שעת סיפור
שלח לחברכולנו יודעים שקריאת ספרים לילדים חשובה מאין כמותה. הזדמנות לילד לפתח את דמיונו, העשרת שפתו , קשב וריכוז, דחיית סיפוקים וזמן איכות להורה ולידו. בכל גיל ובכל זמן.
בחינוך הבלתי מתפשר שלנו קריאה הפכה לסממן הכרחי ב"עשה" למען הילד, ובמקרה הזה גם למען ההורה.
מאת: ניוה מלשובסקי
כולנו יודעים שקריאת ספרים לילדים חשובה מאין כמותה.
זו הזדמנות לילד לפתח את דמיונו, להעשיר שפתו , קשב וריכוז, דחיית סיפוקים וזמן איכות להורה ולילדו. בכל גיל ובכל זמן.
בחינוך הבלתי מתפשר שלנו קריאה הפכה לסממן הכרחי ב"עשה" למען הילד, ובמקרה הזה גם למען ההורה.
בכל מקום, בטיפת חלב, בגן, בבית הספר, באינטרנט ממליצים לנו ההורים להתחיל לקרוא סיפורים לרך שאך נולד.
תינוקות עדיין לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם בכלל, אבל הם מרגישים את מגע גופנו, שומעים את קולנו, ונרגעים ומקשיבים ומפתחים הרגל טוב מגיל אפס.
אבל נכון לעשות ואני מאמינה שאין קיצורי דרך. לא לחפף במשפטים ולקצר את הסיפור.
אלא מראש להכין ספר המותאם לגיל של הילד. לא תאמינו איך הילד מעשיר את שפתו ומגדיל את אוצר המילים שלו. האמינו לי, הילד מבין גם אם הוא לא מדבר. הוא מגיב, הוא צוחק, הוא מסתקרן, שפת הגוף שלך מדברת. הוא נהנה.
מעבר להקראת סיפורים לגיל הרך (אפס עד שנתיים) רצוי לרכוש לתינוק ספרי בד , קרטון, בעלי מרקמים שונים, עם צלילים מגוונים. הילד חש, נוגע, מקשיב ואנחנו מפתחים את חוש המישוש, הראייה, השמיעה וכמובן ההנאה.
זהו גיל קסום שבו עדיין התינוק מאפשר לנו להקריא לו סיפור קצר וגם זמן המשחק שלו עם הספר שרכשנו לו קצר יחסית וזה בסדר.
בשלב השני בגילאי שנתיים עד ארבע לערך, לאחר שהתינוק היה חשוף לתמונות של חיות/פירות וירקות וכו', מסוגל עתה להקשיב לרצף עלילתי קצר. הילד שלמד לשמוע מוכן להיחשף עכשיו לזמן קצת יותר ממושך לסיפור ובעיקר לתמונות ולאיורים בסיפור.
מכיוון שאלו גילאים של גמילה מטיטולים וממוצצים והולכים לגן, אפשר לבחור סיפורים עם נושאים אלו הנוגעים אליו. כך הילד מרגיש קשר ישיר לסיפור ואף שואב עידוד מהסיפור גם הוא להיגמל כמו הילד מהסיפור או להיות גיבור ולא לבכות בבוקר שהולכים לגן.
ישנם ילדים בגיל הזה שמקשיבים לנו ונחשפים לנושאים חדשים מעוררי עניין, אבל ישנם ילדים, כמו ביתי שעד גיל 3 (אוטו-טו) לא עניין אותה להקשיב לסיפורים, הייתה חסרת סבלנות ואת כל הספרים שילדיי שמרו לה במשך שנים, החריבה בשניות. היא עברה מעמוד לעמוד בחוסר סבלנות וקרעהאת הדפים או זרקה את הספר.
אין כל דרך להילחם בזה והפעוט ימשיך להשתלט בזמן הקרוב על הדפים, יבהה בתמונות ויסתקרן להמשיך ולשמוע את הסיפור.
כתוצאה מחשיפתה לתוכנית "דורה", קניתי לה ספר של "דורה", היא מאוד התלהבה והתעניינה בספר,
בתמונות. וכך עליתי על "דרך המלך" וכעת מוכנה להקשיב לסיפורים.
אז אפשר בדרך הזו, אפשר לקנות ספרים עם "דלתות קרטון" שהילד צריך לפתוח במהלך הסיפור ולגלות מה מסתתר מאחורי הדלת, הילד סקרן, מתעניין ומוקסם ממה שגילה. כך הוא שותף לחוויה.
היו סבלנים ואם בגילאים הללו הילד אינו מוכן להיחשף עוד לספרים זה בסדר. כל הרעיון לעשות זאת בהסכמה ונוחות של הילד ולהרגיש שהוא רוצה להיות שותף לחוויית הקריאה, אם לא, זה הופך להיות מעיק והמטרה מתפספסת.
בגיל ארבע עד גיל שש לערך, כניסת הילד לכיתה א', הילדים כבר מזהים מהו סיפור טוב ומעניין.
הם מחפשים דמויות מעניינות, מתח, משהו מעורר סקרנות ומאתגר. הם מחפשים פרשנות למילים שאינם
מבינים, הסבר על עלילת הסיפור ושואלים שאלות.
לקראת גיל 5 אפשר בהחלט לקחת את הילד לספרייה הציבורית, לחשוף אותו לעולם ספרים וסיפורים, ובעיקר
לתת לו את זכות הבחירה מה מעניין אותו, איזה ספר הוא אוהב ורוצה להסתכל עליו או שאתם תקריאו לו.
תנו לו לחפש, לפתוח ספר ולהחזירו למקום ולקחת שוב ספר אחר. הילד מודע לרצונותיו ומה גורם לו להנאה.
בגילאים אלו, אפשרו לילד להיות במפגשי שעת סיפור במתנ"ס הקהילתי, לרוב סיפורים המלווים בהצגה קצרה לעיתים אף בשיתוף הילדים. שעה זו עושה את העבודה ומאפשרת לילד לרצות לשמוע סיפורים, הוא נחשף למגוון של סיפורים הקשורים לעונה, לחג, עם מסר וסתם סיפור כיפי.
ספרים שעשו מהם סרטים כמו "סינדרלה", "כיפה אדומה" ועוד בהחלט סוגרים מעגל לילד שקרא את הסיפור, נחשף להצגה, ומגיע הביתה שמח עם שאלות ותהיות ואנחנו רק מעוררים את רצונו לשוב ולקרוא עוד סיפור ולהבין עוד דברים על החיים ובכלל.
כאשר הילד עולה לכיתה א', חלקם יודעים לקרוא וחלקם לא. זהו גיל שבו אנחנו ממשיכים להקריא לילד ספרים ארוכים יותר, עם מסרים ולמרות שהילד בוחר לו את ספריו, ניתן בהחלט לכוון את הסיפורים לנושאים החשובים לנו (נושאים של ריב והתפייסות בין חברים, שלום כיתה א' בכדי להוריד את הלחץ עם כניסתו של הילד לבית הספר, אבא הלך למילואים בכדי שהילד יבין ולא יחשוש
וכו'). אפשר לשבת עם הילד ולנסות לקרוא ביחד, לעודד אותו להיחשף לאותיות, לניקוד ולפרגן לו על הצלחתו וידיעתו.
כאשר הילד כבר יודע לקרוא או קורא חלקית, אפשרו לו לקרוא ובעיקר להתמודד עם הקושי. לעודד אותו במידה וקשה לו ושזה לא נורא אם טעה ושימשיך. לא ללחוץ ולעשות זאת בעדינות ותוך כדי עידוד.
מעבר לגילאים אלו, הילדים כבר חשופים במשך שנים לספרים מכל הסוגים, בכל הגדלים, עם תמונות ובלי תמונות, יודעים מה הם רוצים לקרוא וחשוב להמשיך ולעודד אותם לקרוא בכל שבוע ספר אחד.
זה יכול להיות ספר שהם בחרו בלי עניין ומסר מיוחד אבל כבדו את החלטתם לבחירת הספר.
וזה יכול להיות ספר הקשור בנושאו לדברים שמענינים אותם כמו מדע, חלל, גוף האדם, טבע וכו'.
כך שהסיפור גם יהיה מהנה וגם ירחיב את ידיעותיהם בנושאים רבים ומגוונים.
הספר מהווה מקור בלתי נדלה לידע בתחומים שונים ורבים, הכרה של פתגמים וביטויים, מילים, פיתוח הידע והעשרה בנושאים של גיאוגרפיה, טבע, היסטוריה, מאורעות שקרו בעולם, סיפורים על המדינה ועוד.
אני משתדלת בכל חג לחשוף אותם לסיפורים הקשורים לחג, החל מסיפור לגיל הרך המותאם לכך ועד קריאת פרקי התנ"ך המספרים על יציאת מצריים או מגילת רות על שבועות, קונה להם ספר העוסק ביום העצמאות או במרד בר כוכבא. גם הילד נהנה מחוויות הסיפור ואף לומד משהו על הדרך.
בנוסף, זכרו הסיפור מעורר רגשות/תהיות/שאלות אצל הילד. זהו זמן לדבר על הסיפור, לתת לילד להגיב, להביע את הרגשתו, לתת דוגמאות, לראות איך הוא היה מתמודד באותו המצב. לעיתים הספר מעודד את הילד לדבר על מה שעובר עליו או לחשוף משהו שמטריד אותו או סתם לספר לנו חוויה דומה שעבר.
הרבה פעמים הילדים בעלי דמיון עשיר ויכולים לדמיין מה היה קורה אילו.. וניתן לתת להם להמשיך את הסיפור מנקודת זמן מסוימת ולאחר מכן להשוות בין הסיפור לבין סיפורו של הילד.
אחרי שהילד נחשף, קרא, השכיל ונהנה מעולם הסיפורים, אחת המטרה אם לא המטרה הנעלה ביותר היא זמן איכות של הילד עם ההורים. זמן איכות זה אינו חייב דווקא להיות לפני השינה ואין זמן מוגדר. כאשר את אמא או אתה אבא פנויים והילד מוכן לשתף פעולה, זהו הזמן הטוב ביותר לשבת יחד, להתכרבל באיזו שמיכה או סתם לחבק את הילד ולקרבו אליכם וקראו לו סיפור, ערימה של כלים בכיור, ארון הכביסה עולה על גדותיו, כבו את הטלוויזיה עכשיו אתם בעולם שלכם, בשקט שלכם עם הילד שלכם ,לרגע קט התנתקו מהכול והקדישו לו את הזמן הזה.
כל אחד יכול לשבת עם הילד אבל חשוב שאתם עושים זאת, זה יהיה מהלב ולא כי צריך לעשות זאת. זו לא מטלה, הורים יקרים, אלא רגע יקר ביותר שאת התשלום עבורו תקצרו במהרה בצורת אהבה מילדכם.
אם אתם הורים שאוהבים לקרוא, הרי שלא תהיה בעיה אבל גם אם אתם לא חובבי ז'נר הספרות, התאמצו למען ילדכם והראו לו כמה אתם נהנים איתו.
בגילאים היותר בוגרים החל מגיל 8, במידה והילד מאס בקריאת ספרים, עולם האינטרנט מביא עימו המון מידע וידע ואינפורמציה רבה על כל נושא שרק תרצו.
נכון, אנחנו מאבדים משעת האיכות שלנו עם הילד אבל מרוויחים ילד היושב בבית, קשוב ומרוכז, קורא בקפידה, מעשיר את ידיעותיו ונהנה מהתחומים המעניינים אותו ואנחנו מרוויחים מכך ללא ספק.
עניינו אותו במגזינים לילדים (יש המון - כמו" מעריב לילדים") אשר יש שם סיפורים ומשחקים ושהם מקבלים בדואר את העיתון עם שמם כתוב הם מתרגשים ומרגישים כמו הגדולים.
אפשר לרכוש ספר בישול לילדים ולבשל יחד, אפשרו לילד להקריא מה כתוב ולדאוג למצרכים ולהכנת המאכל/העוגה.
אני אף מאפשרת לילדיי הגדולים להקריא אחד לשני סיפורים וכך משיגה את אחוות האחים יחד, שמחים להראות שהם יודעים לקרוא ומקשיבים אחד לשני. לפעמים אף מכינים לנו הצגה קצרה בנושא הסיפור. מה יותר טוב מזה???
לסיכום, הורים יקרים, דרכים רבות ומגוונות להשיג את המטרה לחשוף את הילדים לעולם הקריאה אשר טומן בתוכו הרבה יתרונות לילד ואבן דרך נוספת בחינוכנו אותם.
התחילו היום, אל תחכו למחר.. קריאה נעימה!
שלכם,
ניוה
