שאלות נפוצות בנושא אובדן הריון - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

שאלות נפוצות בנושא אובדן הריון

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 20.05.2008

אולי אתם מכירים מישהו שאיבד תינוק שמא חוויתם בעצמכם, מאמר שמושיט יד לתמיכהראשונית במצבים של אובדן הריון או אובדן של תינוק.



מאת: גילי אבישי, מדריכת להכנה ללידה, דולה, רפלקסולוגית בכירה מומחית לטיפולי נשים במעגל הפוריות.


שאלות נפוצות בנושא אובדן הריון

ש.העובר שלי הפסיק להתפתח בשבוע 9, אני מרגישה נורא, עצב עמוק וחוסר רצון לחזור לחיים הרגילים, האם זה נורמלי?

ת. כל הריון הוא פוטנציאל לחיים ארוכים מלאי אהבה וחוויות, לכן כל הריון שנפסק, לא חשוב באיזה שבוע, הוא קטיעה של האפשרות הזו. יחד עם הקטיעה הזו מופיעים רגשות ותהליך .

בעיני המילה הנכונה תמיד היא תינוק. העובר הוא השלב ההתפתחותי אבל ברמה הרגשית זה פרי בטן, פרי של כיסופים וזה תינוק לכל דבר.

בנוסף, למרבה ההפתעה, תהליכי האבל הם אותם תהליכים כשמדובר באדם מבוגר או בעובר בבטן. אמנם עולם המושגים יהיה שונה בהתאם לקשר המיוחד שהיה לנו עם מי שאבד, ומה עמוק ומיוחד יותר מקשר של הורה לדור ההמשך שלו?

 

ש.אנחנו מרגישים שבחברה סביבנו דוחקים בנו להרות שוב, כאילו מה שהיה לא חשוב, אבל אנחנו עדיין בתוך ההריון הקודם שנקטע בצורה אכזרית כל כך, איך לענות? אנשים לא מבינים כלום?

ת. לא,לצערנו רב האנשים לא חושבים יותר מדי לפני שהם מדברים. הרבה פעמים מדברים מתוך בורות או מתוך המצב שלהם.

מה לעשות? זה ענין של אישיות. הכי חשוב ללמוד, לאט לאט להפריד. מה שלי ומה לא שלי. אם מדובר במישהו שאפשר להימנע מחברתו-עשו זאת. אם אי אפשר אמרו, בקיצור ולענין-לא מתאים לי לדבר על זה...אל תתערבו בבקשה...מאיפה אתה יודע פתאום...ועוד כהנה וכהנה תשובות שלא ישאירו מקום להמשך. לעיתים קרובות אנשים מתכוונים לטוב רק לא חושבים מספיק,אלה זקוקים רק לתזכורת.

 

ש. האם נותנים לתינוק שנפטר שם ומי נותן? האם מותר לנו לבחור שם?

ת. התינוק שלכם. גם אחרי פטירתו.

אתם רשאים לתת לו שם ,איזה שם שאתם בוחרים, אני ממליצה לעשות זאת. יש בזה סגירת מעגל וקביעת עובדה שאכן היה הריון. היה תינוק. יש זיכרון לחיים הקצרים שהיו. והוא לגמרי שלכם.

בכל מקרה נהוג שרב בית החולים, במידה ואתם לא נתתם, ייתן שם, מן הסתם מן המקורות. אך שם זה לא יופיע בשום מקום, התינוק יופיע ברשומות כבן או הבת שלכם.

לגבימתן שם יש אסכולות שונות. חלק מצדדים חלקמתנגדים, אני מהמצדדים במתן שם משלכם.

 

ש. מה עושים עם התינוק אחרי הלידה?

ת.התינוק נקבר בבית קברות.

 

ש.מי קובר את התינוק שלנו?

ת.יש כמה אפשרויות.

האחת-בית החולים. הם דואגים להעביר לקבורה את התינוקות הללו בחלקה משותפת. אתם יכולים לקבל מהם את הרישום היכן. אבל כדאי לדעת שאין מצבה או סימן ייחודי.

אפשרות  נוספת- לדבר עם חברה קדישא ולקבל הובלה לקבורה וקבורה מהם. זה מעוגן בחוק אבל לא תמיד קל מצד הבירוקרטיה. תלוי גם בעזרתו של רב בית החולים.

השלישית-קבורה פרטית. בעזרת שירותי אמבולנס פרטי או שאתם יכולים לקחת את התינוק, לפי רצונכם. בקיבוצים אפשר לרכוש חלקת קבר ולקבור לפי העדפתכם.

אפשר לתאם עם חברה כמו עלי שלכת טקס, כל צורת קבורה שמתאימה לכם.

כדאי לדעת שעל פי חוק אסור לבצע קבורה במדינת ישראל במקומות שלא נועדו לכך.

 

ש. האם יושבים שבעה על תינוק שנפטר?

ת. על פי ההלכה לא מחויבים בשבעה אבל אפשר בהחלט לנהוג מנהגי אבלות. כשם שאפשר לקיים לוויה או כל טקס קבורה אחר. אפשר וטבעי להתאבל.

מותר לנהוג מנהגי אבלות-לא חייבים בהם.

 "כל ששהה באדם שלושים יום אינו נפל" (יבמות לו' ע"ב, נידה מד' ע"ב) תינוקות שנפטרים לפני שמלאו להם שלושים יום, אינם יוצאים בקהל מלווים, אלא נושאים אותם בחיק ודי בשלושה מלווים (שמחות, ג' ב'). על תינוקות לא יושבים שבעה ואין טקסים ציבוריים." גם אם אין חיוב קיום הלכות אבלות, ביכולתכם לקבל על עצמכם מנהגי אבלות במידהואתם מעוניינים בכך (מידע זה התקבל מהרב רונן בן דוד).

 

ש. מי יכול לתת לנו יידע מהימן לגבי ביטוח לאומי,חופשת לידה ועוד דברים שאנחנו לא יודעים?

ת.בבית החולים יש עובדת סוציאלית. היא אמורה ללוות אתכם גם ברמה האינפורמטיבית וגם ברמה הרגשית. אם טרם הגיעה אליכם בקשו שיזמנו אותה אליכם.

 

ש. מאיזה שבוע אי אפשר לעבור גרידה?

ת. תלוי בבית החולים. באסף הרופא למשל מבצעים גרידה עד שבוע 23 ולפעמים 24.

 

ש.אשתי לפני הפסקת הריון יזומה, האם יש משהו חשוב לעשות עכשיו? מה בקשר להפסקת חלב?

ת. כדאי מאד לבקש מרשם לכדורים להפסקת ייצור החלב.

אם אחרי נטילת הכדור יש התחלה כזו, או תחושת אי נוחות יש כמה דברים לעשות. החשוב בהם הוא קומפרסים של קרח. קוביות קרח או סנפרוסט(כן! כן!) בתפזורת (תירס,אפונה,חומוס...) בשקית,לעטוף במגבת או בד כותנה אחר ולהניח על השד לפרק זמן ארוך ככל הניתן, כל פעם צד אחר.

בנוסף עלי כרוב בתוך החזיה, לא על אזור הפטמות, עלול לצרוב, להחליף מדי שעה וחצי שעתיים. אפשר לשתות חליטת מרווה הרבה פעמים ביום (לפחות שש).

אם במקרה הגעתם למצב בו יש ממש גודש שאינו נפתר בעזרת העצות הללו מומלץ מאד להגיע ליועצת הנקה מוסמכת,כמו דר' מירי לייבוביץ' מאודים או דר' דינה צימרמן ולקבל ייעוץ.

אסור בשום אופן,למרות העדויות וההמלצות ברשת, לקשור את השדיים או להפעיל עליהם לחץ בעזרת בד או חזיה לוחצת במיוחד. זה יכול לגרום נזק!

 

ש.מה עושים בימים הראשונים, בשבועות?

ת.אני מציעה לתת לעצמכם זמן ,לחשוב אם אתם רוצים ליצור זיכרון לתינוק שלכם.

יש שנוטעים עץ. יש שאוספים מילים שכתבו,שקיבלו מחברים, ויוצרים אלבום לזיכרו, כי אכן היה.

יעל בשור הוציאה חוברת שבה היא תיעדה את התהליך המשפחתי שעבר עליה ועל משפחתה עקב האובדן של עדי, התינוקת שלהם. חוברת זו היתה לעזר גדול להרבה משפחות אחרות. "להיפרד לפני שמכירים".

יש מי שיוצר-פסל, תמונה, מוזיקה...

כל דרך לגיטימית כאשר היא מבטאת אתכם ואת התהליך שלכם .

 

ש. תוך כמה זמן אפשר, נכון  להיכנס להריון שוב?

ת. זה מאד אינדיוידואלי.

יש הבדל בין הפן הגופני לפן הרגשי.

מבחינת הרגש , ההמלצה היא לא לדלג על שלב האבל.

אובדנו של תינוק הוא אובדן קשה.

יש לו תהליך הכולל הלם,אחר כך כעס ואשמה ובסופו באה השלמה. זה אינו תהליך קצר.

אין פירושו שאי אפשר להרות תוך כדי אבל במקביל כדאי לטפל , ברמה הרגשית, על מנת לא לערבב בין החוויות של שני הריונות. על מנת לא "לדלג" שלבים בעיבוד. מנסיון השלבים הללו מופיעים מתישהו.

כמובן שאם יש חשד לבעיה רפואית כדאי מאד לבדוק ולשלול , או לטפל במה שניתן.

הכחשהוכעס הם חלקמשלביאבל נורמליים. הורים אבלים יכולים לכעוס על בנם שנפל בגלל שהתנדב ליחידהקרבית , על רופאים שלא הצילו ממחלה סופנית, על נהג שדרס או להרגיש אשמים על כשלוןכלשהוביחסיהם עם ילדיהם.

 אחתמהדרכים האופייניותלהתמודדעם רגשות אלו היא על-ידי אידאליזציה, שמעלימה את רגשי האשמה.  קיים החשש שמאילוד פוטנציאלי למשפחה ששכלה כבר בן ישמש כ"מצבה חיה" להנצחת המת. לכן ישחשיבותרבה למיצוי התהליך, גם אם זה נעשה במקביל ליצירת חייםחדשים.

 

ש. אני לא מחפשת את הילד שלי שמת, כן מחפשת חיים בתוכי וסיבה אשר למענה שווה לחיות.האם זה בסדר?

ת.תנו לעצמכם זמן להתאושש. לפעמים נדמה כי תינוק חדש ימחה את זכר האובדן. אבל הלכה למעשה זה לא כך. כל ילד עומד בתור עצמו, וטוב שכך. תינוקכם החדש זכאי לישות משל עצמו ולא להיות מחליף לאחיו או אחותו שאינם. שמחה גדולה ככל שיביא עמו ,אינה פיצוי. היא שמחה גדולה והאובדן הוא עצב גדול. שני אלה מתקיימים בנו בעת ובעונה אחת. שניהם נובעים מאהבה גדולה.

האובדן יבוא למקומו הטבעי, לא של שיכחה, אלא כחלק ממי שאנחנו.

עם הזמן ועם ההתכנסות שלנו אל עצמנו.

 

ש. איך מספרים לאנשים ? בעבודה? לשכנים?

ת. זו אכן שאלה לא פשוטה.

תלוי מאד בטיב הקשרים שיש במקומות שונים. אפשר להעזר באיש קשר. מישהו קרוב יותר שיודיע ויבקש עבורכם מה שתרצו. לעיתים אחד מבני הזוג מסוגל יותר לשאת ולתת עם שאר העולם והוא יכול לדבר בשם שניכם.

מותר לכם לבקש, להיות "אנוכיים". אם אתם חפצים בשיחות טלפון, ניחומים, עזרה טכנית, או כל דבר אחר.

אולי אתם מבקשים להיות לבד, לעכל, לבקש ביקורים לפי צורך.

אפשר להיעזר בבני משפחה. כדאי מאד להפנות אנשים לקרוא ולשאול על מצבי אובדן, באתר כמו זה או באחרים מופיעים כאן בלינקים בסוף המאמרים השונים.

כך יכולים להימנע מצבי אי נוחות ויכולים להינתן פתרונות למצבים שכבר נוצרו.

 

ש.מה עושים אחד עם השני? איך משוחחים ביננו? נדימה שהוא נמצא במקום אחר, קדימה ואילו אני נשארתי מאחור בתוך כל השחור והדיכאון הזה.

ת.האובדן הוא של שני ההורים. כל אחד חווה את הפן האישי שלו לפי מי שהוא ובעזרת הכלים שיש בידו.

לפעמים פגישה אחת עם בעל מקצוע עשויה לבנות את הגשר שנדרש כדי להזכיר שאתם שני אנשים שונים, ששניכם חוויתם חוויה קשה ביותר ולכל אחד מגיע לעבד את הקושי.

בהרבה מקרים נדמה שהגבר חוזר לחיים מהר וכאילו לא אירע דבר. משיחות עם גברים אני מעידה שלא כן הוא. נכון שהגברים מרגישים לחץ  ,חברתי ועצמי לחזור, לעבוד, לתפקד...להגן על הבית. אין זה אומר שאובדנם קטן.

בהקשרהזה, משהו מן המקורות:

"ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת ....

ויאמר... ועתה מת למה זה אני צם, האוכל להשיבו

עוד אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי.

וינחם דוד את בת שבע אשתו " (שמואל ב' י"ב, 19 - 24).

 

איןספק שהאבות שותפים מלאים לחלק בחייםהמשלבאבל, בו נפרדים. בשלב הבא הם השותפים להתחדשות. יש חשיבות לתת להם להוביל אתהתהליךתוך כדי שיתוף ברגשות ובקשיים.

  

ש.איך מספרים לילדים?

ת. ילדים הם ידענים גדולים. חכמים ורגישים.

ראוי לתת להם את הכבוד ולדבר בגובה העיניים. לא להסתיר מצד אחד ולא להציף במידע מצד שני.

לספר בפשטות ולהקשיב לשאלות שעולות מהם, עליהן יש לענות, בכנות, ביושר ומתוך נסיון להבין מה עצם הילד מבקש.

למשל ילד בן שלוש יכול להפוך מאד כעוס ומרביץ. שאלה ישירה כמו –אתה רוצה לדעת מה קרה לתינוקת? יכולה לתת לו פתח ולהציף - אני רוצה שהיא תהיה כאן! והתשובה שלנו-גם אני רוצה, מאד, אבל אי אפשר.

עוד שאלה-אז תביאי לי תינוקת אחרת? תשובה-אינני יודעת.אולי. אתה רוצה?

וכך הלאה.

חשוב כמובן להבחין בגילאים השונים. 

נקודהנוספת: ילדים מעבדים בשלבים וראוי לאפשר להם זאת. יכול להיות ילד שנראהשמחוטוב לב ופתאום, אחרי כמה חודשים מתחיל לבכות, נהיה חסר סבלנות, מדרדר בלימודים. ישלזכורשתהליך אבל הוא ארוך. לפי הספרות מדובר על שנתיים עד ארבע שנים. לכן יש להתאזרבסבלנותובהרבה הקשבה.

 

ש.אני לא מפסיקה לבכות, כל דבר גורם לי לבכות. כבר עברו חודשיים, עד מתי?!

ת.תהליכי אבל לוקחים זמן. למצות את התהליך נע בין שנתיים לארבע שנים לפי הספרות, כאשר יש שלבים שונים שמחד מאופיינים ומאידך בכל זאת יש זליגות משלב לשלב. זאת אומרת מאפיינים של שלב אחד יופיעו באחר, ההבדל הוא במשך וביחס. בענין הזה כדאי לקרוא בספרה של תמר גרנות "אובדן" בהוצאת משרד הביטחון. שם היא מתארת יפה את השלבים השונים ,משך הזמן והתחומים האפורים שבינהם.

 

ש.אני כבר לא יודעת,מה שעובר עלי, זה נורמלי? האם אני צריכה טיפול? איזה ?

ת.אם את מרגישה צורך בטיפול-כדאי.

איזה טיפול מתאים? זה אישי. טיפולי מגע עושים הרבה פעמים גשר מצויין בין הגוף לנפש. לקטגוריה הזו נכנסים שיאצו, רפלקסולוגיה, עיסוי אירו-וודי.

אפשר להיעזר בכלים שאין בהם מגע כמו הומאופטיה קלאסית, צמחי מרפא, דמיון מודרך.

כיוון אחר הוא עשיה עם הגוף, שם נמצא את היוגה, שיטת פאולה, אלבאום, ריקודי בטן.

חשוב ליידע את המטפל על הרגישות כדי שלא תגיעו לקבוצה ותיתקלו בה בנשים עם תינוקות או נשים הרות.

 

ש.זה עובר? זה נגמר מתישהו?

ת.כן ולא.

הדבריםמשתנים. התחושות משתנות.אנחנו משתנים.

בןאדם הוא תצריף של הרבה מאד חלקים. החלקים מורכבים ממי שאנחנוגנטית, רוחנית, וממה שאספנו בדרך.

עםהזמן החלקים זזים ומצטרפים זה לזה.

איך זה נראה? אי אפשר לדעת כי אנחנו שונים זה מזה. האם השינוי קורה  פתאום,יום אחד?

 לא,אבל פתאום יום אחד אנחנו שמים לב. שמים לב שמי שאבדלנונהיה חלק מלוחליבנואבל אינו תופס את כל המרחב של מי שנשארנו ומי שנשאראיתנו.

 

ש.אני לא צעירה, הייתי תמימה, חייתי באשליה המתוקה שלנו לא יקרה כלום... לאחר האסון הבנתי שהקיום שלנו כל-כך לא בטוח, למרות זאת ואולי בעצם בגלל זה אני רוצה עוד ילד, ועכשיו,כדי לא לפספס את הרכבת. מי יכול לעזור לנו בכך?

ת.המחשבה על "עוד ילד" מופיעה בהרבה מקרים, כמו אצלך, קרוב מאד לאובדן.

מתוך כך הנסיון להרות נעשה  מוקדם מידי ביחס לשלבי האבל אך אולי אפילו מאוחר ביחס לגיל.

זו סוגיה לא פשוטה.

יש לדאוג כי יטפל בכם צוות (רופא,פסיכולוג או תחום אחר מהרפואה המשלימה) מנוסה כזה שבאופן יחסי אינו נבוך מהתעסקות סביב תכנים של אובדן ואבל. כיוון שזוגות כמוכם מגיעים להריון ולטיפול בו מתוך "צורך אינסטינקטיבי" ליצור חיים לאחר שהתחולל מוות. כדאי שמי שמטפל בכם יהיה שותף בגישתו לנקודת המוצא הזו. על הצוות המטפל מוטלת אחריות לשלב בשיקולי הטיפול בכלל (כמו ברור סיבות לאובדן, בדיקות למינהן) את השיקולים המתמקדים בתהליכי האבל. לכן אני ממליצה לפני הקפיצה למים שוב, על שיחה עם גורם שמטפל בפן הרגשי-פסיכולוג, מדריך רוחני או אחר .

 




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו