סיפור הלידה של נוי'ה
שלח לחברביום שלישי בערב 9/10 ב- 20:30 בערב כך באמצע החדשות אני יושבת אחרי מקלחת נעימה נחה אחרי יום ארוך פתאום לחץ קטן בבטן התחתונה משהו שנתן לי להרגיש משום מה שזה משהו שמזכיר לידה לא סתם מין לחץ שאני רגילה אליו מחודש חמישי....
לא להאמין אבל אנחנו שבועיים אחרי....
נגיד שאנחנו מתגעגעים להריון היה כייף היתה שמחה ב"ה עם כל העייפות, הצרבות, כבדות וכל "המתנות" הנפלאות שמקבלים בהריון...
והכל הסתיים בהפתעה גמורה....
ביום שלישי בערב 9/10 ב- 20:30 בערב כך באמצע החדשות אני יושבת אחרי מקלחת נעימה נחה אחרי יום ארוך פתאום לחץ קטן בבטן התחתונה משהו שנתן לי להרגיש משום מה שזה משהו שמזכיר לידה לא סתם מין לחץ שאני רגילה אליו מחודש חמישי....
נתתי לזה להמשיך... אבל התחלתי לחשוב שאולי באמצע הלילה אני אבלה בבי"ח....
פתאום צלצול טלפון חברה שמביאה ומחזירה לי את הבנות מהגן מבשרת לי שהיא לא תוכל לקחת אותם....הודעתי לבעלי שיש לו משימה למחר....מי יודע מה יהיה מחר?!?! אולי לא סתם הטלפון הזה....
כל הלילה הייתי עם צירים קטנטנים שבאו והלכו....אבל הייתי רגועה...
ב"ה הספקתי לעשות כל מה שרציתי לפני הלידה אז ככה שאני מוכנה מכל הבחינות...(בישלתי קציצות, שניצלים והקפאתי. סידור הארונות והשידה עם בגדי תינוק הכללל)
כך העברתי את הלילה כמעט 4 פעמים בשירותים שזה סימן ידוע לי ללידה קרובה... הרגשתי טוב עם זה....
לפנות בוקר הצירים הלכו והתחזקו.....ואני מנסה לישון לאגור קצת כוח...כי מי יודע מה יהיה....
הגיע הבוקר שכבר חיכיתי לו בעלי התעורר ושואל אותי אולי תקחי אותן את??... ואני לא! מה אתה נורמלי אני לא יוצאת עם כאבים כאילו ובחום הזה... ובקיצור אין לי כוח... והוא מה את רצינית יש לך כאבים??....
יאללה אולי היום!
אני קמתי מהמיטה ניסיתי קצת להראות לילדים שהכל בסדר "בלעתי" את הצירים (האמת היא לא היו כ"כ כואבים) כדי שתלכנה רגועות לגן....
ארגנתי אותן לגן יצאו נקיות ומסודרות ובהרגשה שהכל ממשיך רגיל...
אני נכנסתי למקלחת ראשונה להיום כדי להתרענן וקצת להקל על כאבי הגב... זה היה מעולה!
יצאתי התלבשתי אפילו התאפרתי חחח הכנתי לעצמי כוס תה קמומיל כדי להיות רגועה.
התפללתי ואמרתי את כל הדברים שאני רגילה לומר והוספתי את כל הסגולות שצריך לומר לפני היציאה לבי"ח...הייתה הרגשה עילאית היה לי כ"כ טוב שאני רק נזכרת בזה אני ממש מתגעגעת לרגעים האלו....
בעלי הגיע ואני נשכבתי בספה לנוח והצירים משום מה עזבו אותי...
ובעלי התחיל לתכנן אולי ייסע להורים שלו להביא את אמא שלו אולי יודיע לה שכבר תתכונן....ואני התחלתי להיכנס ללחץ לא רוצה שאף אחד ידע!!!... רוצה שקט!!!....
ופה נשברתי מהלחץ והתחלתי לבכות. הרגשתי כאילו בעלי מהלחץ שלו חושב על עצמו ועל העזרה של אמא שלו במקום לחשוב עלי. כי בקשתי עכשיו שקט רוצה לראות מה קורה איתי ואז להתחיל להזעיק את כל העולם....
הרגשתי מהלחץ שהצירים ממש מפסיקים נכנסתי לחדר וניסתי לישון קצת...בעלי התחיל לסדר ולנקות את הבית (כי אין לו מה לעשות)
לאט לאט בעלי נרגע ראה שאני מתקדמת בקצב שלי ולא כדאי סתם לשגע אותי....נכנס לחדר דיברנו בנחת נרגענו....ולא עברו כמה דק' והרגשתי שהצירים חוזרים....
הזמן הולך ומתקדם והגיע הזמן שבעלי יביא את הבנות מהגן...החלטנו שאולי הוא יביא אותן ואז ייסע לאמא שלו איתם ביחד שאולי אני אנוח כי אמרתי לו שהצירים קטנים ולא נראה לי בזמן הקרוב אולי בלילה....
וככה תוך כדי שאנחנו מדברים הצירים היו תכופים כל 5-6 דק' אבל קצת יותר חזקים והגב התחיל שוב.....
אז זהו לא נוסעים להורים חוזרים הביתה....
הבנות הגיעו מהגן אכלו צהריים ויצאו לסיבוב בקניון כדי לתת לי לנוח...
הבן הקטן שלי ישן ואני ניסיתי גם לנוח....
אבל הצירים עדין ממשיכים...ואפילו כואבים....הבן שלי התעורר ואני משחקת איתו והצירים ממש כואבים...הכי מצחיק שיש לי צירים ואני תוך כדי משחק עם בני אני יורדת על ארבע ועושה תנועות אגן כדי להקל על עצמי והוא לא מבין מה קרה לאמא הזאת השתגעה לגמרי...זה היה משעשע.....השעה היתה כבר 15:30 התקשרתי לבעלי שיגיע מהסיבוב כי הבן שלי התחיל לשגע אותי ואני לא מתרכזת בעצמי והכאבים חזקים מאוד...בעלי הגיע מיד ועוד רצה לצאת שוב לקנות לילדים ארטיקים כי הוא לא הספיק....ואני לאאאא!!!! מהר הולכים....(זה עוד סיפור בנפרד כמה שהבת שלי היתה לחוצה כי כל ערב שאלה אמא את הולכת היום..וכ"ו ואז עכשיו זה היה אמיתי...)
נכנסנו לאוטו כווולם! הולכים לבי"ח כל המשפחה...אנחנו נוסעים מדברים צוחקים המזל הוא שבי"ח במרחק של 5 דק' ברכב.
אמרתי יפה שלום נשיקה לכל אחד....
ונכנסתי למיון נשים השעה היתה 16:01...כמה שאלות...ואני בתוך המיון... שתן.....כן יש לך אציטון.....יו איזה ציר ה' יעזור....אני מבקשת להכנס לשירותים כי יש לי לחץ....נכנסתי ולא יצא כלום....
האחות מבקשת שאשב למוניטור לכמה דק' שנראה שהכל בסדר ואכן ישבתי ולא יכולתי לשכב שני צירים צמודים וארוכיםםם וכואביםםם!!!
ואני נושמת ונושפת סובלת בשקט...ועוד עונה לשאלות שלה בנחת....
היא מבקשת ממני להודיע לה מתי נגמר הציר כדי לעשות בדיקה של פתיחה ואני עם ציר כזה ארוך אפילו היא היתה בהלם.....
אחרי שנגמר הציר היא עשתה בדיקה....אמרתי לה אוי ואבוי אם אני לא בפתיחה של 7 לפחות....
היא עושה בדיקה ושואלת כמה את רוצה? ואני ..10 חחחח והיא אין כזה דבר אבל יש לך פתיחה של 6-7 יוווו איזה כייף!!!
והנה מגיעה המיילדת היקרה – שלום שמי אוסנת נעים מאוד ואני נעים מאוד אבל יש ליצירים ואני נושמת לה בתוך הפנים בקושי עונה לה...
היא אומרת לי בואי קומי אנחנו יוצאים לחדר לידה ואני אומרת לה אני לא יכולה תעזרי לי בא לי להקיא ישר היא בטבעיות הזיזה את הפח לכיווני שאני אקיא אני עם ציר........ארוךךךך כואבבבבב ולוחץץץץ!!!!
אמרתי לה יש לי לחץ לא יכולה לזוז אפילו.....
היא קצת הכניסה את כולם ללחץ....מהר כיסא גלגלים לפני שתהיה לידה במיון מהר.................וככה אני עפה במהירות לחדר לידה...
בקושי מצליחה לעלות למיטה...נושמת מתנשפת כואב אבל בסדר הנשימות עוזרות מאוד והנה ציר כואב שאפילו הרשאתי לעצמי להגיד איייייי......ושפריץ של מים השפריץ על כל המיטה על הגרביים הכל היה רטוב אבל נקי מים זכים וטהורים....
עוד שתי לחיצות והראש כמעט בחוץ....והמיילדת אומרת לי לא ללחוץ להשתעל וזה אכן עזר לי לא להקרע להשתעל....והנה הראש בחוץ!!!
ואחרי זה יצא שוב פרץ של מים היה המון מים המון
השעה היתה 16:26 והתינוקת המלאכית שלי יצאה לעולם אני נזכרת ולא מאמינה שהכל עבר כזה מהר שנכנסים לבי"ח הכל נראה כמו נצח אבל ב"ה תודה לאל הכל עבר בשלום!!!
שמו אותה עלי נקיה זכה טהורה קראנו: "שמע ישראל ה'....."
אחרי 2 דק' חתכו את חבל הטבור והעבירו אותה לשקילה הקטנה שוקלת 2,960 ק"ג לא יאומן כזאת פיצית כמה אושר יכולה לגרום ב"ה....
הנקתי אותה הרבה זמן עד שהעבירו אותי למחלקה.....היה נהדר ב"ה!
ופה אני רוצה להודות קודם כל לריבון העולמים על המתנה הנפלאה על ההריון המופלא על הלידה שעברה בשלום....
וצוות בי"ח לניאדו על היחס החם
למיילדת אוסנת דדוש על הכל....ידי מלאך....נשמה טהורה!
לכל החברות שתמכו וענו לי ושמעו את הקיטורים....והשמחות...
לבעלי שתמך ותומך!
תודה רבה רבה!!!!
