תיאוריית ההתקשרות - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

תיאוריית ההתקשרות

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 31.07.2010

משפטים נוסח – "אין כמו אמא", ו"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא", הם משפטים הפורטים דק דק על מיתרי ליבה של אם טרייה לאחר לידת ילדה הבכור. תפקידם הוא לעורר ייסורי מצפון קשים מנשוא, כאשר האם הטרייה מתקשה במשימה זו או אחרת האמורה לסמן את אמהותה ואת הקשר הראשוני שלה עם ילדה. אז טרם הבאלגן בראש ורגשות האשם בלב, הנה כתבה שתעשה לכן קצת סדר באשר למהו הקשר עם התינוק ועל מה הוא מתבסס?



מאת: ריקי לוי דינר (M.A.) מאמנת אישית
תיאוריית ההתקשרות

 

משפטים נוסח – "אין כמו אמא", ו"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא", "הילד צריך את ההורים שלו" וכיו"ב הם משפטים הפורטים דק דק על מיתרי ליבו של כל הורה, ובייחוד פועלים על מיתרי ליבה של אם טרייה לאחר לידת ילדה הבכור. תפקידם הוא לעורר ייסורי מצפון קשים מנשוא, כאשר האם הטרייה מתקשה במשימה זו או אחרת האמורה לסמן את אמהותה ואת הקשר הראשוני שלה עם ילדה. כי אם היא מתקשה בהנקה לדוגמא – כיצד יתחבר אליה הילד רגשית? ועוד...ועוד....

אז טרם הבאלגן בראש ורגשות האשם בלב, הנה כתבה שתעשה לכן קצת סדר באשר למהו הקשר עם התינוק ועל מה הוא מתבסס?

לקרוא ולהפנים. מבטיחה לכם שכל פרקי ה-"סופר נני" ייראו מעתה הרבה יותר ברורים.

 

רקע היסטורי וכמה עובדות חשובות

  • עד אמצע שנות החמישים רווחה דיעה בקרב פסיכואנליטיקנים ופסיכולוגים התנהגותיים שהקשר הראשוני של האם עם תינוקה נועד על-מנת לשרת צרכים פיזיולוגיים ראשוניים של התינוק (מזון והחלפת חיתולים לדוגמא). הטענה הייתה כי התינוק בוכה אך ורק על מנת לאותת על מצוקה פיסיולוגית קיומית, מכיוון שהתינוק אינו יכול לספק את צרכיו בעצמו.
  • בולבי, היה בין הראשונים, שהתנגדו לגישות אלו. הוא ניסה להבין את המצוקה העזה שחשו תינוקות שהופרדו מהוריהם וטען כי לא מדובר רק בצורך פיזיולוגי, כי אם בתהליך ההתקשרות attachment של הילד לאימו (בניגוד ל- bonding שדן בקשר הראשוני המיידי בין האם לתינוק לאחר הלידה, דבר הנמשך מספר דקות בלבד). תהליך זה הינו תוצאה של צורך רגשי ולא פיסיולוגי. לטענתו, מנגנון זה נובע מצורך רגשי מולד וקיומי שיש לבני האדם בחמימות ובקרבה ל"אחר" משמעותי שעוזר להם לשרוד ומגן עליהם מפני זרים (טענה מהפכנית בזמנו שלתינוקות יש רגשות והם יודעים להביען).
  • תהליך ההתקשרות מתרחש בעיקר בשנת החיים הראשונה ומתעצם ממנה ואילך. עם זאת, אף ילדים שחוו התקשרות קשה (על מהי התקשרות קשה בהמשך) בשנת חייהם הראשונה יכולים להפכה לטובה ובטוחה עבורם, ותהליך הפוך יכול להתרחש גם כן עקב טראומה או אובדן. בשנת החיים הראשונה ההתקשרות הינה עם המטפל העיקרי של התינוק (יכוטל להיות גם סבא/תא או מטפלת) ומאוחר יותר מועתק דפוס ההתקשרות אף לקשרים חברתיים רחבים יותר.

הנחות יסוד

  • הנחת המוצא הינה כי הזוגיות הראשונית אותה חווה אדם במהלך חייו מתרחשת בהיותו תינוק, בינו לבין המטפל העיקרי שלו. מאוחר יותר מועתק דפוס הזוגיות הזה לחייו הבוגרים ומשפיע על כישוריו החברתיים.
  • בולבי הניח שתינוקות נולדים עם נטיות התנהגותיות המכוונות להשגת קירבה עם מבוגר שיכול לספק להם טיפול (caregiver). ההתנהגויות הללו כוללות בכי, מציצה, לפיתה, מעקב וחיוך והן מסמנות למטפל להתקרב אל התינוק וליצור עימו קשר. אופי ההתקשרות בין התינוק לבין הדמות המטפלת בו תלוי גם ביכולת של המטפל להיענות לסימנים שהתינוק משדר ולהגיב אליהם בהתאם. לכן, תפקיד המטפל, מלבד סיפוק הצרכים הפיזיולוגיים של התינוק, הוא גם הענקת בסיס מוגן לתינוק שמרגיע אותו ומווסת את רמת החרדה שלו.
  • ההתקשרות הינה תוצר של יחסי גומלין בין המטפל העיקרי של התינוק לתינוק. המטפל העיקרי אינו חייב להיות ההורה, כי אם דמות עקבית הנמצאת בחייו של התינוק, לדוגמא סבתא, מטפלת וכדומה. כמו כן, יכול התינוק לפתח דפוס התקשרותי עם מספר אנשים.
  • חוזק ההתקשרות נקבע על פי התדירות בה רואה התינוק את הדמות בה מדובר, ועל סמך החוזק הרגשי של מערכת היחסים עם דמות המטפל.
  • דפוס ההתקשרות עם המטפל עוזר לתינוק לפתח את ביטחונו העצמי וביטחונו בעולם החברתי. מדובר בקו רצף. ככל שהמטפל זמין עבור התינוק ונענה לצרכיו, כך יחווה התינוק את העולם כבטוח. ככל שהמטפל אינו זמין עבורו, או אינו עונה לצרכיו, כך יראה העולם לתינוק כמקום לא בטוח ועלול להשאיר את התינוק עם בסיס התנהגותי חרדתי בחייו הבוגרים.
  • על פי תיאורית ההתקשרות של בולבי, הצורה בה מגיבה הדמות המטפלת למצוקת התינוק משפיעה על היכולת שלו לעבור ממצב של מצוקה למצב של רגיעה. כשהמטפל בתינוק לא מבצע כראוי את תפקידו צפויה להיווצר הפרעה במעברים שמבצע התינוק בין התנהגות ההתקשרות לבין ההתנהגות החקרנית העצמאית שלו. הפרעה זו עלולה לפגוע בתפישת התינוק את יכולתו להתמודד בעולם באופן עצמאי. כבר בראשית חייו, דפוס היחסים של התינוק עם דמות ההתקשרות הראשונה שלו, מהווה נקודת מוצא לטיב היחסים הבין אישיים שיהיו לו בהמשך חייו.
  • אופי ההתקשרות, על קו הרצף הנ"ל,  תלוי בזמינות המטפל, איכות הטיפול ורמת התגובתיות שלו לצרכי הילד (היכולת לאתר ולפרש את קריאות הילד ולהענות להם בהתאם).

 

דפוסי התקשרות- מאפיינים ותגובות

דפוסי ההתקשרות נחלקים לשלושה. התגובות שסוגים אלו מעוררים אצל התינוק ואליהן נצפו במחקרים שנעשו לאורך השנים החל מזמנו של בולבי ועד לתקופות מאוחרות יותר בהם נעשו הניסויים על ידי תלמידיו. הניסוי המוצג כאן ידגים את ההבדל בין שלושת סוגי ההתקשרות ומכונה "ניסוי הזר" שנערך על ידי תלמידתו של בולבי – מארי איינסוורת.

 

ניסוי הזר

במהלך הניסוי נמצאת האם עם התינוק בחדר מלא משחקים. לחדר נכנסת זרה חייכנית וחברותית. היא מציגה לילד ולאמא את החדר ועוזבת. התינוק חוקר את הסביבה ללא התערבות האם. הזרה נכנסת שוב, מתקרבת לתינוק ואז האם עוזבת. לאחר 3 דקות האמא שבה לחדר, מנחמת את התינוק ומנסה לגרום לו לשחק שוב. אחר-כך היא שוב עוזבת, והזרה נכנסת ומנסה להרגיע את התינוק, האמא שבה לחדר, לוקחת את התינוק והזרה עוזבת.

במהלך כל אפיזודה נבדק האיזון בין התנהגויות ההתקשרות של התינוק לבין ההתנהגויות החקרניות שלו במצבי דחק (קרי רצונו לשוב ולשחק למרות עזיבת האם, ורצונו לתקשר עם הזרה למרות חסרונה של האם). הניסוי נערך כך שהלחץ על התינוק הלך וגבר באופן הדרגתי וגרם לו לבטא התנהגויות התקשרות בעוצמה הולכת וגוברת. החוקרים צפו כיצד מווסת התינוק את תחושות המצוקה שלו בעזרת ההתקשרות לאמו וכיצד הוא משתמש באמו כבסיס בטוח שממנו הוא יוצא למסעות מחקר בסביבה החדשה שכללה אנשים זרים. כמו כן הם צפו בתגובות התינוק לפרידה מהאם ולפגישה המחודשת איתה.

 

 

1. התקשרות בטוחה:

מאפיינים: קשר טוב בין ההורה לילד. הילד חש בטחון, מאמין בהורה ויודע כי ימלא את צרכיו ו/או יהיה שם כשיזדקק לו. הקשר מאופיין, במגע, קשר עין בעת שיחה, מודעות לתגובות הילד.

תגובות הילד בניסוי: הילד אינו חש כעס כאשר האם עוזבת היות והוא בטוח כי תחזור. לעיתים יבכה קלות אך הוא יירגע לאחר מספר רגעים. כאשר הזר מגיע לחדר, הוא בוחן אותו אך מוכן ושמח לשתף עימו פעולה. ילדים בעלי התקשרות בטוחה מאופיינים בתקשורת בין אישית חמה, בטחון גבוה וסקרנות. שמחים לחזרת ההורה לחדר.

דפוס זוגיות בבגרות: דפוס בוטח ואמין, קשרים ארוכי טווח. אמון מלא בבן הזוג. הדבר נובע מהקשר שחוו בילדותם כקשר אוהב ובטוח.

משפטים מאפיינים: אני מוצא את המשימה של יצירת יחסים קרובים כקלה יחסית, אני לא דואג שאפגע על ידי מישהו שקרוב לי, אני לא דואג שמא מישהו יתקרב אליי יתר על המידה

 

2. התקשרות אמביוולנטית:

מאפיינים: קשר לא עקבי עם ההורים, הפכפך (לדוגמא אנשי קריירה). הילד אינו בטוח מתי יראה את הוריו שוב, אין סדר יום קבוע ו/או קשר עקבי עם ההורה המטפל. חוסר הארגון בחיי היום יום ובקשר עם ההורה, מוביל לחוסר בטחון אצל הילד, וחרדות נטישה (לא רק בגילאים הרלוונטיים). מחד הילד נזקק נואשות להורה, ולא רוצה להפרד ממנו היות ואינו יודע מתי יראה אותו שוב, מאידך הוא חש כעס גדול כלפיו על עזיבותיו המרובות.

תגובות הילד בניסוי: הילד מתנגד נחרצות לעזיבת ההורה. מביע את תסכולו בבכי ללא הרף. לעיתים השתטחויות על הרצפה וכדומה. כאשר הזר נכנס לחדר לעיתים מננסים להתלות עליו (כתחליף לדמות ההורה) לעיתים מוציאים את תסכוליהם עליו (היות והוא מייצג את הבוגרים אשר פוגעים בהם). כאשר ההורה חוזר כועסים עליו אך מתרפקים בחיקו.

דפוס זוגיות בבגרות: ילדים אלו מאופיינים בבגרותם בקשרים קצרי טווח היות והם חוששים לתת אמון בבן זוג, מחשש לפגיעה חוזרת. כאשר מגיעים לקשר ארוך טווח הם מלאי חשדות כלפי בן/בת זוגם. קשה להם להאמין כי באמת אוהבים אותם, מלאי רגשות קנאה, ומחכים כמעט בערגה לרגע בו ינטשו אותם שוב (כוחה של התניה).

משפטים מאפיינים: לעיתים קרובות אני מפחד שבן זוגי לא אוהב אותי באמת, קשה לי לבטוח באנשים באופן מלא.

 

3. התקשרות נמנעת- לא בטוחה:

מאפיינים: המקרים הקיצוניים של התקשרות זו מאופיינים בהזנחה ונטישת ילדים. מקרים פחות קיצוניים מאופיינים בהורים שכמעט ולא רואים את ילדיהם, הורי סופ"ש, וכדומה. בנוסף מאופיין קשר זה בהפרת הבטחות חוזרת ונשנית מצד ההורים כלפי ילדיהם.

ילדים אלו אינם מאמינים כי הוריהם אוהבים אותם, הם התייאשו מניסיונות החיזור אחר ההורה ופשוט לא מאמינים לו או לקשר שלהם איתו. ילדים אלו מאמינים במשפט "אם אין אני לי מי לי?". הם לומדים כי אין על מי לסמוך בעולם מלבד על עצמם.

תגובות הילד בניסוי: נשארים אדישים לעזיבת ההורה את החדר ולחזרתו. והן לניסיונות הזר לשחק עימם.

דפוס זוגיות בבגרות: אינן מאמינים בקשר, ייתכנו בגידות. דפוס לא בוטח, מרגיש כי הוא במאבק תמידי, וכי עליו להיאבק על השרדותו, המאבק הינו אישי. לא נותנים לאיש לחדור אליהם רגשית.

משפטים מאפיינים: אני נעשה מתוח כשאני חש שמישהו מתקרב אלי יתר על המידה, אני לא מרגיש נוח להתקרב לאחרים, לעיתים קרובות זולתי רוצה בקשר אינטימי איתי, יותר ממה שאני מוכן לתת

 

סיכום

חשוב לזכור כי דפוסים אלו, למרות שנחקרו לאורך השנים ונותרו עקביים בעינם, הרי שאינם מופיעים בחלל ריק. לילד אף טמפרמנט אישי (על כך בכתבות נפרדות באתר), הורים שיכולים להיות בהתקשרות שונה עם הילד ועוד ועוד. נקודה חשובה כפועל יוצא מכך, היא לא להכליל! לא כל ילד הבוכה כל בוקר בכניסה לגן מאופיין בהתקשרות נמנעת, ולא כל ילד הנפרד ברצון מהוריו חווה התקשרות בטוחה. על מנת לאפיין ילדים, אכן יש צורך באנשי מקצוע המסתכלים בהתבוננות הוליסטית על הנעשה בנפשו של הילד. עם זאת, מקווה כי לו במעט ספקנו חומר למחשבה והבנה.

המאמר בחסות "חתונה אזרחית" – הפקת חתונות, אירועים מיוחדים בטבע ועוד.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו