חשיבות השכיבה על הבטן - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

חשיבות השכיבה על הבטן

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 27.02.2016

בתחילת דרכו התינוק פאסיבי, תלוי לחלוטין במה שנציע לו. חשוב לזכור שלא להתבלבל בין לא נעים לבין לא מוכר. אם נחשוף בהדרגה תינוק למצבים חדשים- כך ילמד ויכיר חוויות חושיות חדשות והלמידה שלו תתרחב. המערכת החושית תלמד להכיר דברים חדשים ויהיו פחות מצבים של הימנעות או חרדה משינויים. 



מאת: הילה מדהלה פרחן, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ומלווה התפתחותית, היל"ה לגיל הרך

 

חשיבות השכיבה על הבטן

הקשר שבין שכיבה על הבטן להתפתחות מוטורית:

מחקרים גילו כי יש קשר בין הגנים של עולם החי הם קוראים לזה " ארגז כלים" שמאפשר את ההתפתחות של עולם החי כיום. חוקרי מאובנים מצליחים לראות קו ישיר בין היצורים שהתפתחו במשך מיליוני שנים ועד לעצם קיומנו כבני אדם. כאדם שמאמין בסיפור הבריאה אני לא רואה כאן סתירה כזאת או אחרת היות וברור לי כי האדם הגיע אחרי שכל העולם כבר נברא.
כל יצור חי מתחיל את ההתפתחות שלו משכיבה על הבטן, כאשר יש משיכה אל מרכז כדור הארץ- כלומר כשכוח הכובד הוא אלמנט חשוב להתפתחות. 
התינוק לומד שיש משהו שעוזר או מקשה עליו בתנועותיו. כשהתינוק מרים יד או ראש קורים לו דברים בגוף. בתחילה הוא לא ממש מבין את התחושה אך בהמשך התינוק לומד להשתמש בתחושה הזו כמשהו מודע- כלומר תנועה רצונית.  
 
התינוק יכול ללמוד ב-2 דרכים: 
בהתנסות עצמאית כלומר כשהתינוק מתנסה וחוזר על הפעולה עד שנעשית רצונית. זו למידה אקטיבית.
או
כשהתינוק לומד עם אמא- כשאמא עושה עבורו את התנועות והוא לא צריך להשקיע כוח. זו למידה פסיבית

 

תינוק נולד עם כפיפה פיזיולוגית

עוד ברחם, המנח של התיוק הוא כפיפה וגם לאחר שיוצא לאוויר העולם הכפיפה נמצאת במערכת השלד והשרירים. לתינוק שרק נולד אין עקומות- אין שקע צווארי ואין שקע בגב התחתון- עמוד השידרה שלו קצת כמו האות c – מעוגל. 
מכאן, שכל התנועות, אפילו הרפלקסיביות שלו יהיו ממקום של כפיפה. השרירים הזוקפים ארוכים, הגב ארוך. בזכות אותה כפיפה פיזיולוגית והשרירים הארוכים של הגב יהיה לתינוק קל יותר אח"כ לשכב על הבטן ולהרים את הראש.
 
תינוק נמצא בכפיפה פיזיולוגית במשך החודש וחצי הראשונים של חייו לערך. כאשר תינוק לא שוכב מספיק על הבטן לעמוד השדרה יהיו פחות הזדמנויות ליצור את השקעים המוכרים. 
 
כאשר אמא מלווה תינוק בעזרת הידיים, בעזרת מגע, התנועות הופכות למדויקות יותר עבורו. הליווי של המגע מסמן לתינוק את כיוון התנועה.
ונותן לו ביטחון, נותן לו הרגשה שאינו חסר אונים.
תינוק שנולד, בתחילת דרכו, אינו מודע לגופו- התינוק לא מודע לכך שיש לו אצבעות ברגליים וכדומה. כלומר, כדי שהתינוק יהיה מודע ליד שלו הוא צריך להרגיש שהיא קיימת ואז להבין שהוא יכול להשתמש בה, והיא הופכת להיות איבר מודע. 
כאשר מוסיפים מגע לתינוק, המוח יכיר מקומות אלו. התינוק יהפוך להיות יותר מודע לאזורים בהם נגעתי. דרך המודעות נוצרת למידה שיכולה להביא לשינוי. 
 
לסיכום, 
תינוק נולד עם כפיפה פיזיולוגית שהינה הבסיס להתפתחות המוטורית שלו.  הוא זקוק למגע שלנו כדי להכיר את גופו ואת טווח התנועה שלו, ללמד מתוך מקום של ביטחון חוויות חדשות כדי שהלא מוכר יהפוך היות מוכר ונעים, שהלא רצוני יהפוך לרצוני ותנועה מכוונת. 

 

הצעה לתרגיל בבית לקטנטנים: 

  1. תינוק שוכב על הגב, אוחזים את התינוק בשוקיים וקצת מניעים. בעדינות מושכים אלינו ומשחררים, נותנים לגוף לחזור באופן פאסיבי אחורה.
  2. אוחזים בירכיים ומקפיצים אגן-הידיים שלנו אוחזות את פנים הירכיים.
  3. רגל אחת שלנו לשים קדמית "(מקופלת) את האגן של התינוק להניח על הרגל שלנו באזור הקרסול.
  4. טפיחות על הבטן.
  5. 2 כפות ידיים מונחות על החזה, מהכתפיים באלכסון כשהאגודלים נפגשים במרכז. לוחצים את בית החזה שלהם למטה ונשארים, עוזבים לאט. לא ליטוף, לחיצה, מניעים את הצלעות.. באופן פאסיבי מקצרים את שרירי הבטן. מקרבת חזה לאגן.
  6. תינוק שוכב על המזרון, ביד אחת תופסים את 2 כפות הרגליים , יד שניה מתחת לאגן עד קו החיתול מרימה ומעגלת את הגב. שרירי הגב מתארכים ושרירי הבטן מתקצרים ונוצר תיאום ביניהם.
  7. תופסים את 2 השוקיים למטה, רגל אחת מכופפת לבטן ושניה ישרה על המזרון. מגלגלים אל הצד עד שאוזן, כתף ויד על הצד וחזרה. על הצד, מרימים אגן ומקפיצים.
  8. עם הידיים לטפוח על הצד. עם הברכיים שלנו תופסים את הרגליים וטופחים. להוסיף  "נשיכות" קטנות, הדהודים עם הפה וכמובן נשיקות.



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו