פסק זמן בבקשה - הוויסות החושי שלי יצא מכלל שליטה - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

פסק זמן בבקשה - הוויסות החושי שלי יצא מכלל שליטה

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 12.05.2019

ישנם ילדים, שמספרם מוערך בכ 15 עד 20– אחוזים מאוכלוסיית הילדים, שמאובחנים עם הפרעה בוויסות חושי הנובעת מלקות בעיבוד המידע החושי בצורה יעילה.  



מאת:  ד"ר אורלי יזדי-עוגב – הכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה 


פסק זמן בבקשה - הוויסות החושי שלי יצא מכלל שליטה
ברור לכולנו שכהורים או אנשי מקצוע אנו מאושרים לצפות בהתפתחות של ילדינו ולדעת שהם נהנים במהלך כל עשייה שהם מעורבים בה. ההנאה מושגת כאשר כל המערכות שמאפשרות את העשייה פועלות בצורה תקינה.
 
כל פעילות שמתבצעת על ידי הילד מלווה בקליטה ובתחושה של גירויים מהגוף ומחוץ לגוף על ידי מערכות התחושה השונות: מערכת המגע, (הטקטילית), המערכת הפרופריוספטית (תחושה עמוקה בשרירים ובמפרקים), המערכת הוסטיבולרית (אחראית לתגובות של שיווי משקל והתמצאות), הראיה, השמיעה, הריח והטעם.  הגירויים נשלחים למערכת העצבים המרכזית – המקום בו מתקיים תהליך של  סינון, מיון וארגון הרשמים החושיים .   כשהוויסות החושי תקין, הילד יגיב בתגובות מסתגלות  והתנהגותו תהיה תואמת לאופי ולעוצמה של התחושה.  ויסות חושי תקין משפיע על  הוויסות הרגשי והנפשי של הילד, היכולת התפיסתית של הילד, על התנהגותו, יכולת ההתארגנות שלו ועל השתלבותו החברתית. 
 
בואו וניקח לדוגמא משימה יומיומית של רחצה במקלחת.  הילד מסיר את בגדיו, ההורה מכוון את טמפרטורת המים  וכשהכל מוכן הוא נכנס למקלחון, המים זורמים על גופו, חופף את שערות ראשו מסבן את גופו וכשמסיים מתנגב עם או ללא עזרת ההורה. במקרים רבים הילד ישיר או יקיים שיחת חולין עם הוריו תוך כדי הרחצה.   במקרה כזה, החוויה של הרחצה הייתה נעימה לילד ולהוריו ואפשר להמשיך ביתר משימות היום יום כשכולם מרוצים.  במילים אחרות, הילד יגיב בהתאם למצופה ובכך ישיג הנאה וחיזוקים חיוביים מהסובבים אותו. הוא פעל כשורה, ההורים ואחרים מרוצים ומפרגנים ובכך ימצא עצמו שמח ומאושר. 
 
אולם, ישנם ילדים, שמספרם מוערך בכ 15 עד 20– אחוזים מאוכלוסיית הילדים, שמאובחנים עם הפרעה בוויסות חושי הנובעת מלקות בעיבוד המידע החושי בצורה יעילה.  עקב כך, יש מי שמאופיינים ביתר רגישות (היפרסנסטיביות) ויאופיינו בהתנהגות שהעוצמה שלה הרבה יותר גבוהה מהמצופה. כתינוקות הוריהם יאפיינו אותם כחסרי שקט שמאוד קשה להביא אותם לרגיעה. ילדים עם קושי מסוג זה יחושו אי נעימות מגירויים מסוימים, ימצאו סיבות להימנע מעיסוק בגירויים אלה ואף יאופיינו בהתפרצויות זעם וחוסר שקט.  לדוגמא, כאשר הגננת תגיש צבעי ידיים, המרקם שלהם עלול לעורר אצל ילדים עם רגישות יתר למגע בידיים   תחושה של צמרמורת בגוף או תחושה של גועל. ילדים אלה נוטים "לברוח" לפינת הקוביות שם אין מגע עם חומרים רכים. ילדים עם רגישות לקולות, מתחבאים במרחבים סגורים או יניחו את כפות ידיהם על האוזניים כאשר מושמעת מוסיקה בשיעורי התנועה או הריתמוסיקה עקב רגישות שמיעתית.
 
לעומתם, יש מי שמאופיינים בתת-רגישות (היפוסנסטיביות) ויאופיינו בהתנהגות שהעוצמה שלה הרבה יותר נמוכה מהמצופה.  ילדים אלה אינם חשים באותה עוצמה גירויים בעוצמה סטנדרטית אשר ילדים בני גילם חשים ולכן לא יגיבו לגירויים כנדרש. כתינוקות ההורים בדרך כלל מדווחים עליהם כרגועים ומאוד נוחים.  ישנם ילדים שימלאו את פיהם באוכל למשך זמן עד שיבלעו אותו כדי לחוש אותו.  אחרים, יתקשו בהתארגנות עם הגוף ובביצוע מיומנויות עדינות וגסות מאחר ואינם חשים במידה מספקת את השרירים והמפרקים.
 
יש מבין הילדים, שהקושי שההפרעה בוויסות באה לידי ביטוי ב"חיפוש" של גירויים חושיים.  בשונה מהילדים עם תת-רגישות הם אינם פאסיביים אלא חותרים להשלמת החסר ולכן הם חסרי שקט ומאוד תנועתיים בשעה שמצפים מהם להיות נינוחים.  בשעה שהגננת תגיש צבעי ידיים, אפשר שימרחו את הצבעים על כל הזרוע ואף על הפנים.  במהלך מפגש אפשר שיחבקו חזק את החברים שיושבים לידם או שיניחו עליהם את הרגליים ולכן ייתפסו כילדים שמציקים.  הורים מדווחים שילדיהם מחבקים חזק מידי את האחים ואלה דוחים אותם בעקבות התנהגות כזו. 
 
אם נחזור לדוגמא של רחצה במקלחת, הילד עם יתר רגישות למגע, יגיב בעוצמה גבוהה מידי למים שזורמים על גופו.  הוא עלול להציג התנהגות של הימנעות מרחצה, בכי, התפרעות וההורים יצטרכו לשכנע אותו במשך זמן רב להתקלח.  לעומת זאת, הילד עם תת-רגישות יעדיף זרם חזק של מים כדי לחוש אותם וישנם מקרים שיבקש מההורים לכוון את המים שיהיו קרים מאוד או חמים מאוד...עד מצב שהוא לא יחוש בפגיעה בעור גופו.
מכאן, חשוב להבין כי ילד שמתנהג בעוצמות מוקצנות, אינו ילד בעייתי אלא ילד עם בעיה ויש לעשות הכל כדי להיטיב את איכות חייו.
 

פניה לגורמים מאבחנים ומטפלים

במקרים רבים נשאלת השאלה האם לכל בעיה שהילד מציג יש לפנות לאבחון ולטיפול.  יש לאבחן ולטפל כאשר הקשיים שהילד חווה בוויסות החושי  פוגעים בתפקוד שלו ואינם מאפשרים לו להתנהל כמצופה מילדים בני גילו, אם זה בבית ואם זה במסגרת החינוכית.  במקרים רבים לקשיי הוויסות תהיה השפעה על התפקוד הרגשי, ההתנהגותי, הלימודי, במהלך משחק ו/או בביצוע מטלות היום יום.  ישנם מקרים בהם התנהגותו של הילד תגרום לקושי בתפקוד של אלה שבקרבתו  כמו בחבריו בגן (דוחף אותם או צועק ליד האוזן שלהם) , בהוריו (לא מעוניין לחבק ולנשק)  , אחים (מחבק חזק מידי), בני משפחה ואחרים.  .
 
חשוב לזכור שאפשר שאותו ילד יאופיין באותה מערכת תחושתית ביתר ובתת-רגישות, לדוגמא רגישות למגע בפנים ובתת-רגישות למגע בכפות הידיים.  ישנם מקרים של יתר רגישות במערכת מסוימת כמו לדוגמא רגישות לריחות ותת רגישות במערכת אחרת, כמו לדוגמא במגע. כך גם, יש לציין כי למרות שקשיי ויסות במקרים רבים מתקיימים יחד עם הפרעות נוספות, חשוב שבחלק מהאבחון יתקיים הליך של אבחנה מבדלת כדי לשלילת בעיות רפואיות כמו אלרגיה בעור, הפרעת התנהגות ו/או הפרעת קשב וריכוז ועוד אחרות שעלולות בטעות להתפרש כקושי בוויסות.  
 
רצוי להפנות את הילד לאנשי מקצוע שהתמחו בתחום כגון מרפאים בעיסוק, מומחים לפסיכומוטוריקה ובוגרי קורסים לאבחון וטיפול בקשיי ויסות.   במרכז הישראלי להכשרת מאבחנים ומטפלים בפסיכומוטוריקה מתקיימים קורסים שמכשירים אנשי מקצוע איכותיים ומובילים בעלי ידע וכלים לאבחן ולטפל בקשיי ויסות חושי.  
להלן יפורטו סממנים לאיתור מוקדם של ילדים עם קשיים בוויסות גירויי מגע ויינתנו טיפים ליישום במסגרת הביתית והחינוכית.
 

סממנים לאיתור מוקדם של ילדים עם רגישות יתר למגע

  •  בינקות הימנעות מהכנסת חפצים לפה; בכיינות יתר, חוסר שקט מוטורית.
  •  הרתעות ממגע בפנים, תגובות רתיעה בעת רחיצת הפנים, הגוף.
  •  חוסר הנאה ממגע פיזי כמו חיבוק, ליטוף, נישוק ומגע יד על הכתף.
  •  הגבה קשה למצבים הקשורים במגע: התלבשות, תספורת, רחיצה וגזיזת ציפורניים.
  •  הרתעות כאשר עומדים בקרבתם, לעיתים העדפה להתבודד.
  •  מגלים התנגדות ללבישת בגדים מצמר, בגדים עם תפרים/תוויות.
  •  הימנעות מעיסוק עם חומרים: חול, צבעי אצבעות, פלסטלינה, דבק וכד'.
  •  הימנעות מללכת יחף במיוחד על חול ודשא.
  • קשיים בריכוז ובקשב כתוצאה מחיפוש דרכים להתגוננות ממגע ומעיסוק עם חומרים.
 

סממנים לאיתור מוקדם של ילדים עם תת-רגישות למגע

  •  הכנסת חפצים לפה בניסיון לקבל מידע תחושתי.
  •  תת-רגישות למצבים כמו: נזלת על הפנים, ורוק באזור הפה.
  •  תת-רגישות לכאב.
  •  קושי בזיהוי חפץ ע"י מישוש.
  • קשיים בביצוע פעולות תנועתיות עדינות.
  • דימוי עצמי נמוך, לעיתים קרובות ילד מבודד חברתית בשל כן שמרבה לגעת ולחבק את חבריו עד למצב שבו הם דוחים אותו.
 

השלכות יישומיות במסגרת הבית והגן

א. קבלה ללא תנאי וללא האשמה. כהורים וכמשפחה בכלל, חשוב שתגלו הבנה לצרכים הייחודים של הילד ושתקבלו אותו כמו. חשוב שהמסגרת המשפחתית תהווה מקור ביטחון ותעודד אותו להתמודד עם הקשיים והתסכולים.
 
ב. יישום התאמות בסביבה הביתית.
1. סילוק גירויים מיותרים במרחב המחייה.
2. דאגה לפינה מסודרת ומאורגנת של עבודה ליד שולחן.
3. דאגה למרחב אישי מספיק גדול (בארוחה - ללא מגע עם הזרועות רגליים של אחרים).
4. יצירת סביבה עם כריות, כיסא מתנדנד , מקום שהילד יוכל ללכת אליו כאשר הוא צריך להירגע לכן הוא צריך מקום רגוע.
5. שק אגרוף כמטלה לפורקן.
6. השתתפות בחוג תנועה לגיל הרך המאפשר פעילויות לפורקן כמו ריצה, קפיצה וכו'.
7.  השמעת מוסיקת רקע שקטה בשעה שמצייר/משחק.
 
ג. העשרת הילד בגירויי מגע תוך התחשבות בצרכיו 
1. ביישום המגע עם ילד שמאופיין ברגישות יתר, להימנע ממגע קל ושטחי; רצוי עם לחץ לשם דיכוי יתר הרגישות (חיבוק דוב גדול וחם)
2. רצוי לתת לילד התנסויות רבות עם חומרים כגון: מריחת צבעי ידיים, קצף גילוח, הקצפת מי סבון וכו'. במקרים של רתיעה מהחומרים אפשר לנסות ולהגיש החומרים בשינויים קלים כגון: שינוי הטמפרטורה של החומר; הוספת צבע מאכל לגירוי חוש הראיה, הוספת תמצית וניל לגירוי חוש הריח, מתן אפשרות לעסוק עם החומר עם כפפות ניילון בשלב ראשון.
3.  חשוב לתת לילד חיזוקים חיוביים גם על התקדמות ולו הקטנה ביותר ולעודדו לאורך כל הפעילות.



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו