סיפור הלידה של רומי - mamy

כל האירועים לוח אירועים

  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

סיפור הלידה של רומי

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 09.10.2006
סיפור הלידה מתחיל ביום חמישי .אני כבר בשבוע 40+5 ודי מודאגת שזה מבושש לבוא- בלילות האחרונים מרגישה פתאום התכוצויות בבטן שחולפות, אני יודעת שהתינוק גדול ומטריד אותי להגיע לשבוע 42...

סיפור הלידה של  רומי

סיפור הלידה מתחיל ביום חמישי .אני כבר בשבוע 40+5 ודי מודאגת שזה מבושש לבוא- בלילות האחרונים מרגישה פתאום התכוצויות בבטן שחולפות, אני יודעת שהתינוק גדול ומטריד אותי להגיע לשבוע 42...סימן מקדים הוא כנראה עודף המרץ שהיה לי בימים האחרונים- ביום חמישי במשך היום יש לי מוניטור ואני מרגישה צירונים קטנים. הכל תקין ואני חוזרת הביתה. הצירונים ממשיכים וקצת מתגברים וב12 בלילה אני כבר לא מצליחה יותר לשכב ומתחילה להסתובב בבית. התכווציות וכאב שמתחיל מהגב בקצב די קבוע ואני מנסה את שיטות התנועה והרפיה. ב4 בבוקר אני מתחילה למדוד זמן- יש לי צירים סדירים כל 4 ו5 דקות למשך דקה. בשלב מסום מעירה את בעלי וממשיכה להסתובב בבית. הכאב די נסבל אני מתקשרת ב7 בבוקר למחקלת יולדות באיכילוב לשאול אם לבוא כבר וממליצים לי לחכות עוד כמה זמן - להתקלח ולנסות למשוך זמן בבית. אין לי ירידת מים ולא דימום ואני ממשיכה עד 9 ואז הבעל מחליט שכדאי שנלך להיבדק. הכאבים מתגברים- כל הזמן בגב. קשה לי מאד לשבת ובטח לשכב. בבית חולים רואים פתיחה של 2 אצבעות ומחיקה של 90 אחוז ושולחים אותי להסתובב לשעה ולחזור לרופא. הרופא גם בודק ועדיין הפתיחה של 2 אצבעות אבל מחליט להשאיר אותי במחלקת טרום לידה כי הצירים סדירים. אנחנו עוברים לשם ואני בנתיים ממשיכה עם הצירים בשלב מסוים שוב בדיקה ועדיין אותה פתיחה....אוי- זה מתחיל להיות ממש כואב האחות מציעה לי כדור פיזיו ולהיכנס למקלחת. אנחנו יושבים איזה שעה במקלחת וזה אכן מאד מקל ואחר כך יוצאים ואני על הכדור. בשלב הזה מתחיל לי ציר ולא נגמר- הבעל מתזמן- 45 דקות של צירים שלמעשה נגמר ציר ומתחיל הבא....זה כואב מאד מאד ואני מבקשת שיבוא רופא אולי סוף סוף יש פתיחה רצינית ואני יכולה לעבור לחדר לידה. הרופא מגיע ואכן מבשר לי על פתיחה של 3 ומחיקה מלאה ועוברים הלאה. הוא גם אומר לי שכדאי לי לקחת אפידורל כי זה יזרז את הלידה- אני לא רוצה אבל אוצרת שאשקול. בחדר לידה כבר נעים יותר- חדר גדול רק אני והבעל והצירים שהולכים ונעשים כואבים יותר ויותר. אז ב6 בערב הגעתי לשם ובערך ב9 בערב כשאני עדיין עם אותה פתיחה שיחה עם אחותי שמשכנעת אותי לקחת אפידורל (אני מברכת אותה על זה עכשיו) התלבטתי אבל אז הבנתי שבכל מקרה אני אקח בקצב הזה בשלב מסוים ועדיף עכשיו ולא לחכות לסבול ואז לקחת. יש קצת יסורי מצ]ון אחרי הכל מאד מאד רציתי לידה טבעית אבל לא לקחתי בחשבון 22 שעות של צירים ועדיין רק ב3 אצבעות. אני מבקשת אפי קל ומתחילה לקבל עירוי ואז מגיעה הרגיעה הגדולה ואני יושנת קצת. לחדר נכנסת מיילדת מדהימה שתשאר איתי עד סוף הלידה למזלי הגדול. יש פתיחה של 4 ו5 ובשלב מסוים עושים לי פקיעת מיים (מקונאלים) , הלידה ממש לא כמו שדמיינתי -אני על הגב עם מוניטור אבל לא אכפת לי בשלב זה אני מאד מחכה כבר לפתיחה וללחוץ.

אחרי פקיעת המים אני מתקדמת מהר ובשעה 4 בבוקר בערך יש פתיחה מלאה. המיילדת מחכה קצת עם הלחיצות ואז מתחילים- מאד קשה ללחוץ כי אני לא מרגישה הרבה . המיילדת לא רוצה לעייף אותי מדי אז אני לוחצת ועושה הפסקה. בשלב הזה האפידורל מתחיל להתפוגג ואני מבקשת ממנה לא להמשיך עם האפידורל כדי שאוכל להרגיש מתי ללחוץ. ואז מתחיל החלק הקשה ביותר- אני לוחצת ולוחצת בכל פעם 4 לחיצות והפסקה אבל מרגישה שזה לא מתקדם, הכאבים חזקים - זה נמשך בערך שעה וחצי כשכבר רואים את קצה הראש אבל הוא כל הזמן חוזר פנימה ואני מרגישה שאני לא מצליחה ללחוץ אותו החוצה. כל הזמן הזה המיילדת מעסה את הפירינאום ומשמנת בכמויות- נורא קשה בתנוחה הזו אבל היא מעדיפה לא לתת לי לכרוע ובדיעבד היה מזל שלא. בשלב הזה היא מחליטה להכין אותי לחתך ואחרי כמה זמן מבצעת אותו- שוב אני לוחצת והוא לא יוצא ואז היא מגדילה את החתך ממש ליד הראש ואני שוב לוחצת (בלשב הזה אני בטוחה שזה לא יקרה כבר ומנסה ללחוץ בשארית הכח) ואז הראש יוצא- בעלי אומר שהיה בשוק וגם המיילדת הופתעה מהגודל ומיד אחר כך הגוף החוץ ואני רואה תינוק די ענק מולי בוכה- וואו- איזה גודל שהוא- יום שבת 6 וחצי בבוקר -4270 גרם- אני מבקשת להניק ונותנים לי . בשלב הזה אני די בשוק ממה שקרה....מוציאים את השליה- איזה כאבים -אני חשבתי שאני אחרי כנראה שכבר אין שום כח סבל במלאי...נשארת איתו עוד כמה זמן ואחר שהוא יונק בעלי והוא הולכים ואותי לוקחים למחלקת יולדות.....
אבל כאן זה לא מסתיים- יש לי בעיה של דליפת שתן שמצריכה מעקב ועדו כמה הבטים רפאויים לא נעימים...כנראה שהאיזור ספג טראומה רצינית.
הכל היה שווה אבל מאד מאד קשה. בכל מקרה למי שעוד לפני אני ממליצה מאד מאד בחום לעשות קורס הכנה להנקה - כמה שעוסקים בלידה ובקורסים ללידה- זה השלב שבו יש כל הזמן תמיכה של הצוות- לרגע אני לא לבד לעומת זאת כמה הופתעתי שגיליתי שתינוקי לא ישן בלילה השני ורק רוצה לינוק- התעקשתי להמשיך להניק בלבד אבל האחיות כמעט שכנעו את בעלי לתת לו תוספת כי הוא אמר להן שהוא כל הזמן רוצה לינוק- בקיצור לחלק שאחרי הלידה שהור כל כך חשוב בעיני אף אחד לא ממש מכין ולדעתי זה הכי הכי חשוב- להיות מוכנים למה שקורה, לבקש עזרה אם צריך מאדם נוסף כי גם הבעל גמור מעייפות ולא יכול להיות ליד כל הזמן- מצד שני אין שעות ביקור כל היום- להיות מוכן לביות מלא ומה זה אומר.
זהו- אנחנו סוף סוף בבית והתינוק שלי שעוד אין לו שם לא מפסיק לינוק ולחרבן והוא פשוט מדהים והדבר המדהים לא פחות הוא כמה שבעלי מדהים ואיך הוא עזר לי.
אני מאחלת לכולן לידה קלה ומהירה והכי חשוב לזכור איזו מתנה אדירה מחכה לכן מעבר לכאב.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו