מהרהוריה של אמא - ההתחלה
שלח לחברהכל התחיל בירח הדבש. נסענו לארה"ב וגרנו אצל זוג חברים, שבתם אז הייתה בת שלושה חודשים. מה אני אגיד לכם, מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי חולשה לתינוקות. אבל במובן מסוים, בזכות התינוקת הזאת הבת שלי קיימת
הכל התחיל בירח הדבש. נסענו לארה"ב וגרנו אצל זוג חברים, שבתם אז הייתה בת שלושה חודשים. מה אני אגיד לכם, מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי חולשה לתינוקות. אבל במובן מסוים, בזכות התינוקת הזאת הבת שלי קיימת. חייכנית, רגוע וחברותית - ממש עשתה חשק לעשות אחד משלנו.
בילינו שלושה שבועות מדהימים בארה"ב. וכשחזרנו לאחר דיון קצר הבנו, שמיצינו את חיי הזוגיות ואנחנו מוכנים לחיי משפחה. את הגלולות החלפתי בחומצה פולית ועשינו בדיקות גנטיות. מזל שזאת בדיקת דם אחת, כי מסתבר שלהיות אשכנזי משמעותו שאתה בסיכון להוליד צאצא עם כמעט כלמום גנטי שהרפואה המודרנית מכירה. אבל האחות בקופת חולים לא הצליחה להפחיד אותנו. אנחנו היינו אופטימיים. לתומי הייתי בטוחה שהנה אני נכנסת להריון עוד לפני שתוצאות הבדיקות הגנטיות מוכנות. כמה תמימות...
מסתבר שרק בנות שש עשרה נכנסות להריון ממבטו של החבר. אבל אם אתם זוג בוגר ואחראי, התמונה פתאום משתנה לחלוטין. בחודשים הראשונים היינו עדיין רגועים. השלכנו את האי הצלחה על תזמון לא מדוייק, שפעת ועוד כל מיני תירוצים שעזרו לנו להירגע.
אבל עם כל חודש שעבר, עברה לה גם האופטימיות. בשלב מסוים, כל מחזור הרגיש כמו מוות קטן. והכתבות באינטרנט לא הוסיפו לביטחון העצמי.
אחרי כחצי שנה של ניסיונות כושלים ניגשתי לרופא הנשים וביקשתי לבדוק מה קורה. להפתעתי הרבה הרופא לא ניסה להביע התנגדות וגם לא להרגיע אותי. באדישות מוחלטת הוא שלח אותי לעשות בדיקות של פרופיל הורמונלי ואת בעלי לבדיקת זרע.
התוצאות הגיעו ונשלחנו לטיפולי פוריות. אני לעולם לא אשכח את החודשים האלה - מרץ ואפריל 2010. היינו כל כך מדוכאים שלא היה לנו מצב רוח לכלום. קבענו תור לאמצע אפריל והחלטנו שמפסיקים לתזמן את יחסי המין, כי גם ככה זה לא עובד.
ואז זה קרה, ממש כמו בסיפורים הכי לא אמינים. שבוע לפני התור לאיכילוב, המחזור לא הגיע. אני סירבתי לפתח ציפיות. סירבתי גם לעשות בדיקת הריון. הרגשתי שאני פשוט לא אעמוד בעוד תוצאה שלילית.
חלף לו שבוע, וכמה שזה לא מתאים לו, בעלי ממש לחץ שנעשה בדיקה. הסכמתי לעשות בדיקה ביתית. וממש כמו בסרט הוליוודי נדוש הופיע לו קו, חלשלש שכזה. ואני עדיין בשלי - מסרבת לפתח ציפיות. החלטנו שעושים עוד בדיקה לאחר יומיים. ואז כבר הופיע לו קו כמו שצריך.
