הנקה ואמצעי מניעה לאחר הלידה
שלח לחבר
הנקה מגנה על הילוד מפניזיהומים, מציעה שיטה לא יקרה להאכלת הילוד, תורמת לקשר בין האם לילוד – ומונעתהריון. להשפעה של הנקה למניעת הריון חשיבות עצומה על בריאות הציבור, זאת מאחרוקיימות הוכחות שהנקה מסייעת להשגת מרווח בין למעלה משנה בין ההריונות. מרווח שלשנה ויותר בין הריונות עוקבים הינו בעל השפעה חיובית על השרדות הילודים ועל בריאותהאם.
החזרה שלהפופולאריות של ההנקה בקרב האמהות מיוחסת במידה רבה לעליה בידע שלנו ביחס לתרומההחשובה של ההנקה לבריאות הילוד. הסיבות הבאות נחשבות סיבות מרכזיות לעידודההנקה:
1. חלב אם מונע זיהומים בילוד, באמצעות העברת נוגדנים מהאם לילוד וגםעל ידי שינוי אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול של הילוד.
2. הנקה מחזקת אתתהליך יצירת הקשר בין האם והילוד.
3. הנקה מספקת הגנה מסויימת לאם כנגד סרטן שד,בעיקר לפני גיל המעבר, ומגנה בפני סרטן השחלה.
הבחירה בהנקה הינה החלטהאישית, אך היא מושפעת מאד מנוהג המקום, ומהתנאים הכלכליים והסביבתיים. חוקריםמהמרכז הרפואי קפלן שברחובות, ד"ר שני ופרופ' שינוול, ראיינו לאחרונה כמעט חמש מאותנשים, 4-6 חודשים לאחר הלידה. הם מצאו ש- 87% מנשים החלו להניק, אך בעוד ש- 51%מהנשים הניקו לפחות 3 חודשים, רק 25% הניקו לפחות 6 חודשים ורק 8% הניקו את ילדםלמשך שנה אחת.
נשים ילידות אתיופיה הניקו את התינוקות שלהן לפרקי זמןממושכים באופן מובהק ביחס לכל הנשים ממוצא אחר.
נשים חרדיות דיווחו על הנקהממושכת יותר מזו של נשים דתיות, מסורתיות או חילוניות. המחקר הורה כי 70% מהנשיםדיווחו שלא קיבלו סיוע להנקה מחוץ לבית החולים ו- 42% הפסיקו להניק בגלל כמות "לאמספקת" של חלב, מצב שהינו במרבית המקרים ניתן לפתרון. החוקרים הסיקו ששיעור הנשיםבישראל שמתחילות להניק הוא גבוה. כמו כן, בהשוואה לסקרים קודמים בישראל, שנערכובשנות השבעים והשמונים, שיעור ההנקה בישראל כיום גבוה יחסית.
משך ההנקהבישראל הינו כאמור לעתים קרובות קצר, ומרבית הנשים בישראל בוחרות להפסיק להניק עםסיום חופשת הלידה, כלומר כעבור כשלושה חודשים לאחר הלידה. אומנם גם תקופת הנקה קצרהזו הינה בעלת תועלת של ממש לילוד, אבל מבחינת הערך של ההנקה למניעת הריון תקופה זוקצרה מידי.
ההנקה כאמצעי מניעה
מידת ההגנה שהנקה נותנת מפני הריוןתלויה בתזונה של האישה (אם היא ירודה, ההנקה מונעת הריון יותר זמן), בעוצמת המציצהובשיעור הוספת תחליפי חלב לתזונה של התינוק. אם עוצמת או תכיפות המציצה של התינוקפוחתת ההשפעה למניעת הריון פוחתת. זו הסיבה שההגנה בפני הריון פוחתת בעקבות מתןמוצץ לתינוק. אצל נשים שטרם קיבלו מחזור לאחר לידה, ומניקות בהפסקות קצובות ובאופןמלא (ללא תוספות או שימוש במוצצים), כולל בלילה, ההנקה נותנת בששת החודשים לאחרהלידה שיעור הגנה גבוה בפני הריון נוסף, כשל גלולות למניעת הריון (יעילות של 98%).אך עם הופעת המחזור הראשון או במידה וחלפו יותר משישה חודשים לאחר הלידה שיעורההגנה פוחת. עם הנקה מלאה או כמעט מלאה, 70% מהנשים לא יקבלו מחזור בששת החודשיםהראשונים לאחר הלידה ורק 37% לא יקבלו כעבור שנה. עם זאת, הנקה מלאה נותנת שיעורהגנה גבוה יחסית של כ- 92% גם לאחר שנה. אצל נשים שמניקות באופן מלא יש לעתיםקרובות מעט הפרשה דמית או הכתמה ב- 8 השבועות הראשונים שלאחר לידה, אך הדימום הזהלא נובע מביוץ.
אמצעי מניעה לאחר לידה
אחת השאלות הנפוצות לאחרלידה היא מתי יש להתחיל להשתמש באמצעי מניעה. האמת היא שיש להתחיל הרבה יותר מוקדםמאשר רוב הנשים סבורות. למעשה כאשר אישה לא מניקה הביוץ, ועימו האפשרות להרות שוב,יכול להתרחש כעבור כ- 4 שבועות לאחר הלידה, כאשר כמחצית הנשים יבייצו במהלך ששהשבועות הראשונים לאחר הלידה. עם הפסקת ההנקה מתרחש הביוץ תוך 15 - 30יום.
אצל נשים שלקחו מיד לאחר הלידה כדורים להפסקת ("יבוש") יצור החלב, כמודוסטינקס או פרילק, הרמות של הורמון החלב (פרולקטין) נופלות מהר, והן עלולות לבייץאף מוקדם יותר, כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה! לנשים שאינן מניקות כלל או אלושמניקות באופן חלקי, ממליצים על כן להתחיל להשתמש באמצעי מניעה כבר בשבוע השלישילאחר הלידה.
כאמור, אישה שמניקה באופן מלא זוכה להגנה טובה בפני הריון בששתהחודשים הראשונים לאחר הלידה, כל עוד לא קיבלה וסת. עם זאת, ההגנה בפני הריוןמושלמת רק בעשרת השבועות הראשונים לאחר הלידה, ומומלץ גם לנשים שמניקות באופן מלאלהתחיל להשתמש באמצעי מניעה בחודש השלישי לאחר הלידה ולא להסתמך על ההנקה בלבד.
באופן מסורתי הנשים מוזמנות לביקור הראשון של הלידה רק שישה שבועות לאחרהלידה כאשר הרחם סיים את תהליך ההחלמה. אך מאחר ונשים רבות שאינן מניקות יבייצו כברבשבוע הרביעי לאחר הלידה, הרי שבמידה ואת לא מניקה יש הגיון רב להקדים את הביקוראצל רופא הנשים לשבוע השלישי לאחר הלידה. גם לנשים מניקות עשוי ביקור מוקדם יותראצל הרופא להועיל, בעיקר על מנת להעריך האם ההנקה שלהן באמת מלאה ובלעדית, והאם הןאינן זקוקות בכל זאת לאמצעי מניעה.הרופא יכול להציע כיום לאישה מספר סוגים של אמצעימניעה בטוחים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות יחסיים.
הביקור הראשון אצלהרופא לאחר לידה
בביקור הראשון לאחר הלידה נשים רבות יהיו עדיין עסוקות עםילדן החדש ויהיו מעונינות באמצעי מניעה. למעשה אחת המטרות העיקריות של הביקור אצלהרופא מיד לאחר הלידה הינה לקבל יעוץ בנושא. נשים רבות יחששו לקיים יחסי מין בטרםהרופא יבדוק אותן לאחר הלידה ויאשר בפניהן שהכל חזר לקדמותו. גלולות
הגלולההינה אמצעי יעיל ובטוח ביותר למניעת הריון. אך גלולות למניעת הריון, אפילו במינוןהנמוך ביותר, עלולות להפחית את כמות ואת איכות החלב אצל נשים מניקות. קיים גם חששאצל נשים מניקות שההורמונים שבגלולות יעברו לילוד. למרות שטרם נצפתה השפעה שליליתכל שהיא של נטילת גלולות על ידי נשים מניקות על הילוד, מקובל שלא להמליץ על נטילתגלולות.
לנשים שאינן מניקות ממליצים לקחת את הגלולות החל בשבוע השלישי לאחרהלידה. עבור נשים שמתעקשות לקחת גלולות למרות שהן מניקות, מומלץ לעשות זאת רק שלושהחודשים לאחר הלידה.
אלטרנטיבה יעילה מאד לנטילת גלולות, הינה נטילה שלגלולה מיוחדת בשם " פֶמוּלֶן" שמכילה פרוגסטרון בלבד. גלולה זו לא משפיעה על כמותהחלב או על גדילת והתפתחות הילוד. למעשה מחקרים מורים שגלולה זו, בניגוד לגלולותרגילות למניעת הריון, אפילו מגבירה מעט את יצור החלב, כך שנשים שנוטלות גלולה זונוטות להניק יותר זמן ומוסיפות תוספי מזון מאוחר יותר. השילוב של הנקה וגלולת פמולןנותן הגנה כמעט מושלמת מפני הריון. הגלולה גם מגינה בפני אובדן עצם בקשר עם הנקה.לאור ההשפעה החיובית של הגלולה על הנקה, ניתן להתחיל את לקיחת הפמולן ימים בודדיםלאחר הלידה. לאחרונה קיים קושי להשיג את גלולת הפמולן בישראל. גלולות הפמולן נמכרותבחפיסות של 28, ויש לקחת אותן ללא הפסקה בין חפיסה לחפיסה. במהלך ההנקה ניתן להתחילבנטילת הגלולות בכל יום שתרצי. הגנה מלאה תושג לאחר שבועיים ימים. בניגוד לגלולותרגילות, שאיתן ניתן "לשחק" עם שעת הלקיחה, בנטילת גלולות הפמולן יש להקפיד לקח אותןבכול יום באותה השעה (עד כמה שניתן), אחרת יעילותן נפגמת.
בדרך כלל, בזמן נטילתגלולות הפמולן לא תופיע וסת כלל, אם כי לעיתים יכול להופיע דמם בזמן בלתי צפוי.במקרה כזה יש להתעלם מהדמם ולהמשיך לקחת את הגלולה.
זריקותדפו-פרוברה
זריקה שמכילה נגזרת של פרוגסטרון, וקרויה "דפו-פרוורה", לאמשפיעה על ההנקה או על גדילת והתפתחות התינוק. הזריקה נותנת הגנה יעילה ביותר בפניהריון למשך שלושה חודשים. לחלק גדול מהנשים המשתמשות בשיטה זו אין כלל וסת במשך כלתקופת השימוש. אחרות מקבלות וסת סדירה, ולאחרות יש דמם לא סדיר. מומלץ להתחיל במתןהזריקה כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה.
אמצעיםחוצצים
לאמצעי מניעהחוצצים, והמוכר שביניהם הקונדום, אין כמובן כל השפעה על הנקה ועל כן הם בהחלטמומלצים לאחר לידה. עקב רמות נמוכות של ההורמון אסטרוגן נשים רבות חוות במהלך ההנקהיובש בנרתיק. שימוש בקונדום משומן עשוי על כן להוות גורם מסייע לקיום יחסים מידלאחר הלידה. שימוש בקוטלי זרע, בצורת קרם או קצף, עשוי אף הוא להקל על היובש והכאבשנפוץ בעת קיום יחסים בתקופה זו, ולשפר את היעילות של הקונדום במניעת הריון. אמצעימניעה אחר שמשלב חציצה עם קוטלי הזרע הינו הספוגית ("פרמטקס"), שהשימוש בה אף הואלא מפריע להנקה.
לא ניתן להתאים דיאפרגמה בתקופה שלאחר הלידה עקב השינויים שחליםבגודל הנרתיק שחוזר בהדרגה לגודלו הרגיל. השימוש בספוגית או בדיאפרגמה לא מומלץ כלעוד יש דמם לדני, כלומר בששת השבועות שלאחר הלידה.
לסיכום
נשיםרבות מעונינות באמצעי מניעה יעיל לאחר לידה. הנקה מלאה נותנת הגנה טובה בפני הריוןבששת החודשים הראשונים לאחר הלידה או עד להופעת הוסת הראשונה. לאישה שאינה מניקהמומלץ לפנות לרופא כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה על מנת לקבל אמצעי מניעה יעיל, כמוהגלולה או ההתקן התוך רחמי. לאישה מניקה מומלץ לפנות לרופא כשישה שבועות לאחר הלידהולשקול שימוש בגלולה למניעת הריון שמכילה פרוגסטרון בלבד או בהתקן תוך רחמי.
מאת: פרופ'דניאל זיידמןמח' נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא,תל-השומר
הנקה מגנה על הילוד מפניזיהומים, מציעה שיטה לא יקרה להאכלת הילוד, תורמת לקשר בין האם לילוד – ומונעתהריון. להשפעה של הנקה למניעת הריון חשיבות עצומה על בריאות הציבור, זאת מאחרוקיימות הוכחות שהנקה מסייעת להשגת מרווח בין למעלה משנה בין ההריונות. מרווח שלשנה ויותר בין הריונות עוקבים הינו בעל השפעה חיובית על השרדות הילודים ועל בריאותהאם.
הימנעות מהנקה על ידי אמהות הייתה נפוצה במאה העשרים בשל תפישה מוטעתשל התרבות המודרנית. המעבר לערים, חינוך ומודרניזציה תרמו כולם לירידה בשיעוריההנקה. למעשה כבר בעת העתיקה, האליטות בחברה היוונית והרומית נמנעו מלהניק.ההסתיעות בנשים מניקות היה נפוץ מימי יוון העתיקה ועד לעת החדשה. אך עם החדרת האכלהשל תינוקות עם בקבוק חלה ירידה נוספת בהנקה על ידי אמהות. למזלנו, נטיה זו התהפכהבשנים האחרונות וכיום יותר ויותר נשים בוחרות להניק.
בני אדם מגדלים בקר כבראלפי שנים, אך השימוש בחלב של בעלי חיים להאכלת תינוקות הינו חדש יחסית. בארה"בהתאמת חלב פרה להאכלת תינוקות החלה רק לפני כמאה שנה. בתחילת המאה הקודמת היונפוצים בארה"ב בנקי חלב, שהשתמשו בשיטות של הקפאה על מנת לשמור על החלב מעוקר. אךרק בשנות השלושים של המאה הקודמת עברה הכנת ה"פורמולות" להאכלת תינוקות מהמטבחהביתי ליצור ושיווק מסחרי. בתחילה יוצרו תחליפי החלב על מנת לענות על צרכיםספציפיים, למשל אלרגיות או אי סבילות למרכיבי חלב הפרה. אך בסופו של דבר נתפסהשימוש בתחליפי החלב כאמצעי לשחרר את האישה מהאחריות הקשורה להנקה.
החזרה שלהפופולאריות של ההנקה בקרב האמהות מיוחסת במידה רבה לעליה בידע שלנו ביחס לתרומההחשובה של ההנקה לבריאות הילוד. הסיבות הבאות נחשבות סיבות מרכזיות לעידודההנקה:
1. חלב אם מונע זיהומים בילוד, באמצעות העברת נוגדנים מהאם לילוד וגםעל ידי שינוי אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול של הילוד.
2. הנקה מחזקת אתתהליך יצירת הקשר בין האם והילוד.
3. הנקה מספקת הגנה מסויימת לאם כנגד סרטן שד,בעיקר לפני גיל המעבר, ומגנה בפני סרטן השחלה.
הבחירה בהנקה הינה החלטהאישית, אך היא מושפעת מאד מנוהג המקום, ומהתנאים הכלכליים והסביבתיים. חוקריםמהמרכז הרפואי קפלן שברחובות, ד"ר שני ופרופ' שינוול, ראיינו לאחרונה כמעט חמש מאותנשים, 4-6 חודשים לאחר הלידה. הם מצאו ש- 87% מנשים החלו להניק, אך בעוד ש- 51%מהנשים הניקו לפחות 3 חודשים, רק 25% הניקו לפחות 6 חודשים ורק 8% הניקו את ילדםלמשך שנה אחת.
נשים ילידות אתיופיה הניקו את התינוקות שלהן לפרקי זמןממושכים באופן מובהק ביחס לכל הנשים ממוצא אחר.
נשים חרדיות דיווחו על הנקהממושכת יותר מזו של נשים דתיות, מסורתיות או חילוניות. המחקר הורה כי 70% מהנשיםדיווחו שלא קיבלו סיוע להנקה מחוץ לבית החולים ו- 42% הפסיקו להניק בגלל כמות "לאמספקת" של חלב, מצב שהינו במרבית המקרים ניתן לפתרון. החוקרים הסיקו ששיעור הנשיםבישראל שמתחילות להניק הוא גבוה. כמו כן, בהשוואה לסקרים קודמים בישראל, שנערכובשנות השבעים והשמונים, שיעור ההנקה בישראל כיום גבוה יחסית.
משך ההנקהבישראל הינו כאמור לעתים קרובות קצר, ומרבית הנשים בישראל בוחרות להפסיק להניק עםסיום חופשת הלידה, כלומר כעבור כשלושה חודשים לאחר הלידה. אומנם גם תקופת הנקה קצרהזו הינה בעלת תועלת של ממש לילוד, אבל מבחינת הערך של ההנקה למניעת הריון תקופה זוקצרה מידי.
ההנקה כאמצעי מניעה
מידת ההגנה שהנקה נותנת מפני הריוןתלויה בתזונה של האישה (אם היא ירודה, ההנקה מונעת הריון יותר זמן), בעוצמת המציצהובשיעור הוספת תחליפי חלב לתזונה של התינוק. אם עוצמת או תכיפות המציצה של התינוקפוחתת ההשפעה למניעת הריון פוחתת. זו הסיבה שההגנה בפני הריון פוחתת בעקבות מתןמוצץ לתינוק. אצל נשים שטרם קיבלו מחזור לאחר לידה, ומניקות בהפסקות קצובות ובאופןמלא (ללא תוספות או שימוש במוצצים), כולל בלילה, ההנקה נותנת בששת החודשים לאחרהלידה שיעור הגנה גבוה בפני הריון נוסף, כשל גלולות למניעת הריון (יעילות של 98%).אך עם הופעת המחזור הראשון או במידה וחלפו יותר משישה חודשים לאחר הלידה שיעורההגנה פוחת. עם הנקה מלאה או כמעט מלאה, 70% מהנשים לא יקבלו מחזור בששת החודשיםהראשונים לאחר הלידה ורק 37% לא יקבלו כעבור שנה. עם זאת, הנקה מלאה נותנת שיעורהגנה גבוה יחסית של כ- 92% גם לאחר שנה. אצל נשים שמניקות באופן מלא יש לעתיםקרובות מעט הפרשה דמית או הכתמה ב- 8 השבועות הראשונים שלאחר לידה, אך הדימום הזהלא נובע מביוץ.
אמצעי מניעה לאחר לידה
אחת השאלות הנפוצות לאחרלידה היא מתי יש להתחיל להשתמש באמצעי מניעה. האמת היא שיש להתחיל הרבה יותר מוקדםמאשר רוב הנשים סבורות. למעשה כאשר אישה לא מניקה הביוץ, ועימו האפשרות להרות שוב,יכול להתרחש כעבור כ- 4 שבועות לאחר הלידה, כאשר כמחצית הנשים יבייצו במהלך ששהשבועות הראשונים לאחר הלידה. עם הפסקת ההנקה מתרחש הביוץ תוך 15 - 30יום.
אצל נשים שלקחו מיד לאחר הלידה כדורים להפסקת ("יבוש") יצור החלב, כמודוסטינקס או פרילק, הרמות של הורמון החלב (פרולקטין) נופלות מהר, והן עלולות לבייץאף מוקדם יותר, כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה! לנשים שאינן מניקות כלל או אלושמניקות באופן חלקי, ממליצים על כן להתחיל להשתמש באמצעי מניעה כבר בשבוע השלישילאחר הלידה.
כאמור, אישה שמניקה באופן מלא זוכה להגנה טובה בפני הריון בששתהחודשים הראשונים לאחר הלידה, כל עוד לא קיבלה וסת. עם זאת, ההגנה בפני הריוןמושלמת רק בעשרת השבועות הראשונים לאחר הלידה, ומומלץ גם לנשים שמניקות באופן מלאלהתחיל להשתמש באמצעי מניעה בחודש השלישי לאחר הלידה ולא להסתמך על ההנקה בלבד.
באופן מסורתי הנשים מוזמנות לביקור הראשון של הלידה רק שישה שבועות לאחרהלידה כאשר הרחם סיים את תהליך ההחלמה. אך מאחר ונשים רבות שאינן מניקות יבייצו כברבשבוע הרביעי לאחר הלידה, הרי שבמידה ואת לא מניקה יש הגיון רב להקדים את הביקוראצל רופא הנשים לשבוע השלישי לאחר הלידה. גם לנשים מניקות עשוי ביקור מוקדם יותראצל הרופא להועיל, בעיקר על מנת להעריך האם ההנקה שלהן באמת מלאה ובלעדית, והאם הןאינן זקוקות בכל זאת לאמצעי מניעה.הרופא יכול להציע כיום לאישה מספר סוגים של אמצעימניעה בטוחים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות יחסיים.
הביקור הראשון אצלהרופא לאחר לידה
בביקור הראשון לאחר הלידה נשים רבות יהיו עדיין עסוקות עםילדן החדש ויהיו מעונינות באמצעי מניעה. למעשה אחת המטרות העיקריות של הביקור אצלהרופא מיד לאחר הלידה הינה לקבל יעוץ בנושא. נשים רבות יחששו לקיים יחסי מין בטרםהרופא יבדוק אותן לאחר הלידה ויאשר בפניהן שהכל חזר לקדמותו. גלולות
הגלולההינה אמצעי יעיל ובטוח ביותר למניעת הריון. אך גלולות למניעת הריון, אפילו במינוןהנמוך ביותר, עלולות להפחית את כמות ואת איכות החלב אצל נשים מניקות. קיים גם חששאצל נשים מניקות שההורמונים שבגלולות יעברו לילוד. למרות שטרם נצפתה השפעה שליליתכל שהיא של נטילת גלולות על ידי נשים מניקות על הילוד, מקובל שלא להמליץ על נטילתגלולות.
לנשים שאינן מניקות ממליצים לקחת את הגלולות החל בשבוע השלישי לאחרהלידה. עבור נשים שמתעקשות לקחת גלולות למרות שהן מניקות, מומלץ לעשות זאת רק שלושהחודשים לאחר הלידה.
אלטרנטיבה יעילה מאד לנטילת גלולות, הינה נטילה שלגלולה מיוחדת בשם " פֶמוּלֶן" שמכילה פרוגסטרון בלבד. גלולה זו לא משפיעה על כמותהחלב או על גדילת והתפתחות הילוד. למעשה מחקרים מורים שגלולה זו, בניגוד לגלולותרגילות למניעת הריון, אפילו מגבירה מעט את יצור החלב, כך שנשים שנוטלות גלולה זונוטות להניק יותר זמן ומוסיפות תוספי מזון מאוחר יותר. השילוב של הנקה וגלולת פמולןנותן הגנה כמעט מושלמת מפני הריון. הגלולה גם מגינה בפני אובדן עצם בקשר עם הנקה.לאור ההשפעה החיובית של הגלולה על הנקה, ניתן להתחיל את לקיחת הפמולן ימים בודדיםלאחר הלידה. לאחרונה קיים קושי להשיג את גלולת הפמולן בישראל. גלולות הפמולן נמכרותבחפיסות של 28, ויש לקחת אותן ללא הפסקה בין חפיסה לחפיסה. במהלך ההנקה ניתן להתחילבנטילת הגלולות בכל יום שתרצי. הגנה מלאה תושג לאחר שבועיים ימים. בניגוד לגלולותרגילות, שאיתן ניתן "לשחק" עם שעת הלקיחה, בנטילת גלולות הפמולן יש להקפיד לקח אותןבכול יום באותה השעה (עד כמה שניתן), אחרת יעילותן נפגמת.
בדרך כלל, בזמן נטילתגלולות הפמולן לא תופיע וסת כלל, אם כי לעיתים יכול להופיע דמם בזמן בלתי צפוי.במקרה כזה יש להתעלם מהדמם ולהמשיך לקחת את הגלולה.
זריקותדפו-פרוברה
זריקה שמכילה נגזרת של פרוגסטרון, וקרויה "דפו-פרוורה", לאמשפיעה על ההנקה או על גדילת והתפתחות התינוק. הזריקה נותנת הגנה יעילה ביותר בפניהריון למשך שלושה חודשים. לחלק גדול מהנשים המשתמשות בשיטה זו אין כלל וסת במשך כלתקופת השימוש. אחרות מקבלות וסת סדירה, ולאחרות יש דמם לא סדיר. מומלץ להתחיל במתןהזריקה כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה.
אמצעיםחוצצים
לאמצעי מניעהחוצצים, והמוכר שביניהם הקונדום, אין כמובן כל השפעה על הנקה ועל כן הם בהחלטמומלצים לאחר לידה. עקב רמות נמוכות של ההורמון אסטרוגן נשים רבות חוות במהלך ההנקהיובש בנרתיק. שימוש בקונדום משומן עשוי על כן להוות גורם מסייע לקיום יחסים מידלאחר הלידה. שימוש בקוטלי זרע, בצורת קרם או קצף, עשוי אף הוא להקל על היובש והכאבשנפוץ בעת קיום יחסים בתקופה זו, ולשפר את היעילות של הקונדום במניעת הריון. אמצעימניעה אחר שמשלב חציצה עם קוטלי הזרע הינו הספוגית ("פרמטקס"), שהשימוש בה אף הואלא מפריע להנקה.
לא ניתן להתאים דיאפרגמה בתקופה שלאחר הלידה עקב השינויים שחליםבגודל הנרתיק שחוזר בהדרגה לגודלו הרגיל. השימוש בספוגית או בדיאפרגמה לא מומלץ כלעוד יש דמם לדני, כלומר בששת השבועות שלאחר הלידה.
לסיכום
נשיםרבות מעונינות באמצעי מניעה יעיל לאחר לידה. הנקה מלאה נותנת הגנה טובה בפני הריוןבששת החודשים הראשונים לאחר הלידה או עד להופעת הוסת הראשונה. לאישה שאינה מניקהמומלץ לפנות לרופא כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה על מנת לקבל אמצעי מניעה יעיל, כמוהגלולה או ההתקן התוך רחמי. לאישה מניקה מומלץ לפנות לרופא כשישה שבועות לאחר הלידהולשקול שימוש בגלולה למניעת הריון שמכילה פרוגסטרון בלבד או בהתקן תוך רחמי.
