סיפור הלידה של לירון
יום חמישי 18 במאי, התחיל ביום כיף עם אמא שישנה אצלי כבר ערב קודם כי בעלי באילת , להזכירכן אני בשבוע 37. טיילנו בגן הבוטני אכלנו צהריים קצת ביזבוזים, בקיצור יום נפלא. ב-2300 עליתי לישון, בעלי עוד התקשר ואני אמרתי לאמא שלי אדבר איתו מחר וחרופ נרדמתי מיד.
יום חמישי 18 במאי, התחיל ביום כיף עם אמא שישנה אצלי כבר ערב קודם כי בעלי באילת , להזכירכן אני בשבוע 37. טיילנו בגן הבוטני אכלנו צהריים קצת ביזבוזים, בקיצור יום נפלא. ב-2300 עליתי לישון, בעלי עוד התקשר ואני אמרתי לאמא שלי אדבר איתו מחר וחרופ נרדמתי מיד. ב00:45, אני מתעוררת מרגישה שטף מים- כן כן אחיותי ירידת מים!! ניגשתי לשירותים ולא היה ספק, הערתי את אמא שלי שחשבה שאני עובדת עליה, ואמרתי לה שלא וצחקתי. מיד טילפנתי להדסה עין כרם והתייעצתי מה לעשות, האח אמר שעדיף שיסיעו אותי ולהגיע תוך 1/2 שעה אבל לשים לב לתנועות עובר. ברגע שהוא אמר לי את זה לא הרגשתי כלום רק שמעתי את הלב פועם. והחלטתי לנסוע להר הצפוים יותר קרוב הביתה, ובדיוק באותו שבוע עשיתי סיור ומאוד התרשמתי (הכל מלמעלה) טוב לא הכנתי תיק, זוכרות שאמרתי שאני לא מצליחה לאסוף את עצמי שבוע קודם... הכנתי תיק לא הייתי הכי מאופסת אמא שלי עוד עשתה סיבוב לכלבה, נכנסנו לאוטו ונהגתי בשלווה (אמי לא נוהגת) הגעתי ב-01:45 לחדר יולדות קיבלה אותי המלאכית טל.חיכתה מעט לבדוק שאכן זו ירידת מיםורק שהיא החליטה לאשפז אותי התקשרתי לבעלי ב-3:30 כבר ב-3:45 הוא היה במונית בדרך לירושלים (1000 ש"ח ירד לי ממענק הלידה
שכחתי להוסיף עוד פרט חשוב בחדר לידה התמלאתי אנרגיות אין סופיות מהחדר המדהים שהיה לי המשקיף על כל ירושלים וברכתי כל לילה שירד וכל בוקר שעלה ואמרתי זה דרכו של עולם והיתה לי אמונה שלמה בבואו של לירון לעולם בכל דרך שיבחר. לאחר הלידה מיד השכיבו אותו עליי הנקתי (+,-)ניקו לי אותו הביאו לי אותו והורי והורי בעלי נכנסו והיה אושר עילאי, בשורה התחתונה אי אפשר לתכנן הכל תזרמו עם התחושות שלכן האינטואציות יובילו אתכן לדבר הנכון אני זוכרת שלא הייתי בטוחה אם אני רוצה אפידורל או לא ופשוט זרמתי והכל לטובה