תולעים טפיליות
שלח לחבר
מאת: ד"ר מיכאל רוטשטיין מומחה ברפואת ילדים ונוער
מהו זיהום בתולעת הסיכה?
הזיהום נגרם עקב תולעת קטנה השוכנת במעי ונקראת enterobius vermicularis. . אורכה של תולעת הסיכה פחות מ 1 ס"מ והיא שוכנת בחלחולת של בני האדם, דהיינו בחלק האחרון של המעי הגס. בשעה שהאדם הנגוע ישן, עוזבת תולעת הסיכה הנקבית את המעי דרך פי הטבעת ומטילה את ביציה על שטח פני העור סביב פי הטבעת. ביצי התולעת בוקעות לאחר כ 6 שעות, והתולעים חיות כ- 20 יום. זיהום בתולעת הסיכה הינו זיהום מדבק מאד, בעיקר בילדים.
מה הם הסימנים להידבקות?
ההידבקות בתולעת איננה מסוכנת וגורמת בעיקר לאי נוחות לנדבק. גרד סביב פי הטבעת, הפרעות בשינה ורגזנות הם הסימנים השכיחים. אם הזיהום קשה, עלולים הסימנים לכלול גם ירידה בתיאבון, חוסר שקט, וקשיים בשינה. הסימנים נגרמים כתוצאה מהטלת הביצים על ידי הנקבה סביב פי הטבעת. רוב הסימנים שנגרמים מטפיל זה הם קלים, ואנשים רבים אינם חשים בו כלל.
מי בסיכון להידבק?
תולעת הסיכה היא תולעת טפילית הקיימת בשכיחות גבוהה בארצינו, וקיימת למעשה כזיהום שכיח בכל העולם, בכל שכבה סוציואקונומית. החשופים ביותר להידבקות הם ילדים בגיל בית הספר, בגיל 5-14 שנים, ובהם נמצאה השכיחות הגבוהה ביותר של הידבקות. גם ילדי גן חשופים להידבקות. בחלק מקבוצות הילדים שנבדקו בגילאים אלו, היו נגועים כמעט 50% מהילדים. הזיהום מתרחש לעיתים קרובות אצל יותר מבן משפחה אחד. אנשים מבוגרים חשופים פחות להידבקות בטפיל, למעט אמהות לילדים נגועים.
במוסדות חינוך ומוסדות אחרים בהם הצפיפות גבוהה נפוצה התופעה יותר מאשר בסביבה ביתית.
כיצד נדבקים?
ביצי התולעת אינן פעילות במשך מספר שעות לאחר שבאו במגע עם העור. הן יכולות לשרוד עד כשבועיים על הבגדים, כלי מיטה, וחפצים אחרים. אדם יכול להידבק על ידי בליעת ביצי התולעת שהיו על משטח שבו נגע, ואחרי כן קרב את אצבעותיו לפיו. רוב התולעים וביציהן עוברים מאדם לאדם בציפרני אדם נדבק, לאחר גרד מקומי. התולעים אינן יכולות להתרבות במאחסנים אחרים זולת בני אדם.
כיצד מאבחנים הימצאות הטפיל?
אם חושדים בהימצאות הטפיל, ניתן להניח סרט הדבקה או מקלון עם ראש דביק באזור פי הטבעת. הביצים נדבקות למשטח הדביק וניתן לזהותן באמצעות מיקרוסקופ. בשל העובדה שרחצה או פעולת מעיים עלולה להסיר את הביצים, יש לבצע את הבדיקה בבקר מיד כאשר מתעוררים. ייתכן שיהיה צורך ביותר מבדיקה אחת לצורך אבחון. מאחר שגרוד אזור פי הטבעת הוא שכיח, דגימות שנלקחות מתחת לציפורניים יכולות גם הן להכיל ביצים. שיטות מיקרוסקופיות אלו אינן מבוצעות לעיתים קרובות.
לעיתים רחוקות ניתן למצוא את ביצי הטפיל בבדיקות מעבדה כגון בדיקת הצואה במיקרוסקופ או אף בדיקת שתן. דרך יעילה לזיהוי קיום תולעים היא הסתכלות ישירה על פי הטבעת וזיהוי תולעים. בשעות הערב והלילה, ניתן לעיתים לראות תולעים בוגרות על הסדין או סביב פי הטבעת.
כיצד מתבצע הטיפול?
נהוג לטפל תרופתית בכל אדם המזוהם בתולעים, וזאת עקב שיעור ההדבקה הגבוה מאדם לאדם. הטיפול כולל שתי מנות של תרופה נוגדת תולעים. המנה השנייה ניתנת שבועיים לאחר המנה הראשונה, וזאת על מנת להכחיד טפילים שבקעו מביצים במהלך תקופה זו.
מה קורה אם הזיהום חוזר?
לעיתים יש צורך לחזור על הטיפול הכולל שתי מנות, כל מספר חדשים, במידה וקיימת הידבקות חוזרת ונשנית. יש לטפל גם בבני משפחה קרובים - כל אדם הסובל מהטפיל יטופל בשתי מנות. במקרים מסוימים יהיה צורך ביותר משתי מנות טיפול. אחת האפשרויות היא מתן 6-4 טיפולים במרווחים של שבועיים זה מזה.
כיצד ניתן למנוע את התפשטות הזיהום ואת ההדבקה החוזרת?
יש צורך לשמור על כללי היגיינה נאותים:
- רחיצה יום יומית מיד עם ההשכמה מפחיתה את הזיהום
- יש להחליף בגדים תחתונים ופיז'מה מדי יום
- יש להחליף בגדים תחתונים, פיז'מה וכלי מיטה לאחר כל טיפול. מאחר שהטפיל רגיש לאור השמש, רצוי לאוורר את כלי המיטה באור שמש
- יש לשמור על היגיינה אישית. ליטול ידים אחרי כל ביקור בשירותים, לפני האוכל ואחרי החלפת חיתול לתינוק
- יש להקפיד על גזירת ציפורניים
- יש להימנע מכסיסת ציפורניים ומגרוד אזור פי הטבעת. הימנעות זו מסייעת בהפחתת ההידבקות העצמית החוזרת
- ניקוי הבית, שאיבת אבק והחלפת כלי מיטה יום יומית אינה נדרשת וגם לא הוכחה כיעילה. בדיקות סקירה בבתי ספר ובמוסדות נדרשת רק לעיתים רחוקות. ניתן לשלוח את הילדים חזרה למעון או לבית הספר אחרי סיום הטיפול הראשון מתוך השניים, אחרי רחצה וגזיזת ציפורניים .
© כל הזכויות שמורות למחבר.
