סיפור הלידה הקיסרית של אופיר - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • לוח אירועים mamy
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

סיפור הלידה הקיסרית של אופיר

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 22.03.2005
סיפור הלידה הקיסרית של אופיר
מאת: ענת
ההריון שלי עבר די בקלות יש לומר, והלידה היתה מתוכננת ל-14 בספטמבר 2003 כמעט מתחילתו, זאת מאחר ובחרתי ללדת בניתוח קיסרי (מומלץ בחום!) בגלל שאת בתי הבכורה, בת ה-10, דניאל, ילדתי בלידה טבעית טראומטית למדי שנמשכה 36 שעות (כבר חשבתי שלא אצא מחדר הלידה בחיים), את בתי האמצעית, בת ה-8, ליאור, ילדתי בניתוח מאחר והיתה גדולה והפוכה ו-א-ה-ב-ת-י את הרעיון.


סיפור הלידה הקיסרית של אופיר

מאת: ענת 
ההריון שלי עבר דיבקלות יש לומר, והלידה היתה מתוכננת ל-14 בספטמבר 2003 כמעט מתחילתו, זאת מאחרובחרתי ללדת בניתוח קיסרי (מומלץ בחום!) בגלל שאת בתי הבכורה, בת ה-10, דניאל,ילדתי בלידה טבעית טראומטית למדי שנמשכה 36 שעות (כבר חשבתי שלא אצא מחדר הלידהבחיים), את בתי האמצעית, בת ה-8, ליאור, ילדתי בניתוח מאחר והיתה גדולה והפוכהו-א-ה-ב-ת-י את הרעיון.

רבות הנשים שיתווכחו איתי על כך, אולם ניתוח היאהדרך היחידה בה אנו, היולדות, קובעות את מידת הסבל שנעבור.

ולענייננו –הגעתי לחדר הלידה בבוקר ה-14 בספטמבר המיוחל (הרופא שלי אמר לי לבוא מוקדם אם אנירוצה להיות בין הראשונות....).

עברתי את כל הבדיקות השיגרתיות (לחץ דם, שתן,מוניטור, אולטרה-סאונד), הכל בכיף ובניחותא ביחד עם בעלי המרוגש (שכחתי לציין כיזוהי לו הילדה הראשונה, בנותיי הגדולות הן מנישואין קודמים).
הכינו אותי לניתוחהלבישו אותי בחלוק בית החולים, חיברו אותי לקטטר ולאינפוזיהוממתינים.

הכינו גם את שלומי לניתוח, הלבישו אותו בבגדים סטריליים, כובעוכפפות – הוא נכנס איתי לחדר הניתוח כי אני הייתי כזו קרצייה - שתהיה לו חוויית בכיראשון וכו', הוא עוד לא יודע מה זה, אז הוא ניסה להתפרפר, אבל בסופו של דבר היהאיתי וחווה את החוויה המרגשת.

בינתיים הגיעו האמהות המרוגשות שלנו, פטפטנווצחקנו, בעיקר על חשבוני בכל פעם ששלומי (בעלי) מציץ מתחת לסדין ומגלה ששקית השתןמתמלאת ואני אפילו לא מרגישה, כמה טוב לא לקום, לא להירטב...
בינתיים די נקפושעות ההמתנה, מאחר והיו מספר ניתוחי נשים דחופים לפי שהתחילו עם ה"קיסריים", למזליאני ראשונה, כל כך רציתי כבר לגמור עם זה.

בעוד אנחנו ממתינים, אנחנו צוחקות (האמהות ואני) על שלומי שלא מפסיק לומר לי כמה התינוקת תצא קופיקה, זאת בשל בדיקתאולטרה סאונד שערכנו במהלך ההריון והרופא הוציא לנו תמונות מזעזעות של העוברית – עדכדי כך ששלומי השביע אותי שאני לא מראה אותן לאף אחד. בשבוע 16 ערכתי סקירת מערכותעובר אצל דר' ברונשטיין (ממליצה לכולן להגיע אליו) בחיפה, והוא הוציא לנו תמונתפרופיל יפיפייה של העוברית, אולם את הרושם המירבי השאירו התמונות המזעזעות שהוציאלנו הרופא מקופת חולים בסקירת השניה.

זהו מורידים אותי לחדרניתוח....
שלומי והאמהות יורדים במעלית נפרדת ואני עם האלונקאי מחדר ניתוחיורדים במעלית פנימית לחדר הניתוח.

ליד הדלת נפרדות ממני האמהות בנשיקה, ואזכאילו כל הרגשות של 9 חודשים התנקזו אל הכניסה לחדר הניתוח, ואני פרצתי בבכי, ספקשל התרגשות, ספק של פחד ושלומי מסכנון לא ידע כבר איך להרגיע אותי.
המרדים הגיעאלי והסביר לי מה הולך לקרות וביקש משלומי לשמור את המשקפיים שלי בצד עד לסוףהניתוח.



ההרדמה עברה בקלות ואז החלו למרוח את הבטן שלי בפולידין ואני נלחצתימאד מאחר וממש דוגדגתי על ידי האחים בחדר הניתוח ובראש שלי חולפות מחשבות סיוטיות,אולי אם אני מרגישה את הנגיעות שלהם, אני אחוש בסכין החותכת...

נכנסתילהיסטריה קטנה ולא יכולתי להירגע, המרדים הסביר לי שאת הנגיעות אני ארגיש, אולם אתהניתוח לא, אך לא הצליח כל כך, קשה לי אפילו לתאר את הרגשתי באותן דקות קצרות שנראוכאילו נצח עד שהבנתי שאת הניתוח אני באמת לא מרגישה.
כיסו אותו בסדיניםסטריליים, ושמו פרגוד והכניסו את שלומי לשבת לידי.

שלומי נכנס והחזיק לי אתהיד וראה שאני רועדת, הוא לא הבין מה קרה ואז המרדים הסביר לו שאין ממה לחשוש ואניאהיה בסדר.

תוך פחות משלוש דקות אני שומעת סקשיין, שמוציאים נוזלים מפיהתינוקת ואני רואה במעורפל שמעבירים אותה לחדר צדדי עם כיסוי על מנת לטפל בה והבנתישלא הרגשתי את הסכין באמת. והתחילו לדחוף את הבטן ול"סדר" הכול לתפירתהניתוח.

kt vmkj,h gshhi kvhrdg uvnrsho rmv k,, kh tkjua
ת tuko akunh tnr kuת kt gshhi ktת vht rumv krtu, את התינוקת, ובאמת הביאו לי אותה עטופה כמו בובה,עד לרגע זה אני זוכרת את פני הבובה שנישקתי בחדר הניתוח ואפילו את הרגשת הדביקות שלעורה אני עדיין חשה בשפתיי.
ואז שלומי הלך עם התינוקת, רופאת הילדים והמיילדתוהשאירו אותי לבד בחדר הניתוח....

הסתיים הניתוח והועברתי לחדר התאוששותוטופלתי ע"י האחיות כל כך בחום ובמסירות במשך השעה וחצי שהייתי שם.

שלומיהגיע לאחר כ-10 דקות שהייתי שם ואמר מרוגש כולו, ענת היא כל כך קטנטנה, אין להגבות, אין לה ריסים, והעיקר – היא לא קופיקה!!!!.

העלו אותי לחדרי במחלקה –ומיד ביקשתי שיביאו לי את התינוקת.
הניחו אותה על חזי ואני הסתכלתי לתוך שתיבריכות כחולות כהות, יפיפיות – עד היום אנחנו לא יודעים בבירור לומר מה צבע העינייםשל אופיר - ירוק, או שמא אפור, או תכלת בכלל.

ואז הרגשתי בתוך תוכי שהיא מאדמאד אופיר (מקום שבו טמונים אוצרות המלך שלמה) – במהלך ההריון התלבטנו בין שלושהשמות – נגה, מאיה ואופיר וכשהחזקתי אותה בפעם הראשונה בזרועותיי, הבנתי שהיא פשוטאוצר קטן ויש לקרוא לה אופיר.

אופיר יפיפייה כפי שתראו בתמונה שצרפתי, אנורווים ממנה נחת וכיף עד בלי די.

אם לסכם את הלידה, אוכל לומר שאני ממליצהבחום לעבור ניתוח קיסרי לנשים שמרגישות שלא יוכלו לעמוד בסבל, כמוני.
ההחלמהעברה בקלות, ותוך שבועיים אמרתי לשלומי שאני מוכנה כבר לתינוק הבא, אני כבר מתגעגעתלתינוק קטן קטן.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו