עולמו הרגשי של העובר והתינוק
שלח לחבררבים נוטים לחשוב שהעובר מתחיל את התפתחותו מרגע לידתו אך לא כך הדבר. העובר מתפתח בכל רגע עוד בזמן היותו ברחם. העובר ער, מרגיש, שומע וזוכר.
מאת: יונת ארד – "נגיעות של אימא", מדריכת הכנה ללידה, מנחת מפגשי אימהות ותינוקות.
מוסמכת "המרכז הישראלי לחינוך ללידה".
במהלך ההריון מתפתח העובר בתוך הרחם שהוא כל עולמו.
רבים נוטים לחשוב שהעובר מתחיל את התפתחותו מרגע לידתו אך לא כך הדבר. העובר מתפתח בכל רגע עוד בזמן היותו ברחם. העובר ער, מרגיש, שומע וזוכר.
מרגע ההפריה, מתחיל תהליך התחלקות התאים – עד לבריאת תינוק.
אבריו מתפתחים והמערכות השונות שיסייעו לו לתפקד כאדם עצמאי. (עצבים, עיכול, דם ולב, שלד, שרירים, חושים ....).
חושיו של העובר מפותחים והוא נוגע וממשש את איברי גופו, את חבל הטבור,הוא פוקח את עיניו אך הוא עדיין לא ממש רואה מפאת החשיכה שברחם, הוא מבחין בטעמם של מי השפיר, ושומע את רחשי הסביבה: את קולה של אימו, רחשי ליבה, הוא ער ואפילו נבהל מקולות חזקים וחדים, מסוגל לשמוע מוסיקה וקולות מהסביבה. מחקרים העלו כי עוברים שנחשפו למנגינות ומקצבים עוד בהיותם ברחם, זכרו והכירו את אותם הצלילים גם לאחר היוולדם.
במשך ההריון העובר נמצא בעולם שהוא רק שלו, עטוף ומוגן, הכי קרוב לאימא. כשמגיע הרגע, מתמקם העובר בתוך האגן האימהי, ומתכונן למסע הגדול – ללידה!
חלקו של התינוק בתהליך הלידה איננו דבר של מה בכך, יציאתו לאוויר העולם כרוכה במאמץ כביר ואין להתייחס אליה בקלות הדעת.
בתהליך זה זוכה העובר לעיסוי מפנק משריריה של אימו אולם לעיתים מתחלפים אלו ברגעים של פחד וכאב. הלידה היא הטראומה הראשונה שהעובר חווה גם פיזית וגם רגשית.
בכל התכווצות של הרחם (ציר) התינוק נדחף אל צוואר הרחם ולתעלת הלידה הצרה, וזוהי ראשיתה של התנסות במסע שעלול להתרחש שעות ארוכות. בכל ציר עלולה להיות ירידה באספקת החמצן לתינוק כתוצאה מהידוק של חבל הטבור בזמן הציר. גם התערבויות כגון בדיקות חוזרות ונשנות מפריעות ועלולות לשבש את התהליך.
לאחר הלידה מפתיעים אותו האורות הבוהקים, קור, רעש, קולות לא מוכרים – ממש לא נעים לבוא למקום כל כך מנוכר. רק לפני זמן לא רב התינוק היה במקום חמים, נעים, שקט ובטוח, ופתאום הכל כל כך שונה, אחר, מבהיל, מפחיד.
אם כן – האם יש בידינו להקל על התינוק ולעשות לו קבלת פנים נעימה יותר לעולם?
בוודאי שכן !
ראשית הורים יקרים, עוד בהיותו ברחם שירו ודברו אליו, געו בו ולטפו אותו (הוא מרגיש את זה גם דרך דופן הבטן), בזמן הלידה השתדלו ליצור אווירה רגועה ונעימה שללא ספק תעזור גם ליולדת. אפשר לעשות זאת באמצעים פשוטים כמו: מוסיקה מרגיעה, נרות, עמעום האורות בחדר, מיעוט נוכחים בזמן הלידה, הנקה מיד לאחר הלידה עד כמה שמתאפשר, ולהיות הרבה ביחד קרוב קרוב.
אימא יכולה לקחת את תינוקה אליה, להניחו עליה קרוב לשד שמאל (כדי שישמע את פעימות ליבה), במגע עור לעור, כדי שיחוש אותה, את חום גופה, יריח וישמע את קולה – ויהיה קרוב אל המוכר והמרגיע.
אם אין ביכולתה של אימא לעשות זאת – רצוי שאבא יעשה זאת במקומה. יקח את תינוקו, יחבק, ויתן לו להרגיש בטוח.
הרגעים הראשונים לאחר הלידה הינם חשובים ומשמעותיים ליצירת ה bonding בין התינוק ואימו, בין התינוק והוריו. ה bonding הינו הקשר 'אם-תינוק' וחשוב שהוא יתחיל כבר מרגע הלידה על מנת שיהיה מוצלח.
נצלו את השעות שאחרי הלידה להיכרות וליצירת הקשר הראשוני עם התינוק בסביבה שקטה ורגועה.
בזמן זה היו ביחד, שתפו זה את זה ותחגגו לכם בפרטיות את הצטרפותו של שותף חדש למשפחה.
וזכרו – יש בידכם לרכך את הטראומה לתינוק בזמן יציאתו לאוויר העולם, באמצעים פשוטים אך כל כך חשובים.
