הצילו!!!! מה עושים עם הילדים כ"כ הרבה זמן בבית?
שלח לחברבימים אלו מתרחש אחד מתסריטי האימה עבור הורים מסויימים. הם דואגים להסתיר זאת שמא ייחשבו כהורים "לא טובים" אבל ישנם הורים שהחלק הקשה ביותר ביום עבורם הוא להיות עם הילדים. בעיקר בגילאים הצעירים של הילדים ההורים סובלים מחסכים של זוגיות ושל רגעים שקטים המיוחדים רק בשבילם.
מאת: דר' סוזי קגן, ראש בית הספר לפסיכותראפיה במשחק ופסיכותראפיסטית בכירה.
זה קורה סביב מריבות בין האחים, משפט האימה "משעמם לי", בלאגן נוראי של הבית שהופך לערימה ענקית של צעצועים ופריטי לבוש, ושעות על גבי שעות של מסכים. כל אלו מביאים הורים להתפרצויות כעס, עונשים, משפטים מעליבים, וחוסר אונים.
אז הנה מערכת החינוך שוב נעלמת לנו בגלל החגים. והפעם הזמן הזה יהיה נטול! ללא קייטנות או חוגים!!!
אז מה עושים כדי שכולם יישארו שפויים (כמעט)?
- שתפו את הילדים במתרחש.
- ארגנו לו"ז יומי קבוע (כמו מערכת בבית הספר) והיצמדו אליה.
- החליטו באילו שעות פעיל הורה אחד ובאילו השני (אפשר להעזר גם בסבים סבתות אם המערכת החיסונית שלהם חזקה, אחרת אל תסכנו אותם בחשיפה).
- תנו לכל ילד תפקיד משמעותי בבית הקשור לסדר וניקיון.
- שכל ילד יבחר פעילות שבועית לכל בני המשפחה עליה יהיה אחראי .
- קבעו כללים הקשורים לזמן מסך.
- והכי חשוב- הקפידו על זמן כיף:
- הוציאו את כל משחקי הקופסא השיתופיים ושחקו עם ילדכם.
- שחקו במשחקי דמיון- הרשו להם להוביל אתכם במשחק ושתפו פעולה עם עולם הדמיון שלהם- כך למשל תוכלו לגלות איך הם עוברים את החוויה הזו בתקופה זו.
-
צרו יצירה משפחתית באמנות (זה לא חייב להיות מוצג במוזיאון אז היו גמישים עם התוצר).
- הכינו פופקורן וצפו יחד בסרט משפחתי.
- אפו עימם עוגיות או עוגה נחמדה, ערכו עימם "פיקניק" בסלון עם מצרכים שתכינו יחד.
חשוב לא פחות, היו ערים למצבים בהם הילדים מגלים סימני חרדה:
עצרו את המירוץ המבהיל אצל היקרים לכם מכל. אתם כמבוגרים יכולים כנראה להסביר לעצמכם חלק מהדברים ולעבד את האינפורמציה המתרחשת בארץ ובעולם כרגע.
זכרו כי במוחם של הילדים הסיפורים והחשיפה ממשיכים להתנהל ללא ויסות זמן רב, ולהשפיע קשות על רמת החרדה שלהם.
הפתרון- צנזורה!
- קצת כמו במלחמה, גם כאן- כבו את הטלויזיה שמשדרת ללא הפסק עדכונים כשהילדים בסביבה.
- היו ערניים לשיח שאתם מנהלים עם המבוגרים האחרים, בעוד הילדים מקשיבים.
- הסבירו בשפה פשוטה ומרגיעה לילד על המתרחש.
- שחקו עם הילד כדי להבין את עולמו- תנו לו לשחק במסיכה וערכת רופא ונסו להבין איך הוא חווה את הדברים שהוא נחשף אליהם.
- ואם החרדה כבר כאן- התייחסו אליה ברצינות ועזרו לילד דרך התייעצות עם אנשי מקצוע.
כולנו תקוה כי בעתיד, תקופה זו תיזכר כחוויה משפחתית אז השתדלו לעבור אותה בסבלנות ועם הרבה אורך רוח.
