כיצד נדע שלילדינו טוב במסגרת? - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

כיצד נדע שלילדינו טוב במסגרת?

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 13.07.2019
לו רק היינו יכולים להיות זבוב על הקיר, רואים ואינם נראים, או אז היינו משגיחים מקרוב על ילדינו, האוצר הכי יקר יקר שלנו ושומרים עליהם מכל פגע.
היינו בודקים, בכל רגע נתון, שהצוות דואג לכל מחסורם ומתנהג אליהם בכבוד, בעדינות ובאכפתיות מרובה. אולם במציאות אין זה כך. אז איך נדע שלילדינו טוב במסגרת?


מאת: נטע בכר – מלווה התפתחותית, מלווה אחרי לידה ומדריכת שינה.

 


כיצד נדע שלילדינו טוב במסגרת?
כל הורה חווה את הקושי בהכנסת הפעוט למסגרת כלשהי, אין זה משנה אם מדובר בגיל 3 חודשים או בגיל שנתיים. הקושי קיים ונובע מחוסר אמון שלנו ההורים שמתגבר בעקבות כל מקרה שמפורסם בכלי התקשורת.
 
הורים רבים עוקבים אחרי המטפלת מציצים לחצר הגן ומשתמשים בכל מיני קישורי ריגול ובילוש על מנת לוודא שהאוצר שלהם נמצא בידיים טובות.
אם, חלילה, היינו מגלים שמשהו אינו כשורה או שאחד מאנשי הצוות המטפל מתנהג בצורה שאינה הולמת, אינה מכבדת ואינה סבלנית, מייד היינו קמים להגן על האוצר היקר לנו מכל ודואגים שהעוול יפסק מייד.
 
אולם, לצערינו, אין לנו אפשרות להיות בכל רגע עם ילדינו ולשמור עליהם מכל רע ואנחנו לא זבוב על הקיר. ההתנהלות היומיומית והמירוץ הבלתי פוסק של החיים מכתיבים לנו את סדר יומינו ומנהלים את עולמינו.
הצורך להתפרנס גוזל מאיתנו זמן, אותו היינו רוצים להקדיש ליקרים לנו מכל.
 
נוסף לכל, אנו יודעים ומאמינים כי שליחת ילדינו למסגרת תיטיב עימו, תעזור לו ללמוד ולהתפתח, הוא יוכל להכיר עוד ילדים בני גילו וליצור קשרים חברתיים עם קבוצת השווים (שווים לו בגיל הכרונולוגי ובגיל ההתפתחותי, פחות או יותר.)
 
לא אחת, אנו נאלצים לסמוך על האינסטינקטים הבריאים שלנו, להעדיף מסגרת אחת על פני האחרת, על סמך התרשמותנו בלבד, ולדעת שברגע שבחרנו ויתרנו על אפשרויות אחרות (תמיד יהיה משהו אחד על חשבון משהו אחר), לטוב ולרע.
אנו יודעים שההחלטה שלנו היא זו שתקבע את עתיד האוצר המתוק שלנו ומקווים שיהיה לו טוב, שיתייחסו אליו יפה, שיקשיבו לו, שיתחשבו ברצונותיו ושיעטפו אותו בחום ובהמון אהבה, לפחות כמו שאמא ואבא נוהגים בבית.
 
אנו רוצים לראות שהילד שלנו הולך בשמחה למקום המיטיב, אשר בחרנו עבורו, אוהב את הצוות המטפל והם מחזירים לו אהבה, מחבקים ומנשקים, מלאי סבלנות והתפעלות מהאוצר המתוק שלנו.
מקווים, שבחרנו נכון!
 

למה כדאי לשים לב, כשבוחרים מסגרת:

 

הצוות והילדים:

 
כמה מטפלות יש במקום? כמה מטפלות יש ביחס למספר ילדים?
האם יש גננת בגן? מה קורה, כשהגננת לא נמצאת? האם היחס של המטפלות לילדים משתנה?
כמה ילדים יש בגן וכמה ילדים בכל קבוצה?
כמה מטפלות יש בכל קבוצת ילדים?
מהי הגישה החינוכית?
האם צוות הגן אדיב, חייכן, חם ואוהב ילדים? (תנאי הכרחי לעבודה עם ילדים).
האם הילדים רגועים בגן? נראים שמחים? האם הילדים חשים בטוחים לפנות בחופשיות לצוות המטפל?
 

איזה אוכל מגישים בגן:

 
האם יש אוכל טרי בכל יום? האם האוכל מגוון?
כיצד אוכלים הילדים - סביב שולחן? כל אחד עם הסכו"ם האישי שלו? האם נותנים לילדים להתנסות באכילה עצמאית או ממהרים לדחוף להם אוכל לפה?
כיצד מתייחס הצוות ללכלוך בזמן האכילה ונפילת אוכל על הרצפה?
מה קורה, אם ילד לא מסיים את כל האוכל, שמוגש לו בצלחת?
כיצד מתייחסים לילד, שאוכל לאט? האם נוקטים בגישה סבלנית או שמאיצים בו לסיים?
 

בטיחות ועזרה ראשונה:

 
האם הצוות הוכשר לתת עזרה ראשונה, במידה ויש צורך?
האם עורכים השתלמויות בנושא ודואגים לעשות רענון מדי תקופה?
 

שינה בגן:

 
האם הצוות מאפשר לילד להשלים את שנת הבוקר? (בגילאים הצעירים יותר)
האם יש מקום פיזי מתאים?
מה המדיניות לגבי ההשכבה לשנת צהריים?
מה עושים, כשילד מתקשה להירדם?
האם ישנה מטפלת קבועה, אשר נמצאת עם הילדים בזמן ההשכבה?
כיצד מתייחסים לבקשות של הילדים (לעשות פיפי, לשתות מים) אחרי שכבר השכיבו אותם לישון?
 

חשוב!

כשכבר ראיתם גן לטעמכם והחלטתם לרשום את ילדכם, בקרו בו כמה פעמים, בטרם הרישום, בשעות שונות ביום.
בידקו כיצד המטפלות מגיבות, כשכבר אינן רעננות ועירניות כמו בבוקר - האם הן מגיבות בסבלנות ובאכפתיות לילדים?
האם הן שולטות בדחפים שלהן (לכולנו יש כאלה) או מוציאות את התסכול על הילדים המתוקים?
שתפו אדם נוסף, שאתם סומכים על שיקול דעתו. הביאו גם אותו לראות את הגן ולהתרשם מהצוות. עוד זוג עיניים בוחנות, מתקבלות תמיד בברכה וחשובות לצורך האישור, שבחרתם נכון.
 

שימו לב לילדיכם

הילדים שלנו הם האוצר הכי יקר, שיש לנו בחיים. אנו תמיד רוצים שיהיה לו טוב ופעמים רבות שמים את צרכיו לפני צרכינו שלנו.
ילדים בוכים בגן, במיוחד בימים הראשונים, בשל קשיי פרידה מההורים, הדמות המוכרת, הידועה והמגוננת, אשר ליוותה אותם עד לרגע הכניסה למסגרת.
שימו לב אם הבכי נפסק, ברגע שאתם יוצאים מהגן (זה קורה ברוב המקרים).
האם יש בכי, כשההורה יוצא מהגן? (תשארו בקרבת מקום ותקשיבו).
האם יש בכי כשאמא מביאה לגן. האם יש בכי כשאבא מביא לגן?
בידקו כיצד הילד הולך לגן וכיצד הוא חוזר הביתה.
ילד, שטוב לו בגן, ילך בשמחה. ילד, שטוב לו בגן, יתקשה להיפרד ממנו בסוף היום.
דובבו את ילדיכם לשיחה על הגן. אל תסתפקו רק בשאלה סתמית, כמו: "איך היה בגן"? שאלו כמה שיותר שאלות מנחות (לא כאלה, שהתשובה עליהן היא: כן ולא).
שימו לב אם יש שינוי בהתנהגותו של הילד, ולו הקטן ביותר - ילדים, שאינם יודעים לדבר, יבטאו את מצוקתם ע"י בכי.
עם ילדים גדולים יותר, ניתן ליזום שיחת התעניינות על מה שקורה בגן.
ספרו איך אתם חוויתם את הכניסה לגן , כשהייתם ילדים. שתפו חוויה אישית, עליה התגברתם. שיתוף חוויות אישיות יוצר קרבה ומדרבן את הצד השני להיפתח ולשתף, ביודעו שהוא לא לבד בחווייה (הנה - גם לאבא ולאמא קשה לפעמים).
התבוננו במשחק הדמיוני (משחקי "כאילו") של ילדיכם. ניתן ללמוד הרבה מהתבוננות במשחקם החופשי של ילדים. עולם ומלואו מתגלה וחוויות היום-יום נחשפות בפנינו במלואן.
 
וכעת, אחרי שכבר עשינו את הבחירה, בדקנו שהגן שבחרנו הוא הטוב ביותר עבור היקר לנו מכל,לא נותר לנו אלא - לקוות שאכן תהיה זו מסגרת מיטיבה, מכילה ואוהבת.
אם גיליתם, חלילה, שמשהו אינו כשורה,אל תהססו להוציא את הילד מהגן, גם אם אין אלטרנטיבה אחרת.
אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם וללכת נגד תחושת הבטן, זו שנתנה לכם את התחושה, שמשהו לא טוב קורה.
אם ילדכם מראה סימני מצוקה, הוא בוודאי אינו היחיד וזהו רק קצה הקרחון.
שתפו אדם קרוב בהתלבטויות שלכם ושאלו הורים נוספים בגן כיצד מרגישים ילדיהם וכיצד הם (הילדים וההורים) חווים את הגן.
 
זיכרו: אם יש ספק - אין ספק!
 
 
@netabacharhitpathut
 



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו