חיי הרגש של העובר - בלעדי ל-mamy
שלח לחברהפסיכולוגיה של ההריון והלידה, אינה מוערכת עדיין כאלמנט מכריע וכגורם משפיע במהלך החיים על כולנו כאנשים. גם היום, יש שבטוחים שהעובר הנמצא ברחם האם, לא יודע כלום ובודאי לא מבין כלום - הפסיכולוגיה של ההריון טוענת אחרת.
תמלול הרצאתו של פרופ ברכמן, מומחה בעל שם בתחום הפסיכולוגיה של העובר וההריון, בסדנא שהתקיימה באוניברסיטת חיפה. באדיבות דוברות אוניברסיטת חיפה
עריכה: אורנה מלכי לבנה
לאורך השנים נשאלו מדענים מדוע חלק מהילדים מצליחים ואחרים הרבה פחות. למה יש ילדים שמאוד אוהבים את הוריהם, ויש, שדוחים אותם ולמה יש ילדים שלא יכולים להסתדר בחברה, או בעלי נטיות תוקפניות מבלי שתהיה סיבה נראית לעין.
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה של העובר, למדו אותנו, למה חלק מההורים נחשבים מוצלחים יותר, וחלק פחות, למה חלק מהנשים עוברות את הלידה בקלות, חלק מתקשות וחלק מעדיפות ניתוח קיסרי.- נשים רבות אינן יודעות שלניתוח קיסרי השפעה מכרעת על התפתחותו של הילד בהמשך.
מיתוסים:
הפסיכולוגיה של ההריון והלידה, אינה מוערכת עדיין כאלמנט מכריע וכגורם משפיע במהלך החיים על כולנו כאנשים. גם היום, יש שבטוחים שהעובר הנמצא ברחם האם, לא יודע כלום ובודאי לא מבין כלום - הפסיכולוגיה של ההריון טוענת אחרת.
המיילדות, המקשיבות לקצב פעימות הלב של העובר, לא מתחשבות כלל בכך שאיברים רבים נוספים מתחילים להתפתח ולתפקד.
היו שסברו שהעובר הוא חירש, עיוור, לא חש דבר, וכמובן שלא ניתן ללמד אותו דבר.
לנשים שהיו רגישות באופן מיוחד וטענו שהן מרגישות את מה שהעובר חווה, נאמר שאין בסיס לתחושות אלו, תגובה דומה נשמעה גם כלפי תחושות התינוק והאב.
בשנת 1875 פרופ' למחלות ילדים בארה"ב רשם: "כאשר התינוק נולד הוא קצת יותר חכם מכל ירק".
כעבור חמישים שנה רופא ילדים נודע בנג'מין ספווק רשם: "במהלך החודש הראשון לאחר לידתו, התינוק הוא אוסף של איברים ומצבים".
לא יוחסה חשיבות לחיוך התינוק, טענו שמדובר בצירוף מקרים, בתנועה חסרת משמעות, המיילדות היו מכות קלות בישבני הנולדים, כדי שישמיעו בכי ללא כל התחשבות בעובדה כי הן מכאיבות להם.
מה אנחנו יודעים על העובר?
לב העובר מתחיל לפעום הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו, בין היום ה 11 ל 21 מרגע ההפריה, באותו הזמן מתחילים להיווצר גם תאי הדם, וכן תהליך הנשימה, בהתחלה מגיעים לבית החזה מי השפיר.
כבר במהלך השליש הראשון של ההריון, העובר מתחיל להשתמש במערכת העיכול שלו. כבר מהשבוע ה 11 להריון העובר מתחיל לבלוע- מחקרים מדעיים גילו שהעובר בולע את מי השפיר. בחודשים יותר מתקדמים של ההריון העובר מתחיל לבלוע כ 300-500 מ"מ מי שפיר ביממה. ההנחה הנה, שמי השפיר מהווים מקור ההזנה וגם שתייה, נתגלה כי מי השפיר מכילים חומרי הזנה כמו פחמימות חלבונים וכיוב'. במעיים ובקיבה גילו אנזימים, שתפקידם לסייע בעיכול החומרים שבמי השפיר.
הפרשות: המעיים מיצרים ומפרישים "צואה ראשונית". בערך כל שלושים דקות שלפוחית השתן של העובר מתמלאת ומתרוקנת ולקראת סוף ההריון העובר מפריש בערך 600 מיליליטר של שתן ביום. מי השפיר מתחלפים לגמרי כל שעתיים-שלוש.
הכבד מתחיל לפעול בשבוע ה 11 להריון.
תנועות העובר מתחילות כבר בשבוע העשירי להריון, יש נשים שירגישו בכך.
חושים
העובר מתחיל לחוש את הרגישות ההורית מהשבוע השביעי להריון. בשבוע העשרים וארבע להריון מתחילה להופיע רגישות חלקית של העובר לכאב. בשבוע השלושים ושניים רגישות מלאה בכל האיברים, ומכאן ניתן להבין למה כשנותנים לתינוק טפיחה על הטוסיק זה באמת כואב.
ראייה: כשהוכנסה מצלמה מזערית לרחם העובר הגיב בתנועת דחייה- ניתן לראות את היד בבירור.
שבוע שמונה עשרה, העובר מגיב לאור בתוך הרחם, הוא חווה אור כגירוי לא נעים, ומנסה לשים מחסום בין האור לבין עיניו עם היד, תנועותיו לא מקריות, אלא מתוכננות.
תגובה זו מעוררת כמה מחשבות, אחת מהן שכנראה שיש כאן איזושהי מודעות, והעובדה השניה, היא שכנראה שלעובר יש מנגנון כלשהו של הבחנה בפרטים- מבלי להשתמש בעיניים.
מכאן נוכל להבין את התופעה בה במהלך בדיקת מי שפיר, העובר מגיב מיד, מנסה להדוף את המחט או לברוח ממנה.
אנו רואים זאת באמצעות האולטרסאונד.
היו שסברו כי מדובר במקריות בלבד, אולם, הנסיון מראה כי כל העוברים מגיבים באיזה שהיא צורה למחט במהלך בדיקת מי השפיר.
שמיעה: העובר מתחיל להבחין בצלילים, כבר בשבוע 14 להיריון, שמיעתו מתפתחת עד השבוע ה 24 .
העובר חשוף לכל הרחשים שנמצאים ברחם: תנועת הדם בחבל הטבור וברחם, תנועת מעיי האם, קולה, וכן, קול האב וקולות חיצוניים נוספים. הפרופסור מציין שיש חשיבות רבה למודעות לעובדה כי העובר מסוגל לשמוע התרחשויות שמחוץ לגוף האם. העובר לא זוכר את הכל, הוא מתמקד בדברים שמסבים את תשומת לבו.
טעם: חוש הטעם של העובר מתפתח החל מהשבוע ה 15 להריון. בוצע מחקר בו הוכנס חומר בעל טעם מר למי השפיר, כתוצאה מכך העובר הפסיק לבלוע.
ריח: חוש הריח מתפתח בסביבות השבוע ה 38 להריון.
חוש התמצאות: כבר מהשבוע ה 12 העובר יכול להבחין מתי האמא יושבת או שוכבת.
מערכת העצבים: כבר בשבוע העשרים וארבע להריון- המבנה התפקודי של מוח העובר זהה למבנה המוח של האדם הבוגר. העדות לכך הנה, תגובות העובר לגירויים שונים.
הצליחו למדוד את הפעילות החשמלית של מוחו של העובר כבר בשבוע השמונה עשרה וגילו שמתחילים להיות מופרשים חומרים פעילים מבחינה ביולוגית במוחו של העובר.
מכאן, אנו מבינים שהמוח מוכן לקראת תפקוד ומתחיל לתפקד הרבה לפני הלידה.
למה חשוב לנו לדעת כי העובר מבין ומתמצא עוד בטרם נולד?
המאה העשרים הביאה עמה טכנולוגיות חדשות המראות לנו מה קורה בתוך הרחם, וטכנולוגיות חדשניות בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה של העובר.
נערכו מחקרים חשובים מאוד באמצעות ה lsd. (בתקופות בהן עדיין היה חומר זה מותר לשימוש).
במחקרים גילו שלאדם יש זיכרון שמתחיל עוד בתקופת העוברות.
עובדה זו סללה את התשתית לחקר תפיסתו הרגשית של העובר.
הרגש: התפתחות התפיסה הרגשית כפי שנצפה, מתחילה בין השבוע השמיני לשבוע הארבע עשר להריון.
ניתן לראות בתמונת אולטרסאונד מהדור הרביעי, שהעובר בשבוע ה 29 להריון מחייך.
מחקרים שבדקו את יחסי הגומלין הרגשיים בין האם לעובר ויחסי הגומלין הרגשיים בין האב לעובר, גילו שבמהלך גיבושם של יחסי הגומלין הללו מתעצבת בריאותו הפיזית והנפשית של הילד.
יחסי הגומלין שמתפתחים בין ההורים לעובר משפיעים מאוד על נטיות וכישורים בהמשך, או היעדר שלהם.
מחקר המוכיח כי יש אמת במה ששיערו עד כה בנוגע לרמת השפעה של התרחשויות במהלך העוברות על התינוק:
כשישה שבועות לפני הלידה ניתנו לכל אחת מהאמהות הנחקרות ספר ילדים, האמהות נתבקשו לחזור ולקרוא מדי יום את אותו סיפור ילדים.
אחרי הלידה, סיפרו האמהות במהלך ההנקה, לתינוקות מגוון סיפורים כשביניהם הושמע גם הסיפור שהוקרא במהלך ההריון, נצפה כי במהלך השמעת הסיפור המוכר מההריון, התינוקות ינקו באופן אינטנסיבי יותר ביחס לשאר הסיפורים.
במחקרים אחרים ראינו שילדים זוכרים את המנגינות שמושמעות להם במהלך ההריון, וזוכרים גם אירועים אחרים אבל בעיקר את אותם אירועים אותם חווה האם כבעלי עצמה רגשית רבה.
לסיכום: העובדה הראשונה והמשמעותית- לעובר תפיסה משמעותית טרם הלידה.
לעובר יש זיכרון!
יש קשר רגשי בין ההורים לעובר, ובתוך כך בין האם לעובר.
ההשלכות של המודעות לקיום חיי רגש לעובר
ההשפעה של חוויות העובר מתבטאת בזיכרון, בחשיבה הרגשית ובהתנהגותו כאדם לאורך חייו. ההתייחסות הנה, לא רק על תקופת ההריון אלא גם על עצם הלידה. לאירוע הלידה בעצמו השפעה גדולה על המשך החיים.
אנו יודעים על שני ערוצי קשר עיקריים בין האם לעובר:
ערוץ ביולוגי- באמצעות חומרים פעילים ביולוגית מתקיים קשר פיזיולוגי בין האם לעובר.
תנועות העובר- באמצעות לימוד תנועות העובר תכיפותן, עוצמתן וכו', תוכל האם ללמוד, מתי נח לו, מתי הוא ערני, איך להעביר לו מסרים.
בקשר שבין האם לעובר, יש תופעות שאינן מובנות לנו, אנו מניחים שאין לנו שליטה עליהן. באמצעות מודעות, נוכל להבין את מה שאיננו מבינים, ולנהל מערכת תקשורתית עם העובר. הדבר החשוב הוא להבין מה רוצה העובר. מה אומרות התנועות שלו.
למשל: את משוחחת עם חברה ומעונינת לסיים את השיחה, מטעמי נימוס תמשיכי להקשיב לחברתך, לעומתך, העובר זז ומסמן לך ללכת.
יש לשים לב לאופי תנועותיו, האם התנועות קיצוניות או חדות? מתי קרו תנועות אלו?
אנחנו לומדים שעובר, במהלך ההריון לא רק מתפתח אלא חווה מידע רגשי משמעותי. המידע הזה יכול להיות חיובי או שלילי.
דוגמא: חווית מוות של מישהו קרוב לאם במהלך ההריון. לאופן ההתמודדות יש השפעה מכרעת על העובר ובהמשך לילד שיגדל להיות. האבל של האם הוא גם האבל של העובר בעקבות המידע שקיבל העובר במהלך ההריון, בילדות בהמשך, יכולים להופיע עיכובים התפתחותיים, חרדות, הפרעות אישיות, התמכרויות, הפרעות בזהות המינית וכו.
פרופ' ברכרמן: אזהרה! אל תייחסו חשיבות רבה מדי למין של העובר.
במידה וברחם נמצא עובר מהמין ההפוך אותו העדפתם, המסר עובר באופן לא מודע לעובר, זה עלול להזיק לו.
טראומה
הטראומות שחווה העובר במהלך ההריון עלולות להביא להפרעות שונות בהמשך. אחת ההפרעות המאוד משמעותיות היא במעבר בין המעיים לקיבה. באחד מכתבי העת בישראל נדון המקור של אותה תופעה פסיכוסומטית ולא ייחסו זאת למקור הרגשי המאוד אפשרי.
ישנה השפעה הרסנית לאלימות במשפחה. אם בתוך המשפחה יש מנהג של אלימות בין בני הזוג חשוב לדעת שהילד חווה את הדברים. אם לאישה יש רגשות חשש או זעם, גם לילד בהמשך מתפתחים אותם אפיונים פסיכולוגיים קיצוניים, או אישיות חרדתית או עבריינית.
טראומה קשה לעובר הנה, שיקול ביצוע הפלה, העובר חווה את התהליך עם האם.
כל אמא הייתה מייחלת לתינוק וילד בריא מבחינה פיזיולוגית ונפשית, לצערנו יש מכשולים שונים במהלך ההריון, והקושי העיקרי בהתמודדות עם מכשולים אלו, הנו המודעות אליהם.
השפעה גנטית
חשוב לזכור שרק 5% מהמידע המצוי בגנים יכול לעזור בהיווצרות האדם. אנחנו יודעים שהיום בגנים יש מידע לא רק על המבנה בגוף האדם אלא גם מידע רגשי שעובר מדור לדור.
הבכי הראשוני לאחר הלידה
יש סברה שאומרת שהבכי הראשוני של התינוק, הנו למעשה הנשימה הראשונה שלו. המיילד הצרפתי לבוייה, יילד בחושך עם מוסיקת רקע באווירה מרגיעה, אף אחד לא הפריע לאם. הילדים בלידות אלו, נולדו ללא בכי או צעקות.
בהמשך גילו פסיכואנליטיקנים שהילדים זוכרים את האור בלידה וחוששים מאוד מהרעש, האור, האוויר הקר אליו נולדו, ניגוב הגוף והטיפות בעיניים. כל אלה גירויים שגורמים לבכי.
הערה: מחקרים שבוצעו בקנדה שבדקו את טענותיו של לבוייה, גילו שאין השפעה משמעותית לאווירה במהלך הלידה, אולם המחקרים הללו לא בדקו את ההשפעה הרגשית על התינוק, כאן כן ניתן לראות הבדלים משמעותיים בהשפעת האווירה בלידה על התפתחותו הרגשית של התינוק.
חששות לידה
גם תינוק שנולד בלידה טבעית, חווה חשש כאשר האם חוששת. תינוק לאם הממתינה לניתוח קיסרי והמסתירה את חששותיה מהניתוח, ייוולד ללא חוויות טראומה. בכל מקרה, נושא חווית הלידה מניתוח קיסרי עדיין נחקר, גילו שיש רבים מהילדים שנולדו בניתוח קיסרי, עם הפרעות פסיכולוגיות ו/או תופעות לוואי פחות קיצוניות שלא מיוחסות כרגע לחוויית הניתוח.
השפעת האולטראסאונד
מבלי לבקר את עמיתי הרופאים, בספרות קיימת עבודה אחת מאוסטרליה, שמצביעה על כך שמשקלם של ילדים שנבדקו פעמים רבות באולטרסאונד נמוך משמעותית, בתחום הפסיכולוגי עדיין אין מחקרים המתייחסים לאולטראסאונד.
