האמת ורק את האמת
שלח לחבר"אמא, באמת. זו האמת", "אני נשבע שאני אומר את האמת", "אני לא משקר". "את מאמינה לי?" כמה פעמים שמעתם את המשפטים הללו מפי ילדכם או ביטויים זהים במשמעותם? ההנחה הבסיסית שלכם , ההורים, היא שהילד דובר אמת. זו האמת שלו.
מאת: ניוה מלשובסקי
אפתח בסיפור:
היה היה פעם בחור שהיה גיבור חיל, אך יחד עם זאת פרא אדם. ביום בהיר אחד הוא החליט להטיב את דרכו, לעזוב את מעשיו הרעים ולהיות מעתה טוב ונוח לבריות. הלך הבחור אל רבי שמעון בן שטח ובדמעות בעיניו בקש את התנא הגדול שיורהו דרך לתשובה. רבי שמעון עודד את הבחור, הוא שמע את סיפורו בסבלנות והבטיח לעזור לו להתחיל בחיים חדשים. "רק דבר אחד אתה חייב להבטיח לי" – אמר לו רבי שמעון – "תבטיח לי, שאף פעם בחייך לא יצא מפיך דבר שקר. אתה חייב להישבע לי שתמיד תגיד את האמת ורק את האמת. אני מצדי מבטיח לך שבכוחה של האמת תנצל מכל רע". שמח הבחור שימחה גדולה ואמר: "זה הלא דבר קטן, אני נשבע שתמיד אומר רק את האמת".
שמח וטוב לב הלך הבחור הביתה. בבואו הבחין בכך שביתו של השכן מלא כל טוב וכי השכן שנסע שכח לנעול את הדלת. "הנה זו היא ההזדמנות לערוך שם גניבה הגונה"! חשב הבחור, אמר ועשה: חמק אל תוך ביתו של השכן ואסף את כל חפצי הכסף והזהב. כבר עמד להסתלק עם השלל, כאשר פתאום עלתה בדעתו המחשבה, מה הוא יענה לשכן כאשר הלה ישאל אותו אם הוא יודע מי גנב את הרכוש. "אם אענה לו שלא ידוע לי מאומה", חשב ידידנו לעצמו, "הרי יהיה זה שקר! ואני הלא נשבעתי לומר רק את האמת".
"אמא, באמת. זו האמת", "אני נשבע שאני אומר את האמת", "אני לא משקר". "את מאמינה לי?"
כמה פעמים שמעתם את המשפטים הללו מפי ילדכם או ביטויים זהים במשמעותם?
ההנחה הבסיסית שלכם , ההורים, היא שהילד דובר אמת. זו האמת שלו.
האמת שהוא רואה לנגד עיניו, במציאות שלו, במסגרת הצרה בה הוא נתון, בהתאם לגילו ולמושג הערכים הצר שלו.
אולי האמת היא אמת מוגזמת או מופרכת, חצי אמת, לוקה בחסר או משובשת. אבל בואו נזכור: זו האמת שלו.
אחד מאבני היסוד שאני מחנכת את ילדיי ומשתדלת להקנות להם זה את ערך האמת.
אמת היא ערך חשוב בכל מסגרת שהיא: משפחה, עבודה, גן, בית ספר, צבא וכך הלאה.
היא אחד הגורמים לקשר בין אנשים ולהטוויית אמון ביניהם. ללא האמת, האמון בין בני האדם לא יהיה קיים.
זוגיות, יחסים בתוך משפחה, יחסי מעביד-עובד לא יתקיימו ללא אמון בסיסי שעליו מושתת אמת.
עלינו להיות דוברי אמת ולהוות דוגמא בבית לילדנו. לא נוכל להטיף כאשר אנחנו בעצמנו לא מתנהגים כך.
מגיל קטן, יש לדאוג שהילד יספר את האמת, מה קרה בגן, מה אירע בבית הספר, מה מציק לו ומה האמת שלו.
חובה עלינו להקשיב לו. אבל גם חובה עלינו להקשיב לצד השני, שגם לו יש את האמת שלו.
בבואנו לגן, לבית הספר, להתנגח עם המורה, עלינו לזכור שבכל אירוע יש שני צדדים וכל צד בטוח שהאמת שלו היה הנכונה והצודקת. לאחר שהתרשמנו מסיפור ילדינו ואנחנו מאמינים לו, עלינו להגיע עם אוזן קשבת, ראש פתוח, גישה חיובית ולהקשיב.
להפגין תמיכה בילדנו אבל גם לנסות להבין באמת מה אירע, שהרי כולנו רוצים לדעת את האמת.
בדרך זו, נקנה לילד את החשיבות לדעת את האמת בדרך הנכונה והאמיתית. בדרך של נועם והקשבה. וגם עוד טיפ אחד שיקל הילד על הדרך , זה להקשיב גם לאמת של הצד השני. מכאן, הדרך לגישור והתפייסות קצרה מאוד.
כאשר הילד לומד מקטנות לומר את האמת לאמיתה, לא לסלף, לא להגזים, לא להחסיר, כך ינסה להבין את המציאות טוב יותר ולהתמודד עם דברים.
ילד ינסה לשקר מדוע הרביץ לחבר או למה שכח להכין שיעורי בית. יתמרן בין המחשבות, התירוצים והתשובות כאשר יותר פשוט לומר את האמת, גם כשהיא כואבת, מכעיסה ולא נעימה.
לעיתים נדרש אומץ רב לומר את האמת. ולכן, עלינו להקל על הסיטואציה. לא לרדות בילד, לצעוק, להכפיש ולהעליב, ולבטח להעניש. בדרך זו, לא נגרום אלא לילד לשקר שוב ושוב ולתמרן אותנו בעתיד.
כאשר הילד יודע שהשד לא כל כך נורא וקורה ששוכחים להכין איזה דף עבודה, וקורה שבטעות בועטים בילד תוך כדי משחק או דוחפים אותו (ובמקרה הוא נפל ונפצע) וקורה שאח שלך עצבן אותך אבל אתה בחרת להגיב בתוקפנות מופרזת, הוא יבין שלבוא ולהגיד מה באמת אירע, זו הגדולה הגדולה. גם כשאתה אשם. לא קרה כלום. מכאן לומדים.
בתי שכחה את הקלמר במועדונית ובדיוק ביום שבו המורה החליטה לבדוק את הקלמרים ורשמה בדיוק מה צריך להיות תכולתו. היא מאוד חששה לתגובתה שתחשוב שהיא משקרת וסתם שכחה בבית. כל כך פחדה שנאלצתי לכתוב מכתב למורה.
אבל הסברתי לה שהיא תגיד את האמת, אין סיבה שהמורה תחשוד ששיקרה ותבין שזה קורה.
סיפרתי באחד הפוסטים שבני בטעות תוך כדי משחק בעט בחברו והוא נפצע ברגלו. הוא "הלך" עם האמת שלו ואמר שזה בטעות למרות שהחבר ניסה לשכנע את הגננת שזה היה בכוונה. הגננת בחרה להאמין לאמת של בני ואפילו אמונתה התחזקה כאשר ראתה את בני במשך היום דואג לחברו ושואל לשלומו וחוקר אם מתכוון לספר להוריו. הדאגה העצומה הביאה אותה למסקנה שבאמת זה נעשה בטעות.
וגם זה קורה. שילד חושש שלא יאמינו לו, אז הוא פשוט משקר. אבל אם נשכיל ונעודד את הילד לומר את האמת בכל אירוע, בכל מצב, ונבהיר שאין בכוונתנו להענישו, אז סביר להניח שהוא ישתף פעולה.
כאמור, עלינו ההורים לשמש דוגמא. כאשר אנחנו שואלים את הילד אם האוכל טעים לו, תצפו לשמוע את האמת שלו, גם אם לא מוצאת חן בעינכם. אחרת, הוא ישקר ויגיד שהאוכל של אמא הכי טעים בעולם (ולא תמיד הוא הכי טעים...), או אם את שואלת את בן זוגך האם הבגד שלבשת מתאים לך ויפה עלייך , תצפי שיגיד את דעתו באמת.
כמובן, שעלינו למתן את תגובותינו כאשר הן שליליות או פחות נעימות ולא לפגוע ולהגיד שחסר משהו באוכל, או שדווקא הצבע הורוד יותר תואם עלייך וכו'. כלומר,עלינו לצפות לשמוע את האמת כפי שהיא , בעדינות ובצורה מנומסת, אם ברצוננו שילדינו יבינו שצריך לצעוד בדרך הזו. מקטנות ועד בגרות. מגן, בית ספר, מועדוניות , חוגים, צבא, עבודה. בכל מקום מושתתת האמת.
לעיתים ילד משקר מתוך הידיעה וההנחה כי האמת לא תתגלה או שמוכן להרוויח את זמנו ב"שקר" ו"לקבל על הראש" בזמן מאוחר יותר משיקוליו הוא.
הניסיון אומר ומלמד כי במשפחה, במערכת החינוכית, הצבאית, אדם נתפס בשקר, והדבר חוזר על עצמו יותר מפעם אחת, גם אם יפסיק לשקר, יעבור זמן רב עד שהאמון בדבריו יחזור. תוך כדי כך יווצר מצב שאף על דברים פעוטים ביותר, שבמצב רגיל לא היו עושים מכך עניין, מתפתח וויכוח ודרישה להוכיח שאכן הוא אומר את האמת.
כאמור, נושא האמת (והשקר) הוא נושא עדין ומעורר לא פעם תהיות כיצד יש לנהוג בכל מצב.
ההנחה היא שיש לבנות מערכת המושתת על אמון ואמירת אמת, אך יש לתת את הדעת על כל מקרה בנפרד,ולבחון את העובדות כפי שהתרחשו במציאות ולפעול בהתאם.
שלכם, ניוה
