סיפור הלידה של מאור-לבעלות לב חזק
שלח לחברביום שישי ה- 21/07/06 הגעתי לבי"ח כשאני בשבוע 41, אמרתי לעצמי שאני מכאן לא הולכת לשום מקום חוץ מלחדר לידה. עשו לי מוניטור והרופאה בדקה אותי ואמרה לי שלמרות שאני כבר בשבוע 41 הצירים שיש לי הם מאוד חלשים ולכן היא ממליצה ללכת הביתה...
אז ככה...
ביום שישי ה- 21/07/06 הגעתי לבי"ח כשאני בשבוע 41, אמרתי לעצמי שאני מכאן לא הולכת לשום מקום חוץ מלחדר לידה. עשו לי מוניטור והרופאה בדקה אותי ואמרה לי שלמרות שאני כבר בשבוע 41 הצירים שיש לי הם מאוד חלשים ולכן היא ממליצה ללכת הביתה, היא נתנה לי אפשרות להתאשפז בהריון בסיכון ולקבל זירוז אבל ממש לא המליצה על זה. בקיצור בצער רב הלכתי הביתה (יותר נכון לא הביתה כי נכנסתי לדיכאון אז בעלי לקח אותי לארוחת בוקר, סרט בצהרים, נפגשתי עם גיסתי ואח"כ ארוחת ערב אצל ההורים שלי).
בשעה 17:00 בערך התחילו לי צירים חזקים יותר וגם סדירים יותר משכתי עד 7:00 בערך בשבת ושוב נסעתי לבי"ח. הייתי מחוברת למוניטור עד השעה 20:00 (ההורים כמובן כבר היו בבי"ח כי היינו בטוחים שהפעם זה זה) ואז אמרו לי מצטערים אבל את משוחררת כי עדין הצירים לא מספיק חזקים ללידה ויש פתיחה רק של 1.5 ס"מ.
ביאוש רב נסעתי הביתה (יותר נכון ל"ספגטים", כן לקראת הסוף פינקתי את עצמי ואת יגוני באוכל מה שלא עשיתי כל ההריון).
בשעה 02:30 הצירים התחזקו יותר והתחלנו לעשות רישום כל כמה זמן זה קורה, ואכן כל 5-7 דק´ היה לי ציר. בשעה 11:00 החלטנו שנוסעים שוב לבי"ח. אחרי מוניטור שהראה שיש צירים חזקים אך לא סדירים נבדקתי ע"י רופאה שקבוע שיש פתיחה של 3 ס"מ ואני נכנסת לחדר לידה בשעה 13:30.
אחרי כמה שעות שאני קופצת לי על הכדור, הולכת, בעלי עושה לי עיסויים וכו´ החליטו לתת לי זירוז כי שום דבר לא זז.
בשעה 17:30 בערך חיברו אותי למיטה עם אפידורל והתחילו לתת לי זירוז. לצערי גם אחרי 6 שעות בערך ראו שזה לא ממש עוזר. התחיל ויכוח בין המיילדות (היו לי כמה כי הייתי שם המון זמן) לבין הרופא לגבי המשך לידה טבעית או קיסרי.
בסוף אחת המיילדות ביקשה מהרופא הבכיר לבדוק אותי ולהחליט. מכיוון שעברו המון שעות עד שהרופא הגיע הייתה לי פתיחה של 6 ס"מ. בקיצור הרופא החליט שיש תזוזה ולכן ממשיכים עם כמות כפולה של מזרז.
אחרי 24 שעות בחדר לידה סוף סוף פתיחה של 10 ס"מ.
המילדת (ה-5 כבר) מתחילה לעשות איתי דחיפות בשביל שהתינוק ירד בתעלת הלידה, אני דוחפת ודוחפת (מה שהלך שם היה מזעזע מסכן בעלי רואה הכל ומשתף פעולה בצורה הכי טובה שיכולה להיות) ועוד ציר ועוד דחיפה והקול שלי כבר נגמר מרוב צעקות (תודה לאפידורל שמטשטש את כאב הצירים).
*( מרגע שיש פתיחה של 10 ס"מ יש 3 שעות ללדת לידה טבעית ללא עזרה אם לא אז מלקחיים או ואקום או קיסרי).
עוברות 27 שעות מרגע הכניסה לחדר לידה שזה 3 שעות מהפתיחה של 10 ס"מ, פתאום מגיעים כל הרופאים הבכירים של המחלקה - משהו כמו 6-7 רופאים - ומתחילים לבדוק אותי ולדון בענייני. הוחלט בגלל הזמן הרב שאני בחדר לידה בגלל שהתינוק לא מצליח לרדת בתעלת הלידה להעביר אותי לקיסרי כי כל דבר אחר יסכן את חיינו.
בשעה 16:00 ביום 24/07/06 נולד מאור במשקל 3815 ק"ג.
אחרי 5 ימים שוחררנו הביתה כשמאור במצב מצויין.
אני לצערי חזרתי למחרת לבי"ח ואושפזתי לעוד שבוע עם חיידק בדם, אנטיביוטיקה לוריד והופסקה לי ההנקה.
היום אני בסדר, מאור גדל מצויין ואני מנסים לשכוח את הקשה שהיה. כנראה שזו הסיבה שבגללה לא התפניתי לספר לכם מה עברתי.
לסיכום: 70 שעות של צירים, 27 שעות בחדר לידה 30 דק´ של ניתוח קיסרי, 5 ימי אישפוז ביולדות, 6 ימי אישפוז בנשים וחודשיים וחצי של אושר.
