנות השמונים של המאה העשרים, עם עליית הגל השלישי בפמיניזם, החלו להתפרסם מחקרים על אימהות באירופה ההיסטורית ובחברות בנות ימינו בעולם השלישי, שלא אהבו את ילדיהן. מחקרים אלו הובילו לטענה שמקור אהבת האם לילדיה אינו טבע האישה. אחד מן המחקרים הבולטים ביותר הוא מחקרה של ההיסטוריונית החברתית אליזבט בדינטר (1981) על אימהות ממשפחות אצילים וסוחרים בפריז של המאה ה-18, שנהגו לשלוח את תינוקותיהן למיניקות בפרוורי העיר או בכפרים מרוחקים ממנה, לתקופה ארוכה של כשנה וחצי ואף ויותר, והביאו למותם של רבים מן התינוקות בבתי המיניקות ולעתים אף בדרכים אליהם. בדינטר האשימה את האימהות הפריזאיות באנוכיות: הן שאפו להשכיל, לנהל חיי חברה סוערים ולשמור על יפי גופן וראו בתינוקות מטרד. הכותרת שבחרה לספרה היא "המיתוס של אהבת האם".

 

מחקר חשוב נוסף על יחסי אימהות וילדים בצעה האנתרופולוגית האמריקנית ננסי שפר-יוז בקרב אימהות בפרוור עוני של עיר בברזיל (1985). שפר-יוז הציעה שקיים קשר בין השיעור הגבוה של תמותת תינוקות בברזיל לבין הזנחתם ע"י האימהות, שכן ברבים מן הבתים שבהם ביקרה במהלך עבודת השדה שערכה גססו תינוקות חולים ומורעבים שהאימהות שלהם לא היניקו אותם ולא דאגו לתת להם טיפול רפואי. בחלקן הגדול אימהות אלה היו חד הוריות, מובטלות ועניות. מסקנת החוקרת הייתה שאהבת ילדן, המאפיינת אימהות מערביות מן המעמד הבינוני, היא רגש זר לאימהות הנאבקות על קיומן הן, ואינה אלא תרמית אידיאולוגית שגברים מערביים, בני המעמד הבינוני, מטפחים ומפיצים כדי לדכא את נשותיהם.

 

בתגובה למחקרים אלו החלו להתפרסם מחקרים רבים של היסטוריונים ושל מדעני חברה שתיארו דווקא אימהות אוהבות. לדוגמה, מרי פילדס (1990) נתחה מכתבים שאימהות אנגליות שנטשו תינוקות (תופעה הנפוצה כיום בעולם השלישי אך הייתה נפוצה בעבר במערב) הצמידו לבגדיהם, ומצאה במכתבים אלה הסברים למעשי הנטישה וביטויים לצער האימהות על מעשיהן ולתקווה שיימצאו ע"י אחרים וייאספו לביתם. מסקנתה הייתה שאימהות אלו נטשו את התינוקות בעל כורחן: הן היו עניות, חלקן הרו מחוץ לנישואים ורובן היו נשואות (מרבית התינוקות ננטשו בגיל חודש, לאחר תקופת המנוחה של היולדת באנגליה ההיסטורית, שרק נשים נשואות יכלו להרשות לעצמן) ואולצו, להשערתה, לעשות זאת ע"י בעליהן.

 

חוקרות וחוקרים מתחום הסוציו-ביולוגיה הצטרפו אף הם לויכוח ובקשו לשקם (ולדעתי הצליחו בכך) את מעמדו של ההסבר הביולוגי לרגשותיהן ולהתנהגותן של אימהות. הם העלו את הטענה שמן הביולוגיה של האם נובעות שתי נטיות מנוגדות ולא אחת, כפי שנהוג היה לחשוב בעבר: הנטייה לטפל בצאצא ומנגד הנטייה לדחות אותו. הנטייה שתגבר ותבוא לידי ביטוי בהנהגות האם תהיה תלויה בתנאי חייה. בתנאי רווחה היא תטפל בו ותאהב אותו, אך בתנאים קיצוניים של מצוקה היא תזניח אותו לטובתה היא ולטובת הצאצאים שייוולדו לה בעתיד.       

 

הספר משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית ואסופת המאמרים המלווה אותו, שיצאו בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ב-2007, עוסקים בנושאים מגוונים בהם מבנים של משפחות באזורים שונים בעולם, אהבה בין אימהות ואבות לילדים ובין בני זוג - בפרספקטיבה היסטורית, אלימות במשפחה, שגרת העבודה הביתית, טקסים משפחתיים, יחסים בין משפחות לכלכלות (בהן כלכלת מלקטים וציידים, כלכלת איכרים היסטוריות ובנות ימינו וכלכלת תיעוש) ובין משפחות למדינות הרווחה ונושאים רבים אחרים. מקום נכבד מוקדש בשני הספרים למשפחות ישראליות. נוסף לעושר התיאורים שבהם, שני הספרים מציגים מגוון של גישות תיאורטיות מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ומתחומים קרובים, בהם היסטוריה, דמוגרפיה וסוציו-ביולוגיה, ושל שיטות מחקר המשמשים את החוקרות והחוקרים בתחום, והם מיועדים לציבור הקוראות והקוראים המשכיל ולזה המעוניין להשכיל. 

 

נשים עשויות למצוא בשני הספרים עניין מיוחד, שכן למרות הניסיון לאזן, הנשים הן המככבות בהם. נמנות עמן נשים כבנות (בנושא זה נידונים לדוגמה הנתון הדמוגראפי לפיו בפקיסטן, בהודו, בסין ובכמה מדינות נוספות בעולם השלישי שיעור הבנות באוכלוסיה נמוך בהרבה משיעור הבנים וההסברים לו) נשים כרעיות ונשים שאינן נשואות, נשים כאימהות (בנושא זה מועלית לדוגמה השאלה שספרות המחקר מרבה לעסוק בה, האם אהבת אם היא אידיאולוגיה מערבית מודרנית או שמקורה בטבע האישה. השאלה הזאת נידונה לאור תיאורים של אימהות בחברות אירופיות היסטורית, שנטשו תינוקות, או של אימהות עניות בעולם השלישי, המביאות למותם של ילדיהן בשל הזנחתם. שאלה נוספת היא על השפעת מדינות הרווחה ובכללן מדינת ישראל על הפריון, על ההנקה, על יציאת האימהות לעבודה ועל רווחתם של האימהות והילדים), נשים כסבות (כאן נידונים לדוגמה השפעת תוחלת החיים המתארכת של נשים על יחסי סבות ונכדים, תרומתן הבולטת של הסבות לרווחת הנכדים בחברות רבות בעולם וההסברים לה והשפעת מדינות הרווחה על יחסי סבות ונכדים), נשים מפרנסות ונשים הנושאות בנטל עבודת הבית (כאן נבחן לדוגמה החיזוי שהציע אנגלס, לפיו השתתפות הנשים בפרנסת המשפחה תעלה את רמת השוויון ביחסי העוצמה הזוגית ובחלוקת העבודה הביתית, לאור נתונים על מצב הנשים בחברות היסטוריות ובחברות בנות זמננו ובכללן ישראל, ומוסברת אי-ההלימה בין החיזוי למציאות) ורבות אחרות. קריאה בספרים הללו תפתח לקוראות הישראליות צוהר לעולמן של בנות מינן במקומות אחרים ובזמנים אחרים ואף תפגיש אותן עם עצמן.

 

בשני הספרים ישנם כמובן גם דיונים על גברים כבנים, גברים כבני זוג אוהבים וכבני זוג אלימים וגברים כאבות מעורבים וכאבות מרוחקים (כאן נידונה לדוגמה השאלה שמעלים סוציו-ביולוגים בדבר תלותה של ההתנהגות האבהית בביטחון האב בקשר הגנטי בינו לבין צאצאי בת זוגו או, לחלופין, בהיות ההתנהגות האבהית השקעה בחיזור אחרי האם. שאלה זו נידונה לאור תיאורים של אבות היסטוריים המעורבים בגידול ילדיהם, של אבות עניים בני זמננו, הנפקדים מחיי ילדיהם, של מאבק משפטי בין אב ישראלי גרוש לבין האם על גידול ילדו ותיאורים נוספים שמספקת ספרות המחקר).




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו