צבעי מאכל - עולם צבעוני ורעיל
שלח לחבר
ליקטה וערכה: נטעדורון
המאכלים,החטיפים, הממתקים, הגלידות - כולם צבעוניים, מפתים, ויפים והםקורצים במיוחד לילדים.
האם מספיק לסמוך עלאישורי משרד הבריאות? הידעתם שישראל היא אחת המדינות שממשיכות להתיר שימוש בצבעימאכל מסוכנים? האם מישהו כאן עושה עסקים על חשבון בריאותנו?
כאשרמדובר בסכנה בריאותית עדיף להקפיד ולהימנע מאכילת מאכלים המכילים צבעי מאכל מיותריםהעלולים להזיק.
כל מה שלא ידעתם על צבעי מאכלונזקיהם.
יצרני המזון נוהגים להשתמש בצבעי מאכל בשלהרצון להגדיל רווחים וכדי למשוך את תשומת הלב. המלה "מאכל" נותנת לגיטימציה לכאורה,לרכוש ולאכול מזון זה. אולם, למרות הכל, יש לזכור כי זהו שם שנובע מהעובדהשבמאכל יש צבעולא מהעובדה שהצבע הוא מאכל. הצבע בדרך כלל איננו מזון!
יצרני המזון נוהגים להוסיף צבעיםלתוצרתם, וזאת בשל הרצון להפוך את "מרכולתם" לאטרקטיבית, אסתטית ומפתה יותר ובכךלעודד מכירות. הססגוניות קורצת במיוחד לילדים ומצויה בעיקר במיני מזונות כגוןגלידות, שלגונים וממתקים. הרצון למקסם את המכירות מביא לכך שתעשיית הצבע נמצאת כמעטבכל מאכל: החל מהוספת צבע כתום עמוק לחלמוני הביצה בעזרת קפסנטין או לוטאיןשמוסיפים למזון העופות או הוספת צבע (e161g) לדגי הסלמון והפורל על מנת להוסיף להםגוון ורוד מפתה (תוספות אלה אינן מסוכנות), וכלה בתוספות כחולות/אדומות עזותבקרטיבים למיניהם, לדוגמא, המזיקות גם מזיקות. לעיתים אף נוהגים יצרני המזון להסוותסימני קילקול של מוצרי מזון עי הוספת צבעים!
החלק הארי של צבעי המאכלמזיק.מה שמדאיג במיוחד היא העובדה כי אנו חשופים לחומרים אלו במשך שנים רבות.בדרך כלל אין בעיות הבריאות מופיעות מיד עם תחילת האכילה. הבריאות תיפגע בהתאם למשךהזמן והיקף הצריכה. לפני כחצי שנה התפרסמו בארצות הברית תוצאותיו המדאיגות של מחקראפידמיולוגי, לפיו מתים בכל שנה 9,000 אמריקאים ממחלות הקשורות בתוספי מזון, ובין 6מיליון ל-33 מיליון אנשים חולים במחלות הנגרמות בגלל צבעי מאכל. מחקרים נוספיםשהתפרסמו באחרונה קושרים את השימוש בצבעי מאכל העשויים מזפת פחם עם מחלות סרטןשונות.
למרבה התמיהה, למרות המחקרים והטענות הרבות, המדינות היחידות שאסרועל השימוש בצבעים הסינתטיים המסוכנים הן מדינות צפון אירופה, ובעיקר נורבגיה, שאסרהמכל וכל את השימוש בקבוצת צבעים סינתטיים המכונה צבעי זפת פחם. מרבית המדינותבעולם, וישראל בכללן, ממשיכות לאשר את השימוש בצבעים אלה. מומחים מעלים טענות קשותנגד משרד הבריאות הישראלי, לגבי אופן הסימון של הצבעים על האריזות והליברליות שלוכלפי יצרני המזון בנוגע לכמויות הצבעים שהם מכניסים למזון.
זפת באוכל
לדברי ד"ר סדובסקי, נטורופת מומחה, קבוצת הצבעים העשויה מזפת פחם היאהמזיקה במיוחד מבין צבעי המאכל. "המשפחה הזו כוללת צהובים ואדומים וצבעים כהים כמושחור, סגול, כחול וכדומה. הזפת הוא נוזל שחור, סמיך וצמיג הנוצר בעת זיקוק הפחם.
זיקוק נוסף של הזפת המזוקקת מפיק תרכובות כימיות כבנזן, חומצה קרבולית, נפטליןועוד. מתרכובות אלה או ממרביתן מופקים צבעי מאכל וחומרים נוספים. שארית הזפת, אגב,משמשת לזיפות גגות וכבישים".
נורבגיה, כאמור, היא המחמירה מבין כל המדינות,ואסרה כבר לפני יותר מעשרים שנה שימוש בצבעים העשויים מזפת פחם. האיסור אף נודע בשם "החוק הנורבגי".
בארצות הברית אישר ה-fda (מינהל המזון והתרופות)לשימוש שבעה צבעים סינתטיים, שלגביהם נטען במחקרים שאינם נספגים היטב בגוף ולכןדרגת הרעילות שלהם נמוכה. בישראל מעדיף משרד הבריאות לנקוט עמדת "בית הלל" וללכתבעקבות המדינות המקלות. למרות שלרוב נסמכים התקנים וההוראות של המשרד על ה- fda, מאושרים בארץ שני צבעים שנאסרו לשימוש בארה"ב: אזורובין ופונסו 4r.
"הבעיההעיקרית במחקרים שעוסקים בנושאים כמו צבעי מאכל היא שהמממנים שלהם הם החברותהמייצרות אותם", אומר ד"ר סדובסקי. "זאת משום שלאף אחד אין עניין לממן מחקר שעוסקבשאלה האם חומר מסוים מסוכן - למעט יצרני המזון והתרופות, שהאינטרס שלהם ברור".
לשאלה מדוע מאשרים החוקים שימוש בצבעי מאכל סינתטיים למרות הסיכונים, אולמה מדינות שונות מאשרות צבעים מסוימים ופוסלות אחרים, תשובה מורכבת. מתבררשלפוליטיקה ולעוצמת הלחץ שמפעילים יצרנים במדינות שונות תפקיד לא פחות חשוב מאשרלמחקרים או למידת הסיכון האמיתית של הצבע.
המצב בישראל
ד"רסדובסקי: "נראה שגם המחוקקים בישראל מאשרים הכנסת צבעי מאכל וחומרים מזיקים אחריםלמזון בגלל לובי חזק של יצרני מזון מעובד. אלה דואגים למנוע חוקים העשויים לתתלמשרד הבריאות סמכויות ואמצעי אכיפה".
לא רק שהתקן הישראלי מאפשר שימוש בצבעימאכל בעלי סיכון, אלא שבישראל אין חוק המחייב את יצרני המזון והמשקה לפרט את כלתכולת התוספים במזון. לכן מקבל הצרכן מוצר שעליו רשום במקרה הטוב הקוד של צבעהמאכל, שכדי לפענחו הוא זקוק למילון מונחים מקצועי, ובמקרה הפחות טוב נרשם רקשהמוצר מכיל צבעי מאכל. במקום לרשום את הצבע בשמו המלא ובאותיות ברורות, רושמיםבארץ את הקוד האירופי של צבעי המאכל.
כיצד איפה ידע הצרכן ההדיוט ממהלהיזהר?!
לא פחות חמורה היא בעיית הכמויות של צבעי המאכל הסינתטיים שמתירמשרד הבריאות בארץ להכניס למזון. ד"ר סדובסקי: "במדינת ישראל מותרים לא מעט צבעיםלשימוש ב'כמות נאותה', שהיא 'הכמות המזערית הדרושה להשגת התוצאה הטכנולוגית הרצויהתוך שמירה על תנאי ייצור נאותים, ובתנאי שהוספת תוסף המזון אינה מטעה את הצרכן'.כלומר, משרד הבריאות סומך על יצרן המזון שישמור על בריאות הצרכן.
לאור הממצאיםהמדאיגים שהעלו המחקרים, עולה השאלה מדוע בעצם לא משתמשים יצרני המזון בצבעי מאכלטבעיים, שרובם בטוחים לאכילה. "התשובה היא שהצבעים הללו הם יקרים יותר".
עידוהררי, דובר משרד הבריאות, אומר שהעבודה במפעלים מתבצעת לפי gmp (תנאי ייצורנאותים). "פירוש הדבר שכמות צבעי המאכל שבהם משתמשים בייצור המזון ידועה". איךבדיוק היא ידועה כשאין פיקוח לא ממש ברור. הררי: "בדרך כלל יש במפעל לפחות עובד אחדבעל רקע של הנדסת מזון ושימוש בצבעי מאכל". לאור פרשת רמדיה לא מומלץ לסמוך בעינייםעצומות על חותמת ה . gmp
על פי תקנות משרד הבריאות, חובה לסמן בשם מלא רק ארבעהצבעים: טרטרזין, סנסט ילו, פחם שחור ואדום אלורה. ומה עם יתר הצבעים המזיקים?
אז ממה להיזהר בדיוק?
ואלה שמונת צבעי המאכל הסינתטיים המסוכניםביותר המותרים בארץ, כולל הסימון האירופי והסיכונים הכרוכים בצריכתם:
1. טרטרזין e102 (צהוב): עלול לגרום להיפראקטיביות והפרעות קשבוריכוז אצל ילדים, אלרגיות, אסתמה, אורטיקריה, גירודים, ראייה מטושטשת, מיגרנהוכאבי ראש, פגיעה בכרומוזומים, בלימפה ובבלוטת התריס ועידוד גידולים סרטניים שונים.שילוב של טרטרזין עם חומצה בנזואית עלול לגרום לפגיעה חמורה, במיוחדבילדים.
2. סנסט ילו e110 (צהוב-כתום): עלול לגרום להיפראקטיביות ובעיותקשב, גידולים בכליות וגידולים סרטניים נוספים, פגיעה בכרומוזומים וגרימה של מוטציותגנטיות, החמרה של תופעות אלרגיות ואי סבילות אצל הרגישים לאספירין, אורטיקריה, אףסתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות ופריחות עור. כשהוא מעורב עם צבעיםאדומים, עלול לגרום לאסתמה ולהפרעות נשימה.
3. אזורובין e122 (אדום): חשודכגורם לסרטן, דלקות עור, אלרגיות והיפראקטיביות. מסוכן במיוחד לרגישים לאספירין אולסובלים מבעיות בדרכי הנשימה ומאסתמה. מסוכן לילדים.
4. פונסו e124 (אדום):חשוד כגורם לסרטן, לחץ בחזה, בעיות נשימה ואסתמה, הלם אנפילקטי. עלול לגרוםלהיפראקטיביות ואלרגיות כשהוא מעורב עם צבעים צהובים-כתומים.
5. אריטרוצין e127 (אדום): עלול לגרום לעלייה של חלבון הקושר יוד, פעילות יתר וגידולים בבלוטתהתריס, פגיעה בכרומוזומים ובכלי הדם, היפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים, רגישותלאור. כשהוא מעורב עם צבעים כחולים, עלול לגרום גם לבעיות נשימה.
6. אדוםאלורה e129: עלול לעורר אלרגיות, גידולים ולימפומות. אסור לשימוש לסובלים מרגישותבדרכי הנשימה או אסתמה או הרגישים לאספירין.
7. אינדיגו קרמין e132 (כחול):עלול לעורר אלרגיות ולגרום לבחילות, עלייה בלחץ דם, פריחות על העור, גירודים, בעיותבדרכי הנשימה וגידולים במוח. כשהוא מעורב עם צבעים אחרים, עלול להחמיר בעיות נשימהולגרום לאסתמה. אצל ילדים עלול להחמיר בעיות היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז.
8. כחול מבהיק e133: מיוחסות לו תופעות שונות של אלרגיות, היפראקטיביותובעיות קשב. חשוד כגורם לגידולי מוח.
טיפים
כמעט בלתי אפשרי להימנע מאכילת צבעי מאכל,המצויים במזונות רבים. מה בכל זאת תוכלו לעשות?
1. להשתדל להימנעמצריכה מוגזמת של צבעי מאכל. ככלל, ככל שהצבע עז יותר כך כמות צבע המאכל גדולהיותר. להתרחק מקרטיב מנטה תכול מבהיק של "פלדמן" ולהעדיף את גירסת המנטה ה"טבעית"נטולת הצבע של גלידת שטראוס.
2.תמיד להעדיף מוצרים נטולי צבע מאכל:איטריות, אבקות מרק ועוד. ניתן להשיגם בחנויות טבע בעיקר, אך גם בחנויות רגילות.
3.בדקו היטב את התוויות על גבי מוצרי המזון, והעדיפו את אלה שעליהן מצוין "צבע מאכל טבעי".
4.הימנעו מאכילת סוכריות כסף המיועדות לקישוט עוגות,ומכל מאכל הצבוע בכסף ובזהב. האלומיניום, הכסף והזהב הם מתכות רעילות למאכל.
5.באתר פסטו (www.pesto.co.il) תוכלו למצוא רשימה של חומרים בתעשייתהמזון. וגם רשימה של: תוספי מזון
מקורות מידע:
ד"ר חייםסדובסקי, נטורופת, health pages
אתרים:מנטה, פסטו,זולו
