משמעות הלידה בקרב יולדות יהודיות וערביות
שלח לחברבמחקר ראשון מסוגו בדקו במרכז הרפואי אסף הרופא את משמעות הלידה, הסמלים והמנהגים בקרב יולדות יהודיות וערביות. ממצאי המחקר אמורים לסייע לצוותים המקצועיים המטפלים ביולדות להיות רגישים לצרכים שלהן, לאמונותיהן ולתרבותן, וכל זאת כדי לספק להן חוויית לידה טובה יותר.
ממצאי המחקר מצביעים על המשותף ועל השונה בקרב היולדות: הקטגוריות שזוהו בהתייחס למשמעות הלידה היו: אמהות, הענקת חיים, משפחה והמשכיות. בעוד שהיולדות הערביות ראו אותן בהקשר של קבלת לגיטימציה חברתית, היולדות היהודיות ראו בהן דרך למימוש עצמי. המנהגים הבולטים שזוהו אצל היולדות הערביות היו: תפילת "האדהן", מסיבת "האקיקה", "והקבסה"- ימי טהרה ומנוחה ליולדת. אצל היולדות היהודיות, בעיקר הדתיות זוהו התפילות: "ברכת הגומל", "שהחיינו", "וברכת הטוב והמיטיב". עריכת ברית מילה לבן הייתה מנהג משותף, שמשמעותו הייתה שונה בין היולדות הערביות ליהודיות. בבדיקת המשמעות האישית הגלומה בשמות הפרטיים שנתנו היולדות לנולד, נראה כי השמות הדתיים הקלאסיים עדיין רווחים בחברה הישראלית ערבית, לעומת זאת, הם כמעט ונעלמו מהשכבה החילונית והמסורתית בחברה הישראלית יהודית, ותחת זאת בולטת עלייתם של שמות מודרניים, המייצגים ערכי טבע ותכונות חיוביות. חלק מהשמות מביעים מחאה חברתית סמויה כנגד הג'נדר באמצעות מתן שם יוניסקס, ואחרים משקפים רצון לפרוץ את גבולות התרבות באמצעות מתן שם לועזי. מסקנות המחקר: במשמעות האישית שייחסו המשתתפות ללידה, למנהגים ולסמלים, שזורה המשמעות הגדולה של התרבות. לקבלת מערכת טיפולית עם רגישות תרבותית מומלץ לראות "בבונדינג" קשר המתחזק באמצעות מנהגי תרבות וטקסים, ולשאול את היולדת אם יש לה בקשות מיוחדות לביצוע מנהגים וטקסים שונים בזמן הלידה ואחריה.
לחדרי הלידה בארץ פונות יולדות ממוצא יהודי וערבי. הבדלי התרבות בין הקבוצות, באים לידי ביטוי בהריון, בלידה ובמשכב הלידה. מטרת המחקר הייתה גם להשוות בין מאפייני הנשים היהודיות לערביות, בדפוסי המעקב הרפואי בהריון, בהיענות להדרכה וטיפול, ובביטויי ההתנהגות בלידה ובמשכב הלידה. במחקר השתתפו 126 יולדות ממוצא יהודי וערבי מוסלמי. הן ענו על שאלון בן 45 פריטים, שנבנה במיוחד לצורך המחקר. הממצאים מלמדים על הבדלים ברורים בין הקבוצות, בביצוע מעקב ההיריון וההשתתפות בקורס הכנה ללידה, שהיו נמוכים יותר אצל הנבדקות הערביות. בשלב הפנייה לחדר לידה,
נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות, בסוג ומספר המלווים של היולדת. ביטויי התנהגות כאובה, הופגנו יותר על ידי המשתתפות הערביות. שיכוך כאב באמצעות הרדמה אפידוראלית, ניתן בשיעורים גבוהים ליולדות ממוצא יהודי, לעומת שיכוך כאב באמצעות פטידין ופנרגן, שניתן בשיעורים גבוהים ליולדות ממוצא ערבי. בתחום הנקה, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות: בעוד שכל היולדות ממוצא ערבי החליטו להניק, רק 71% מהיולדות ממוצא יהודי ביטאו את רצונן להניק. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות: בעלייה במשקל במהלך ההיריון, בסיבת הפנייה לחדר לידה, במספר שבועות ההיריון עד ללידה ובמשקל הילוד. הכרת ההבדלים תלויי התרבות והבנתם, יכולה להועיל בגיבוש גישות טיפול, הדרכה ותמיכה, הממוקדת ומותאמות לצרכי היולדת.
המחקר נערך בשילוב בין שיטת מחקר כמותנית ואיכותנית. המשתתפות היו, כאמור, 126 יולדות ישראליות ממוצא יהודי וערבי מוסלמי. המידע נאסף באמצעות שאלונים וראיונות מובנים למחצה, ונותח באמצעות ניתוחים סטטיסטים וניתוח תוכן. את המחקר ערכו אסתר קלוג, חניתה נתנזון לידיה כידר (אחיות מילדות בחדר לידה), ענת קאן (מיילדת ומפקחת אגף אימהות), וגב' דינה סילנר (מנהלת מערך הסיעוד). המנחה של המחקר הייתה ד"ר מיכל רסין (אחראית יחידת מחקר בסיעוד).
