סיפור הלידה של הבן של הילה פ - mamy

כל האירועים לוח אירועים

  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

סיפור הלידה של הבן של הילה פ

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 23.10.2006
הכל התחיל בשישי שבת בשבוע שעבר, הפקק הרירי נשר לו אט אט... ביום ראשון התעוררנו כבר עם דימום בתחתונית.. התקשרתי לחדר יולדות וביקשו שאלך להיבדק אצל רופא. הרופא בדק וראה שצוואר הרחם סגור, אישר שזה הפקק הרירי ושלח אותי לאולטרסאונד ומוניטור..

סיפור הלידה של הבן של הילה פ

הכל התחיל בשישי שבת בשבוע שעבר, הפקק הרירי נשר לו אט אט... ביום ראשון התעוררנו כבר עם דימום בתחתונית.. התקשרתי לחדר יולדות וביקשו שאלך להיבדק אצל רופא. הרופא בדק וראה שצוואר הרחם סגור, אישר שזה הפקק הרירי ושלח אותי לאולטרסאונד ומוניטור.. הלכנו לאולטרסאונד הכל היה בסדר, אבל במוניטור התגלו האטות בדופק העובר (אוישש). הרופאה במרכז בריאות האשה נתנה לנו הפנייה לבית החולים לחדר יולדות וביקשה שאקח איתי את התיק מכיוון שיש סיכוי שבגלל ההאטות בדופק יתנו לי זירוז ויילדו אותי. הגענו לוולפסון באחת וחצי בצהריים... עברתי חמישה אולטרסאונדים, ארבעה מוניטורים, וארבע בדיקות ידניות של רופאים.. בקיצור באותו יום אין אחד שלא ראה ובדק ו....דיייייי אני רוצה הביתה!!!
ובאמת בשבע וחצי בערב אחרי מיליון בדיקות הוחלט שהולכים הביתה והכל בסדר, אין פתיחה, אין צירים, המוניטור תקין...זהו הולכים... אני רק זוכרת ששאלתי את הרופאה: "תגידי איך אני אדע אם יהיו לי צירים, איך זה מרגיש??? והיא ענתה לי: "או או כשזה יגיע את תדעי שזה צירים"
הגענו הביתה, התקלחנו, אכלנו ובעלי הלך לישון..אני לא יכולתי להרדם כי ידעתי... פלווווופפפפ ב 12:30 בלילה ירידת מים, כולם נרגשים ונוסעים לבית חולים, ברכב התחילו צירים לא סדירים אבל כואבבבבייייייםםםםםם, כןןןןן הרופאה צדקה בהחלט יודעים כשזה זה... הגעתי לבית חולים ושאלו מה היו צבע המים ציינתי שהיה גם הרבה ירוק (מים מקוניאליים-העובר עשה לי קקי במי שפיר). בהתחלה הצוות שידר כלפיי אדישות לא נורמלית וככה אני מוצאת את עצמי ב-1:00 2:00 3:00 בלילה עומדת במסדרון בית חולים, מטפטפת מים ועם צירים לא סדירים (סיוווווטטטטטטטטטטטטט).... אחרי 3 שעות החליטו להתייחס אליי, עשו לי מוניטור, אולטרסאונד, בדיקה וגינלית וכן ראו שאכן היתה ירידת מים עם צבע ירוק ואז החליטו להכניס אותי לחדר לידה ולהתחיל בזירוז(תודה לא)... אמא ובעלי נכנסים איתי לחדר לידה...
עשיתי חוקן, חיברו אותי למוניטור ולעירוי וגם נתנו לי זירוז... אבל מה לא היה שום תנאי ללידה...לא צירים ופתיחה רק של חצי ס"מ (יווווווו זה הולך להיות יום ארוך)!!!!
זהו בשעה שבע בבוקר מתחילים הצירים הסדירים אפילו כל שלוש ד´ אבל פתיחה רק ס"מ וחצי...יוווו כמה שסבלתי באותם רגעים והאחיות הסתומות אמרו לי שאם אקח אפידורל כבר בשלב הזה הלידה תתעכב עוד יותר... בשבע בבוקר התחלף הצוות ברוך השם וקיבלתי מיילדת מדהימה שהייתה צמודה אליי בלי סוף.

..המשכתי לסבול עוד חצי שעה וזהוווו החלטתי...אני רוצה א-פ-י-ד-ו-ר-ל... הרופא הזריק לי את הזריקה..
ואז התחלתי לחייך לעולם..
ופתאום המוניטור מראה האטות בדופק, ממש הרבה האטות, זהו זה כבר ממש הלחיץ אותי וכבר הצוות התחיל להילחץץץץץ... כל רגע נכנס רופא אחר ועוד מיילדת ועוד מיילדת.. חיברו אותי לחמצן דרך האף, חיברו אותי לניטור פנימי שבודקים בתוך הרחם, חיברו אותי לצינורית שמחוברת למים נקיים שאמורים לנקות את מי השפיר המזוהמים (בגלל הקקי של העובר שלי...) בקיצור אין אצבע, אף, כתף או רגל בגוף שלי שלא היו מחוברים לאיזשהו משהוווו. אבל אני אני רק דואגת לקטן כי ההאטות בדופק ממשיכות וזה נעשה בתדירות יותר גבוההה ובמקביל יש פתיחה, מאחת וחצי קופץ לארבע ומארבע פוף לתשע ואז רק בסביבות עשר וחצי בבוקר יש פתיחה של עשר אבל אין לי תחושה בגלל האפידורל ואני ממש לא בכיוון של ללחוץץץ, אוי אלוהים הרופאה בודקת ורואה שהעובר גבוה בתעלה..
אוקיי מחליטים וואקום, והדופק יורד ויורד ואני בוכה ובוכה רק דואגת לקטן... ביקשו מאמא ובעלי לצאת מהחדר...אני לבד מול כל העולם הזה, שלושה רופאים, שתי מיילדות, שני סטאז´רים ואז מבקשים בכריזה שישלחו רופאת ילדים אליי לחדר, והיא מחכה כבר עם החמצן במיטה של התינוק.... יוו ואני בוכה אלוהים בבקשה תעשה שהוא בסדר בבקשה!!!!!
אני לוחצת עד כמה שאפשר, אוויייי איזה כאבים, גם עם השפעת האפידורל מרגישים טוב את הואקום, אני לוחצת ולוחצת ולוחצת וכולם עוזרים לי ואומרים לי כמה אני גדולה וגיבורה ואני רוצה את אמא ובעלי אבל הם בחוץ, ושוב הדופק יורד....א-ל-ו-ה-י-ם שייגמר כברררר!!!!!!!!!!! ב-11:28 הוא יצא לעולם כולו כחול ולא בוכה ואני צורחת בהיסטריה שאני לא שומעת אותו, ישר טיפלו בו הרופאים ובדקו מה מצב הדופק (ברוך השם ברוך השם הוא היה בסדר)!!! בשלב הזה אמא שלי ובעלי נכנסים לחדר לידה ורואים אותי בוכה ובוכים איתי והם עוד לא יודעים מה איתו.... אני מרגיעה אותם ומראה להם שהוא שם ושבודקים אותו.. לאחר מכן מניחים אותו עליי ואני בהתאוששות... ואז מגיעים התפרים (שלא נדע) וזהווו נותנים לי את הקטנציק אני מנסה להניק אבל לא כ"כ מצליחה וזהוווו אני נרגעת העיקר שהקטנציק הגיע אליי...היה קשה אבל שווה כל רגע של כאב....ביום רביעי השתחררנו הבייתה ומחר בעזרת השם יש לנו ברית!!!!!!




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו