עולם פענוח ציורי הילדים
שלח לחברהציורים שילדנו מציירים בבית, בגן, בביה"ס מכילים צבעים, צורות וסמלים רבים. פעמים רבות הורים מוצאים עצמם מול היצירות הנפלאות של ילדיהם, ללא יכולת להבין מה מסתתר מאחוריהן.
מאת: מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים, מחברת הספר "ציורים מדברים".
מהן המשמעויות של אותם אלמנטים המופיעים בציורים? מה משמעות הבחירה הלא מציאותית בצבע הורוד לשמיים? מהי המשמעות של שימוש מסיבי בצבע השחור? או ציור סורגים לחלונות הבית? האם יש חשיבות ללחץ על הכלי שבאמצעותו מצויר הציור? האם השמטה של איברי גוף הינה בעלת משמעות? ועוד דוגמאות רבות.
האם שרבוט של קוים ניתן לפענוח?
תחילתו של תהליך התפתחות הציור היא בשרבוט. במקרים רבים מתבטא דרך השרבוט מזגו המולד של הילד וחוויות שהוא חווה במהלך שגרת יומו. הציורים מאפשרים לנו להבין טוב יותר תופעות התנהגותיות שונות שמאפיינות את גיל השרבוט (גיל שנה עד שלוש). עם זאת, קיימים הבדלים בין הילדים השונים וזאת ניתן לראות ע"י השוואה פשוטה בין שרבוטיהם של מספר ילדים מאותו הגן. בין הילדים יש שיעדיפו לצייר בצבעים מסוימים, ויסרבו להשתמש בכל החפיסה. יש ילדים שציורם מתבטא בלחץ חזק, לעומת כאלה שיציירו ברפרוף חלש. חלק מהשרבוטים מאופיינים בתנועות עגולות המתפרשות על שטחו של כל הדף, ולעומתם, בשרבוטים אחרים שולטים קווים זוויתיים המתמקדים באזור אחד. מאפיינים שונים אלה הינם סימנים המעידים על אופיים השונה של הילדים.
האם ציור בצבע שחור מעיד על טראומה או דיכאון חמור?
על פי מחקרים אקדמאיים, צבעים המופיעים בציורים, כמו גם ציורי ילדים עצמם אינם תלויי תרבות. שימוש בצבע השחור בציוריו של הילד אינו אומר בהכרח, שהוא נמצא בדיכאון או בעיצומו של אבל ונוכל למצוא ציורים שחורים גם במדינות בהן האבל מיוצג באמצעות צבעים אחרים, למשל: דגלים לבנים שהונפו ברחובות קולמבו, שבסרי לנקה לאחר אסון הצונאמי. אחד המחקרים שנערכו בתחום השווה בין ציורי ילדים שסבלו מדיכאון לבין ילדים שאינם סובלים מכך, ונמצא שדווקא הקבוצה הראשונה ציירה ציורים צבעוניים במיוחד. מדוע אם כן, מציירים בשחור? ילדים רבים עושים זאת משום האפקט החזק והדרמטי שמתקבל "שחור על גבי לבן".
האם ציור דמויות ללא ידיים מעיד על התעללות כלשהי?
במחקרים נמצא כי דמויות ללא ידיים נחשבות לתופעה אופיינית לגילאי 5-7!
ילדים רבים מציירים אמנם דמויות בעלות ידיים ואף משקיעים זמן רב בציור האצבעות, ובכל זאת יש ילדים שמתעלמים מאיבר זה לחלוטין. זוהי תופעה אופיינית ונורמטיבית לגיל זה, ואין צורך לשכנע את הילד לצייר אחרת. על פי רוב רק לאחר גילאים אלו, התופעה תעיד על כיווני מצוקה כאשר ילדים הסובלים מהתעללות מבחינים בין הדמויות השונות, ואת עצמם מציירים ללא ידיים בעוד שאת שאר הדמויות מציירים באופן מלא. חשוב לחזור ולהדגיש, אין להסתמך על ממצא אחד שמופיע בציורים אלא על הצלבות והשוואות רבות ומגוונות.
בני מעדיף שלא לצייר, האם קיימת בהכרח בעיה מוטורית?
קושי מוטורי הוא אחד הגורמים לסירוב לצייר, אך אינו היחידי. יש לבדוק במקביל האם הילד אוהב פעילויות המערבות מוטוריקה עדינה, ואינו מגלה סלידה מעבודה בחומרים מלכלכים שונים (כולל חול בחצר), אין הדבר מעיד בהכרח על קושי מוטורי. יתכן ונערכה התערבות לא נכונה בתהליך הציור, או קיימת סיבה אחרת שקשורה לזמן ולמקום הציור למשל באחד הגנים בהם ביקרתי מקובל לצייר לפני זמן היציאה לחצר. כך שכל ילד, המסיים את מלאכתו יכול לקום ולצאת לשחק. אותו הילד, שהצטיין בפעילות גופנית ישב חסר שקט על כיסאו וחיפש ללא הרף, סיבות לסיום היצירה במהירות האפשרית, או שסירב לצייר מלכתחילה כי ידע שזה עלול לעכבו מיציאה לפעילות בחוץ...
האם ציור דמות בפרופיל מעיד על הסתרה?
מחקרים בתחום מראים, שילדים ובני נוער רבים מתייחסים לתנוחה זו כאל אתגר גרפי. בנוסף לכך, חלק משיעורי הציור בביה"ס, עוסקים בלימוד טכניקות לציור דמות בפרופיל, וכך במהלך תקופה זו ניתן לראות עלייה בכמות הדמויות בפרופיל במסגרת הציורים. גם בנושא זה, יש צורך לשלב בדיקה של איכות הקו, בטרם בוחנים את האפשרות של פחד חברתי והתחמקות...
מטבע הדברים, ישנן שאלות רבות נוספות בנוגע לעולם המופלא של פענוח ציורי ילדים. שאלות הנוגעות לאלמנטים המופיעים בציור, לצבעים המרכיבים אותו, להדגשות ואופן השימוש בכלי הציור.
