תסמונת השחלות הפוליציסטיות PCOS והטיפול התזונתי
שלח לחברמאת: טובה קראוזה – דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונה בהריון ולאחר לידה, לאם ולתינוק ומרצה בנושא התחלת מזון מוצק*.
מאת: טובה קראוזה – דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונה בהריון ולאחר לידה, לאם ולתינוק ומרצה בנושא התחלת מזון מוצק*.
האם את סובלת מצירוף של מחזור לא סדיר, פצעונים על הפנים (אקנה) גם כששכחת מזמן איך נראה בית הספר התיכון מבפנים, שיעור יתר ועודף משקל שאת נאבקת קשות כדי להורידו? האם את נתקלת בקושי להרות?
אם ענית בחיוב גם לאחת מהשאלות הללו, ייתכן שאת סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות – polycystic ovary syndrome או בקיצור - pcos.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות מופיעה אצל 5 עד 7.5% מהנשים. זו הסיבה הראשית לאי פוריות, ואם לא מטפלים בה, יכולה להגביר את הסיכון לסרטן הרחם. כמו כן, נשים הסובלות מ- pcos מועדות יותר למחלות לב ולסוכרת.
תסמונת זו כוללת קבוצה של סימפטומים, כמו ציסטות בשחלות, השמנה, שיעור יתר בפנים, אקנה ומחזור לא סדיר. עם זאת, בחלק מהמקרים אפילו אין ציסטות בשחלות. חמישים עד שישים מהמקרים כוללים השמנה, שיעור יתר בפנים ומחזור לא סדיר. תתכנה גם רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם,
רמות גבוהות של ldl ורמות נמוכות של hdl
לא תמיד נמצאים כל הסימפטומים אצל כל אישה, ולכן קשה לאבחן את התסמונת. נשים רבות עוברות תקופה ארוכה של חוסר ודאות עד אשר תסמונת זו מאובחנת סוף סוף, אם את חושדת שאת סובלת מבעיה זו, פני לרופא הנשים ולאנדוקרינולוג כדי לאשר או לשלול חשד ל- pcos על ידי בדיקות דם.
בשנים האחרונות סוברים שרוב הנשים בעלות pcos סובלות מחוסר איזון הורמונלי הידוע בשם עמידות לאינסולין. פירוש הדבר שהגוף מתנגד לפעילות ההורמון אינסולין, אשר תפקידו להכניס סוכר מהדם לכל האיברים והרקמות, שם זקוקים לו לאנרגיה. כדי להתגבר על העמידות, מופרש יותר אינסולין וסוברים שרבים מהתסמינים של
pcos נגרמים כתוצאה מרמות עודפות של הורמון זה. עודף אינסולין עשוי לגרום לשחלות לייצר רמות גבוהות של ההורמון הזכרי טסטוסטרון, אשר גורם למחזור לא סדיר ולציסטות בשחלות, בעיות פוריות, סיכון מוגבר להפלות או לסוכרת הריונית, שיעור, אקנה והתדלדלות שיער הראש. כמו גם נטייה לאגירת שומן באזור הבטן. השמנה שכזו (הנקראת גם "השמנת תפוח") עלולה להחמיר את העמידות לאינסולין.
סיכון נוסף הוא, שעם חלוף השנים, מוגבר הסיכון למחלות לב וללחץ דם גבוה. וכמובן – לסוכרת: עד ארבעים אחוזים מהנשים בעלות pcos יפתחו סוכרת או אי סבילות לגלוקוז עד גיל ארבעים.
עד לפני מספר שנים לא חשבו על דיאטה כעל גורם חשוב בטיפול, אך לאחר שהתגלה התפקיד שממלאת עמידות לאינסולין בתסמונת זו, מאמינים מומחים רבים כי הדיאטה צריכה להיות חלק מתוכנית הטיפול. למרות שעדיין יש צורך במחקרים נוספים, הדעה הרווחת היא שדיאטה יכולה לסייע בהפחתת העמידות לאינסולין, ובכך לסייע בהסדרת המחזור, הפחתת הפצעונים ושיעור היתר וגם את הסיכון למחלות לב ולסוכרת.
בעקבות גילוי הקשר בין העמידות לאינסולין לבין ה-pcos, ניתן כעת לטפל טוב יותר בתסמונת על ידי דיאטה, פעילות גופנית והרזייה, אם צריך (חלק מהנשים נמצאות במשקל תקין!). ניתן גם להשתמש בתרופות להגברת הרגישות לאינסולין (כמו גלוקופאז', למשל). רוב הרופאים מעדיפים להתחיל בדיאטה ובפעילות גופנית ולפנות לאופציה התרופתית רק אם מתעורר צורך לכך.
חשוב לזכור שלא כל הנשים הסובלות מ- pcos סובלות גם מעמידות לאינסולין,
ולכן הטיפול לא יצליח אצל כולן, אך רובן המכריע יפיקו ממנו תועלת רבה.
כמחצית עד 60% מהנשים בעלות ה- pcos נמצאות בעודף משקל. הוכח כי גם הפחתה של 5% ממשקל הגוף יכולה לשפר את מצב העור, סדירות המחזור והפחתה ברמות האינסולין. עם זאת, רוב הנשים סובלות מקשיים בהרזייה, כנראה מכיוון שהרמות הגבוהות של האינסולין מעודדות איחסון שומן. ולכן הגישה המתאימה אינה דיאטה דלה בשומן ועשירה בפחמימות, כפי שמומלצת בדרך כלל אלא דיאטה דלה יותר בפחמימות.
למרות היעדר מחקרים בנושא, מסתמן שיפור בעקבות אכילת תפריט המכיל 40% פחמימות בלבד, בניגוד להמלצה הכללית הרווחת כרגע של 50 אחוזים. למשל, אישה הצורכת 1600 קלוריות ליום צריכה לצרוך 40 אחוזים מהן, שהם 640 קלוריות, מפחמימות. מכיוון שגרם אחד של פחמימה מכיל 4 קלוריות, מדובר ב- 160 גרם פחמימות ליום.
יחד עם זאת תלוי מאד באישה – יש נשים שיחוו שיפור בעקבות דיאטה בעלת אחוז גבוה יותר של פחמימות ואילו אחרות תזדקקנה למעט פחות מארבעים אחוזים. הדיאטה צריכה להיות מותאמת לנתונים האישיים של האישה, ומכאן החשיבות בפנייה לייעוץ תזונתי והרכבת התפריט על ידי דיאטנית. סימנים לכך שהדיאטה אכן עוזרת הם הצלחה בהרזייה ומחזור סדיר. אין ספק שעדיין יש לחקור רבות בנושא אך קיימת הסכמה בדבר חשיבות הפחתת אחוז הפחמימות בתפריט.
המלצה אחרת מדברת על הגבלת צריכת הפחמימות ל- 120 גרם ליום והורדתן בהדרגה עד הגעה למצב בו רואים שיפור בסימפטומים.
הדגשים חשובים בדיאטה:
· מומלץ שהפחמימות הנצרכות תגענה ממזון עשיר בסיבים כמו לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכו' ולא ממקורות דלים בסיבים (לחם לבן, פיתות) או מדברי מתיקה.
· כדאי לפזר את הפחמימות המורכבות הנצרכות על פני ארוחות קטנות יותר. דבר זה עשוי לסייע בהורדת רמות האינסולין האופייניות לתסמונת. שילוב הפחמימות עם חלבונים כחושים וכמויות קטנות של שומנים בריאים יכול גם לסייע באיזון רמת האינסולין.
· בכל ארוחה יש לשלב את המזונות העשירים בפחמימות עם מזונות עשירים בחלבון ובשומן "טוב" (שמן זית, טחינה, אגוזים, שקדים, אבוקדו), ולא לצרוך את הפחמימות לבדן.
· יש להישמר מפני הורדת רמת הפחמימות בתפריט יתר על המידה, מעשה אשר יכול להוביל לקטוזיס. ניתן לרכוש בבית המרקחת ערכה של רצועות נייר מיוחדות הבודקות את רמת הקטונים בשתן. אכילת למטה מארבעים גרמים של פחמימות ליום יכולה לגרום לקטוזיס.
· יש להימנע ממזונות פחמימתיים אשר מנסיון גורמים לכן להשתוקקות מוגברת לפחמימות. למשל, לחלק מהאנשים אכילת פסטה יכולה לגרום לחשק מוגבר לעוד פחמימות.
· חובה לשלב את הדיאטה עם פעילות גופנית כדי לסייע בירידה במשקל ולשפר את רגישות הגוף לאינסולין.
