אינטליגנציה, מצויינות ומחוננת
שלח לחברהילד או הילדה שלכם מוצלחים. איזה יופי. גאווה גדולה. כל הכבוד הורים יקרים. אפשר לצאת בחגיגות, בפירסומים לכל המשפחה והחברים – יש לי ילד מוצלח! רגע.. חכו....
מאת: ניוה מלשובסקי
בוא נחשוב באמת מה קורה. האם הילד שלנו הינו ילד שבאמת אוהב ללמוד, סקרן מטבעו, מוכשר בהמון תחומים, הכל בא לו בקלות או שמא הילד שלנו הוא ילד שפשוט השקענו בו מהרגע שבקע מן הביצה ולא הפסקנו ללמד אותו ולהעשיר אותו ולכן עכשיו הוא "עוקף" את כל החברים בלימודים?
או אולי באמת יש בידינו גוזל זהב נדיר , גאון אמיתי – מחונן.
איך נדע איפה ילדינו נמצא על הציר הזה שבין ילד חכם, אינטילגנטי, מלומד, מצטיין, גאון, מחונן הדור.
מה עלינו לעשות? להמשיך בעשייתנו ולדחוף אותו קדימה לעוד הישגים? האם ילדינו בכלל בנוי רגשית להיסחפות ההתלהבותית שלנו? או שמא עלינו לעצור, לבדוק, לבחון, להתייעץ ואז לראות מה עושים? מה זה אינטליגנציה ומה ההבדל הכל כך משמעותי בין גאון למחונן?
ייתכן שהפוסט הפעם קצת יותר עובדתי ורשמי אבל כדאי שבאמת נעשה את ההבחנה הנכונה לילדינו בכדי למנוע סבל עתידי מן הילד.
בניגוד למה שאפשר לחשוב ההבדל הוא לא בכמות ה iq זו טעות משמעותית.
אדם בעל iq מתחת לממוצע לדוגמה 90 iq יכול להיות גאון בעוד אדם בעל 140 iq יכול להיות רק מחונן ולא גאון.
מחוננות היא למעשה שלב בין גאונות לכישלון.
אינטליגנציה היא כישרון כלומר גודל ואיכות הכישרון הנמדד.
חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים כלומר המחוננות היא לכל היותר פוטנציאל לגאונות אם יעשו שם עבודה נכונה אחרת המחוננות תהפוך מהר מאד לבינוניות ולבסוף לכשלון.
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שמערכת השכלה גבוהה מתמקדת בחינוך למחוננות ולא מחנכת לגאונות.
מצויינות הנה תולדה של אווירה תחרותית המאלצת אותנו להתעלות על עצמנו ולהפוך לטובים יותר.
על מנת להפריך הנחה שכזו, מספיק אולי לתת את הדוגמא של הרץ המהיר בעולם:
יוסאין בולט, שובר את שיא העולם בריצה למאתיים מטרים. מי שמסתכל על הסביבה שלו, רואה שאין שם הרבה תחרות. יתר על כן, בולט שבר כאן את שיא העולם הקודם שגם אותו הוא קבע, כך שלא ניתן לטעון, כי התחרות היא מול אצן אחר שלא השתתף בתחרות.
דוגמא אחרת אפשר למצוא למשל בחברה כמו גוגל, שהופכת כמעט בן לילה להיות השחקן המוביל בכל שוק חדש אליו היא נכנסת, בזכות מודל עסקי חדשני, יכולת פנומנאלית להציע שירותים חדשים בתדירות גבוהה ומבנה ארגוני מבוזר יותר משל אל קעידה. גם לגוגל אין מתחרים משמעותיים.
הנחת יסוד נוספת, היא כי העיסוק במצויינות הינו תוצר של "רוח הזמן" העכשווית, אך עיון ברעיונותיהם של הוגים כגון אפלטון, פרידריך ניטשה והוגים רבים אחרים, יגלה דיונים מעמיקים בנושא, תחת שמות שונים ויחשוף את העובדה שרבים מהרעיונות העכשויים, הם גלגוליהם של רעיונות עתיקים "באריזות חדשות".
בתי, בלי עיין הרע ילדה מוכשרת ולומדת ומקבלת ציונים טובים. האם היא אינטליגנטית, מחוננת, גאונה?
האם הצלחתה בלימודים היא תולדה של השקעה יומיומית הן בלימודים הטריוויאלים והן בקריאה ובהעשרה בנושאים מגוונים? או שמא יש בה כשרון ויכולות שנבצרו ממני לראותם ויש בה משהו מן המחוננות, הגאונות?
כך או כך, אני חושבת שרבים מן ההורים מעדיפים בעולם כיום, במציאות הכה מורכבת ודינמיות החיים, לתת
לילד לגדול. פשוט לגדול בעצמו, להביא את עצמו להצלחות או לכשלונות וללמוד ולהיבנות מכך.
ואם הכישרון יביא אותו להצלחה בלימודים, במבחני הבגרות, להיות בתפקיד בכיר בצבא, להמשיך הלאה לאוניברסיטה ולהצליח בעבודה בעתיד, אז אני מניחה שרובינו נגיד שילדינו מוכשר והצליח.
אין קיצורי דרך לרובם של הילדים להצלחה. השקעה, לימוד אינטנסיבי, התעניינות במגוון נושאים תעשיר את הילד ותביא אותו למקום טוב יותר.
והמעטים שבנינו שבאמת ילדיהם גאונים, חכמים, מחוננים יתר על מידה ונוסחאות מתמטיות מרתקות אותם בגיל 6 והם מסוגלים לסיים אוניברסיטה בגיל 12 , אולי באמת צריך אותם לדחוף ולחזק ולצ'פר כי הם דור העתיד, דור הממציאים, אלו שעושים את ההבדל בין עכשיו לבין מחר, הם מביאים את הקידמה ולעיתים קידמה חשובה (הצלחות תעשייתיות, רפואיות) למגוון תחומים, ורצוי שגם כאלו יהיו ביננו.
אז כך או כך, נמשיך להוקיר, לכבד ולאהוב את ילדינו. לעמוד מאחוריו, לתמוך בהחלטותיו ולהיות שם בשבילו.
אל תתדחפו. אל תלחצו. בין עם הקצב שלו מהיר או איטי, היו שם בשבילו בכל מצב.
לפרגן, לעודד, לחבק. בין הוא חכם, אינטליגנטי, מחונן, גאון, מוכשר או כל הגדרה אחרת שתבחרו.
תמיד יהיה הילד שמצליח יותר, ותמיד יהיה הילד שמצליח קצת פחות.
וזה היופי בחיים. אנחנו עולם מגוון בו האנשים שונים עם יכולות שונות והגלגל מסתובב...
שלכם, ניוה
