היבטים משפטיים והלכתיים בפונדקאות חו"ל - חלק ב - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

היבטים משפטיים והלכתיים בפונדקאות חו"ל - חלק ב

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 18.12.2011
במאמר הראשון ראינו את ההבדלים בין הליכי פונדקאות המבוצעים בארץ לפי החוק החלק בישראל, לבין הליכים הנערכים בחו"ל ובמיוחד בקזחסטאן. במאמר זה נבחן את ההיבטים ההלכתיים של הליכים אלה, ובעיקר על מעמדו של הילד הנולד כתוצאה מהליכים אלה.

מאת עו"ד אבי אלטלף-מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.


היבטים משפטיים והלכתיים בפונדקאות חו"ל - חלק ב

במאמר הראשון ראינו את ההבדלים בין הליכי פונדקאות המבוצעים בארץ לפי החוק החלק בישראל, לבין הליכים הנערכים בחו"ל ובמיוחד בקזחסטאן. במאמר זה נבחן את ההיבטים ההלכתיים של הליכים אלה, ובעיקר על מעמדו של הילד הנולד כתוצאה מהליכים אלה.

כיון שהילד נולד בחו"ל, אין לו תעודת זהות ישראלית והוא לא מוכר על ידי הרשויות בישראל כאזרח ישראלי. לכן יש לדאוג לכך שהוא יוכר על ידי הרשויות בישראל ובשלב הראשון תוצא לו תעודת מסע, כדי שניתן יהיה להכניס אותו לארץ.

לשם כך יש לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי בין התינוק לבין אזרח ישראלי. בד"כ מדובר באב, שכן במרבית המקרים של זוגות שמבקשים לבצע את הפרוצדורה של הפונדקאות, הבעיה הרפואית היא אצל האם ואילו לאב אין בעיית פריון.

במקרים בהם האם המיועדת הינה גם בעלת הביציות, ונעשה שימוש בתרומת זרע, ניתן לבצע את הבדיקה הגנטית לאם ולתינוק.

מטרת הבדיקה להוכיח זיקה גנטית בין אזרח ישראלי לתינוק. קיומה של זיקה גנטית יוצר, על פי החוק את הקשר בין התינוק למדינת ישראל. באם לא ניתן להוכיח זיקה גנטית כזו, לדוגמא כאשר מדובר באם יחידאית, שנזקקת, בנוסף לתרומת הזרע, גם לתרומת ביצית, אין אפשרות לקיים בדיקה גנטית ולכן יש לבצע הליך של אימוץ בחו"ל ואח"כ להשלים אותו בישראל.

על פי החוק בישראל לא ניתן לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי מבלי שניתן לכך היתר ספציפי מבית המשפט לענייני משפחה בארץ.

בסמוך לאחר הלידה, יש להביא את התינוק אל הקונסוליה הישראלית המקומית. הקונסול לוקח דגימת רוק מהתינוק והיא מועברת לביצוע הבדיקה והתאמה הגנטית, בישראל. עם קבלת האישור על התאמת המטען הגנטי, מונפקת לתינוק תעודת מסע והוא יכול להיכנס לארץ.

לאחר הכניסה לארץ מתבצע הליך משפטי פורמלי לקבלת צו הורות לטובת ההורים עבור הילד ובכך למעשה מושלם החלק המשפטי של התהליך.

 

 

 

ההיבטים ההלכתיים:

באופן עקרוני לכל אחד מתהליכי ה ivf יש השלכות הלכתיות, כאלה ואחרות. יש דעות הלכתיות שמטילות מגבלות ואיסורים על ביצוע הליכים כאלה, אולם ניתן לאמר, בצורה די כוללנית, שהדעות הללו מצטמצמות והולכות.

 יש לכך שני גורמים עיקריים, שמקורם בקשר רציף בין רופאים לרבנים פוסקי הלכה:

1.                   ביחד עם התפתחות השיטות הרפואיות, קיימת גם ההבנה שלהן ע"י חלק מפוסקי ההלכה החשובים, דבר המאפשר להם לבחון את התהליכים ולהגדיר אותם ולמצוא את הפתרונות ההלכתיים האפשריים.

2.                   מאידך קיימת פתיחות של גורמי הרפואה השונים להבין את דרישות ההלכה והרצון לסייע גם לזוגות שומרי מצוות להנות מההתפתחות הטכנולוגית האדירה.

ניתן לאמר שהגישה המאפשרת ביצוע הליכים כאלה, תוך הקפדה על כללים עקרוניים ומתן מענה לבעיות הנוצרות כתוצאה מהליכים אלה צוברת תאוצה בקרב רבנים ופוסקי הלכה בעלי מעמד והכרה.

כיון שהמסקנה היא שבעקרון ניתן להתיר טיפולי פריון חדשניים כאלה, השאלה המרכזית שנותרה לדיון היא שאלת מעמדו של הילד הנולד במסגרת הליכים אלה.

למעשה במונחים הלכתיים, השאלה נוגעת לייחוס של הילד – מי נחשבת אמו של ילד שנולד בהליכי פונדקאות וזהותו הדתית במקרה שמעורבת בהליך אישה שאינה יהודיה.

חשוב לציין שישנם היבטים הלכתיים נוספים הנובעים מהשימוש בפרוצדורות הרפואיות הללו, אולם מפאת קוצר היריעה לא נוכל להתייחס לכולם.

 

מהבחינה המשפטית בהליכי פונדקאות יכול להיות מצב שבו יש 3 אמהות "פוטנציאליות" לילד. האם בעלת הביציות, האם הפונדקאית והאם המגדלת אותו בפועל.

מהבחינה ההלכתית, ביחס למרבית ההשלכות – התלבטות המרכזית היא בין האם בעלת הביציות ובין האם הפונדקאית-היולדת. לאם המגדלת, כשלעצמה, אין מעמד בקביעת ייחוס מבחינה הלכתית.

 

כנקודת מוצא עקרונית, צריך להבין שמדובר בפרוצדורות חדשניות ביותר, וכשם שהרפואה בעבר לא הכירה אותן גם ההלכה הקדומה לא הכירה אותן כלל ולא התמודדה עם שאלות כאלה. מאידך, כיון שהפסיקה ההלכתית מבוססת על היקש והסקת מסקנות ממקרים דומים, ניתן למצוא, גם במקורות קדומים, בסיס לקיום דיון הלכתי בשאלות מעין אלה.

יש למעשה שתי שיטות בקרב פוסקי ההלכה בדור האחרון, שדנו בשאלה הזו.

1.         על פי השיטה הראשונה האם היולדת היא זו שנחשבת לאמו של הילד. הרעיון שעומד בבסיס שיטה זו הוא שלמעשה ההיריון והלידה כולם תלויים בצורה ברורה ברחם של הפונדקאית ובפועל, הניתוק של הביצית מגוף האישה מנתק כל קשר של הביצית אליה, שהרי לו לא תועבר הביצית או העובר לרחמה של הפונדקאית, אין להם, לאחר ניתוקם מגוף התורמת, חיים כלל והדבר נחשב כניתוק מלא של כל קשר עם בעלת הביצית. גישה הזו קובעת שאין קשר לביולוגיה או לגנטיקה, בשאלת קביעת יחוס האמהות במקרה של פונדקאות.

2.         על פי השיטה השניה האם הגנטית היא זו שנחשבת לאמו של הילד: המקור לשיטה הזו נלמד משאלה שעולה לגבי אשה שמתגיירת בזמן הריון שלה, כשהיא נושאת ברחמה תאומים. השאלה היא מה הקשר בין התאומים הללו, והאם הם מתגיירים אוטומטית מעצם היותם ברחם אימם בעת הגיור שלה. ישנו דיון הלכתי מורכב וארוך בשאלה הזו וישנן כמה שיטות לפירוש אותה סוגיה הלכתית. לפי אחת השיטות, המסקנה בעקבות הדיון הזה היא שדווקא האם בעלת ביציות היא זו שתחשב כאמו של הוולד.

באופן עקרוני ניתן לאמר שמבחינה הלכתית, רוב הפוסקים בדורנו מצדדים בקביעת הייחוס אחרי האם היולדת ולא אחרי האם הגנטית.

מעניין לציין שכיום אנחנו מכירים גם את העובדה שקיים ד.נ.א. מיטוכונדרי, שנקבע בהתאם לאשה נושאת ההריון ומכאן שגם לאשה זו יש השפעה מסויימת על הוולד ולא מדובר "רק" באינקובאטור אנושי.

מכל מקום, שיטת רוב הפוסקים היא, שכיון שהדבר מוטל בספק, סביר להניח שיוטלו על אותו עובר החומרות של שתי השיטות.

 

אחרי שמכירים את הדיון הזה, ניתן לראות כיצד ניתן ליישם אותו בפונדקאות חו"ל.

בפונדקאות חו"ל, האם הפונדקאית היא גויה. במקרים שבהם נדרשת גם תרומת ביציות, גם אז רוב גורף של התרומות הן גם של גויה.

ממילא, במקרים כאלה ברור שהוולד יחשב כגוי מבחינה הלכתית. לכן עולה שאלת הגיור של הוולד.

כפי שראינו מהמקורות ההלכתיים, אם הפונדקאית גויה ובעלת הביציות היא יהודיה, שאינה יכולה לשאת הריון, גם אז רוב הפוסקים סבורים שהוולד נחשב לגוי, בעקבות הפונדקאית.

עכשיו אפשר להבין מדוע החוק בישראל דורש שהפונדקאית תהיה מאותה הדת של האם המיועדת.

גיור של קטינים הוא גיור פשוט יותר מבחינת ההלכה אבל כיון שתינוק או ילד קטן אינם יכולים להביע את דעתם ולאמר מה הם רוצים, הוא מבוצע בשני שלבים. בשלב הראשון, אם זה בן, נערכת לו ברית מילה והוא טובל במקווה, ואם זו בת, היא טובלת במקווה בלבד. השלב השני הוא, כאשר הילד מגיע לגיל בגרות הלכתית, כלומר גיל 12 לבנות ו 13 לבנים, אז יש לו אפשרות לסרב ולא לרצות להתגייר. בשלב הזה שואלים אותו האם הוא מעוניין להישאר יהודי או למחות ולא להתגייר. אם הוא משיב בחיוב הגיור מושלם.

כמובן שאת ההליכים הללו יש לבצע בארץ, במסגרת בית דין מיוחד לגיור אשר מסדיר את הליכים הללו לגבי הילדים.

בסיכומם של דברים ראינו שהליך של פונדקאות בחו"ל יוצר מורכבות משפטית והלכתית, מחד, אך מקל על זוגות או יחידים שאינם יכולים לעשות שימוש בפרוצדורה הזו בארץ.

בגלל המורכבות הזו, קיימת חשיבות להקפדה על ביצוע ההליך בצורה נכונה, תוך התחשבות גם בדרישות המשפט וגם בדרישות ההלכה, ובפועל ניתן לעשות זאת ביחס לרוב גדול של המקרים תוך צמצום הבעיות העלולות לעלות מכך.

 

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו