אבחון קשיים בגיל הרך ומעבר לו
שלח לחברבעידן של היום, כשיש שפע של אבחונים ההורים מוצפים במידע. מה אומרות המילים שכתובות באבחונים? מה עושים אחרי שקיבלנו את קובץ הדפים שמפרט מי הוא הילד שלנו? ברצוני להאיר קצת את המצב, לתת לכם ההורים מידע לגבי האבחונים הקיימים ומתי הילד זקוק באמת לאבחון?
מאת: ציפי כץ, המרכז לפיתוח וקידום קשב ולמידה "הופחת ויכוחים לחיוכים"
בעידן של היום, כשיש שפע של אבחונים, לדעתי כמאבחנת יש יותר מדי אבחונים וההורים מוצפים במידע. מה אומרות המילים שכתובות באבחונים? מה עושים אחרי שקיבלנו את קובץ הדפים שמפרט מי הוא הילד שלנו? באף אבחון לא כתוב איך לשפר את הקשיים של הילד שלנו. במקרה הטוב ביותר כתובות המלצות לתוספת זמן, ועוד הקלות או התאמות - כדי לעקוף את הקושי ולא כדי לפתור את הבעיה.
ברצוני להאיר קצת את המצב, לתת לכם ההורים מידע לגבי האבחונים הקיימים ומתי הילד זקוק באמת לאבחון?
הכוונה זו מיועדת לאותם הורים שמבינים שמשהו לא בסדר, שאינם יודעים לאיזה טיפול לפנות, שאינם יודעים אם זו רק תחושת בטן או שבאמת יש משהו.
מאמר זה מיועד לעזור להורים, לתת מעט אור, לכוון אותם, לחסוך מהם זמן יקר וכסף. כמי שהייתה במקום הזה כהורה, אני יודעת כמה חשובה הכוונה נכונה, שמות של רופאים, מטפלים ומרפאות המתמחות בקשיים ספציפיים.
למי פונים בג'ונגל של מומחים? זו הדילמה של כל הורה מוטרד כשחושדים שיש קושי: האם לפסיכולוג, מרפאה בעיסוק, נוירולוג, רופא התפתחותי או קלינאית תקשורת? אנסה לתת מענה לגבי אבחונים בנושאים כגון: ויסות חושי, לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, קשיים רגשיים, אוטיזם, בעיות חברתיות.
מתי הרגשתם לראשונה שיש קושי?
בעבודתי כתרפיסטית אני פוגשת כל יום הרבה הורים, ותמיד אני שואלת מתי הרגשתם לראשונה שיש קושי. ילד אחד, שני הורים, הרבה דעות. כל הורה רואה את הילד ואת הקושי אחרת. האמא יכולה להגיד שהרגישה את זה עוד כאשר הילד שלה היה ממש תינוק, בן בקושי מספר חודשים. האבא יגיד: הרגשתי את זה
רק כאשר הוא היה בוגר יותר סביב גיל שלוש, לאחר שהגננת התלוננה ולקחנו לאבחון . זה עניין של זווית ראיה/השקפת העולם הפרטית של כל אחד. העניין הוא שהיצור המושלם, בו תלינו את כל ציפיותינו כהורים, שכל קיומנו מתבסס על הצלחתו בחיים, פתאום מראה סימנים שמשהו לא כל כך מסתדר.
דרך ההתמודדות הראשונית של רבים מהורים בתחילת דרכם היא להתכחש. לחשוב שזה סתם דמיון שלנו, שהזמן יסדר הכל, שהגננת/מורה "מחפשת" את בננו או בתנו, אבל האמת היא שאנחנו יודעים, מרגישים עמוק בתוכנו !!!
יצאנו לדרך מכאן, אני אנסה להאיר את עיניהם של הרבה הורים שמוצאים את עצמם שואלים ומעורערים מדי יום, חסרי אונים, אל מול שפע של אבחונים, פרשנויות, דעות ובעיקר הרבה מאוד בירוקרטיה, תורים ונהרות של כספים שנדרשים כדי לממן אותם אבחונים וטיפולים. מה שבאמת יש לנו זה זוג הורים אוהבים ומודאגים, ילד מדהים ,צעיר, שמבקש שנעזור לו, שקשה לו.
לאורך האבולוציה שרדנו בעקבות התחושות/ האינסטינקטים, כאשר התקדמנו והשתכללנו שכנעו אותנו שאין דבר כזה אינסטינקט אמהי /הורי, אז אני מבקשת להחזיר את הכבוד הראוי לאינסטינקט הזה שיש לכל אחד מאיתנו ההורים (ובעיקר לאמהות) ,לאותן תחושות שמאותתות לנו, עמוק בתוכנו, מה הם הצרכים של
הילד שלנו. אנחנו יודעים! סמכו על עצמכם ועל התחושות הבטן שלכם, אל תחפשו הגדרות, חפשו עזרה, תתבוננו ללא פרשנות ושיפוטיות!!
מה היא נקודת ההתחלה, מתי הזמן להתחיל?
בדרך כלל הם ההורים בגילאים הצעירים (הגיל הרך) הם הראשונים שמבינים שמשהו לא כשורה, גם אם לא משתפים את הסביבה, אפילו לא את קרובי המשפחה הקרובים. הביקור באופן סדיר בטיפת חלב או באמצעות אבחנה ראשונית של רופא הילדים מסייע בזיהו הראשוני של חשד לקושי ותחילתו של תהליך בדיקה מעמיקה.
בין התפקידים הרבים שיש לרופא הילדים שאנו מבקרים כאשר ילדינו מנוזלים או חולים – יש להם גם תפקיד לבדוק את התפתחותו של הילד, לראות אם הכל כשורה ובמידה שעולה בו חשד לכוון אותנו למומחה הנכון. האמת שבשטח לצערי זה לא תמיד ככה. בהכנת מאמר זה דיברתי עם כמה רופאים שעובדים בקופות
החולים ובבתי חולים, הם סיפרו לי שרופאי הילדים בקופות החולים ובתי החולים נמצאים בעומס רב, התורים מלאים ולעיתים בעקבות העומס הרופאים לא מצליחים לראות את התמונה המורחבת, אם צריכים לתת לעיתים מענה ליותר מ 20 ילדים במשמרת בין 5 עד 10 דקות לכל היותר (הם צועקים הצילו לממונים עליהם ללא תגובה. הם צדיקים ומלאכים שממשיכים לעבוד בתנאים אלו) . רופא ששאלתי אמר בכנות שלמרות כל מאמציו בזמן הבדיקה השגרתית להיות ער לדברים נוספים בהתפתחותו של התינוק /ילד קשה מאוד עבורו לזהות זאת בפגישה מהירה כפי שהוא נאלץ. לכן, הוא ממליץ להורים להעיר את תשומת לבו של הרופא לתחושות הבטן שלהם, לשתף גורם אחר כגון מטפלת, גננת, להמשיך לבקר בצורה סדירה בטיפת חלב שם יש מעקב צמוד אחרי הנורמות ההתפתחותיות.
לפני שנמשיך יש כמה הערות חשובות שאני רוצה לומר:
1. אם עולה חשש לכו לאבחון מיד מכיוון שבגילאים הצעירים אפשר לפתור קשיים מהר יותר (המוח
מחכה שתיתנו את הגירוי הנכון כדי לעשות שינוי).
2. אם עולה חשש אל תחכו, מלאו כמה שיותר מהר מסמכים בהתפתחות הילד בכל קופת חולים,
תפתחו תיק, תירשמו - מכיוון שיש עומס גדול במרפאות אלה. באזורים מסוימים התורים לעיתים נעים בין שלושה עד ארבה חודשים להתייעצות/אבחון ראשוני של רופא מאבחן ואחרי זה עוד תורים להמשך בירור או טיפול, כך שזה יכול לקחת עד חצי שנה עד שתקבלו טיפול (עבור ילד עם קשיים ועבור ההורים המודאגים, מדובר בהמון זמן המתנה).
3. חלק מהאבחונים והטיפולים הקונבנציונליים /סטנדרטים יותר תמצאו בקופות החולים (בתשלומים מסובסדים לרוב עם השתתפות עצמית כספית נמוכה),למרות זאת לעיתים תמצאו מטפלים וטיפולים מצוינים שאינם מכוסים דרך קופות החולים ויכולים לחולל שיפור משמעותי בהתנהגות ותפקודו של הילד. כמי שיש לה שלושה ילדים בעלי קשיים רבים, כתרפיסטית שטיפולה אינה כלול בסל, כמישהי שיודעת כמה לעיתים הטיפולים הלא מסובסדים מקשים על כלכלת הבית, אני יכולה להגיד ובמצפון שקט שטיפולים אלו יכולים להציל את הילד, ולחסוך תסכל וכסף רב בעתיד. חשוב למצוא את המטפל הנכון, לבדוק המלצות, לברר תוצאות ובעיקר להיות ערים לשינויים בילד!!! צריך גם מעט סבלנות.
4. כפי שאמרתי לעיתים התורים במרפאות אלה ארוכים מאוד ועלולים לעלות על 4 חודשים. במידה
וזמן ההמתנה לתור לאבחון עולה על 4 חודשים, אתם זכאים לדרוש מקופת החולים השתתפות/החזר יחסי עבור הטיפול/שירות באופן פרטי באותה תקופה.
במידה והרופא המטפל או טיפת חלב ירגישו שיש חשש לקושי או עיכוב יופנו ההורים והילד להמשך בירור במרפאה להתפתחות הילד בקופת החולים.
תחנה/מרפאה להתפתחות הילד בנויה מצוות מיומן במקצועות ותחומים שונים. ראשית תגיעו לרופא מומחה בנוירולוגיה והתפתחות ילדים. על בסיס התרשמותו הוא יכוון אתכם לסוג המומחיות הנדרש כדי להמשיך בירור ולקדם את הילד. בהתפתחות הילד נמצאים תחומי טיפול כגון: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים התפתחותיים.
- אפשר לקבל טיפול במרפאות להתפתחות הילד (יש לציין העומס הרב בתורים).
- לפנות ישירות למטפלים שיש להם הסדר עם הקופות כאשר ברשותכם הפניה או למטפלים פרטים (יש ביטוחים רפואיים פרטיים של חברות ביטוח שיכולים במידת הצורך לתת מענה כספי כל עוד הפוליסה נקנתה לפני גילוי הקשיים. אני ממליצה לכל הורה לרכוש פוליסה ביטוחית כזו כמנגנון הגנה לחיים, העלות קטנה לחודש, וזו מתנה לילד. לעיתים בזכות ההשתתפות הכספית מצילים את הילד).
- אפשר לפנות לעיתים למרפאות בצורה עצמית כאשר ברשות ההורים הפנייה ומכתב הסבר של המסגרת החינוכית של הילד, מרופא הילדים או מטיפת חלב.
אם הבעיה היא מורכבת והקשיים נוגעים בכמה תחומים, ייעשה אבחון בצוות המתמחה בקשים שבעקבותיהם הופנה הילד. יש מצבים שתוך כדי אבחון מתגלים קשיים נוספים. לדוגמה אם לילד מסורבלות מוטורית וקושי במוטוריקה עדינה סביר שיופנה למרפאה בעיסוק. אם מתקשה לקבל גבולות מהמבוגרים האחראיים ויש לו קשיים חברתיים, סביר שיופנה לפסיכולוג וההורים להדרכת הורים. תינוק שאינו זוחל או ראשו פונה לכיוון אחד יופנה לפיזיותרפיה וכו'?
אילו אבחונים טיפולים יש לילדים צעירים בני 3 עד 6 - 5
לכל קופת חולים יש סל של טיפולים מסובסדים משתנה המופיע בתקנון שלה: אבחון רפואי, אבחון קשיים ברכישת השפה, דיבור,היגוי לא נכון, אבחון על בסיס קשיים וסרבול מוטורי, הפרעות בתקשורת, תנועתיות יתר, הפרעות בריכוז וקשב או ליקוי למידה. תכנית הטיפולים תיקבע על ידי גורם מקצועי מוסמך מטעמם,
ומומחה זה הוא שיקבע את מספר הטיפולים שינתן בהתאם לצורך ולפי שיקולו. יש הבדלים לפי סוג הטיפול בכל קופת חולים. לעתים הזכות התקופתית (צפי ראשוני) לתוכנית כגון ריפוי בעיסוק יכולה להתבסס על 15 מפגשים, שבסיומם עדיין לא הושגו כל מטרות הטיפול. על פי המלצה ובקשה בכתב של המטפל אפשר
לקבל/לדרוש אישור להמשך טיפול. הקופה מנפיקה אישורים לפי סדרי העדיפויות שלה. לעתים אישור זה לא מגיע מייד ונדרשת הפסקה/המתנה של כמה ימים עד שבועות להמשך טיפול .
משך הטיפול לכל מפגש טיפולי בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או הפרעות בתקשורת יהיה כ 40- דקות. יש טיפולים בהם ההורה נוכח עם הילד בזמן הטיפול בתוך החדר בצמוד למטפל, יש מצבים שהוא ממתין בחוץ ובסיום הטיפול ההורה מקבל הסבר והדרכה קצרה, ויש מצבים של מתן הדרכה להורים ללא טיפול ישיר בילד.
טיפולים פסיכולוגיים והדרכות הורים (על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי) יינתנו לפי צרכי הילד והם חלק מכלל הטיפולים שיש בהתפתחות הילד.
במקרה של ילדים עם נכויות, עיכובי התפתחות, אוטיזם ( pdd ), מומים, יינתנו טיפולים ללא הגבלה לפי הצורך על פי המלצה וקביעת גורם מקצועי בקופת החולים.
במקרים אלו חשוב לבדוק זכות לסיוע דרך ביטוח לאומי והכרת בנקודות זיכוי במס הכנסה לאחד ההורים העובדים!!!
לרוב ההשתתפות הכספית לטיפול מקצועי כגון: קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכולוג, עבודה סוציאלית היא נמוכה, בסביבות ה 20-30 שקל. כאשר נדרשים טיפולים מעל הכמות שאושרה על ידי קופות החולים, אפשר לקבל אישור להמשך טיפול על בסיס תעריף משרד הבריאות. הדבר לא תקף ויש פטור מתשלומים כלשהם בכל התחומים של התפתחות הילד במקרים של ילדים בעלי נכות התפתחותית סומאטית (בעקבות פגיעה במערכת העצבים).
חשוב לדעת שמספר האבחונים על פי הנחיית משרד הבריאות, "הוא שאין צורך באבחון חוזר יותר מפעמיים במשך שש שנות הזכאות, בנוסף לאבחון הראשון, ואין מקום לאבחון חוזר בטרם חלפה שנה מהאבחון הקודם".
הילד גדל- אבחונים מגיל שש עד......
ישנם ילדים שהקשיים שלהם לא מאובחנים כאשר הם צעירים, שמצליחים לבלבל, לשרוד עד כניסתם לבית הספר ולעתים אף מאוחר יותר כגון חטיבה, תיכון, צבא, אוניברסיטה.
שימו לב לילד שלכם: האם הוא מתקשה לעשות שיעורים, מתקשה בכתיבה, קריאה, חשבון, הבנת הנקרא, ביצוע הוראות? האם מעל כיתה ד' עדיין יש לו הרבה שגיאות כתיב? האם הוא לעתים מפוזר, מתקשה לשמור על קשב, לא מסודר ולא מאורגן, שוכח דברים, מתקשה ו/או מתווכח כל הזמן סביב שיעורי הבית/משימות
טריוויאליות כביכול? נראה חסר שקט? תנועתי? מגיב בעוצמות שלא מותאמות לאירוע? נמנע מדברים, מצבים, חומרים, מקומות? האם אתם רואים אותו עצבני או שקט מידי? מפריע/מציק יתר על המידה? מומלץ מאוד לבדוק, יתכן מצב שמערכת החינוך (מחנכת הכיתה) לא שמה לב לקשיים, כי עדיין אין פערים משמעותיים,
רק מעט "עצלנות" והמצב עדיין לא מדאיג? או להפך - המערכת מתריעה על קשיי למידה, התנהגות, קשב?
כל יום אני פוגשת הורים בעבודה שלי בקליניקה שאומרים לי משפט דומה: "בגן הכל היה בסדר", "חשבנו שזה סתם עצלנות","הוא מתווכח ללא סיבה", "זה בעקבות גיל ההתבגרות".....ועוד
כשקיבלתי והפנמתי שיש לי ילד עם קשיים שדורש מאיתנו ההורים התגייסות לעזור לו, ופנינו לכל רופא וטיפול, לא היה קל, אבל כאשר הבנו בעלי ואני אחרי כמה זמן שכנראה שגם אחיו הבכור בעל קשיים ואחריו גם הצעיר, זה נפל עלינו כל פעם כרעם ביום בהיר.
היום יש לנו סטטיסטיקה העולה ומשתנה בארץ ובעולם של כ 8%- מן הילדים ובני הנוער בישראל הסובלים מבעיית קשב וריכוז. מנתונים של אותה הסטטיסטיקה עולה כי 6%-10% מילדי ישראל בעלי לקויי למידה, 5% ואף יותר לוקים בבעיות בעיבוד החושי, ל 6%- מן הילדים יש קשיים ומסורבלות מוטורית, 3%-7% סובלים
מאוטיזם . הסיבות לעליה בסטטיסטיקה רבות ועליהן אכתוב במאמר נרחב בהמשך.
במצבים אלה הכתובת היא לפנות לרופא המטפל ולבקש הפנייה לנוירולוג או פסיכיאטר להבחנה מבדלת. ילד מגיל 5-6 כבר לא נמצא בהתפתחות הילד אבל זכאי לכל מגוון הטיפולים. מומחים אלו נמצאים ברשימת היועצים שיש לכל קופת חולים, גם להם התורים גדולים ולוקח זמן. יש אפשרות ללכת לרופאים או מכונים
חיצוניים שיש להם הסדר החזר מהביטוחים המשלימים של הקופות,יש עד שתי התייעצויות שנתיות בסכומי החזר מרבי שונים לפי הקופות .
גם בגילאים 6-9 , במידת הצורך, יקבל הילד טיפולים בעקבות קשיים בתחומים שונים, הצוות הטיפולי כולל רופא מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, פסיכולוג, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק. מספר הטיפולים לילדים שאינם אוטיסטים הוא עד 9 טיפולים לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק
וקלינאות תקשורת ועד למקסימום של 18 טיפולים בשנה לכולם יחד. אם אתם פונים למטפל פרטי, דעו שגורם מקצועי מוסמך מקופ"ח רשאי שלא לאשר המלצה טיפולית של גורם מקצועי אחר.
בגילאים מעל גיל 9 עד 18 ילדים/נערים הזכאים לאבחון וטיפול באמצעות סל שירותי הבריאות הממלכתי הם אך ורק ילדים שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי או בעלי נכות סומטית. זאת אומרת שהטיפול לרוב פרטי, ויש אפשרות של יועצים דרך קופות החולים.
כמו כן יש קופות בהן יש מרכזי טיפול המתמחים בנושאים כגון קשב וריכוז, בהם נמצא מגוון רופאים וטיפולים המתמחים בנושאי הקושי כגון : פסיכיאטר, נוירולוג, פסיכולוג, שיכולים ביחד לתת אבחנה, הכוונה וטיפול רחב יותר. הם בודדים בארץ והתורים ארוכי טווח מ 5 חודשים עד שנה.
בעקבות התורים הארוכים הרבה הורים נאלצים לפנות לאופציה הפרטית ולהוציא סכומים גבוהים מאוד על טיפולים, מה שמהווה עומס כלכלי נוסף על המשפחה.
כדאי לדעת שבמסגרת הרשויות/מועצות המקומיות ישנם שירותים הניתנים חינם ויכולים להוות מסגרת תומכת להתחלת ההתמודדות ואף בהמשך. כך למשל מגיל גן טרום-חובה ועד תיכון, זכאי כל ילד להגיע ישירות לשירות הפסיכולוגי החינוכי, לילדי גן טרום חובה עד חובה יש אפשרות לטיפולים שונים במסגרת שעות
אחר הצהריים בשרות המתי"א בכל עיר. לילדי בית הספר, בשעות הלימוד בבוקר, יש שעות שילוב של מורה המתמחה בליווי ילדים המתקשים ברכישת הקריאה והחשבון עד כשעתיים פרטניות או קבוצתיות, לרוב של כארבעה ילדים לאחר ועדת שילוב. שירותים אלו נותנים מענה ייעוצי וטיפולי למסגרות החינוך, לתלמידים
והוריהם, כמו כן אפשר דרכם לאתר ולאבחן ילדים הזקוקים למסגרת חינוך מיוחד. ישנם אבחונים, כגון אבחון פסיכולוג, פסיכו-דידקטי,בשלות לכיתה א' ועוד.
ומדובר בגורם זמין, חינם. נדרשת בקשה של הגננת או בית הספר לשירות אבחון, והדבר לא חייב בדיווח למסגרת החינוכית אליה שייך הילד, במידה וההורים אינם רוצים בכך. התורים גם שם ארוכים מאוד.
הטבלה שלמטה תעזור לכוון לאיזה סוג אבחון ואיזה סוגי טיפול קיימים. יתכן שמכלול המלצות לא כולל את כולם והוא לא תחליף לאבחון והכוונה של רופא מומחה.
ברצוני לציין דבר חשוב: על מנת לקבל עזרה במסגרות החינוכיות, ועדות שילוב והשמה, ממשרדים כגון ביטוח לאומי, נדרשים אבחונים של מומחים מוסכמים עליהם המופיעים בתקנונים של חוזה מנכ"ל. יחד עם זאת, כמי שהייתה בכל טיפול ואבחון לפי הנורמות המקובלות פעמים רבות, כמי שרואה כל יום ילדים רבים שעברו אותם תהליכים - לעתים קרובות מדי התשובה, האבחון והטיפול שנתן הכי הרבה מענה וקידם את הילד ומשפחתו לא נמצאו ברפואה הסטנדרטית. הם לא מסובסדים ולא מוכרים על ידי קופות החולים, וחווים השמצות מהרבה רופאים. אותם מומחים לא מוכנים להודות גם ביעילותם של אותם טיפולים, כאשר כל הטיפולים הקונבנציונליים, כולל תרופתיים,המסובסדים לא קידמו או לא שיפרו מספיק לעומת הטיפולים המשלימים הקיימים. לפעמים הם גם לא מכירים אותם ,הם גם לא רוצים לדעת כי אין על פי טענתם מספיק מחקרים קליניים. לכן בכוונתי לכתוב את כל הטיפולים האפשריים שאני חיפשתי עבורכם, כדי שכל הורה יגיע לטיפול שהכי מתאים לילד,שמביא אותו לקידום מקסימלי,שלא רק מחפש הגדרות ותוויות ושחוסך מההורים בטווח הארוך כסף רב. היו ערים להתקדמות , שאלו שאלות, דברו עם הורים שעברו אותו טיפול. גם ברפואה הקלאסית וגם ברפואה המשלימה יש אחוזי הצלחה משתנה,לעתים השילוב זה הקלף המנצח!!!
כנגד כל אותן טענות והתלבטויות של מומחים אני מתמודדת גם בפן האישי כאמא שחיפשה ומחפשת פתרונות קבע ולא עזרה ראשונה ודרכי עקיפה להתמודדות עם הקשיים וגם כתרפיסטית נוירו התפתחותית עם ניסיון וידע רב בתחומים שונים. התוצאות מדברות בעד עצמן. אחוזי ההצלחה הגבוהים אצל ילדים צעירים עד מבוגרים, שפע של מכתבי הערכה והמלצות, נותנים לי את הכוח לעזור לעוד אלפי אנשים,לתקן דעות קדומות ולהוכיח שאפשר אחרת, שהגדרות ניתנות לשינוי, שקשיים הם לא נכות, שבכל חיינו אנו יכולים לקדם, להשתפר ולהיות יעילים, מוצלחים ושמחים יותר.
"כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהנום הפרטי שלו" –אן ונימי
ידע זה כוח ובעזרת הכוח הזה אפשר לחולל פלאים. תודה לכם, ההורים. אתם הכוח שלי, ואני רק עשיתי מעט סדר.
אתם מוזמנים ליצור קשר איתי באימייל שלי ובאתר שלי ולהירשם לרשימת תפוצה של טיפים חינמיים על פי בחירתכם דרך האתר. אשמח לעזור תמיד ולכוון ללא התחייבות וכוונות נסתרות.
לצפיה שטבלה שתעשה לכם סדר לחצו כאן: טבלת אבחון קשיים אצל ילדים
