תסמינים כפולים בהריון - סכנה או אזעקת שווא
שלח לחברנשים בהריון חוששות, ולעתים, בשל חוסר ידע או בדיוק להיפך בשל עומס המידע באינטרנט, הן עלולות לטעות ולתפוס בעיות בריאותיות שאינן קשורות להריון, כתופעות מסוכנות שמסכנות את תינוקן. על כן יש להבדיל בין בעיות בריאותיות שאינן בהכרח מסוכנות לבין תופעות שיש לשים לב אליהן ולהגיע מיידית לרופא.
מאת: פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר מחלקת מיילדות וגינקולוגיה בבית חולים סורוקה
נשים רואות בהריון ראשון את אחד האירועים החשובים ביותר בחייהן. הן מקדישות זמן רב למחקר לפני ההריון ובמהלכו כדי למצוא דרכים לאמץ לעצמן אורח חיים בריא יותר. לנשים שזהו להן ההריון הראשון יש חששות רבים, ולעתים, בשל חוסר ידע או בדיוק להיפך בשל עומס המידע באינטרנט, הן עלולות לטעות ולתפוס בעיות בריאותיות שאינן קשורות להריון, כגון בעיות במעיים או דליפת שתן, כתופעות מסוכנות שמסכנות את תינוקן. בכל מקרה שבו יש ספק, אין ספק, ואנו ממליצים תמיד לאישה שחוששת להגיע לרופא, להביע את חששותיה ולהיבדק כדי להמשיך את ההריון בצורה רגועה וללא דאגות. יחד עם זאת, ישנן מספר תופעות שעלולות להטעות נשים בהריון, על כן יש להבדיל בין בעיות בריאותיות שאינן בהכרח מסוכנות לבין תופעות שיש לשים לב אליהן ולהגיע מיידית לרופא.
ירידת מים או דליפת שתן?
נשים רבות במחצית השניה של הריונן מרגישות תחושות של רטיבות יתר בתחתונים, שהן מפרשות כדליפת מי שפיר, שמסוכנת לאם ולעובר. אך רטיבות יתר בתחתונים יכולה לנבוע גם מדליפת שתן, שנפוצה בהריון. חשוב לבדוק מה הצבע של הנוזל המופרש ומה ריחו כדי לקבוע האם מדובר בדליפת מי שפיר או בדליפת שתן, שאינה מסוכנת. אם הנוזל הוא צהבהב ובעל ריח של שתן, כאשר האישה מרגישה שהיא חייבת ללכת לשירותים פעמים רבות במהלך היום- ככל הנראה מדובר בדליפת שתן. אם הנוזל המופרש הוא שקוף עד צהבהב ובעל ריח של זרע או חרובים, ייתכן שמדובר בדליפת מי שפיר. ישנן ערכות לבדיקה ביתית של דליפת מי שפיר כגון 'מיטסט', המאפשרות לבדוק האם מדובר בדליפת מי שפיר. במידה ובדיקות אלה מגלות כי זו אכן דליפת מי שפיר, יש להגיע מיד לרופא כדי לא להסתכן בזיהומים לאם ולעובר.
צירים או כאבי אגן?
תחושת כאבים באזור האגן, במיוחד בשבועות האחרונים של ההריון, עלולה להטעות את האשה ולהתפרש כצירים, כאשר בעצם מדובר בתופעה בשם סימפיזיוליזיס. מדובר בכאב ממקור גרמי (בעצמות) הנגרם על ידי שחרור הורמון הרלאקסין שמכין את תעלת הלידה לתהליך הלידה. בתהליך שחרור ההורמון מתרחשת הרפיית המפרקים באזור זה ולכן ייתכן כאב באזור האגן. ניתן לזהות סימפיזיוליזיס על ידי לחיצה על עצם האגן. כאשר מדובר בתופעה זו, עצם האגן כואבת מאוד בלחיצה עליה. כמו כן, אם מדובר בכאב באגן בעת מאמץ או הליכה- ככל הנראה מדובר בסימפיזיוליזיס, ולא בצירים. בעוד במהלך צירים ישנה התקשות של הרחם (ניתן לשים את היד על הבטן ולחוש זאת), בעת סימפיזיוליזיס אין התקשות כזו, אלא רק כאבי אגן.
צירים או כאבי בטן?
לחצים וכאבי בטן בהריון הינם בין התלונות השכיחות ביותר המחייבים את הרופא המטפל שלילת צירים מוקדמים.
דלקת בדרכי השתן או צירים?
תופעה נוספת השכיחה בהריון אך בטעות נתפסת כצירים בשל כאבים באזור האגן, היא דלקת בדרכי השתן. אכן דלקת בדרכי השתן יכולה לגרום לכאבי בטן (ואם לא תטופל תוכל להוביל לצירים), המלווים בדחיפות ובתכיפות במתן שתן.
דלקות בדרכי השתן נפוצות בהריון בגלל הורמוני ההריון (הפרוגסטרון), שגורמים לעימדון (סטזיס) של שתן, המוביל לנטייה יותר גדולה לזיהומים בדרכי השתן. דלקות בדרכי השתן הן בעיה שחשוב לאבחן ולטפל בה משום שהשלכותיה יכולות להגיע לצירים מוקדמים, לידה מוקדמת ונזק לאם ולעובר. ניתן להבחין בין דלקת בדרכי השתן לבין צירים בשל תחושת הצריבה במתן שתן, שאופיינית רק לדלקת, כמו גם התכיפות והדחיפות במתן שתן.
ירידה בתנועות העובר – מצב מסוכן או שינה?
נשים רבות מגיעות לרופא בשל ירידה בתנועות העובר כאשר אינן מרגישות אותו בועט, מחשש של סכנה לחייו. עם זאת, עובר שאינו בועט ייתכן וישן ולכן אין צורך להיכנס לפאניקה. אנו ממליצים לכל אשה לקיים מעקב תנועות עובר פעמיים ביום החל מהשבוע ה-30 להריון, כלומר לספור תנועות עובר במשך חצי שעה, כאשר 4-5 תנועות הוא מספר תקין. חשוב לציין שתנועה איננה בהכרח בעיטה עזה. אם לא חשים בתנועות ניתן לשכב על הצד או לאכול כדי לעורר את העובר, אם כי מחקרית לא הוכח כלל שאכילת שוקולד בהכרח גורר עליית תנועות.
דימום בהריון
חשוב לציין, כי קיימת תופעה אחת מסוכנת, שאינה דו משמעית ולכן אין להקל בה ראש - דימום בזמן ההריון. במחצית הראשונה של ההריון כל דימום מהווה סכנה להפלה. כאשר ישנו דימום במחצית השניה של ההריון, הוא אמנם יכול להיות סימן מקדים ללידה, אך הוא גם עלול להצביע על לידה מוקדמת או על תופעות כמו שליית פתח או הפרדות שליה, המסוכנות לעובר כיוון שהוא ניזון מהשליה ומקבל ממנה הן אספקת חמצן והן מזון. יש להגיע לרופא מיידית עם זיהוי של דימום כדי לאבחן ולטפל בהקדם האפשרי בבעיה המתפתחת.
