התעללויות בילדים בפעוטונים ובגני הילדים
שלח לחברבכל בוקר מחדש משאירים ההורים את ילדיהם בגן, יוצאים לעמל יומם ומאחורי השער הנעול נשאר סימן שאלה גדול. הגננת, המטפלת וצוות הסייעות נשארות עם הפעוטות במשך רוב שעות הערות שלהם וכל אחת מהן מהווה מבוגר אחראי ומשמעותי בחייהם והן אמונות להעניק להם הגנה והכלה. אשת צוות שפועלת שלא לטובת הילדים, מפעילה כוח נגדם, פונה במילות גנאי, מאיימת ומלגלגת, מועלת בתפקידה!
מאת: ד"ר ענת בן שבת – מרצה ומדריכה בתחום החינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך
איך נזהה שהילד שלנו חווה התעללות?
ההתעללות בילדים יכולה לבוא לידי ביטי בשלושה היבטים: בהיבט המילולי – כינויי גנאי; בהיבט הפיזי – סימני חבלות; ובהיבט הרגשי – איומים ומילים פוגעניות. הביטוי של ההתעללות הזו יכול להיות מיידי או מאוחר. הביטוי המיידי הוא טראומה שהילד חווה, פגיעה שיש לה השלכות על התפקוד היומיומי שלו ונסיגה בתפקודים שכבר התפתחו, כמו קושי להירדם, חוסר תיאבון, שינוי בעשיית הצרכים, חוסר רצון להגיע לגן או היצמדות להורה. הביטוי המאוחר הוא מעין פוסט טראומה ויתבטא בתסמינים המופיעים בעקבות האירוע, כמו חרדות מקול גבוה, מאנשים מסוימים, ממקום פיזי, הרטבות בלילה ועוד
מה מומלץ לעשות?
לא כל ילד שחווה התעללות מסוגל לדווח על כך להורים, לעיתים בשל גילו הצעיר ולפעמים בשל פחד או איומים שקיבל.
אם נבחין בסימן אחד או יותר, כדאי:
- לעטוף את הילד בחום ואהבה.
- לשוחח עם הורים נוספים ולברר אם ילדיהם מביעים תגובות דומות.
- להציע לו לשחק יחד בגננת וילדים ולתת לו להיות בתפקיד הגננת. נקשיב לשפת הגוף שלו, האם היא מכבדת? האם טון הדיבור מאיים ומעניש? נתבונן על שפת הגוף שלו בעת אחיזת הבובות ונלמד מה היא משדרת.
- להפגיש את הילד עם מבוגרים משמעותיים , מכילים ורגישים בסביבתו, כדי להשיב לו את האמון.
- להקשיב לו ולהיות שם עבורו כדי לחזק אותו רגשית לקראת המפגש עם גננת חדשה.
