סיפור הלידה של ליה
שלח לחברהייתי כבר משבוע 36 בצירים סדירים- כל 4 דקות-ציר של דקה בערך. היתה פתיחה של 1.5 ס"מ ובביקור ראשון בבי"ח (כרמל-בחיפה-להיזהר!!!)היה צוואר הרחם 40% מחוק ועדיין אחורי (דרוש שיהיה מחוק 100%=דק מאוד וכן קדמי-שיאפשר מעבר החוצה מהרחם) אז שלחו אותנו הביתה, ועשו לליה הערכת משקל של 3.5 ק"ג.
מאת: עינבל
הייתי כבר משבוע 36 בצירים סדירים- כל 4 דקות-ציר של דקה בערך. היתה פתיחה של 1.5 ס"מ ובביקור ראשון בבי"ח (כרמל-בחיפה-להיזהר!!!)היה צוואר הרחם 40% מחוק ועדיין אחורי (דרוש שיהיה מחוק 100%=דק מאוד וכן קדמי-שיאפשר מעבר החוצה מהרחם) אז שלחו אותנו הביתה, ועשו לליה הערכת משקל של 3.5 ק"ג.
היינו עוד 3 פעמים במיון יולדות בכרמל בכדי שאקבע באופן מוחלט שלשם אני לא חוזרת, בגלל היחס ומריחת הזמן ואז התחלנו להגיע למיון רוטשילד. הפתיחה לא התקדמה, אך תוך שבועיים צוואר הרחם נמחק 100% ועבר לעמדה אמצעית.
עוד שבוע עובר, ואני כמובן לא ישנה כי מי יכול לישון כשבממוצע כל 2-4 דקות חולף ציר? הצירים כואבים. כאב שעוצר לי את הנשימה. אני משכנעת את עצמי שבקרוב את בידיי, וזה שווה לנשום בכדי להגיע אלייך.
פניתי לעזרה= חיפוש דרכי זירוז. מאחר ואז טרם הגעתי לשבוע 40, אף רופא לא רצה להתערב (וטוב שכך). בסוף מצאתי מטפלת בדיקור סיני, שעשתה לי טיפול נהדר - להפסקת הצירים, בכדי שהגוף המותש יוכל לנוח, להתחזק ואז להכנס למחזורי צירים אפקטיבים ולידה פעילה. ישנתי 3 ימים נהדרים והצירים חזרו. בשבת הקודמת הלכנו לים, שם ישבתי בין הגלים והצירים (כל 2-3 דק') פחות כאבו בתוך הים. ב2:30 במוצ"ש,(לפנות בוקר), היו כבר צירים צפופים ולחץ על צוואר הרחם- אז הגענו לרוטשילד שוב, לא היה עומס בכלל ואז התהליך שסופו בלידה- החל.
לאחר סטריפינג שעשתה מיילדת נפלאה בשם סמדר- כי ביקשתי מאוד, שתזרז איכשהו- נשלחתי להסתובב שעתיים ולעשות סקס, עם כרית שתגביה את הטוסיק כדי שהפרוסטוגלנדינים ישפיעו על הפתיחה. הפתיחה התקדמה עד 7 בבוקר ל 3 ס"מ ומאותו רגע היינו בתור לחדר לידה - כי כבר היה הכל מלא וצריך לחכות שיתפנה.
החלום היה לידה טבעית בחדר הטבעי, וכשציינתי זאת בפני הרופא הוא מיד הכניס אותי לחדר הקסום של הלידה הטבעית. שם עשיתי אמבטיה, מסג'ים והתפנקתי כל-כך- שהצירים נרגעו, האטו מאוד והפתיחה נשארה כל הזמן 4...ככה זה כשנהנים...
ב11 בלילה אושפזתי ללילה כי עשו לי הערכת משקל נוספת ויצא 4700-4400 והרופא התורן רצה להכניס אותי מיד לקיסרי אך רציתי חוות דעת נוספת והתנגדתי לניתוח.
בבוקר למחרת יצא הפקק הרירי, הפתיחה התקדמה בעוד חצי ס"מ ובאולטרא סאונד התקבלה הערכת משקל של 4400. עכשיו כבר נתנו לי לבחור- קיסרי או רגיל.
"רגיל".
התחלנו רגיל, צירים, כאבים שמעולם לא דמיינתי שיתכנו, אבל לא רציתי אפידורל. ביקשתי גז צחוק. עבד יופי עד שלב מסויים בו הכאב לא איפשר לי בכלל לנשום גז. בחמש בערב נשברתי.ביקשתי אפידורל. המיילדת הודיעה לרופאים ומיד חיברו לעירוי נוזלים וקטטר ואמרו לי בעדינות שרוב הסיכויים שבסוף כן יעשו לי קיסרי כי העובר לא יורד למטה- נשאר כל הזמן באותו מקום- יש בעיה.
בתשע בערב הסיעו אותי לחדר ניתוח, וקשרו אותי לשולחן. הרגשתי כמו שה לעולה...הידיים קשורות פרושות לצדדים, וסדין ירוק מסתיר ממני את הבטן והרגליים. היה קר ביותר (חלק מהשפעת ההרדמה) והמרדים החליף לי את נוזל ההרדמה האפידוראלית בנוזל חזק יותר שלא ארגיש כלום. עבדו עלי 5 אנשים, כולם גברים, לבושים ירוק עם מסכות והכול- כמו סרט אימה, אבל כבר הייתי כה מותשת שפשוט חיכיתי שאפגוש אותך, תינוקת שלי, והעיקר- שאת בריאה, שלמה, שלא תסבלי...
ד"ר זמברג הגיע, והגיעה גם יפה המיילדת ביחד עם נינה רופאת הילדים. נינה דיברה עמי ושמעה על הפחדים שלי- והחזיקה לי את היד- זה היה המגע האנושי לו נזקקתי כל-כך.
ב-תשע שלושים וחמש בלילה שמעתי את הפעייה הראשונה שלך. לא בכי, אלא מעין "מי זה מפריע לי?". הד"ר אמר: בת, בריאה ויפה.
נינה ויפה לקחו אותך לשולחן סמוך, עטפו והראו לי- לשבריר שניה. רציתי לחבק, לנשק, הודיתי לאלוהים שזהו, את בחוץ. לקחו אותך ויחד עם אבא שלך קיבלת טיפול ראשוני בתינוקייה- חימום, חיסון וויטמין k. שאבו לך מיים מהקיבה ואבא שלך צילם אותך בדיגיטלית.
אותי בינתיים תפרו, סגרו, ושמו עלי שמיכה לחימום כי באמת היה קררר בחדר ניתוח. הורידו אותי לקומה 2 להתאוששות, אביך ליווה אותי והראה לי תמונות וסרטון שלך...זלגו לי דמעות כשראיתי את התמונות..הצטערתי שאני לא יכולה לאחוז בך ולחבקך קרוב לליבי.
בחצות הוחזרתי ליולדות. בחצות וחצי נפגשנו, את ואני, פנים אל פנים. הנחתי אותך על חזי, כמו ילדה שמשחקת בבובה. את בגישוש מולד, מצאת את הפטמה וינקת מעט. בכיתי מהתרגשות ורעדתי ללא שליטה. אבא לקח אותך חזרה לתינוקיה כדי שאוכל להתאושש ולישון. מי ישן? כל הלילה רעדתי ובכיתי מהתרגשות ומשמחה ובתום הלילה מצאתי לך שם שמכיל את אהבתי ותודתי לקב"ה- לי-יה. ליה. בבוקר חזרת אל חייקי ומאז אנחנו יחד (ביות מלא)...
וכך היה.
אז עברנו:
לידה טבעית
לידה רגילה
וניתוח קיסרי- את כל השיטות, בקצת פחות מ48 שעות.
