מי גאון של אמא ? מי ששותה מספיק מים ...
שלח לחברשתייה מספקת של מים, לאורך כל היום משפרת ביצועים קוגנטיביים, מפחיתה עייפות ותורמת להישגים טובים יותר בבית הספר.
מאת: שרון דבוש חלילי, דיאטנית קלינית R.D , יועצת תזונה לנביעות
שתייה מספקת של מים, לאורך כל היום משפרת ביצועים קוגנטיביים, מפחיתה עייפות ותורמת להישגים טובים יותר בבית הספר.
התייבשות כרונית , כלומר מחסור בכמות המים בגוף לאורך פרקי זמן ארוכים , עלולה לגרום, כך על פי מחקרים רבים, לשיבושים במערכות רבות בגוף וכתוצאה מכך למחלות כרוניות כגון עצירות , אבני כליה ואפילו סרטן. בעשורים האחרונים פורסמו מחקרים המעידים כי התייבשות קלה יכולה לפגוע בטווח הקצר גם בציונים של הילד.
הסיבות להתייבשות עלולות להיגרם מצריכה לא מספקת של נוזלים או מאובדן מוגבר (למשל עקב הזעה מרובה). התייבשות יכולה להיות קלה, בינונית או קשה בהתאם לכמות הנוזלים החסרה. החוקרים מגדירים התייבשות קלה כאיבוד נוזלים בשיעור של 1%- 3% ממשקל הגוף. נמצא כי אפילו התייבשות קלה עלולה לפגוע בתפקוד הפיזיולוגי והמנטאלי.
מחקרים באנשים צעירים הראו כי ברגע שהורגש צמא , ביצועים מנטאליים, כולל זיכרון , מיקוד וריכוז ותשומת לב פחתו בכ 10% . תחושת הצמא מורגשת בדרך כלל כאשר ההתייבשות מגיעה לרמה של 0.8% - 2% ממשקל הגוף עקב איבודי מים.
התייבשות משפיעה על סוגים שונים של תפקוד מוחי וברמות שונות . מחקרים בצעירים ובמבוגרים מראים כי קואורדינציה מוטורית היא הראשונה להיפגע ועלולה להשתבש כבר ברמות התייבשות קלות מאוד ( פחות מ 1% ממשקל בגוף ). כאשר רמת ההתייבשות עולה ל 2% תפקודים כגון זיכרון לטווח קצר , זמן תגובה, יכולת חשיבה מתמטית ומהירות תפיסה פוחתים בצורה משמעותית. בנוסף, מופיעים תסמינים של עייפות וכאבי ראש, אשר כשלעצמם פוגעים בכושר הריכוז וביכולת החשיבה.
שתיית מים בכמות מספקת ( כזאת הבאה לפצות על האיבודים) משפרת תפקוד קוגניטיבי וגם את מצב הרוח . במחקר אחד, הנבדקים דיווחו על תחושת ערנות וחיוניות מיידית כתוצאה משתיית המים ללא קשר האם היו צמאים קודם או שלא.
בריטניה
בבריטניה , אשר מובילה פרויקט רחב היקף לעידוד שתיית מים בקרב ילדי בית ספר על מנת לשפר את הבריאות ולתמוך בלמידה, נמצא כי בבתי ספר שבהם סיפקו לתלמידים מים לאורך יום הלימודים ואסרו על שתיית משקאות מוגזים , דווח על שיפור ברמת הריכוז, בהישגים הלימודיים ובהתנהגות של התלמידים.
מורים המלמדים בבתי ספר אשר לוקחים חלק בתוכנית להגברת שתיית מים בבתי הספר מדווחים כי אספקת המים המוגברת תורמת לסביבת למידה רגועה ויעילה יותר ועוזרת להנחלת הרגלי אכילה טובים יותר .
מחקרים בישראל
תנאי מזג האוויר החמים השוררים ברוב ימות השנה בישראל הופכים את הנושא לרלוונטי במיוחד. בשנים האחרונות פורסמו שני מחקרים ישראליים שנערכו על ידי רופאי מחלקת הילדים של בית החולים סורוקה בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ואשר הראו נתונים מדאיגים בקשר למצב ההידרציה של התלמידים בארץ.
המחקר הראשון בדק את ההשפעה של התייבשות על תפקוד קוגניטיבי בקרב 58 תלמידי כיתה ו' ( גילאי 10-12 ) בבאר שבע. רמת ההתייבשות נקבעה על פי בדיקת שתן שמדדה את מידת ריכוז השתן ( אוסמולליות). במקביל נערכו לתלמידים 5 מבחנים שונים אשר בחנו תפקודים מוחיים שונים. הבדיקות נערכו פעמיים ביום : בבוקר ובצהרים. תוצאות המחקר ,אשר פורסמו בשנת 2005 הראו כי 55% מהתלמידים היו מיובשים בבוקר .
ככל שהזמן עבר רמת ההתייבשות עלתה . כמו כן מצאו החוקרים כי בתחילת היום לא היה הבדל משמעותי בביצועים הקוגניטיביים בין ילדים שהיו מיובשים לאלה שרמת המים בגופם הייתה תקינה. לעומת זאת , בצהריים הקבוצה הלא מיובשת קיבלה ציונים גבוהים יותר ב 4 מתוך 5 מבדקים קוגניטיביים בהשוואה לקבוצה המיובשת , בייחוד במשימות הקשורות בזיכרון לטווח קצר. יכולת הביצוע של משימות מורכבות כגון היכולת לזכור ולחזור על סדרת ספרות ארוכה נוטה להיפגע יותר בעקבות התייבשות ככל שהיא מתגברת במהלך היום.
לעומת זאת משימות שהיו מבוססות על מיומנויות אוטומטיות, שליפת מידע מזיכרון ארוך טווח ומטלות שיש בהן פחות דרישה קוגניטיבית נפגעו פחות מהתייבשות כרונית.
מסקנת החוקרים הייתה כי התייבשות מרצון , כלומר ירידה ברמת המים בגוף בתנאים בהם אין כל מניעה לשתות מים, היא תופעה שכיחה בתלמידי בתי ספר יסודיים אשר פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי.
על מנת להעריך את היקף תופעת ההתייבשות בקרב ילדים ערכה אותה קבוצת חוקרים מחקר נוסף שבדק את שכיחות ההתייבשות בקרב תלמידי בתי ספר יסודיים (גילאי 8-10) באמצע הקיץ ( חודש יולי ). תוצאות המחקר, אשר פורסמו לפני כשנה, הראו כי רוב התלמידים שנבדקו, 67.5% ליתר דיוק , נמצאו מיובשים ברמה בינונית או יותר. 25% מתוכם היו מיובשים ברמה גבוהה. פילוח התלמידים לקבוצות אתניות גילה שהקבוצה שנמצאה הכי מיובשת הייתה של יהודים צברים. לעומתם , תלמידים בדואים נחשבו לקבוצה הכי פחות מיובשת.
נתונים אלו מדגישים את החשיבות שיש לחינוך והעלאת המודעות לנושא שתיית מים מספקת בקרב סוכני שינוי כגון מורים והורים ובקרב הילדים עצמם.
